חיים חדשים

שיחה 819

מזוזה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן- 26.01.17 - אחרי עריכה

אורן: אנחנו רוצים ללמוד היום מהרב לייטמן איך לעשות את החיים שלנו הכי שמורים ובטוחים שרק אפשר.

יעל: ביהדות ישנם כל מיני מנהגים וסמלים שנהוג לראות בהם אמצעי שמירה והגנה על האדם, כמו מזוזה ששומרת על האדם ועל הבית שלו, כמו התפילות שאנחנו מתפללים, תפילת הדרך, תפילת הבית, תפילת העסק, כאלה שאמורים לשמור עלינו, תהילים, שמירת שבת כי השבת שומרת על האדם. אנחנו רוצים לבדוק האם האמצעים האלה באמת שומרים עלינו, ומה יש בכל אחד מהאמצעים האלה שבאמת הופך את זה למשהו ששומר עלינו ועל החיים שלנו.

אני רוצה לפתוח בשאלה האם באמת קיימים אמצעים כדי להגן על האדם מפני תהפוכות החיים שלו, שומרים עליו מסכנות, ומנתבים אותו למקום טוב?

לא יותר מהרגשה פנימית שמרככת אותו, שמרגיעה אותו, שנותנת לו איזה ביטחון, איזו הרגשה פסיכולוגית בלבד שלא עושה שום דבר כלפי מאורעות החיים. מאיפה אני אומר את זה? המזוזה, תפילין, טלית, כל מיני צורות שאנחנו יכולים לומר עליהן שהן דתיות ולא דתיות, ואנחנו רואים מאברהם, מה הוא בעיקר עשה? הוא שבר את כל הפסלים, זאת אומרת את כל הסימנים החיצונים שיכולים להשפיע על הגורל שלנו הוא שבר. זו בעצם תחילת דרכו הרוחנית. לכן אדם שמאמין היום בכל מיני חפצים חיצוניים, פעולות חיצוניות, זה הכל עבודה זרה.

יעל: אני בכל זאת רוצה להתחיל מהמזוזה.

זה סימנים. אבל יש בזה דברים אחרים, מה שאנחנו עושים לפי היהדות זה לא כדי לתת לנו ביטחון, ואם אני מנשק את המזוזה אז הכל יהיה בסדר, זה לא נכון. לָמה החכמים עשו את זה כך לעמך? זה כדי שאני לא אשכח, שאני אהיה יותר קשור ליידישקייט, לכל הדברים האלה, אבל הם לא התכוונו שבזה אני משנה את הגורל.

יעל: שאני לא אשכח מה?

שאני לא אשכח את החיבור עם האחרים, עם המצוות, עם התורה, עם כל הדברים ששייכים לעם ישראל. אבל זה שאני זורק שקל לקופסה לפני שאני עולה לאוטובוס כדי שהאוטובוס לא יתפוצץ, זאת עבודה זרה, כי אני מנותק מהבורא ואני קונה בשקל יחס יפה אלי, זה ממש מגעיל.

יעל: כן, זה גס מבחינתך.

אבל תלוי למי, אם לעמךָ, ואנחנו צריכים בכל זאת לרדת לרמה שלו, אז לעמךָ זה טוב. זה לא עניין של שקל שהוא נותן וזה הולך למשהו, למישהו, זה לא חשוב לי, חשוב לי שעל ידי זה הוא בכל זאת קשור לאיזו מערכת של אנשים וכן הלאה. זאת אומרת יש בזה דברים חיוביים, אני לא צוחק מזה ולא מזלזל בזה, אלא אני אומר שכדאי לעשות לעשות את זה. זה מצד אחד. אבל מצד שני כל דבר שהוא טוב במדרגה הנוכחית, כלפי מדרגה יותר עליונה בהתפתחות זה כבר עבודה זרה.

יעל: אני רוצה לדבר על הסימנים היהודיים. נתחיל ממזוזה, אפילו אני כחילונית חושבת שזה נכון, ולא רק לאנשים שומרי מצוות, זה נכון היום למרבית האנשים שחיים בארץ. כשנכנסתי לבית שלי כן היה חשוב לי לשים מזוזות, ולא סתם מזוזות, בעלי נעזר אפילו באנשים דתיים בעבודה, הוא בחר קלפים מאוד מיוחדים ודאג שלא יהיו שם בעיות עם הכתוב וכל העניינים האלה. יש משפט שאומר, "נמשל בית שפתחו מזוזה, לבית שנשמר על ידי הקב"ה בעצמו מבחוץ". מה יש במזוזה, האם יש בה משהו ברמה היותר פנימית שכן מהווה סוג של הגנה על היושבים בבית?

לא, כלום.

יעל: גם לא ברמה היותר פנימית?

ברמה היותר פנימית וודאי שלא. אבל ברמה החיצונית, בצורה פסיכולוגית זה נותן לאדם ביטחון, הרגשה נוחה יותר, הרגשה טובה יותר. מהו סך הכול האדם? את הרי פסיכולוגית, את יודעת שזה מאוד חשוב לו, לכן הוא חי את החיים שלו ובצורה כזאת הוא מרגיע את עצמו. זה כמו כדור הרגעה, לא יותר.

אבל אם אדם רוצה באמת להיכנס לשמירה תחת הכוח העליון, הוא צריך ללמוד אותו, הוא צריך להיכנס עימו בהתקשרות. הוא צריך לדעת איך לעשות כדי לקיים נכון את רצון הכוח העליון. לא את מה שרוצה האדם, אלא מה הוא צריך לעשות לפי מטרת הבריאה, מטרת כל המערכת. ואם הוא יעשה את זה, וודאי שהוא יהיה רצוי בעיניי הכוח הכללי של המערכת שנקרא "בורא", וכך הוא גם יבטיח לעצמו התקדמות נכונה, טובה, מהירה ויפה.

יעל: אם הבנתי אותך נכון, יש בעצם שתי רמות של התקשרות. יש את הרמה המאוד בסיסית,

הרמה העממית, שם האדם לא מתקשר לשום דבר אלא פועל בצורה אינסטינקטיבית. מפעילים אותו מלמעלה והוא תמיד נותן תגובה אינסטינקטיבית שבאה לו מהטבע.

יעל: מה זאת אומרת מפעילים אותו מלמעלה?

אם אני קיבלתי דקירה נניח, אז הדקירה היא מלמעלה, והתגובה האינסטינקטיבית שלי זה "אוי" מלמטה, ממני. זה הכול, כך אנחנו כל הזמן נפעלים.

יעל: אם כך יש מערכת שמנהלת אותנו ומפעילה אותנו בכל רגע ורגע.

בכול וכל. יש אין סוף חוטים שמושכים כל אחד ואחד, כך אנחנו נמצאים בכל המערכת.

יעל: יש גם את הרמה היותר עמוקה שדיברת עליה, והיא כבר לא רמה עממית, זו רמה מדברת על קשר, איך ליצור קשר עם אותו כוח עליון, עם אותו טבע.

נכון.

יעל: ולכן אתה אומרת שאין בהכרח צורך בכל מיני חפצים חיצוניים, כי זה תהליך פנימי שהאדם עובר.

כן.

יעל: אני הרבה פעמים שומעת אותך אומר שיש קשר בין כל הדברים שקיימים בעולם שלנו, ושלסממנים היהודים יש איזה שורש.

ענף ושורש.

יעל: שורש שהוא הרבה יותר עמוק.

אבל לא שזה פועל כך, ואם אני לוקח מזוזה אז יש בה כוח עליון, לא, חס ושלום, אלא היא מצביעה על איזה כוח עליון. על ידי סימנים שיש במזוזה אני יכול להגיד מה זה הקלף, מה זה הכתב, מה זה הטקסט עצמו, איך הוא כתוב ומי כתב אותו, הכל, זאת אומרת אני יכול ללמוד מזה על המקור העליון של המזוזה. כי יש איזה כוח מיוחד בטבע שנקרא "מזוזה", והכוח הזה שומר על הבית, הבית זה נקרא "נשמה", זאת אומרת יש נשמה ויש מזוזה בנשמה. כך אני לומד את הדברים. אבל לא שזה אצלי בבית והמזוזה זה דבר קדוש, לא. אלא בעולם הרוחני המזוזה מצביעה על התפקיד המיוחד של הבורא, על הנשמות, וזה נקרא "קדוש". בעולם הזה אין שום דבר קדוש.

יעל: המזוזה הפיזית מדמה דברים הרבה יותר עמוקים שמגיעים מהעולם הרוחני.

מדמה בלבד. אין לה שום קשר לזה, זה רק סימן.

אורן: סימן למה?

סימן לזה שאם אני בונה את הנשמה, אז אני בונה אותה בשמירה מיוחדת שנקראת "מזוזה".

יעל: מה זה לבנות את הנשמה?

לבנות את הנשמה זה נקרא שאני צריך לעשות על הרצון שלי צמצום, מסך ואור חוזר.

יעל: מהם כל הדברים האלה שאמרת, מה זה עושה?

זה תיקונים. עם הרצון שלי אני צריך להתקשר לעוד אנשים, לפחות לעוד תשעה כדי שיהיו עשרה אנשים, מנין, וכשאנחנו שמתקשרים נכון אז בקשר בינינו אנחנו בונים נשמה, בית.

אורן: הנשמה זה כאילו הבית של האדם?

נניח. כן.

יעל: ומה זה הקלף שנמצא בתוך המזוזה?

הקלף הוא כנגד האור הלבן, האור העליון.

יעל: מה עושה אותו אור עליון ואיך הוא קשור לנשמה?

בנשמה נמצא הקלף, האור העליון.

יעל: מה התפקיד שלו בתוך כל המערכת הרוחנית?

האור העליון מחייה את הכול.

אורן: בוא נעשה סדר.

אתם לא תעשו בזה סדר, אלא רק בלבול. בצורה כזאת לא לומדים שום דבר. הגישה הזאת היא לא נכונה, היא לא תיתן לכם כלום, כולם יצאו מזה מבולבלים.

אורן: אז תעשה לנו סדר.

אני לא רוצה לדבר בכלל בכיוון הזה, לשם זה צריכים לפתוח המון דברים ולגשת אליהם בהדרגה.

אורן: אני אשאל אולי שאלה פשוטה ומתוכה תנסה לסדר אותי.

למה אתה מגיע פתאום לבית, למזוזה, לכל מיני דברים? כל הסימנים שלנו בעולם הזה הם רק סימנים. מסביר לנו אברהם, הוא שרף ושבר את כל הסימנים האלה, למה? כי האנשים קשרו לסימנים האלה כוחות עליונים, הם השתחוו כלפיהם.

אני לא יכול לגשת למזוזה, לנשק אותה ולהגיד "אני מנשק אותה בגלל שיש בה כוח עליון, ועכשיו הכוח העליון שומר עלי בזכות זה שאני קניתי אותה ואני מנשק אותה עכשיו", לא.

אורן: יש כאלה שאומרים שמי שמנשק מזוזה, עצם הפעולה הזאת, זה ממש עבודה זרה.

נכון.

אורן: השאלה שלי היא פשוטה, אולי הסתבכנו כאן, אבל נלך בפשטות, כיהודי אני מצווה לשים מזוזה על המשקוף בבית "וכתבתם על מזוזות ביתך", וכן הלאה.

נכון.

אורן: למה?

כדי שיהיה לך סימן לכל הפעולות הרוחניות שקשורות בחלקן גם לפעולה הזאת שנקראת "מזוזה". קח את כתבי האר"י, "שער הכוונות", ותתחיל ללמוד שם מה זה נקרא מזוזה.

אורן: כדי שיהיה לי סימן לפעולות הרוחניות שאני צריך לבצע?

זה בלבד.

אורן: המילים האלה, פעולות רוחניות שאני צריך לבצע, מה זה אומר?

אלה פעולות של התקשרות בין בני אדם והן למעלה מהאגו הפרטי שלהם, כי בהתקשרות ביניהם הם יכולים לייצב מקום לגילוי הכוח העליון, כוח של השפעה, כוח של אהבה שישרה ביניהם.

אורן: מה שאמרת עכשיו זה נקרא לעשות פעולה רוחנית?

כן.

אורן: אם כך לעשות פעולה רוחנית זה להתקשר לבני אדם אחרים מעל האגו הפרטי שלי, בצורה של אהבה?

כן.

אורן: אם אני אעשה כזאת פעולה זה נקרא שעשיתי פעולה רוחנית?

כללית, והכי חזקה וטובה.

אורן: אם אני אעשה כזאת פעולה, ואני מבין שהיא נמצא ביחס שלי לאנשים אחרים, בזה אני מפעיל משהו ששומר עלי?

וודאי. אבל אתה לא תחשוב שזה שומר עלייך, כי אתה כבר מפעיל כוח אהבה לאחרים. כל הנטייה שלך זה כדי לעזור לאחרים, לחיות בהם, לספק להם את כל מה שהם צריכים, זה נקרא לאהוב את הזולת. אם יש לך כיסא, אם יש לך כרית, אתה נותן לזולת.

אורן: זה יביא לי שמירה בחיים?

כן, אין יותר.

אורן: אמרת קודם כך, "המזוזה זה סמל לפעולות רוחניות שאתה צריך לבצע, ויש כוח מיוחד בטבע שנקרא מזוזה והוא ישמור כל הנשמה שלך". אם אני רוצה להפעיל את הכוח שזה שקיים וקוראים לו מזוזה שישמור על הנשמה שלי, מה אני צריך לבצע?

זה כדי להזכיר לך, "בשכבך ובקומך", זאת אומרת אני מזכיר לעצמי על ידי כל מיני פעולות יומיומיות, בכל רגע ורגע, בכל מיני דברים את מה שהיהדות מצווה, בוא נגיד שמכבידה עלי לעשות, ברכות, כל מיני פעולות, כשרות, מקווה, כל מיני תפילות, אלף ואחד דברים. אומרים שהיהדות זה ממש דת רצחנית, יצא לי לדבר לפעמים עם כל מיני נציגים של דתות שונות, אחרות, שאומרים "איך אתם חיים, אנחנו לא יודעים".

אורן: אם כך מה המטרה של כל ה"שגעת" הזאת?

להזכיר לנו להתקשר לכוח העליון, וכל הזמן להיות קשור אליו.

יעל: אמרת שההתקשרות של בני אדם מביאה בסופו של דבר את כוח האהבה וגם מביאה לשמירה. מה הקשר בין אהבה לבין זה שבסופו של דבר אני ארגיש איזו שמירה בעולם הזה, מה הקשר בין התקשרות בין בני אדם לבין אהבה ולבין שמירה?

"ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה", זאת אומרת זה פסגת התפתחות האדם. אין יותר מזה. למה? כי בצורה כזאת אני נכלל בתוך הזר ואני עושה את כול מה שהוא צריך. זה החוק של המערכת האינטגרלית, כך צריכים להיות קשורים כל המרכיבים שלה.

יעל: איך זה שומר עלי זה?

אין שומר, אני מקיים בזה את המערכת האינטגרלית, ואם אני פריט ממנה, אז ודאי שזה שומר עלי.

אורן: למה?

אני אף פעם לא יכול לשמור על עצמי, אני שומר על עצמי על ידי זה שאני מתקשר נכון לאחרים, כי אני נמצא בקשר אתם.

אורן: את ההתקשרות הנכונה מצדך לכל המערכת, אני מבין, אבל למה זה שומר עליך?

אני ניזון מהם, הם בעצם מייצבים לי את כל המצבים שלי.

אורן: הם?

כן, כי אני קשור איתם. תאר לעצמך שאני נמצא בקשרים עם הרבה מאוד אנשים, אם הקשרים האלה לא יהיו טובים, אני אסבול עד המוות. אבל אם מצדי אני אעשה את הקשרים האלה טובים, אז הכוח העליון שפועל במערכת, אפילו אם האנשים האחרים שאני עושה כלפיהם פעולות טובות, אפילו שמלכתחילה הם לא מסוגלים ולא מכוונים לעשות לי בחזרה אותם דברים, הכוח העליון פועל במערכת והוא יכוון אותם כל שהם יתחשבו איתי בצורה הנכונה.

אורן: איך הוא ידע שאני התנהגתי יפה לאחרים?

הוא ממלא את המערכת ואני נמצא באותו כיוון כמוהו. אני מדמה את עצמי לכוח העליון בזה שאני משתדל לאהוב את הזולת.

אורן: מי יספר לו על זה?

הוא נמצא במערכת. זה לא סיפור. הוא פועל עלי ואני בחזרה, בכמה שאני מסוגל, רוצה להדמות לו.

אורן: מה זה קשור לשמירה?

בזה אני מפעיל את השמירה של העליון כי אני נכלל בו. אני נעשה דומה לעליון, מה יכול להיות יותר בטוח מזה. בזה אני נכנס כמו ברחם העליון, מה יכול להיות מקום יותר בטוח מזה.

אורן: ואז הוא ישמור עלי?

בטוח. אני קובע את זה. כשאני נעשה כמוהו, אני מבטל את עצמי מהאגו שלי.

אורן: מה זה מהאגו, לנצל אחרים לטובתי?

כן, לנצל אחרים לטובתי. אם אני לא חושב על עצמי אלא פועל רק לפי רצון הזולת, אז אני עושה פעולה ובזה אני דומה לעליון, אני נכנס לעליון בצורה מינימלית וזה נקרא שאני כבר נמצא בו. כמו עובר בתוך אמו.

אורן: והוא שומר עלי כמו מזוזה?

מה יכול להיות יותר בטוח מעובר בתוך אמו.

אורן: אם כך איפה כאן המזוזה בכל התמונה?

המזוזה מסמלת לנו ה-ו-י-ה , י-ה-ו-ה. יש שם ארבעה חלקים והם מסמלים לי את המערכת העליונה. אדם שרוצה להדמות לבורא נכלל בתוך מערכת של ה-ו-י-ה שלמה, זה הבית שלו, זה הרחם שלו, וכך הוא מתפתח.

אורן: מהי מערכת ה-ו-י-ה שהמזוזה מסמלת?

מערכת ה-ו-י-ה זה יחס הבורא אלינו.

אורן: מהו?

יחס שכולל את כל הכוחות, כל החוקים, היחס הטוב, שבאהבה שלי לזולת אני משתווה עם אהבת הבורא לזולת ובזה אנחנו נמצאים יחד, כמתחבקים זה עם זה.

אורן: למה הוא לא מחבק אותי עכשיו?

כי אתה לא משתווה עמו, מי אתה? אתה מזלזל בו, אתה הפוך ממנו, אתה לא רצוי.

יעל: מי זה הוא?

הכוח הכללי של המערכת.

יעל: הטבע.

הטבע.

יעל: איך הוא קשור לאהבה שדברת עליה לפני כן?

כי הכח הזה מתייחס לכולם באהבה.

אורן: אז למה הוא לא שומר על כולם?

הוא שומר על כולם, אבל מטרתו להביא את כולם שיכירו בו, יגלו אותו, יזדהו עמו. למה? כי בזה הם הופכים להיות לא נפעלים, שלא מבינים כלום מהחיים, אלא מעלים את עצמם לדרגה יותר עליונה, נצחית, שלמה.

אורן: אני עוד לא מבין למה אמרו לנו לשים מזוזה על המשקוף.

כדי להזכיר שיש כוח עליון, שאתה תלוי בו, שאתה צריך להזדהות עמו, שאתה צריך לעשות פעולות כמוהו וכן הלאה.

אורן: להזדהות עמו זו הפואנטה? מה זה להזדהות עמו?

להזדהות זה להיות כמוהו, כי הוא רחום אף אתה רחום, הוא חנון אף אתה חנון וכן הלאה. הכול כתוב.

אורן: מפה בא כל העניין הזה של אהבה שאתה אומר, שצריך לאהוב כמוהו?

כן. הכול מתקשר ונסגר, אל תדאג, זה דבר פשוט בסופו של דבר.

אורן: פשוט?

כן.

יעל: אז המזוזה מייצגת לנו בסופו של דבר איזה כוח של אהבה ויחסים טובים בינינו?

וכך כל מצווה ומצווה גשמית, מצביעה על הצורך לבצע אותה בצורה הרוחנית הפנימית.

אורן: אתה אומר שמה שהסברת לנו עכשיו על המזוזה, נכון בעצם לכל הדברים שאנחנו מכירים מהיהדות.

אין פעולה בחיי האדם שהוא יכול לעשות אותה סתם ללא שום מטרה, ללא שום קשר עם הכוח העליון, אלא רצוי שיעשה אותה רק כדי להזדהות עם הכוח העליון, להתקשר, להדמות לו, כי זה מקרב אותו לגילוי.

אורן: מה שעכשיו אמרת זה קשור לחיי היום יום של הבן אדם?

בטח, מהתחלה ועד הסוף.

אורן: איך זה קשור? אתן לך את סדר היום שלי, אני קם בבוקר, הולך לעבודה, דואג שהילדים יגיעו בשלום לבית ספר, בסוף היום שיחזרו, שבעבודה הכול יהיה בסדר, שהבוס לא ישתגע עלי מדי, שנצליח במה שאנחנו עושים בפרויקטים שלנו. בא בערב הביתה, רואה את אשתי, דואג שגם איתה הכול יהיה בסדר, שהילדים יהיו שמחים, שאף אחד לא ישגע אותי, שאני אישן רגוע, שלא יהיה לי סטרס ואולקוס.

איך בסדר יום כזה שחוזר על עצמו משנה לשנה, ובדרך התחלפו הבתים והמשכנתא והמכוניות והצרות וההצלחות וההישגים, בתוך כל זה אם אני מסתכל על ארבעים ומשהו שנים שאני חי, איך בתוך כל הסיפור הזה נכנס הלהזדהות עם כוח עליון?

אמרת לי שזו הפואנטה, זה יביא לך שמירה בחיים. איך זה בכלל קשור לחיים? איפה המקום של זה בסדר היום של הבן אדם?

אתה היית מבצע פקודות של כוח עליון בלא ידיעה, בלא הכרה, בלא להכיר מי שמפעיל אותך? אתה היית רץ וזהו. כמו שיש לנכד שלי משחק רכבת הרים עם שלט, בתוך הרכבת יושבים קוף קטן, פיל, כל מיני חיות, אז ככה מפעילים אותנו.

אורן: אותי?

כן, ואתה רץ ועושה, ונדמה לך שאתה עושה הכל. למה כך מפעילים אותך? זה עניין של הסתרה. אם תתחיל להרגיש מי מפעיל, בשביל מה ולמה מפעיל, איך אני יכול להזדהות עם כל הפעולות שהוא עושה לי, אז אתה תתחיל להרגיש שבכל הדברים האלה לא סתם מפעילים אותך, אלא דווקא על ידי ההזדהות עם הפעולות האלה, אתה יכול להשיג את מי שמפעיל אותך, ומתחיל לראות את החיים שלך מהגובה שלו, ואז בכל פעולה ופעולה שאתה עושה, אתה רוצה להיכנס ממנה בקשר עם המפעיל.

אורן: אתה יכול לתת לי דוגמה? למשל תיארתי לך את סדר היום שלי, תן לי דוגמה למשהו שאני יכול לעשות בבית, בעבודה, בדרך, בחזור, לא יודע אפילו איפה לשייך את זה. לאן שייך הדבר הזה שאתה מתאר?

בכל רגע ורגע שאתה עושה.

אורן: מה אני צריך לעשות בכל רגע ורגע? חוץ מהחיים שלי אני צריך לעשות עוד משהו?

כן, עבודה פנימית.

אורן: מה זה עבודה פנימית?

עבודה פנימית זאת אומרת, שכל מה שאתה עושה בחיים זה כדי לגלות את הכוח העליון שמפעיל אותך. ואז אתה מתחיל להרגיש בכל רגע ורגע איך שהוא פועל. זה לא מין הסתם, זה לא עובד מרגע זה ששמעת והלאה, אלא צריכים להתקדם לזה על ידי הקבוצה, על ידי הלימוד, על ידי היכרות המערכת. לאט לאט, זה לוקח כמה שנים.

אורן: נחזור לנושא שממנו התחלנו בענייני שמירה. אדם בחיים שלו מרגיש חוסר בטחון מוחלט. והיום החיים בנויים בצורה כזאת שאתה באמת לא יודע מה יילד יום. אם פעם זה היה פתגם, היום אני מרגיש את זה לגמרי, לא יודע מה יילד יום.

זה לא חשוב לי, העיקר בשבילי זה להיות בקשר, בדבקות עם המפעיל. מה זה חשוב מה הוא יפעיל, ברגע הבא לא אכפת לי, רק לא להיפרד ממנו.

אורן: גישה כזאת נותנת שמירה?

זה נותן לך עוגן בחיים, שיותר מזה אתה לא צריך כלום, כי אתה דבוק למוח עליון.

אורן: היום מוכרים ביטוח לכל דבר בחיים, לכל דבר יש לי ביטוח. אני רוצה לקנות את תעודת הביטוח הכללית שתיתן לי שמירה כללית בלי לרדת לפרטים ולסעיפים, משהו אחד שהוא השמירה הגדולה, מה זה?

זה הקשר עם הכוח העליון, זה מה שחכמת הקבלה מציעה לאדם. זו חברת הביטוח הכי מוצלחת, הכי גדולה וכוללת את הכול.

אורן: מה עם בן אדם שהוא לא דתי?

זה לא שייך לדת.

אורן: אז מה זה?

זה שייך לרצון להכיר את הכוח המפעיל. אני אפילו לא קורא לו א-לוהות, בורא, קב"ה, כדי לא לבלבל את האנשים.

אורן: איפה אני יכול למצוא אותו? הוא מפעיל אותי?

למצוא אותו בתוך הלב שלנו, לפי לימוד חכמת הקבלה. זה לא פשוט, זה לוקח זמן.

אורן: הזמן שלנו נגמר הרב לייטמן, משפט אחרון.

"דע את ה' א-לוהיך ועבדהו".

(סוף השיחה)