מתרבות יוון לתרבות ואהבת

מתרבות יוון לתרבות ואהבת

פרק 805|22 дек 2016
תיוגים:
תיוגים:

חיים חדשים

שיחה 805

מתרבות יוון לתרבות ואהבת

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן - 16.22.12 – אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו רוצים לשוחח עם הרב לייטמן על תרבות המערב, שהשורשים שלה נעוצים עוד בתרבות יוון העתיקה. בימי החנוכה אנחנו רוצים להתבונן בזה, לראות מי אנחנו בעצם היום, ולאן אפשר לקחת את החיים שלנו בדרך לחיים חדשים.

ניצה: קודם כל אנחנו נאמר שבתוכנית הקודמת הסברת לנו מאוד יפה, איך הגישה היוונית למעשה שאבה את כוחה מחכמת הקבלה, רק שהמימוש שלה, והיישום שלה היה באמת כדי לפתח את השכל האנושי, את הרגש האנושי. ואת כל זה היא עשתה באמצעות הפילוסופיה, האומנות, המדע וכל הדברים שבאמת היא פיתחה.

דרך אגב היא עשתה את זה באמת בחכמה רבה, כי התרבות ההלניסטית למעשה אימצה מספר עקרונות שעל פיהם היא פעלה. למשל אחד מהעקרונות שהיא מימשה בצורה מאוד יפה, זה המעבר מהתייחסות לאדם כאל מקום המוצא שלו, נניח אם בעבר התייחסו ליווני כמי שנולד ביוון, אז החינוך הוא בעצם היה העניין החדש. זאת אומרת, מי שמתחנך על פי התרבות היוונית, הוא יווני, ללא כל קשר למוצא שלו ולאילו הורים הוא נולד.

אנחנו רואים שלכל התהליך הזה שהם עשו, יש השפעה עד היום. וכשאנחנו בוחנים את המצב שלנו עכשיו, כאן ועכשיו, כי אנחנו יודעים שהתרבות המערבית ינקה, התפתחה על כל התשתית שהתרבות ההלניסטית הניחה. והיום 2500 שנה אחרי, אנחנו רואים שדברים מתחילים ליפול, להישבר, להתרסק, וכל המערכות האלה שבנינו כבר לא עובדות יותר. אפילו דברים שאנחנו כל כך מעריכים, כמו דמוקרטיה שזה משהו שמתבסס על יוון העתיקה ועל שיטה, גם זה אפילו מתחיל לפשוט את הרגל. אנחנו מבינים שגם המערכות החברתיות שבנינו מתחילות לקרוס בזו אחר זו, ויותר מזה, גם ההרגשה שלנו כבני אדם, כפרטים, היא הרגשה של ריקנות, של איזה תסכול. אם ההיגיון הבריא שלי מנסה להבין למה אני חיה, זה גם לא ברור.

את כל התהליך הזה באמת הבנו. אמרת משהו שמאוד סיקרן אותי והוא, שבעצם התהליך ההתפתחותי של הרגש ושל השכל שלי כאדם, הגיע לאיזה סוף. אבל מעליו יש אפשרות להתפתחות של דרגה חדשה, ואת זה הייתי מאוד רוצה לנסות להבין ולברר, אילו כלים נוספים שיש בי אולי שאפילו לא גיליתי אותם, לא ידעתי שהם קיימים. מה הם הכלים הנוספים האלה שיכולים לאפשר לי.

את מרגישה שאת לחוצה, כאילו בהתפתחות שלך הגעת לסוף.

ניצה: נכון.

אבל מצד שני חייבת להיות עוד איזה פריצה קדימה, ואת לא מגלה את זה. את גם לא מגלה באיזו צורה הפריצה צריכה להיות, רגשית, שכלית, תרבותית, חינוכית, לטוס לכוכבים, להיכנס לאילו שיטות חדשות של התקשרויות האדם ביניהם? אנחנו לא יודעים. אנחנו פשוט מרגישים שנמצאים באיזו מבוי סתום. זה בדיוק המצב, ואי אפשר להסביר מה בעצם מצפה לנו קדימה. אי אפשר להסביר. כמו שאי אפשר להסביר לצמח שאחר כך יתפתח ממנו איזה חיה. ומהחיה האדם. שזה בדרך ההתפתחות כך היה. כי זו התפתחות חדשה לגמרי. כמו שמדומם פתאום מתפתח צומח. איך זה יכול להיות? איך זה שאלה סתם מינרלים, שיש שם מולקולות, אטומים, שהם מחוברים ביניהם בצורה קשוחה, קבועה, שהוא רק מחזיק את עצמו כדי שיחזיק את המבנה שלו. איך פתאום התחיל להתפתח שם משהו? ההתפתחות היא בעצם נגד אותו הדומם שהוא צריך להשתנות, וכל הכוחות שלו שהיו קודם הם רק כדי לסגור את המבנה שלו. שהמבנה שלו, הסטרוקטורה שלו, כל הבניין שלו הוא יישאר כמו עכשיו. זה ענין הדומם. גישת הדומם. וגישת הצומח לא, זה מתפתח יותר ויותר, וכל פעם לקבל צורה חדשה, זאת אומרת, הפוכה ממה שהיה מקודם. ולכן הדומם לא יכול לתאר לעצמו, איך זה להיות הצומח.

גם אנחנו שנמצאים כאן עכשיו, אנחנו נמצאים במצב הדומם. ממש דומם. איך לצאת למצב הצומח, שבו אנחנו צריכים לקבל שכל חדש, רגש חדש, כוח חדש, כך שבעצם ממה שהיה קודם כמעט ולא יישאר לנו כלום. יסודות. כמו שמדומם נשאר, גם לצומח, אבל תוכנת הקשר בין כל היסודות היא כולה חדשה.

ניצה: זאת אומרת הארגון הפנימי הזה גם בתוך האדם הוא משתנה.

כן.

ניצה: בוא ננסה להבין מה באמת משתנה בי נניח?

משתנה זה שאותו הדומם מקבל, קולט, תוכנה חדשה של ההתפתחות שלו, שהיא הפוכה מלהיות דומם, והיא מביאה אותו כל פעם להתפתחות חדשה. שבהתפתחות החדשה הזאת, הוא כל הזמן נמצא במצב החדש שבזה הוא מבטל את המצב הקודם. מבטל את המצב הקודם. וכל פעם בצורה כזאת מתקדם. זאת אומרת, אני מתקדם על ידי זה שאני את מה שהייתי קודם מוחק, ובונה מזה משהו הפוך. התפתחתי בהפוך הזה עד איזה גבול, לא יכול יותר, אני מוחק אותו ועושה ממנו משהו הפוך. וכך אני מתפתח. זה מדומם לצומח. מזה שאני צריך להתפתח מצומח לחי, אני צריך לעשות את ההתפתחות הזאת ההופכית בצורה כפולה, הפוך ממני ועוד פעם הפוך ממני, בחזקת שתיים. ואחר כך עוד ועוד.

מה שאני עושה כאן, אני לא יכול לעשות כך. או שאני מחכה עד שכוחות הטבע יחייבו אותי ויעשו עלי את כל התהליך הזה, ואז אני אצטרך ממש בכוח להשתנות על ידי ייסורים גדולים מאוד. או שבאה חכמת הקבלה ואומרת, "אני יכולה לעזור לך את זה לעשות, לבצע את זה ברצון שלך", אבל צריכים בכל זאת לשים לב ולתת כמה כוחות, סבלנות, ולבצע את הפעולות. על ידי מה? על ידי אותו כוח שמפתח את כל היקום ואת כל פרט שבו, הוא נקרא "כוח האור העליון", אתה יכול להזמין עליך את הכוח הזה שישפיע עלייך ביתר עוז, ואז אתה תתפתח ללא צרות, בעיות, ייאוש, שבירות, מלחמות שיכולות להיות קודמות להתפתחות. זאת אומרת, אתה בעצמך יכול לגרום להתפתחות שלך ממצב למצב. לביטול המצב הקודם, ולקבלת המצב הבא לפי רצונך.

ניצה: הבנתי שאני נמצאת כרגע ברמה התפתחותית מסוימת. יש איזו תוכנה שמנהלת לי את החשיבה שלי, את השכל שלי, והיא הגיעה למיצוי. אתה בא ואומר לי, יש לך עוד ארבע תוכנות מתקדמות, כי את עכשיו נמצאת בדרגת דומם, יש לך עוד את הצומח, את החי ואת הדרגה הבאה שממתינה לך שם. את צריכה רק להלביש אותה עלייך, לעשות איזה עדכון גרסה נניח, ולהתפתח לדרגה הבאה. איך אני יכולה בכלל להבין את מה שאתה הסברת לי עכשיו? כי אני מנסה לחשוב כרגע כמו שאנחנו חושבים היום.

אנחנו עכשיו התפתחנו מדומם, צומח, חי, לצורת האדם. עכשיו אנחנו צריכים להתפתח לצורה הבאה. זה מה שעובר עלינו. בתקופות הקודמות התפתחנו כך עד דרגת הדומם, אחר כך היה עלינו לחץ ועברנו על ידי הלחץ לדרגת הצומח. התפתחנו בדרגת הצומח אלפי שנים, אולי מיליוני שנים, ויצא מהצומח חי. עכשיו אנחנו נמצאים בדרגת החי, ומהחי הזה צריכה לבוא דרגת המדבר.

ניצה: יש לי שאלה שמאוד מסקרנת אותי. כי אתה בעצם אומר, "את נמצאת בפרשת דרכים".

אין פה פרשה. זה פשוט שלב אחד קדימה וזהו בלבד. את לא יכולה לבחור.

ניצה: אבל יש אלטרנטיבות?

לא, אין אלטרנטיבות. אלטרנטיבות אין. יש אלטרנטיבה או שאת מתפתחת לזה לבד, ממהרת את ההתפתחות, או שאת מחכה עד שכוחות הטבע יחייבו אותך בהתפתחות.

ניצה: כשאתה אומר "כוחות הטבע" אתה מתכוון, שאני אתאר מה אני רואה כרגע? בעיניים שלי אני רואה מה מתרחש בעולם, אני רואה שיש איזו התפשטות של אסלאם.

מלחמת עולם, בקיצור.

ניצה: נניח. איך זה בעצם מתיישב עם מה שהסברת?

אם אנחנו לא נפתח לבד, אז אותו מכבש ההתפתחות כמו שהוא כל הזמן פיתח אותנו, הוא יפתח אותנו הלאה בצורה כזאת.

היו דינוזאורים, מה איתם?

ניצה: נכחדו.

אז גם אנחנו אולי. אולי חלק קטן יישאר.

ניצה: כל הצורות שאנחנו רואים היום בעולם שמאיימות עלינו וכל כך מפחידות אותנו, מה התפקיד שלהם? מה הן באות להראות לנו כאנושות?

שאנחנו צריכים להתקדם. להתקדם אנחנו צריכים, בכוחות עצמנו. אנחנו לא אותו דומם, צומח וחי, אנחנו כבר עם רגש ושכל ויכולים לראות מה קרה, לפני מה אנחנו נמצאים, ולכן אנחנו צריכים להתפתח. וחוץ מזה, מפני שאנחנו בעלי שכל ורגש ניתנה לנו שיטה איך להתפתח שנקראת "חכמת הקבלה", ואנחנו יכולים להשתמש בה כדי להתפתח הלאה. זאת אומרת יש לנו בידיים שלנו את כל האמצעים, ואם לא? אז הטבע יפתח אותנו בדרך שלו, על ידי לחץ. ובזה כמה יכחדו וכמה לא, זה כבר לא העניין. זה חוק.

ניצה: אז בוא נעשה את הקפיצה הזאת. נניח שהסכמתי להשתמש בשיטה שאתה מציע לי, ואני כן מסכימה לשים עלי איזו תוכנה חדשה. כמובן שאני לא מכירה כלום. מבחינתי אני לא מכירה שום דבר מחוקי המשחק, כי השכל שלי והרגש שלי מנוהלים באיזו שיטה או גישה ששם הכרתי את צורת ההתנהגות, ועכשיו נניח שהסכמתי וקבלתי עלי איזו שיטה חדשה. שם אני לא יודעת כלום מה קורה, כי אני לא מכירה.

מלמדים אותך, מלמדים. את לא סוגרת עיניים ועושה צעד קדימה מן הצוק. לא. מלמדים אותך ומסבירים לך איך לעשות. עדיף שאדם ירכוש את המדרגה החדשה הזאת בעצמו, ברגש ובשכל. זה חובה שהוא יעשה כך. וכל הצרות שאנחנו נקבל, זה רק כדי שאנחנו נסתובב כמה פעמים, נקבל כמה מכות ובכל זאת נגיע לאותה נקודה ונעשה את זה בעצמנו.

אורן: האם נכון בעיניך לומר שתרבות המערב שלתוכה נולדנו, ובה אנחנו חיים במשך דור אחר דור כבר אלפי שנים, היא בעצם תרבות יוון דאז שתפסה במשך אלפי שנים, והביאה אותנו עד למקום שבו אנחנו נמצאים היום?

בהחלט.

אורן: אתה אומר שעכשיו היא צריכה לסיים את הזמן שבו היא שירתה אותנו כבני אדם, ואנחנו חייבים להתפתח רוצים או לא רוצים, חייבים פשוט באבולוציה שלנו כבני אדם להתפתח לתרבות חדשה, מתקדמת יותר.

נכון.

אורן: בתרבות המתקדמת יותר אמרת שיהיו לנו שכל ורגש חדשים. שמעתי נכון?

כן.

אורן: מה זאת אומרת שכל ורגש חדשים?

אנחנו נמצאים בתוכנה שפועלת ברגש ושכל שלנו, והכיוון שלה הוא איך למלא אותנו. אנחנו מרגישים חיסרון, וכשאנחנו משתמשים בתוכנה אנחנו מרגישים בה איזה מילוי בתוך החיסרון. אנחנו בנויים בצורה כזאת שאם אני מרגיש חיסרון, אני מרגיש רע, ואם אני מרגיש מילוי שממלא את החיסרון אני מרגיש טוב. זה בעצם מה שקורה. חכמת הקבלה מסבירה לנו שאפשר לחיות בצורה אחרת. שאנחנו יכולים ליהנות לא מזה שאנחנו ממלאים את עצמנו, אלא מזה שאנחנו ממלאים את הזולת, ובזה אני לא מוגבל. אני אפילו מרגיש ומגלה שהזולת זה אני, רק בחושים שלי אני מרגיש שזה הזולת. אבל כך זה מתראה רק בחושים השקריים שלי. אם אני עולה למעלה מהחושים שלי אני מרגיש שזה אני, ממש כך. זאת אומרת, אני כאן משנה את תפיסת המציאות, ואז אין לי שום בעיה למלא את כל המציאות בכל טוב, ולהרגיש מזה שאני בזה ממלא את עצמי. זאת אומרת, יש כאן צורה אחרת של מילוי, צורה אלטרנטיבת של השגה, הבנה. מה מרוויחים מזה? מילוי בלתי מוגבל, השגה בלתי מוגבלת, קיום נצחי.

ניצה: מה מתפתח בי? הרגש שלי מתחיל לתפוס מציאות רחבה יותר כמו שתיארת, שמה שאני רואה מסביבי אלה בעצם חלקים ממני?

כן. מתפתחת באדם הבנה, הרגשה, שכל המציאות היא שלו, שזה הוא, פשוט מאוד. וכל מה שהוא ראה קודם שהמציאות מחולקת לדומם, צומח, חי, בני אדם, וכולם נמצאים בניגוד, בניתוק, בריחוק זה מזה, פתאום הוא מתחיל להרגיש שלא, הם לא מבינים, הם לא מרגישים, אבל כולם מחוברים יחד. כולם תלויים זה בזה, כולם שייכים לגוף אחד ואני יחד איתם. עכשיו, אם אני אמלא אותם אני אמלא את עצמי, עוד יותר מאשר קודם, כשהייתי ממלא את עצמי. עכשיו אם אני ממלא אותם אני ממש ממלא את עצמי. זה מה שהאדם מתחיל להבין, להרגיש, ולראות.

ניצה: בוא ננסה להבין אולי את האמצעים להתפתחות. בתרבות יוון האמצעים להתפתחות היו מאוד ברורים. הם פיתחו את המדע, הם פיתחו ספורט, הם פיתחו אומניות, הם פיתחו הרבה דברים שגרמו לאנשים להתפתח.

כן.

ניצה: מה יגרום לי, איזה אמצעים יגרמו לי להתפתח בתרבות החדשה שאתה מדבר עליה?

את רוצה להכיר את סוד החיים?

ניצה: מאוד.

את רוצה להכיר את המהות החיים ומטרת החיים?

ניצה: כן.

בשביל מה חיים, ומה הטעם בחיים. את רוצה להפסיק לסבול בחיים האלו הריקניים מכל תוכן. את רוצה להעביר את זה גם לילדים שלך שייהנו מהחיים שאליהם הולדת אותם. ויש לך ממש דרישה מאוד מאוד ברורה לחכמת הקבלה, כי היא שיטה שיכולה לפתוח לאדם את העולם העליון, הבא בתור.

ניצה: אבל באילו אמצעים היא תעשה את זה? זאת אומרת, אני יכולה להבין כמו שתיארתי שיש דברים מסוימים שגורמים להתפתחות של האדם. אפשר לראות מאוד יפה איך התרבות היוונית העניקה לנו הרבה מאוד אמצעים איך להתפתח, והיא פיתחה בצורה יפה מאוד את השכל שלנו. את זה הבנו.

כן.

ניצה: איזה אמצעים חכמת הקבלה נותנת לנו כדי לאפשר לי לפתח את המוח החדש שלי, את השכל והרגש החדשים שלי?

הכוח העליון.

ניצה: זה לא פעולות שאני אעשה?

כן, ודאי שגם כן.

ניצה: קודם שרתי, ציירתי, למדתי, זה השכיל אותי.

גם, כעין משהו כזה.

ניצה: גם זה?

כן אבל בזה את מפעילה את הכוח העליון, והוא מפתח אותך. אותו כוח שבעצם פיתח אותנו במשך כל שלבי האבולוציה, הוא ממשיך לפתח אותנו גם עכשיו בהתאם לדרישה שלנו.

ניצה: בהתאם לדרישה שלי, זאת אומרת אם יש לי רצון. אם יש לי רצון זה מספיק? זה נקרא דרישה?

כן.

ניצה: אז בוא ננסה רגע להבין עוד צעד קדימה. כי כל הנושא הזה של התרבות שאתה מתאר זו תרבות חדשה למעשה. זה מה שאני מתחילה להבין, שאתה בעצם מדבר על תרבות חדשה.

אני מדבר על חיים חדשים לגמרי. זה חינוך, תרבות, לימוד, יחסים במשפחה, בעבודה, ובכל מקום. האנושות כאילו מרגישה את עצמה שהיא נמצאת בחללית שלוקחת אותנו לאיזו דרגה אחרת של קיום. ואנחנו מתוך הלימוד הזה צריכים כבר לצאת בתחנה הבאה, שם אנחנו צריכים להתייחס אחרת זה לזה, לקבוע משפחה אחרת, עבודה אחרת, והכול אחרת. זאת אומרת, ממש כל חיי האדם מקבלים צביון חדש.

ניצה: אני מנסה להבין, גם הסדר החברתי יהיה אחר, וגם הסדר הפנימי של האדם משתנה בהתאם? זאת אומרת, יש איזה צביון חדש לחלוטין שאנחנו צריכים לעבור?

כן.

אורן: זו תהיה תרבות העתיד? אמרנו שבאלפי השנים האחרונות חיינו על פי תרבות יוון. תרבות המערב של ימינו זו תרבות יוון?

באלפיים שנה האחרונות חיינו ככה.

אורן: והתרבות הבאה, איך תגדיר אותה?

תרבות של חכמת הקבלה, אני לא יודע איך להגיד, תרבות של "ואהבת לרעך כמוך".

אורן: תרבות "ואהבת לרעך כמוך" זו התרבות הבאה?

כן.

אורן: התרבות של "ואהבת לרעך כמוך" היא תרבות יותר מתקדמת?

היא התרבות הכי מתקדמת והיא סופית, אין יותר ממנה. אחרי זה אין לאן להתקדם. בזה אנחנו מגיעים לדרגה נצחית ושלמה.

אורן: במה היא מתקדמת יותר מהתרבות שלנו היום?

כי היא נותנת לנו, היא פותחת לנו את המציאות שקיימת בעולם, מציאות רגשית ושכלית נכונה. כך שאנחנו לא מרגישים את עצמנו כחיים זמן מה באיזו מציאות שנקראת "העולם הזה", אלא אנחנו מרגישים בזה שאנחנו חיים חיים נצחיים, ופועלים לא מחוסר זמן. שאנחנו יכולים להיות בקשרים אידיאליים זה עם זה, שכל אחד משפיע וממלא את כולם, ולא ממהר למלא את עצמו, ועוד ועוד.

אורן: אדם שחי היום בתרבות המערבית, מחר, מחרתיים הוא יחיה בתרבות "ואהבת לרעך כמוך" כי לשם האבולוציה מקדמת אותנו אם הבנתי את התפיסה שלך. האם יהיה לו טוב יותר בתרבות הבאה של "ואהבת" מאשר בתרבות המערבית של היום?

לא, זו לא המילה, שיהיה לו טוב, הוא יקבל שם מילוי שאפילו אם רגע אחד הוא היה מרגיש את המילוי ההוא ,הוא לא היה יכול להתנתק כל ימי חייו מאותו המילוי.

אורן: לא בדיוק הבנתי.

בקיצור, זה מילוי שאנחנו לא יכולים לתאר אפילו גרם אחד של אותו מילוי.

אורן: למה, מה מהות ההבדל שאי אפשר לתאר אותו?

מחוצה להגבלות של העולם הזה.

ניצה: אתה מתכוון מחוץ להגבלות של העולם הזה זה מחוץ להגבלות של השכל שלי והרגש שלי כמו שהם כרגע. לזה אתה קורא "העולם הזה"?

כן.

אורן: בתרבות הבאה האדם נהיה לא מוגבל?

לא מוגבל.

אורן: במה הוא לא מוגבל?

בהכול.

ניצה: יהיה איזה שימוש בשכל שלי והרגש שלי עכשיו כמו שהם היום?

לא.

ניצה: לא? זה כמו איזה שלב?

אמצעי. השתמשת בו לצורך הבהמה שלך, עכשיו גדל האדם שבך, והוא צריך רגש ושכל חדשים.

ניצה: זה כמו לקנות עכשיו סמרטפון ובאמת המכשיר הקודם כבר לא עובד. הוא עזר לי בהתפתחות זאת אומרת, לא יכולתי להגיע ישר לסמרטפון, הייתי צריכה כנראה לעבור דרך החוגה וכל המכשירים. זה בעצם מה שאתה אומר? אתה אומר שהרגש והשכל האנושיים שבהם אנחנו נמצאים היום בעצם מגיעים לדעיכה. זאת הדעיכה למעשה?

כן.

אורן: אני חייב להבין במה התרבות של "ואהבת לרעך כמוך" טובה יותר לאדם מהתרבות של היום?

בהרגשת החיים הנצחיים.

אורן: ב"חיים נצחיים" אני לא בדיוק מבין על מה אתה מדבר?

אני לא יכול להעביר לך את זה כך שתבין או תרגיש, אתה רק יכול לשמוע. אני מצטער אבל ככה זה. זאת אומרת, אתה תרגיש, תבין, תשמע, חיים נצחיים, חיים שלמים, חיים שבהם אתה לא רואה שום הגבלות לא לך, לא לקרובים, ולא לכל העולם. חיים שבהם אתה נמצא בדבקות עם הכוח העליון שאתה ממלא אותו והוא ממלא אותך. ואתה נמצא בזה בדרגת הכוח העליון.

אורן: מה זה הכוח העליון, זה משהו דתי?

זה לא דתי בכלל.

אורן: מה זה כן?

הכוח העליון זה כוח של השפעה ואהבה. אהבה, אתה נמצא בהרגשת אהבה בלתי פוסקת שכל הזמן מתפתחת יותר ויותר.

אורן: זה "ואהבת" שאומרים "ואהבת"?

כן "ואהבת".

אורן: הזמן שלנו נגמר.

אין לי מה להוסיף, בואו נממש את זה.

אורן: את מה?

את הקשר הטוב בינינו ושם נבין את הכל.

(סוף השיחה)