מושגי יסוד בחכמת הקבלה

תוכנית 14

כוונה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 22.05.22 – אחרי עריכה

אורן: בתוכנית שלנו אנחנו לוקחים בכל פעם מושג אחד מתוך החכמה האדירה של הקבלה ומנסים להסביר אותו בצורה הכי פשוטה וגם הכי נוגעת לרגש האדם שמתחיל להתעניין בחכמת הקבלה, והמושג שלנו היום הוא "כוונה".

אומרים על המקובלים שהם עוסקים בעשיית כוונות, שהם עושים ייחודים, כל מיני דברים נסתרים שאף אחד לא יכול לראות. אני יודע שבמשך הרבה שנים היית צמוד למקובל גדול, למורה שלך הרב"ש, הבן של "בעל הסולם" הרב יהודה אשלג, וראית אותו בכל מיני מצבים. הייתי שמח אם היית יכול לקחת אותנו איתך אל הרגע הראשון שבו פתאום תפסת שהמורה שלך עוסק בדבר שאינו גלוי לעין. מה הרגשת, מה הבנת פתאום?

אני גיליתי שלאדם יש כוונה. חוץ מרצון וממחשבה יש לו גם כוונה, ועל זה אנחנו בדרך כלל לא חושבים. אנחנו אומרים "לְמה אתה מתכוון? מה אתה רוצה?", כאילו שיש עוד משהו אחרי האדם והפעולות שלו - מה הוא רוצה להשיג, מה הוא רוצה לעשות. ומקובלים כמו שאנחנו שומעים ורואים, קוראים בספרים שלהם, הם מאוד מאוד דואגים לכוונה, זאת אומרת מאוד חשוב למה האדם מתכוון בכל פעולה שלו. לא חשוב איזו פעולה, חשובה הכוונה שמאחורי הפעולה. ומה היא צריכה להיות? היא צריכה להיות לטובת הזולת.

כשאנחנו מגלים שזה הדבר שצריך לעשות, כולנו מגיעים לקיר סתום, אטום, אין סופי לגובה ולרוחב. זה כמו שאתה נמצא בתוך בלוק מבטון, אתה לא יכול לעשות שום דבר, רק ברור לך מיום ליום ככל שאתה מנסה לבקר את עצמך, לבדוק את עצמך, שאתה חושב רק על עצמך בכל מה שיהיה. לא חשוב במה, מהדבר הקטן ביותר עד הדבר הגדול ביותר, כשאתה נושם, חושב, עושה משהו, כל דבר שיהיה, אתה מתכוון להשיג מזה תועלת עצמית בלבד.

הכוונה בחכמת הקבלה לא מדברת על זה, כי ברור שבכל אחד ואחד, בדומם, בצומח, בחי, כל שכן באדם, במין המדבר, הכוונה היא תמיד לטובת עצמו, כך התפתחנו ואנחנו מגלים את עצמנו ככאלו מהטבע. וכשרוצים לראות, מה הבורא דורש מאיתנו? הוא דורש כוונה. איזו כוונה? הוא ברא אותנו עם כוונה שנדאג לעצמנו, וכל הזמן אנחנו דואגים רק לעצמנו, בכל המחשבות שלנו מהבוקר עד הלילה, אני דואג לעצמי ככל שאני מסוגל, יכול, מבין, מרגיש, אז איך נדאג אחרת?

אומרים, "לא, הכוונה שלך צריכה להיות לדאוג לטובת הזולת". כמו שכתוב על הבורא שהוא לא חושב על עצמו, זה נקרא שאין לו רצון לקבל, רצון ליהנות, הוא לא חושב על עצמו בכלל, כך אתה צריך לאט לאט להגיע למצב שאתה לגמרי לא חושב על עצמך, ואז תתחיל להרגיש את המציאות לא דרכך, דרך החושים שלך, דרך התכונות שלך, אתה תתחיל להרגיש את המציאות כמו שהיא מחוץ לך, בפני עצמה. המציאות הזאת שאתה תגלה מחוץ לך נקראת "העולם העליון" או "עולם האמת", היא נקראת "אמת".

כי אתה יצאת מעצמך ואתה מרגיש אותה בצורה אובייקטיבית, בלתי תלותית, אתה לא חושב על עצמך, כאילו נטרלת כל התעניינות, מחשבות, רצונות על עצמך, מה יהיה לך, מה זה ייתן לך, שום דבר, אין, זה לא קיים. קיים רק דבר אחד, מה נמצא מחוץ לי, אני מתכוון לטובת מה שמחוץ לי. ואז ממשיכים המקובלים להסביר ואומרים, מחוץ לך, מחוץ לאדם, נמצא רק הבורא. מי זה הבורא? זה אותו שדה כוח שנמצא מחוץ לנו וממלא את העולם, ממלא את כל המציאות.

ובכל זאת, מה זה הכוח הזה, מה זו המחשבה הזאת? אומרים, זאת מחשבת הבריאה להיטיב לבריות, לנבראיו. ומה אני יכול לעשות עם זה? אומרים, אם תזדהה ביחס שלך עם השדה הזה, עם הכוח הזה שנמצא מחוץ לך וממלא את העולם, אם תשתדל להתקרב אליו, לגלות אותו, אז אתה תתחיל להרגיש שהכוח הזה מכוון אליך.

וכך אתם תתחילו להרגיש ולהבין זה את זה, להשפיע כל מיני השפעות זה לזה, כדי להתרשם, להרגיש יותר זה את זה, וכך תתחילו להתפתח יחד שניכם, זה נקרא "אני לדודי ודודי לי", תיכנסו לדו שיח. במידה שאני חושב על הבורא, במידה שאני מתכוון אליו בכל מיני פעולות, מחשבות, רצונות, אבל אליו, בהתאם לזה בסופו של דבר אתחיל להרגיש אותו. אולי לא מיד, אני צריך קצת להתאמן, קצת להתרגש מהשפעת הבורא אליי, בהתחלה זה לא מורגש, אבל אחר כך אני מתחיל להרגיש שמישהו פועל מחוץ לי בחזרה אליי, ואני מתחיל להרגיש אותו בפנים, כמו איש לרעהו, כך אני והבורא.

הוא מדבר, ואני מבין, שומע, מרגיש בכל מיני חושים שלי. בדרך כלל מדברים על חוש נוסף, "החוש השישי", כי יש לנו מלכתחילה מהטבע חמישה חושים. ואז אני מתחיל להתייחס לבורא, והבורא מתייחס אליי ויש לי מגע עימו, עם האלוהים שלי, ואני מסודר.

אורן: זה מאוד מרגש מה שעכשיו תיארת.

צריכים תרגילים, הרבה תרגילים, עזרה מהסביבה. העזרה היא אפילו לא בזה שאומרים לך תעשה כך או כך, אלא כשהם גם עסוקים בזה במשהו, אז האווירה הזאת פועלת, אתה נמצא בתוך הגלים האלו של המחשבה על הבורא, השפעה על הבורא, ואתה יכול להרגיש ולנחש אפילו מה הוא רוצה להגיד לך. זה דבר שכל אחד חייב לבצע.

אורן: אני אסכם קצת את מה שהבנתי עד עכשיו. אמרת לי שבאופן טבעי הכוונה שלי תמיד לטובת עצמי, וכך יצרו אותי.

כן.

אורן: זה לא שיש בי איזה פגם, כולם כאלה.

נכון.

אורן: את הכוונה הזאת אני צריך לשדרג?

כן, "ונהפוכו" מה שנקרא. במקום לחשוב על עצמי, לחשוב על הבורא, ובזה אני מגלה שהבורא חושב עלי.

אורן: אמרת לי קודם שאני צריך לחשוב על לטובת הזולת, שהכוונה שלי צריכה להיות לטובת הזולת.

חכה. כדי להגיע למחשבה על הבורא, לכוונה לבורא, יש לפניי עולם שלם, דומם, צומח, חי ובני אדם, ואני יכול להתאמן לחשוב עליהם בהשפעה מה שנקרא, באהבה, בחיבור. ואז ממליצים מקובלים, תעשה לעצמך איזו קבוצה קטנה, חברה קטנה, ושם בחברה הזאת, תאסוף כאלו אנשים שגם הם רוצים להגיע לאותה המטרה, ואז אתם תתנו דוגמאות ותמיכה זה לזה, כל אחד ילמד על האחר, יראה בו איך שהוא נמצא באיזה מאבק עם עצמו, בהתקרבות לזולת, בתוך הקבוצה הזאת. והכי טוב לעשות את זה בעשיריות.

אורן: קבוצה של עשרה אנשים?

נכון, ובתוך הקבוצה הזאת כל אחד יחשוב על הקבוצה.

אורן: מה צריכה להיות הכוונה שלו?

לטובת הקבוצה. ואז "מאהבת הבריות לאהבת ה'" מה שנקרא.

אורן: מה זה אומר?

שאני מנסה לחשוב על החברים שלי בקבוצה בכל מיני צורות טובות, יפות לטובתם, אני מתפלל עבורם לבורא, אני מתקרב אליהם, עוזר להם, והם עושים לי אותו דבר. ואז יוצא שבצורה כזאת אנחנו מתקרבים בצורה הדדית זה אל זה ואנחנו בזה מעוררים את הבורא לגלות את עצמו אלינו, זאת אומרת שיגלה את הרצון שלו. הוא נקרא "אהבה", הוא נקרא "חיבור", הוא נקרא כל מיני השפעות טובות, אז אנחנו על ידי זה שמעוררים כאלו יחסים בינינו, מושכים אותו להתגלות עד שהוא מתגלה.

אורן: אז אני בונה לעצמי מין מעבדה כזאת קטנה שהיא מקום שבו אני מפתח ומשכלל את הכוונות שלי?

הטובות.

אורן: הטובות. ש"טובות" הגדרת לטובת הזולת?

לטובת הזולת, כלפי החברים.

אורן: כן. ואם אני אצליח לעבור מכוונה לטובת עצמי, לכוונה לטובת הזולת, זה יפתח בפני עולם עליון?

כן.

אורן: למה?

זה בהיפוך, אתה תראה את הטבע בצורה הפוכה. כי בדרך כלל אנחנו רואים את הטבע לפי התכונות לקבל שלנו, למשוך הכול לטובת עצמנו, אז אנחנו רואים תופעות בטבע שגם הן כולן כאלו. אני כביכול מקרין לטבע רצונות וכוונות שלי, ואז אני רואה את העולם הזה, דומם, צומח, חי ובני אדם שכולם פועלים רק לטובת עצמם, ואז אני רואה לפני עולם אגואיסטי שכל אחד דואג רק לעצמו, ועוד יותר, זה על חשבון הזולת.

העולם הרוחני הוא הפוך, לכן אנחנו לא מרגישים אותו. זה כמו שאתה הופך את הבגד שהיה מהצד החיצוני לצד הפנימי, לזה אנחנו צריכים להגיע. במקום היחס הרע שלנו לזולת, להפוך אותו לטוב, וכך כולם וללא יוצא מן הכלל לדומם, לצומח, לחי, לבני אדם, ולבורא.

אני חייב להגיע לחמש דרגות שלה ההשפעה, האהבה האלו, לרמת הדומם, לרמת הצומח, לרמת החי, לרמת המדבר ולבורא.

אורן: וכל זה נקרא שינוי כוונה?

שינוי הכוונה בלבד. ואז כמו שכתוב "עולם הפוך ראיתי".

אורן: ההיפוך צריך להתחיל בתוכי, בכוונות שלי?

לפי שינוי הכוונה, אתה תראה את העולם. כי אחרים לא רואים, הם יראו כל אחד את הכוונה שלו.

אורן: כל אחד רואה את העולם לפי הכוונות שלו?

ממש. כן. ומי שנמצא בדרך לא שינה את הכוונה או קצת שינה את הכוונה, לפי מה ששינה, כך הוא יראה.

אורן: ככל שאתה מדבר אני ממש מרגיש, גם כשהתחלת להשתמש במילה "היפוך", זה ממש נהיה לי ברור. כאילו בגדול יש אפס או אחד, או כוונה לטובת עצמי פנימה, או כוונה לטובת הזולת החוצה.

כן.

אורן: ככה זה או פנימה או החוצה, בגדול?

כן.

אורן: ואם אני מכוון פנימה לתוכי כי כך יצרו אותי, אז אני קולט את העולם הזה שאני מרגיש עכשיו, ואת העולם העליון אני לא יכול לקלוט ככה אף פעם, אפילו עוד אלף שנה אני לא אקלוט אותו.

לא, זה רק לפי הדרישה שלך.

אורן: לשינוי הכוונה שבתוכי?

כן.

אורן: שתתהפך לטובת הזולת?

כן. וזה נגד הטבע שלנו, וקשה לתאר לעצמנו. זאת אומרת, לכן יש כאן שיטה שלמה שעוזרת לנו לשנות את הכוונה.

אורן: למה יצרו אותי עם כוונה לטובת עצמי, אם המטרה היא שאני אתפתח לכוונה לטובת הזולת?

כי ב"נהפוכו" מהכוונה על מנת לקבל מה שנקרא, לכוונה על מנת להשפיע לזולת, אתה תרגיש הבדל בכוונות, אתה תוכל לשנות את הכוונות האלה בעצמך בגובה שלהן, בעוצמה, וכך לקבוע בעצמך באיזו רמה אתה רוצה לחיות.

אורן: מהי המילה "להשפיע", אמרת לי עכשיו שאתה צריך להגיע לכוונה להשפיע. מה זה "כוונה להשפיע"?

זה כמו שאתה עכשיו מתכוון שבכל מה שאתה עושה, בכל פנייה שלך לכל דבר, לכל כיוון, אתה מתכוון להרוויח, להצליח במשהו, שיש לך משהו שדורש שינוי לטובה ואותו אתה רוצה להשיג. והשינוי לכוונה להשפיע זה כדי שאתה תרצה לעשות את זה אך ורק לטובת הזולת.

אורן: אתה יכול לתת דוגמה מה זה אומר להתכוון להשפיע, כדי שאבין מה אני צריך לעשות?

שאני כרגע לא רוצה לחשוב על עצמי במאומה, בכלום ורוצה להגיע למצב שתהיה לי כוונה, מחשבה אך ורק להשפיע לאורן לוי. במקום הכוונה שלי להשפיע למיכאל לייטמן, אני רוצה להשפיע לאורן לוי כל מה שרק אפשר, כמו שעכשיו אני חושב רק על עצמי.

אורן: כוונה ומחשבה זה אותו דבר?

מחשבה זה יותר רחב, אולי יותר גבוה, יותר כולל. כוונה זה משהו שאני מתכוון, שאני מכוון את עצמי.

אורן: "כוונה" זה מהמילה "כיוון"?

כן, שיש לה כיוון. כמו שאנחנו אומרים בחיים, למה אתה מתכוון? מה אתה רוצה להשיג? זאת אומרת שיש התחלה ויש סוף במחשבה, בפעולה, ברצון, לאן זה מכוון.

אורן: אז בוא רגע נעשה סיכום ביניים, איך היית מגדיר את המושג "כוונה"?

"כוונה" - מחשבה שמבררת מה האדם רוצה להשיג מכל פעולה שהוא נכנס אליה.

אורן: איך משנים את הכוונה מלקבל לעצמי ללהשפיע טוב לזולת?

זו בעצם כל הדרך שאנחנו צריכים לעשות. יש בזה שני דברים, זה רצון לשנות את הכוונה ואמצעי לשנות את הכוונה. רצון לשנות את הכוונה מופיע לפעמים באדם שמגיע ללמוד קבלה, שאפילו לא מרגיש שבשביל זה הוא מגיע, אלה דברים ממש נסתרים מהאדם בינתיים, ואחר כך יש השיטה איך אנחנו משנים את הכוונה. לכן כל הלימוד שלנו הוא רק למידה באיזו כוונה אנחנו נמצאים ולאיזו כוונה צריכים להגיע.

אורן: האם במהלך לימוד הקבלה האדם צריך לתרגל כוונות?

אפשר להגיד.

אורן: אז מה הכוונה הראשונה שהתלמיד צריך לתרגל?

כולן אותו הדבר, כל הכוונות שיש באדם הן רק לטובת עצמו, ואם הוא רוצה לתקן אותן, הוא צריך להפוך אותן לעל מנת להשפיע.

אורן: והלימוד עוזר בהיפוך הזה של הכוונה?

הלימוד הוא סך הכול כדי למשוך כוח שיעזור לו להחליף את הכוונה.

אורן: איזה מין כוח זה?

הוא נקרא כוח עליון, כוח השפעה, או אפילו בורא.

אורן: זאת אומרת כל הלימוד זה איך להביא אל החיים שלי כוח עליון שיהפוך לי בפנים את הכוונות מלקבל לעצמי, ללעשות טוב מחוצה לי.

כן, ובזה אתה תדמה לבורא, כך אתה תקרא "אדם", הדומה.

אורן: איך בן אדם מודד בתהליך הזה שהוא באמת מתקדם לכיוון של כוונות של השפעה? כי כוונה נראית לי עניין חמקמק כזה. מה המדידה שהכוונה באמת ריאלית?

לשם זה אנחנו בונים את הקבוצות.

אורן: המעבדה שעליה דיברנו קודם?

כן. כשאנשים מתחילים ללמוד הם מגיעים למורה, והמורה מסדר אותם בקבוצות, שנקראות עשיריות, כי הכיוון האופטימאלי, המספר האופטימאלי של חברים בקבוצה הוא עשר. הם נמצאים בקבוצה, ורוצים לקבל השפעה הדדית זה מזה, עד שהם מתחברים ביניהם בעזרת הכוח העליון, הבורא מסדר אותם בחיבור, ובחיבור ביניהם הם מתחילים לגלות את כוח ההשפעה שנקרא "בורא".

אורן: הם יכולים ממש למדוד את ההתקדמות לכיוון של השפעה, כוונה של השפעה?

לא מיד, אבל מתחילים.

אורן: מה יוצא לבן אדם כשהוא מתחיל לעשות כוונות? מה יוצא לו מזה?

הוא מתחיל להכיר את העולם העליון, את הכוח העליון, את ההתקשרות שלו עם כוח עליון, עד כמה הוא מתקרב או מתרחק ממנו. כל הדברים האלה מופיעים בספרי הקבלה.

אורן: נניח שבן אדם מתחיל בתהליך, אבל הוא עדיין לא השיג את הכוונה הגבוהה של אהבה, השפעה ונתינה לאחרים. אם עכשיו הוא עושה משהו טוב למישהו, יש בזה תועלת כשעוד אין לו כוונה נכונה?

אפילו אם אין לו מיד תועלת, והוא לא מרגיש שהוא מקבל מזה איזה רווח, התקדמות, כדאי לו לעשות את זה. כי על ידי כל מיני פעולות כאלו, בפרט אם הוא עושה אותן בקבוצת חברים, אז הוא ממש מרגיש את עצמו כמתקדם.

אורן: רציתי לשאול אותך לגבי כוונות של מקובלים. שמעתי שהמקובלים עושים כוונות, אתה יכול להסביר לי מה זה אומר "לעשות כוונות"? מה הם עושים?

הם סך הכול צריכים להגיע למצב שהם מתכוונים לטובת הזולת. הכי טוב, ואפשר להגיד, שהזולת הם אותם אנשים כמוני, כי כולנו צריכים לעזור בדוגמאות, בסדר הלימוד, בכלל בחיים שלנו זה אל זה, כדי שלכל אחד תהיה אפשרות להשיג את העולם העליון.

אורן: כתוב בקבלה שעיקר הכוונה של אדם צריכה להיות לעשות נחת רוח לבורא. מה הכוונה הזאת?

לעשות נחת רוח לבורא אנחנו יכולים לעשות אך ורק אם אנחנו משפיעים לבני אדם. כי לבורא אין מה לעשות, ואין מה להשפיע, הוא לא בעל חיסרון. כל החיסרון שלו הוא בזה שהחברים שלי ייהנו ממנו. אז אני צריך לעזור לבורא, בזה שאני עוזר לחברים שלי בקבוצה להגיע לחיבור כזה שבו הבורא יוכל להשפיע, וליהנות מאיתנו.

אורן: זה יפה. אני הופך לעוזר של הבורא בזה שאני עוזר לאנשים אחרים להתקדם לכוונות של השפעה ואהבה?

ודאי, ועוד איך. אני אפילו מרגיש שהבורא מצפה לזה, מחכה לזה, שהוא תלוי בי.

אורן: האר"י הקדוש היה אומר שצריך לעשות כוונה לקשר את נפשו להדביקה לשורש שלה. מה זו הכוונה הזאת?

כי הבורא הוא השורש שלנו, ממנו הכול. ואנחנו צריכים להתקשר בינינו עד שנרגיש אותו כשורש שלנו, שהוא המשפיע, הנותן, הממלא, המקדם אותנו, ואנחנו רוצים בחזרה להתקשר בינינו, ובקשר שאנו בונים להתקרב אליו, ולהיות יותר ויותר קרובים.

אורן: אומרים שלפני כל פעולה המקובלים עושים כוונה לשם ייחוד הקדוש ברוך הוא ושכינתו. מה הכוונה הזאת?

במילים אחרות זו כוונה לחבר את הבורא עם הנבראים. "שכינה" זה נקרא אנשים שמתחברים ביניהם כדי לתת לבורא אפשרות להשפיע להם, להתלבש בהם, להופיע ביניהם, כשכולם נמצאים בכוונת השפעה.

אורן: בעל הסולם כותב שהכוונה של עבודת האדם צריכה להיות שיתרבה כבוד שמיים בעולם. למה הכוונה?

מחשבת הבריאה היא לקדם את הנבראים לחיבור ביניהם ועם הבורא, כך שיהיו "ישראל אורייתא, קוב"ה אחד".¹

אורן: מה זה אומר?

כאשר כל הנבראים שנקראים "ישראל", מפני שהם נמצאים בישר-אל, בכוונה להגיע לדבקות בבורא מתחברים ביניהם ורוצים בחיבור שלהם להגיע לחיבור עם הבורא. אז מקובלים מתאספים בעשירייה, כי העשירייה מתקרבת למושג "הבורא".

אורן: אז הכוונות של המקובלים זה לקדם את כל הנבראים לכוונות של השפעה ואהבה?

כן, סך הכול.

אורן: אם הם יצליחו, אם יצליח למקובלים ובאמת יותר ויותר אנשים בעולם יתקדמו לכוונה של השפעה ואהבה, איך העולם יראה?

סך הכול הם יגלו שיש בורא בעולם.

אורן: איך הגילוי הזה ישפיע על החיים שלנו? היום העולם מלא בבעיות.

זה יהפוך את העולם. אם האדם מגלה שיש בורא בעולם, ושהוא כוח הטוב, מיטיב, מחבר ושולט על כולם, האדם מתהפך.

אורן: הכוונות שלו מתהפכות?

גם הוא עצמו, לא רק הכוונות שלו. אלא גם הפעולות שלו, המחשבות שלו, הרצונות שלו, הכול, כי הוא מתחיל להרגיש שהוא נמצא בתוך הכוח העליון.

אורן: מה לגבי מלחמות, בעיות?

אין שום מקום לכלום חוץ מדבר אחד, חיבור בינינו ועם הבורא, זה כל מה שיש בעולם. האדם מתחיל לגלות שבכלל אין עולם גשמי, שהכול זה רוח. אבל על זה נדבר בפעם הבאה.

אורן: לקראת סיום לימדת אותי הרבה דברים על כוונות, היינו יכולים לדבר עכשיו עוד שלוש שעות. מה הכי חשוב לך שנזכור בקשר למושג "כוונה"?

שאני צריך תמיד לכוון את עצמי ממילוי של עצמי, למילוי של הזולת, הקבוצה.

אורן: מה אתה מאחל לי באופן אישי כאדם שמתחיל ללמוד קבלה, בהתפתחות הרוחנית שלי בקשר למושג "כוונה"?

להיות חבר טוב בתוך הקבוצה שהמורה שלך יסדר לך.

אורן: לאן זה יביא אותי?

לחיבור עם החברים, ובחיבור הנכון עם החברים אתה תגלה את הבורא.

אורן: עם איזה כוונות אני צריך להיות בכל התהליך הזה?

רק לחיבור, לחיבור בינינו ולבורא. ובזה אנחנו מגיעים עד גמר התיקון שלנו ומגלים את המציאות, את העולם האמיתי, שהוא עולם הפוך משלנו, הכול לפנינו. עוד אין לי מילים, אנחנו נמצא אותן, אבל זה ייקח עוד הרבה זמן.

אורן: תודה רבה הרב לייטמן, תודה גם לכם שהייתם איתנו בתוכנית "מושגי יסוד בחכמת הקבלה", בנושא "הכוונה". כל טוב, להתראות.

תצליחו.

(סוף התוכנית)

---

1. "אורייתא, ישראל וקוב"ה, חד הוא" (זוהר לעם פירוש הסולם, אחרי מות, אות רצט)↩