חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 193

חגי ישראל ומועדיו

מטרה:

לפתוח ב-2 תוכניות את כל החגים ולקבל איזה רצף רעיוני, ( מראש השנה פורים, תוכנית 2- פסח ועד חודש הסליחות) שנותן משמעות חדשה נוספת למשמעות המוכרת, למשל: ראש השנה, מייצג החלטה שהאדם לוקח לבנות את החברה שלנו מחדש, ואז מגיע יום הכיפורים, שבו החברה עושה חשבון נפש ומבררת מה מפריע לה לממש בניית חברה חדשה? בסוכות המטרה היא כמו בכל שינוי זה לצאת מהיציב והבטוח (הבית שלנו) ולבנות סוכה שהיא קרובה יותר לטבע, להתחבר לפשטות, הסוכה פתוחה בפני אורחים, ובכלל ההבנה שכולנו אורחים בעולם, אנחנו גם רוצים לבנות לעצמנו "גג" חדש ולהעלות את הסכך (פסולת) שלנו לראש החשיבות, אח"כ מגיעה חנוכה- היציאה מחושך לאור, כל אחד הוא אור קטן אבל רק ביחד אפשר לנצח את החושך, חג האור מסמל את ניצחון הרוח על החומר, ואז מגיע טו בשבט, "כי האדם הוא עץ השדה" המשמעות היא שבחברה החדשה והמתוקנת כל אדם משול לעץ שצריך לטפח אותו, להשקיע בו, כדי שברבות הימים יעניק את פירותיו לחברה, ברעיון הוא לבנות חברה שמקבלת את האחר, ומאפשרת לכולם מימוש הפוטנציאל הטמון בו.....

זרימת התוכנית:

רצף החגים על פני כל השנה - רקע בסיסי על החג ושאלות

הרעיון להראות איך דרך רצף החגים אדם עובר תהליך.

פתיחה:

היום בתכניתנו נרצה להביט על חגי ישראל מזווית קצת אחרת, נרצה להבין איך רצף החגים בכל שנה מעביר אותנו תהליך פנימי וחברתי שמטרתו ליצור חברה מחוברת יותר שחיה על פי חזון משפחה אחת.

חגי ישראל הם לבה הפועם של השנה העברית ועמוד השדרה של התרבות היהודית. החגים הם באמת הדבר שמאחד אותנו כעם, ומגדיר את זהותנו.

כל חג עוצב במשך מאות ואלפי שנים. במרכז כל חג– טקסט מקודש, ולו טקס מרכזי משלו, מנהגים והלכות.

מועדי כל החגים והמועדים נקבעו על פי הלוח העברי:

ראש השנה - א’ וב’ בתשרי, מציין את יום הדין.

צום גדליה - ג’ בתשרי, מציין את רצח גדליה בן אחיקם.

יום הכיפורים - י’ בתשרי, יום תענית מציין יום חשבון נפש.

סוכות - ט”ו בתשרי,מציין את הישיבה בסוכות בצאת בני ישראל ממצרים.

הושענא רבא - כ”א בתשרי, מציין את היום, שבו נגזר דין האדם.

שמיני עצרת, שמחת תורה - כ”ב בתשרי, מציין את סיום קריאת התורה.

יום הזיכרון ליצחק רבין - י”א בחשוון, מציין את רצח ראש הממשלה יצחק רבין.

חנוכה - כ”ה בכסלו עד ב’ בטבת, מציין את נצחון החשמונאים את היוונים, והדלקת המנורה בבית המקדש.

עשרה בטבת - יום “הקדיש הכללי”, מציין את תחילת המצור על ירושלים. יום “הקדיש הכללי” –

מציין את זכר חללי השואה, שיום מותם לא נודע.

ט”ו בשבט - ט”ו בשבט- מציין את ראש השנה לאילנות.

יום המשפחה - ל’ בשבט, מציין את ערך המשפחה.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע - ז’ באדר.

תענית אסתר - י”ג באדר, מציין את התענית של אסתר המלכה לני כניסתה לאחשוורוש.

פורים - י”ד באדר, מציין את הצלת היהודים מגזירת המן.

שושן פורים - ט”ו באדר, מציין חג פורים בערים מוקפות חומה.

פסח - ט”ו בניסן עד כ”א בניסן, מציין את יציאת מצרים.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה - כ”ז בניסן, מציין את שואת העם היהודי בזמן מלחמת העולם השנייה.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל - ד’ באייר.

יום העצמאות - ה’ באייר, מציין את הקמת מדינת ישראל.

ל”ג בעומר - י”ח באייר, מציין את הפסקת המגיפה, שפרצה בקרב תלמידי ר’ עקיבא.

יום ירושלים - כ”ח באייר, מציין את שחרור ירושלים.

שבועות - ו’ בסיון, מציין את מתן התורה לעם ישראל במעמד הר סיני.

שבעה עשר בתמוז - י”ז בתמוז, מציין את יום בקיעת חומת ירושלים.

תשעה באב - ט’ באב, מציין את חורבן בית המקדש הראשון והשני.

ט”ו באב - ט”ו באב, מציין את חג האהבה.)התרת נישואים בין השבטים ובמיוחד עם בני שבט בנימין(

חגים ומועדים כמעצבי זהות

✦ ראש השנה ויום הכיפורים – זהות יהודית בראי חשבון נפש

✦ חג סוכות – ארבעת המינים כמשל לאחדות ישראל

✦ יום הזיכרון לרצח רבין - מחלוקות בחברה היהודית והישראלית

✦ חג חנוכה – בין התבדלות להשתלבות

✦ ט”ו בשבט - “כי האדם עץ השדה”

✦ חג פורים- זהות יהודית בגולה: הסתר והתחפשות

✦ חג פסח – “והגדת לבנך” כביטוי לזהות יהודית

✦ יום הזיכרון לשואה ולגבורה – זכרון השואה כמעצב זהות

✦ יום העצמאות – זהות ישראלית מתחדשת

✦ יום ירושלים – ירושלים שלי

✦ חג שבועות – הגיור- בדרך לזהות יהודית

✦ ימי צום ותענית - חורבן וגאולה

תעניות

• צום גדליה: לזכר רציחת גדליה בן אחיקם, מנהיג שארית הפליטה בישראל. מצוין בתאריך ג' בתשרי

• עשרה בטבת: תחילת המצור על ירושלים, ויום הקדיש הכללי. מצוין בתאריך י' בטבת

• תענית אסתר: לזכר צום אסתר המלכה וכל עם ישראל שישב בשושן עקב הגזירה שגזר המן. מצוין בתאריך י"ג באדר

• שבעה עשר בתמוז: לזכר בקיעת חומות ירושלים. מצוין בתאריך י"ז בתמוז

• תשעה באב: לזכר החרבת בתי המקדש הראשון והשני. מצוין בתאריך ט' באב

חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים היהודיים הקיימים. זמנם של החגים נקבע על פי הלוח העברי. תחת הגדרה זאת נכנסים ימים רבים: חלקם מצווים עוד מהתורה, חלקם נקבעו על ידי חז"ל וחלקם נוספו במשך השנים, במיוחד בעקבות הקמת מדינת ישראל. ניתן לסווג את החגים למספר סוגים: קיימים חגים שהם ימי שמחה, תעניות, ימי אבל וזיכרון וימים של חשבון נפש.

מקורו של המונח בתקופה המקראית; המילה "חג" מבטאת הקרבת קרבן חגיגה בימים שאותם קבעה התורה, ולעתים התורה מכנה את הקרבן בשם המקוצר "חג"‏^[1]. מקורה של המילה חג הוא מלחוג, בעלייה לרגל היו חגים בבית המקדש.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%92%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%95

שאלות פתיחה :

• מה זה חג? מה מיוחד ביום שהוא חג? מה הוא שונה מיום רגיל?

• למה נועדו החגים? מה מטרתם?

• מה הם מסמלים עבורינו ?

• מה המשמעות של הסדר הכרונולוגי שלהם ?

• מה המטרה של החזרה על החגים כל שנה ושנה ?

המשפחתיות היא אחד מהמאפיינים המובהקים של חגי ישראל. כל המשפחה מתכנסת ומקיימת מנהגים משותפים, וכל המשפחות כולן מקיימות את אותם המנהגים. אין ספק שחגי ישראל ומועדיו הם גורם מלכד של עם ישראל.

• כיצד החגים מאחדים אותנו? מה הגורם?

• האם אפשר להעביר את ההרגשה הזאת גם ליום יום? איך?

• מהו הגורם לאווירת חג?

סיפור על חוסר הרגשה של אווירת החג בחו"ל: אווירת ערב חג, ההבדל העיקרי בתחושה שלי מתחילה באווירת החג שנמצאת ברחובות הערים בישראל, כולם עסוקים בקניות, בבישולים והכנת הבית לערב חג. בחו"ל זה שונה, אומנם אנו מכינים את הבית, ארוחת החג אבל ברחוב, באוויר אין את אותה אווירת חג משותפת.

בישראל ימי החג הם ימי שבתון, מרבית האנשים נמצאים בימי חופש וביחד עם המשפחה יוצאים לבילוי משותף של החג, מארחים או מתארחים והחג לובש צורה אחרת. בניו יורק זה שונה – מבחינת החיים בניו יורק מדובר ביום רגיל ככל הימים, העסקים עובדים כרגיל וכולם ממשיכים בשגרת הימים.

http://www.newyork.israelim.net/%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D/%D7%95%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%99%D7%9D/%D7%91%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99.html

• מדוע אווירת החג שונה בחו"ל?

• מדוע בתור ילדים אנחנו מרגישים יותר את אווירת החג?

אם בתור ילדה- התרגשות רבה התחוללה סביב כל חג, בעיקר פסח וראש השנה (או שבעצם גם פורים, יום העצמאות, חנוכה וכל השאר..), ככל שגדלתי- האווירה פחות הורגשה. השנה- עד לערב ליל הסדר עצמו, לא הצלחתי להרגיש את החג... בכל מקרה- התעודדתי כשחברתי, אמא בשעות הפנאי, הבטיחה לי שעם הילדים- חוזרת אווירת החג.

כשאתה קטן- הכל נראה מאוד גדול ומשמעותי, גם בחגים. חיפוש האפיקומן ממלא אותך באדרנלין, המתח שאולי הפעם אליהו הנביא לא יבריז והמתנות שאתה מחכה לקבל מהדודים- פשוט כי אתה קטן וחמוד וכולם רוצים לפנק אותך. http://www.maveze.co.il/%D7%93%D7%A0%D7%94-%D7%A9%D7%A0%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%97

• מה יש בחגים שגורם להרגשת קרבה בין אנשים?

אנרגיה של ביחד

ממש עכשיו, כשחג רודף חג, ואנחנו מכונסים בבתים, בני המשפחה סביבנו, זו המצומצמת וזו הרחבה אפשר וצריך ליצור אווירה של בית, של חג ולא רק באמצעות העיצוב והסגנון כי אם באמצעות ההתארגנות הפנימית, הרגשית, הנפשית, זו שמתרחשת בכל שנה ושנה דווקא ביום חשבון הנפש, יום כיפור. אבל לא רק בינינו לבין עצמנו, אלא לערב בכך את כל המשפחה, ליצור תחושה של צוות מגובש המתכונן לקראת החג: אחד מטפל בגינה, השני מביא את השולחן, האחר סוחב את הכיסאות.

צוות הקמה שמשתף ומתייעץ, שמארגן ומבשל, שעורך שולחן ומארח, שמתרגש ונוגע. פעולות פשוטות שגורמות לחוות את החג ביחד. שנותנות משמעות למסורת, למשפחה.

http://www.mako.co.il/living-architecture/local-orly-robinson/Article-5ef7210cfb7f931006.htm

• מדוע יש לכל חג טקס וחוקים מוגדרים? מהי חשיבותם?

החגים, שאנו חוגגים נובעים מהזהות הלאומית והיהודית שלנו. חלקם מציינים מאורעות היסטוריים, שקרו לעם שלנו.

• מה ניתן ללמוד מהחגים על הזהות שלנו כעם יהודי?

• מהי חשיבות החגים לעיצוב הזהות שלנו?

• האם יש חשיבות לחגים בחברה של משפחה אחת?

החגים נחגגים בסדר קבוע לאורך לוח השנה.

לוח השנה מסודר כך שחגים מסויימים יחולו בדיוק בעונה בה הם אמורים לחול כל הזמן.

בשלושה מועדים קובעת התורה את הצורך לקבוע את החג בעונה מוגדרת של השנה :

על-פי המקרא יש לחגוג את חג הפסח בחודש האביב, הוא חודש ניסן שבו מתחילים את קציר העומר – קציר השעורים הראשון.

חג השבועות הוא חג הקציר, וחג הביכורים.

ואילו חג הסוכות מסיים את השנה החקלאית, ומכאן שמו הנוסף – חג האסיף.

התאמה מדוייקת שעורכים לפי השמש והירח מוודאת כי החגים יחולו בעונה הנכונה.

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&ved=0CCsQFjAA&url=http%3A%2F%2Fmaarag.huji.ac.il%2FMaarag%2F%2Fuserdata%2FSendFile.asp%3FDBID%3D1%26LNGID%3D2%26GID%3D3559&ei=cxDGUbWzGbKM4gS7q4CIDQ&usg=AFQjCNFV1KeYBg66LnsPTlKqveiol1s5Hg&sig2=aPE56n1MAOFL5joYwIq44Q

• מה חשיבות הסדר של החגים?

• מהי החשיבות לחגוג חג בעונה ספציפית?

http://70panim.org.il/wp-content/uploads/2013/02/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%93%D7%95%D7%92%D7%9E%D7%90-%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA.pdf

חגי תשרי

חודש תשרי הוא החודש העברי העמוס ביותר בחגים. יש בו תערובת של ימי חגים, ימי חול המועד וימי צומות (שני ימי ר"ה, צום גדליה, צום יום כיפור, שבעת ימי סוכות, שמיני עצרת שמחת תורה). ישנן שנים שבהן ימי החגים ביחד עם ימי הצומות והשבתות הם יותר מימי החולין שבו. אם נוסיף את ערבי השבתות וערבי החגים, ולעתים גם גשרים, נקבל חודש שפיריון העבודה בו (אצל יהודים) נמוך ביותר.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99

• מה מייחד את חגי תשרי ?

• מהן משמעות של אוסף החגים הללו ?

• למה הם נחגגים בסדר הזה ?

• למה הם כה סמוכים זה לזה ?

ראש השנה

ראש השנה הוא יום בריאת האדם, וזוהי סגולת היום שבו כל אחד יכול להתהוות לבריאה חדשה.

מציין את תחילת השנה החדש והאת יום הדין.

מנהגים עיקריים: תקיעה בשופר, תפילת תשליך, כרטיסי שנה טובה, ארוחה חגיגית עם מאכלים סמליים: תפוח בדבש, ראש של דג...

• מה מסמל ראש השנה ?

• ראש מסמל התחלה - מה אנחנו בעצם מתחילים ?

• מה מתחילים כל שנה ושנה ?

• מהו תהליך ההתחדשות ?

יום הדין - ראש השנה נחשב ליום שבו דן האל את כל באי העולם אודות מעשיהם בשנה שעברה וכפועל יוצא מה יקרה בשנה הבאה.

• מדוע נקרא ראש השנה גם יום הדין? מהו הדין?

• מה נקבע בראש השנה ואיך זה משפיע על שאר השנה?

הוגים רבים עמדו על הסתירה לכאורה שבין אופיו הרציני של היום כיום דין לבין האופי החגיגי והשמח שלו כיום מועד.

• מה חוגגים בראש השנה?

http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/742797

עשרת ימי תשובה

עֲשֶׂרֶת יְמֵי הַתְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, המוקדשים ביהדות  לעשיית תשובה ובקשת סליחות איש מרעהו. היום הראשון בעשרת ימי תשובה הוא ראש השנה, הנקרא בתנ"ך "יום תרועה", אז קוראים את העם לחזור מחטאיהם לקראת בואו של יום כיפור. היום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא יום כיפור עצמו, המתקיים בי' בתשרי.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA_%D7%99%D7%E%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94

• מהם 10 ימי תשובה ?

עשרת ימי תשובה נתפסים כתקופה ראויה במיוחד לחשבון נפש ולתשובה, אף יותר מאשר חודש אלול. חז"ל דרשו את הפסוק "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיה נה, ו) כמתייחס לעשרת ימים אלה.‏^[1] הרמב"ם כותב על עשרת ימי תשובה: "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב".‏^[2]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA_%D7%99%D7%9E%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94

יום הכיפורים

נחשב ליום הקדוש בשנה. יום צום ותענית שבמרכזו התשובה והסליחה-

"ועיניתם את נפשותיכם"- איסור אכילה ושתייה, איסור נעילת נעלי עור, איסור רחיצה וסיכת הגוף בשמן ואיסור קיום יחסי אישות.

מנהגים: ללבוש בגדים לבנים המסמלים טוהר ונקיון, לבקש סליחה איש מרעהו (כי הצום לא מכפר על עברות שבין אדם לחברו), תרנגול כפרות

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D

• מה מסמל עבורינו יום כיפור ?

• למה הוא מגיע לאחר ראש השנה ?

• נראה שיום הכיפור הוא סוג של שיא של תהליך חשבון הנפש שהתחיל בחודש אלול. לאיזה נקודה אנחנו מגיעים ביום כיפור?

• מהו הגורם שהביא את החג הזה להיות יום כל כך חשוב ומיוחד לכולם?

יום הכיפורים בישראל הוא חוויה מדהימה של שקט כלכלי ותקשורתי מוחלט שאין כמותו בעולם כולו, בוודאי לא במרכזיהם של כרכים מערביים סואנים.

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&cad=rja&ved=0CCsQFjAA&url=http%3A%2F%2Fwww.idi.org.il%2Fmedia%2F238970%2FCHAP_12.pdf&ei=sRTGUYjHM9DJswadgoGYAg&usg=AFQjCNE209Y88jYMPOdpTaOFArObcDZN6A&sig2=KQ6cZ1KJfi7QkWZ07hxCyg

ביום כיפור כל העם מתאחד ומכבדים את האחרים. אף אחד לא נוסע, הרבה אנשים שלא הולכים לתפילה כל השנה פתאום הולכים לבית הכנסת, אנשים יוצאים לרחובות בהמוניהם ומדברים עם מכריהם.

• מהי הייחוד ביום כיפור שהוא מהווה כזה קונצנזוס בחברה שלנו?

ביום כיפור כולם יוצאים לרחובות, פוגשים את השכנים והמכרים... נראה כי זו ההזדמנות היחידה בשנה שכולם יוצאים מההסתגרות הקבועה בבתים ובעיסוקים הפרטיים.

• מדוע יש אווירה של יחד ביום כיפור?

• למה החילונים אוהבים כל כך את יום כיפור?

ביום הכיפורים קיים מנהג של בקשת סליחה מחברים, משפחה ומכרים. המנהג מתקיים כדי לכפר על חטאים בין אדם לחברו, שהצום אינו מכפר עליהם.

מה שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו. ע"פ יומא פה ב. שו"ע תרו סע' א

וילך אליו כדי לרצותו ויפייסנו. ואם אינו מתפייס בפעם הראשונה, יחזור וילך פעם שנייה ויפייס אותו בדברים אחרים. ואם לא התפייס בפעם השניה, ילך פעם שלישית. ולדעת הרמב"ם בפעם השנייה והשלישית יקח עימו ג' אנשים ויש אומרים שגם בפעם הראשונה יקח ג' אנשים איתו. ואם חושב שכאשר ילך לבדו זה יועיל יותר - כך יעשה. ואם אינו מתפייס בשלוש פעמים, שוב אינו חייב לפייסו. טור תרו. שו"ע שם סע' א. כה"ח שם ס"ק טוב, חי.

http://www.kipa.co.il/jew/holidays/kipur/2033.html

• נראה שיש חשיבות עצומה לפייס חבר. מה החשיבות של זה בשבילנו כחברה?

• מה עלינו לבחון ביחסים שלנו איש לרעהו?

סוכות

סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה. יום החג הראשון הוא יום טוב, ואחריו שישה ימי חול המועד. סוכות הוא החג השלישי מבין שלוש הרגלים המופיעים בתנ"ך, וכאשר בית המקדש היה קיים, היו בני העם עולים לירושלים בחג הסוכות. בלשון התורה, חג הסוכות מופיע בשמות חג האסיף‏^[1] וחג הַסֻּכֹּת‏^[2], ובספרי הנביאים והכתובים ובלשון חז"ל הוא מכונה לעתים חג סתם.^[3]

הטעם המוזכר בתורה למצוות הסוכה הוא זכר לסוכות בהן ישבו בני ישראל במדבר. הפרשנים נחלקו לגבי סוכות אלו: יש שהסבירו שהסוכות שהושיב הקב"ה את ישראל בצאתם ממצרים, היו סוכות של ממש (אבן עזרא, רשב"ם), והיו שטענו שהסוכות היו ענני הכבוד האלוהי שהיו סכוכים על ישראל במדבר.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA

• מהן מסמל עבורינו סוכות ?

• מה מסמלת הסוכה ?

סוכה היא דירת ארעי, כלומר מקום מגורים לא קבוע.

אושפיזין,

רבים נוהגים להזמין באופן סמלי לסוכתם את אחד משבעת האושפיזין ("אורחים") - אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד - לפי הסדר, בכל אחד מימי החג. כהרחבה למנהג זה, נוהגים גם לפתוח את הסוכה לאורחים רבים מכל גוני העם - מכרים וזרים, עניים ועשירים, צדיקים ופושעים.

• מה הצורך שלנו בלארח? האם זה באמת צורך? ומה החשיבות שלו אם זה הפך חלק ממנהג באחד מחגי ישראל?

• אם היית צריך לאפיין את החג במאפיין אחד, האם העובדה שתחת סוכה אחד נפגשים כל המינים והסוגים, הוא המאפיין המרכזי של החג?

שמחת תורה/שמיני עצרת

שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש במחזור שנתי. בארץ ישראל מועד החג הוא בשמיני עצרת (כ"ב בתשרי), ומחוצה לה הוא נחוג ביום טוב שני של גלויות של שמיני עצרת (כ"ג בתשרי).

שמיני עצרת הוא חג מקראי, ואילו שמחת תורה נקבע רק בימי הגאונים. בארצות חו"ל, שבהן נהוג יום טוב שני של גלויות, ההבדלה בין שני החגים ברורה: היום השמיני לחג סוכות, כ"ב תשרי, הוא שמיני עצרת, ולמחרתו, בתאריך כ"ג תשרי, נחגג יום שמחת תורה. בארץ ישראל חל באותו היום גם חג שמחת תורה, וזהו השם הפופולרי והמוכר יותר ליום זה. אולם אין מדובר באותו החג: שמיני עצרת הוא חג מקראי, ואילו שמחת תורה נקבע רק בימי הגאונים. בארצות חו"ל, שבהן נהוג יום טוב שני של גלויות, ההבדלה בין שני החגים ברורה: היום השמיני לחג סוכות, כ"ב תשרי, הוא שמיני עצרת, ולמחרתו, בתאריך כ"ג תשרי, נחגג יום שמחת תורה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94

• מה המשמעות של שמחת תורה ?

• למה שמחת תורה חותמת את חגי תשרי ?

• שמיני עצרת - מלשון עצירה - מורא על תהליך שהופסק, מהו התהליך ?

• "שמחת תורה" מהי השמחה המדוברת ? מדוע שמחים בתורה?

הקפות

את שיאן של חגיגות הסיום מסמלות ה"הקפות", בהן מוציאים את כל ספרי התורה (או מספר טיפולוגי של ספרים כמו 7, 13, 18 וכדומה) מארון הקודש, ועורכים עימם שבע הקפות או יותר מסביב לבימה כשהם נישאים בזרועות המתפללים, תוך שירה וריקודים. את טקס ההקפות נוהגים לערוך מספר פעמים במהלך החג ובצאתו.

http://70panim.org.il/wp-content/uploads/2013/02/%D7%A4%D7%A8%D7%A7-%D7%93%D7%95%D7%92%D7%9E%D7%90-%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA.pdf

חנוכה

חג החנוכה הוא חג יהודי של שמונה ימי הודאה, אותם תיקנו חכמי ישראל בזמן בית המקדש השני לזכר הניצחון במרד החשמונאים, חנוכתו מחדש של בית המקדש ונס פך השמן. החג מצוין באמירת הלל והודאה וכן בהדלקת נרות חנוכה, בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת‏. חנוכה נחשב כמצווה דרבנן.

http://www.zolo.co.il/hagim/Chanuka/Chanuka.asp

• מה מסמל עברונו חג החנוכה ? מה המשמעות שלו ?

• מדוע חג זה נקרא חג האור? החג שמגרש את החושך? האם במהלך השנה חג זה מסמל את התקופה המוארת של האדם? האם החג מסמל את האור באדם?

• מהו אותו נס חנוכה ?

המסר העיקרי של חנוכה הוא ניצחון חופש הפולחן הדתי, שבו עם ישראל הצליח להתגבר על אומה פגנית שניסתה לעקור אותו מדתו. חנוכה הפך לחג מרכזי בתרבות היהודית, במפנה ההיסטורי שחל עם התעצמותו של תהליך הציונות. מוסדות החינוך הציוניים החליטו להדגיש את חשיבותו של החג, והפכו אותו לאחד מעמודי התווך של היהדות המודרנית.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94

חג הפורים, יחד עם חג החנוכה, הם שני החגים המרכזיים ביהדות שהמקור להם אינו מהחוק המקראי, אלא התוקף ההלכתי שלהם הוא מתקנת חכמים בלבד. חגים אלו כלולים בשבע מצוות דרבנן.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D

ט"ו בשבט

כולנו זוכרים את חוויות הילדות הקשורות בט"ו בשבט. בדרך כלל, היינו מקבלים שקית קטנה עם צימוקים, תמרים וחרוב תוך הרצאה על פועלה של קק"ל ועל החשיבות של נטיעת עצים בארץ ישראל. זה היה ט"ו בשבט. אך מובן, שלחג זה משמעות עמוקה הרבה יותר.

מקורו של ט"ו בשבט מצוי במשפט הפתיחה של התלמוד: "בית הלל מלמד כי ט"ו בשבט הינו ראש השנה לאילנות".

ט"ו בשבט, מבחינה טכנית, הוא היום בו מפסיקים העצים לקלוט את המים מהאדמה ובמקום זאת, ניזונים מלשדם שלהם. על פי ההלכה, פרי שפרח לפני ט"ו בשבט, לא יכול לשמש כמעשר עבור פרי שפרח לאחר מכן.

במקומות רבים משווה התורה את האדם לעץ:

• "כי האדם עץ השדה" (דברים כ, 19).

• "כימי העץ ימי עמי" (ישעיהו ס"ה, 22).

• "כעץ שתול על פלגי מים" (ירמיהו י"ז, 8).

עץ זקוק לארבעת היסודות: אדמה, מים, אוויר ואש (שמש), כדי להתקיים. בני אדם בדומה, זקוקים לאותם ארבעה יסודות.

http://www.aish.co.il/h/15sh/48863482.html

• מה מסמל חג ט"ו בשבט ?

• חג זה נחשב כחג לאילנות? מה חשיבותו? האם חשיבותו מתבטא רק כלפי המחזוריות בטבע או גם כלפי האדם?

• למה מדמים את האדם לעץ ?

• למה הוא ממוקם אחרי חנוכה ?

פורים

החג מצטיין במאפייני השמחה שבו, והאכילה והשתייה נוטלים מקום חשוב בין מנהגיו, ובפרט אכילת מגדנאות וממתקים ושתיית יין. מאפיינים נוספים הם לבישת תחפושות ומסכות, בדחנות והרעשה ברעשנים. מצוות החג כוללות גם את חובת קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו וכן מתנות לאביונים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D

• מה המשמעות עבורינו לחג הפורים ?

• מה משמעות התחפושות ? המשתה? מדוע זה חובה לשמוח בחג זה? זה אפילו מצווה...

• מדוע מחליפים משלוחי מנות? מה מסמל המנהג של הנתינה בחג? מה אנחנו אמורים ללמוד מזה לשאר השנה?

• למה פורים הוא מגילה בפני עצמה ?

• למה פורים ממוקם אחרי ט"ו בשבט ?

חג הפורים, יחד עם חג החנוכה, הם שני החגים המרכזיים ביהדות שהמקור להם אינו מהחוק המקראי, אלא התוקף ההלכתי שלהם הוא מתקנת חכמים בלבד. חגים אלו כלולים בשבע מצוות דרבנן.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D

• מה השוני בין פורים וחנוכה משאר החגים ?

• למה הם לא מופעים במקרא ?

פסח

פסח (או בשמו המקראי: חג המצות או חג האביב וחג החירות) הוא חג יהודי שמופיע בתנ"ך, הראשון מבין שלושת הרגלים. פסח נחוג שבעה ימים, מט"ו בניסן ועד כ"א בניסן. היום הראשון והאחרון מוגדרים כיום טוב, בהם לפי ההלכה אסור לעשות מלאכה, והימים שביניהם מכונים חול המועד, בהם ישנן מלאכות מותרות.

פסח מציין את יציאת בני ישראל ממצרים, שחלה ביום הראשון לחג. שמו של החג נובע מהפסוק: "ואמרתם זבח פסח הוא לה' אשר פָּסַח על בתי בני ישראל בְּנָגְפּוֹ את מִצְרַיִם ואת בתינו הציל..." (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק כ"ז) היום האחרון לחג מציין את קריעת ים סוף ויציאת בני ישראל מעבדות לחירות.

מצוות החג המרכזיות הן איסור אכילה ובעלות על חמץ במהלך כל החג, מצוות אכילת מצה וכן סיפור יציאת מצרים ביום הראשון של החג. הלילה הראשון של החג הוא ליל הסדר, שבו מצווה מן התורה לאכול מצה ומרור ולספר על יציאת מצרים. בזמן שבית המקדש היה קיים, התקיימו בחג הפסח גם מצוות העלייה לרגל לירושלים והקרבת קורבן פסח.

ערכים העומדים בבסיס החג הפכו סמל תרבותי ודתי. סיפור יציאת מצרים והיציאה לחופשי מעבדות העומדים בלב חג הפסח, הפכו את החירות לערך משמעותי המקבל ביטויים רחבים יותר בחג מעצם הסיפור ההיסטורי. המונח "יציאה מעבדות לחירות" השאוב מחג הפסח הפך לביטוי שגור בשפה העברית בהקשרים שונים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97

• מה משמעות חג הפסח ?

• למה הוא מרגיש כחג המרכזי ליהודים ?

• מה משמעות כל הניקיונות המאפיינים את החג? ביעור חמץ?

• האם ישנה משמעות לכך שהחג הוא באביב?

• למה תמיד מזכירים את יציאת מצרים ?

• מהו אותו השעבוד המוזכר במצרים ?

• מדוע ישנו איסור אכילת חמץ? מדוע זה לא מספיק שרק נספר על זה שלבני ישראל במדבר לא היה לחם, אלא ישנו צורך ממשי לחוות את זה במהלך ימי החג?

• מה ניתן היום ללמוד מאגדת פסח ?

• מהי אותה פסיחה בתהליך ?

ל"ג בעומר

ל"ג בעומר הוא ממועדי השנה היהודיים אשר מקורו במנהג שהתפתח החל מהמאה ה-12. זהו היום השלושים ושלושה לספירת העומר שסופרים מפסח לשבועות, וחל בי"ח באייר. מנהג בולט בל"ג בעומר הוא הדלקת מדורות. במדינת ישראל, לא מתקיימים לימודים בל"ג בעומר, אך מרבית מקומות העבודה פועלים כסדרם.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%22%D7%92_%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8

• מהם חגי העומר ומה הם מסמלים ?

• מהי "ספירת העומר" ? מה המשמעות שלה ?

• איזה תהליך חבוי בחגי העומר ?

• מה המשמעות של המדורות בחג זה?

שבועות

חג השבועות, המכונה במקרא יום הביכורים, הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים. הוא חל יום לאחר סיום ספירת העומר בת שבעת השבועות, ובלוח העברי הקבוע חל תמיד בו' בסיוון. בזמן שבית המקדש היה קיים, הוקרב בחג השבועות קרבן מיוחד שנקרא קרבן שתי הלחם והחלה בו העונה של הבאת הביכורים.‏ על פי חז"ל מזוהה החג עם זמן מתן תורה, ובהתאם לכך מציינים את קבלת התורה בתפילות החג, קריאה בתורה - פרשת מעמד הר סיני ועשרת הדיברות, וכן על ידי לימוד תורה ושאר מנהגי החג.‏

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA

• מה מסמל חג שבועות ?

• שבועות חותם את ספירת העומר - איזה תהליך הוא חותם ?

• למה קוראים את מגילת רות בשבועות ? מה בקצרה המשמעות של מגילת רות ?

תשעה באב

תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן, מקורה בדברי הנביאים ונקבעה במשנה לציון חורבן בתי המקדש - חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס. התענית חלה ביוםט' באב, והיא מהווה את שיא האבלות של תקופת ימי בין המצרים. במקרה שט' באב חל בשבת, התענית נדחית לי' באב.

תענית זאת היא החמורה מבין ארבע התעניות על חורבן בית המקדש.

לפי המסורת, לאחר ביאת המשיח ובניית בית המקדש השלישי, תשעה באב, כשאר הצומות על החורבן, יהפוך ליום של חג ושמחה‏^[1]. מסורת נוספת מספרת כי מלך המשיח עתיד להיוולד בתשעה באב‏^[2]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%91

חודש אלול

אמנם השנה נפתחת בחגי תשרי אך לחגי תשרי יש הקדמה מאד משמעותית שחלה בחודש אלול שמהווה את חודש הסליחות. במסורת היהודית נחשבים הימים שבין ראש חודש אלול  לבין יום הכיפורים כימים של חשבון נפש אישי וציבורי.  

חשבון הנפש נפתח בהכנה ליום הדין- יום יום במהלך חודש אלול (לפי עדות המזרח) או מיום א' בשבוע בו חל ראש השנה (לפי עדות אשכנז) קהילות ישראל היו ועדיין חלקם קמים כל לילה ביחד לסליחות כאשר גבאי/שמש בית הכנסת ועובר בין הבתים ומעורר את האנשים לתפילה.

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5544

• מהו תהליך חשבון הנפש שנפתח בחודש אלול?

• תהליך הסליחות נראה כתהליך משותף אותו עוברת הקהילה יחד, אף על פי שכל אחד בודק את מעשיו עצמו. האם תוכל לתאר את התהליך המשותף אותו אנו עוברים בזמן סליחות?

המקורות היהודיים אינם מסתפקים בחשבון נפש אישי בימים הנוראים, והם מציבים בפנינו משימה נוספת: חשבון נפש ציבורי.

הרמב"ם בספרו "משנה תורה" כתב רשימת הלכות הנקראות "הלכות תשובה" ובהן הוא מפרט את הדרך הנכונה מבחינתו לשינוי ושיפור:

כל אחד ואחד מבני האדם, יש לו זכויות ועוונות:  מי שזכויותיו יתרות על עוונותיו, צדיק; ומי שעוונותיו יתרות על זכויותיו, רשע; מחצה למחצה, בינוני. וכן המדינה--אם היו זכויות כל יושביה מרובות על עוונותיהם, הרי זו צדקת; ואם היו עוונותיהם מרובין, הרי זו רשעה.  וכן כל העולם כולו.              

[משנה תורה, ספר המדע,הלכות תשובה, פרק ג' הלכות א'-ב']

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&cad=rja&ved=0CC0QFjAA&url=http%3A%2F%2Fmeyda.education.gov.il%2Ffiles%2Fnoar%2F054.doc&ei=XxXGUfi6A4iYtQaOpYCABQ&usg=AFQjCNFu7WA-TJkMqD2PhoOHi-m_SklL3g&sig2=FZ0rGZPdmC1ag1TUVbg6MQ

• מהו חשבון הנפש שעלינו לעבור כחברה? מה עלינו לבדוק בעצמנו כחברה?

• כיצד נערוך חשבון נפש ציבורי ואיך כל אחד תורם למאזן המעשים הטובים בחשבון הנפש הזה?

"סליחות" היה השם הרגיל לתפילות והתחנונים באשמורת הבוקר, שנוהגים לקום, עדות המזרח מיום ב' אלול ואילך אחרי ימי ר"ח אלול, והאשכנזים לפי הזמן שבו חל ראש השנה, אם בשבוע של ראש השנה או שבוע לפני כן. שמש הספרדים בירושלים היה מכריז בלילות אלול "סליחות", דופק על דלתות וחלונות הבתים וקורא ל"בעלי-הבתים" בשמם לקום לסליחות. וכן נהגו כל עדות המזרח ואף האשכנזים

השעה שבה קמים האשכנזים לסליחות היא שעות מועטות לפני עלות השחר. הספרדים מקדימים בהרבה. בהרבה מארצות המזרח היו נוהגים לקום ב"חצות" הלילה. בעדן שבתימן היו חסידים קמים בחצות הלילה ומתחילים באמירת סליחות, בעוד שההמונים היו באים לסליחות שעות מועטות לפני השחר.

http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/rivlin-1.htm

מנהג הסליחות יוצר אווירה מיוחדת- הרגשה של התרוממות רוח, התעלות, זיכוך הנפש. בשנים האחרונות נפוץ לערוך סיורי לילה כדי לצפות ולהתפעל מהאווירה המיוחדת של הסליחות, במיוחד בירושלים, בשכונת נחלאות, שם יש עדיין אווירה של פעם.

• מה מקור ההרגשה המיוחדת שמרגישים אנשים במנהג הסליחות?

• מדוע הערך של קיום חשבון נפש תופס ערך במיוחד כשהוא קשור למנהג עתיק מסויים של התרבות היהודית?

יום השואה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה המצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן (או בתאריך סמוך לו), מוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%94

יום הזכרון

ייעודו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוא התייחדות של אזרחי ישראל עם זכר הנופלים במערכות ישראל, אשר בזכות הקרבתם המדינה קיימת.

את יום הזיכרון נהוג לציין בכל רחבי המדינה בדומיה של שתי דקות בהן מושבתת כל עבודה ומופסקת כל תנועה בדרכים; הדגלים על הבניינים הציבוריים מורדים לחצי התורן; מתקיימות אזכרות ועצרות-עם; ונערכים טקסי התייחדות במחנות צבא-הגנה לישראל ובמוסדות חינוך; בתקשורת מביעים את ייחודו של היום.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%97%D7%9C%D7%9C%D7%99_%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

בארץ הצבא בכלל והמלחמות בפרט מהוות מדורת שבט אמיתי, אין כמעט אדם בארץ שלא חווה שכול במשפחתו או במעגל קרוב אליו.

• למה בעצם כל כך חשוב לנו לזכור? מדוע יש לנו את הצורך להנציח? במה הוא משרת אותנו?

• מהו הזיכרון האנושי וכיצד הוא משרת את הזהות הקולקטיבית שלנו כעם?

• מדוע אירועים טראגים כגון מוות, מלחמה, משבר דווקא אלו אירועים שמקרבים בין אנשים ויש תחושה של סולידריות?

יום העצמאות

יום העצמאות חל בדרך כלל ביום ה' באייר, יום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בסיום המנדט הבריטי.
ההכרזה על הקמת המדינה נעשתה תוך כדי מלחמת העצמאות, שפרצה על רקע דחיית מדינות ערב והוועד הערבי (הפלסטיני) העליון את תוכנית החלוקה של ארגון האומות המאוחדות (החלטת העצרת הכללית של האומות המאוחדות ‎181, שהתקבלה ב-‎29 בנובמבר ‎1947) ונמשכה עד ינואר 1949.
ביום ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, קרא דוד בן-גוריון בבית דיזנגוף בתל-אביב את מסמך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל  (המכונה "מגילת העצמאות") וחתם עליו עם חברי מועצת העם. בהכרזה תיאור תולדות העם היהודי ומאבקו לחידוש חייו המדיניים וההכרה הבין-לאומית בזכותו זו;

יום העצמאות הוא חגיגה אחת גדולה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA

חומר העשרה על החגים

סליחות

חודש אלול נקרא חודש הרחמים והסליחות. עיקרו של החודש כולל הכנה לקראת הימים הנוראים-ראש השנה ויום הכיפורים המופיעים מיד לאחריו בתחילתה של השנה החדשה.

http://www.arachim.org/ArticleDetail.asp?ArticleID=1452

כשאתה מתפלל בשעת בוקר מוקדמת, יש תחושה מיוחדת: חודש אלול נושא עמו תחושה של שלהי תקופה. פיוט הפתיחה של הסליחות מכה בנו ואינו מרפה: "בן אדם, מה לך נרדם, קום קרא בתחנונים".

אלול קצת קריר, בתי הכנסת מתמלאים מוסיקה מיוחדת לקראת הימים הנוראים. התחושות, האווירה והפיוטים נותנים הרגשה של התרוממות רוח. התפילות נערכות במתכונת של השכמה מוקדמת, זמן התעוררות החסדים. בבתי הכנסת בשכונת נווה צדק מרחף צליל שירי הסליחות באוויר: "אדון הסליחות בוחן לבבות" כובש את הלבבות.

http://www.hakak-twins.com/article.asp?aid=4

מיום שני של ר"ח אלול ועד היום שלפני ערב ראש השנה תוקעים בכל יום אחרי תפילת שחרית בשופר ארבעה קולות: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה.

טבע קול השופר להחריד את הלב, כמו שכתוב (עמוס ג'): 'אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו'. קול השופר מכריז ואומר: 'עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה' (לשון הרמב"ם).

http://www.arachim.org/ArticleDetail.asp?ArticleID=1452

השבתת המכוניות היא לא רק עניין טכני ובטיחותי. היא מנחיתה על העיר בבת אחת שקט לא מוכר, מכתיבה קצב אחר, הופכת את תל אביב שבה אנחנו גרים ממטרופולין עאלק-אירופי סואן לשכונה אחת גדולה. שכונה שבה כולם מטיילים ברחוב ובכל מאה מטר פוגשים מכר או שכן שאין שום סיכוי שנתעכב לשוחח איתו ביום אחר. יום כיפור הוא היום הכי קהילתי בעיר, ושוב מתברר שקהילה חמימה היא נכס שרובנו זקוקים לו אפילו מבלי לתת את הדעת על כך.  

http://www.mako.co.il/video-blogs-aviv-lavi/Article-cbfd5e0107dd931006.htm

חגי תשרי

סוכות

לחגים במקרא יש, מלבד המשמעות הדתית, גם צד חקלאי: חג הסוכות נקרא גם "חג האסיף": "וְחַג הָאָסִף בְצֵאת הַשָנָה בְאָסְפְךָ אֶת־מַעֲשֶיךָ מִן־הַשָדֶה"

מנהגים- לשבת בסוכה (כזכר לסוכות במדבר ביציאת מצרים),

נטילת ארבעת המינים: לולב, אתרוג, הדס וערבה- מנענעים ומברכים,

עם ישראל נמשל לארבעת המינים- יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו

אין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת.''

תנחומא, דברים, ניצבים, א'

מנהגים-

דגלים

ט"ו בשבט

אדמה - בני אדם זקוקים לבסיס יציב, שיכול לספק להם ערכים ומוסר ולתמוך בהם בצמיחתם.
"רוח חזקה יכולה להפוך עץ על שורשיו". האדם לבדו עלול לנטות עם כל משב רוח אופנתי ונטייה זו עלולה להביא לאובדנו. אך אם אדם, בלי קשר לעושרו ולמעמדו, קשור לקהילה ומחובר לשורשיו, גם הרוחות החזקות ביותר שינשבו, לא יצליחו להזיזו ממקומו.

מים - ללא מים, אדם מתייבש ומאבד כיוון, עד כדי כך, שלעתים אינו מסוגל להכיר עוד את אביו מולידו. בדומה, ללא התורה מאבד אדם את הכיוון, עד כדי כך שאינו מזהה את אביו שבשמיים, הקדוש ברוך הוא.

אוויר - שהעץ זקוק לו לנשימה ודו תחמוצת הפחמן לתהליך הפוטוסינתזה. התורה קובעת, כי ה' יצר את האדם באופן דומה – "ויפח באפו נשמת חיים" (בראשית ב', 7). המלה העברית "נשימה" דומה מאוד למלה העברית "נשמה". כוחנו הרוחני מגיע, בצורה מטפורית דרך האוויר והנשימה.

אש - עץ זקוק גם לאש – אור שמש – כדי להתקיים. בני אדם, גם הם זקוקים לאש – לחום, על מנת להתקיים. זהו חום הידידות של המשפחה והקהילה.

http://www.aish.co.il/h/15sh/48863482.html

שָׁלשׁ רְגָלִים הוא כינוי לשלושה חגים מקראיים, בהם הצטווה עם ישראל לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים ולהביא תרומה מתבואתם ופירותיהם. חגים אלה הם פסח, שבועות וסוכות.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D

• מה מיחד את שלושת הרגלים ?

• מה הקשר בינהם ?

• למה רק בחגים הללו עלינו לבית המקדש ?