חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 414-415

מוסד הנישואין

מטרות:

• מה משמעות מוסד הנישואין בימינו, עד כמה הוא עדיין רלוונטי וחשוב, מדוע הוא צריך להיות משמעותי עבורנו או לא.

• מה משמעות ההתחייבות הזו לכל החיים? האם זו אכן ברית, או שאולי יש כאן משהו שאנחנו לא באמת מממשים?

• לברר מה כל כך מיוחד במוסד הנישואין שגורם לחשיבות הגדולה הניתנת לו מצד החברה.

• להבין מה צריך לכלול מוסד הנישואין על מנת שתהיה לו משמעות ושהוא יחזיק מעמד. מדוע הוא מתפרק? מדוע ברגע שאנשים נכנסים להסכם הזה הלחצים עולים? מה יש בטופס ובטקס שמשנים את כל התמונה?

• לדבר על "הדרכת כלות" וחתנים, שעומדים להיכנס לתוך מוסד הנישואין- כיצד עליהם להתכונן, מה עליהם לדעת.

• מוסד הנישואין בעתיד- כיצד יראה? מהו מוסד הנישואין בעולם אינטגראלי?

זרימה:

• מוסד הנישואין בימינו

• ברית הנישואין - חשיבותה ומשמעותה

• הכנה לחתונה- הדרכת כלות וחתנים  

• מניעת גירושין

מוסד הנישואין בימינו

פתיחה:

הרבה אנשים היום לא יודעים לשם מה כדאי להתחתן. זוגות רבים בוחרים שלא לעשות זאת, גם אם הם חיים יחד שנים רבות. בנוסף ברבנות מספרים כיצד זוגות שחיים שנים רבות ביחד מפסיקים לרצות להיות יחד אחרי שהם חותמים על ברית הנישואין, וכך הם מצטרפים סטטיסטיקות הגירושין מרקיעות השחקים. על רקע זה, רצינו לברר מהו בדיוק מוסד הנישואין, מה חשיבותו, מהי הברית שאנו חותמים עליה ומה משמעותה...מדוע זה משפיע עלינו כל כך, ומהי הרלוונטיות של כל זה לימינו ולזמנים המשתנים בהם אנו חיים.

על משמעות ההתחייבות:

• מדוע חשובה החתונה? יש היום הרבה זוגות שבוחרים לחיות יחד בלי למסד את הקשר באופן פורמלי..

מיתוס 5: לזוגות שחיים יחד לפני הנישואים, וכך יכולים לבחון האם הם מתאימים זה לזה, יש נישואים מספקים יותר שגם מחזיקים מעמד זמן רב לעומת זוגות שלא חיו יחד קודם

עובדה: מחקרים רבים מראים שנישואיהם של זוגות שחיו יחד לפני החתונה נוטים להיות פחות מספקים, וסיכוייהם להיפרד גבוהים יותר במידה משמעותית. אחת הסיבות לכך היא שחלק מהאנשים שגרים יחד לוקחים את המחויבות באופן קליל יותר ונוטים יותר לשבור את הכלים כשמתעוררות בעיות.

בנוסף, המגורים המשותפים עצמם יכולים להוביל לדפוסי התנהגות שעלולים להערים קשיים על הנישואים. באחד המחקרים, למשל, מצאו החוקרים ש"ייתכן שלבני זוג שגרים יחד יש פחות מוטיבציה לפתח את מיומנויות יישוב הסכסוכים והתמיכה שלהם" (יוצא מן הכלל חשוב אחד: לזוגות שכבר גרים יחד כשהם מחליטים להינשא בעתיד הקרוב יש אותם סיכויים להישאר יחד כמו לזוגות שלא חיו יחד לפני הנישואים).

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2971564,00.html

מיתוס 9: חיים משותפים זה כמו נישואים, רק בלי 'חתיכת הנייר'

עובדה: חיים משותפים ללא נישואים בדרך כלל לא מציעים את היתרונות שיש בנישואים – בריאות, עושר ורווחה נפשית. באשר ליתרונות האלה, אנשים שגרים יחד ללא נישואים דומים יותר לאנשים פנויים מאשר לזוגות נשואים. דבר זה נובע בחלקו מהעובדה שאנשים שחיים יחד ללא נישואים נוטים שלא להרגיש מחויבות כמו זוגות נשואים, והאוריינטציה שלהם היא יותר לאוטונומיה אישית ופחות לרווחתו של בן זוגם.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2971564,00.html

• לשם מה כדאי לקיים את מוסד הנישואין?

גברים מרוויחים מהנישואים יותר מנשים:

עובדה: בניגוד למחקרים שפורסמו בעבר בהרחבה, מחקרים חדשים מראים שגברים ונשים יוצאים נשכרים מהנישואים כמעט באותה מידה, אך הרווח מגיע בדרכים אחרות. גם גברים וגם נשים חיים זמן רב יותר, מאושרים יותר, בריאים יותר  וגם עשירים כאשר הם נשואים. למרות שהנשים נהנות יותר מהבעלים מיתרונות כלכליים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2971564,00.html

• מה עומד ביסודו של מוסד הנישואין? מאיפה זה נובע?

• בתרבויות שונות ישנן תפיסות שונות לגבי חיי זוגיות. יש תרבויות פוליגמיות למשל..ובתרבות השמאנית למשל בני זוג מתחתנים לתקופה של כעשר שנים אחריה הם בוחנים שוב את המחוייבות זה לזו. האם יש צורה נכונה לקיים את מוסד הנישואין? מדוע?

• מדוע דווקא מונוגמיה?

• מה דעתך לגבי נישואין "פתוחים"..?

• מה ההבדל בין לפני החתונה לאחרי החתונה? מה השתנה?

• מדוע לפני החתונה הרבה מאד זוגות מתחילים להרגיש מתחים ולחצים? איזו הכנה הם עוברים? מה עליהם לברר?

• איך זוג יודע שהוא מוכן לנישואין?

• האם כדאי לגור קודם יחד? ססטיסטיקות מראות שזה מעלה את אחוז הגירושין

• כמה זמן כדאי לצאת לפי כן?

• מה אפשר להשיג במערכת הנישואין?

• מה הקשר בין מוסד הנישואין לילדים? האם צריך להיות קשר?

• מה הקשר בין נישואין לאהבה? האם צריך להיות קשר?

מיתוס 3: המפתח לנישואים ארוכי טווח ומוצלחים הוא מזל ואהבה רומנטית.

עובדה: זוגות שנישואיהם מוצלחים וארוכים מייחסים את זה בעיקר לתחושת מחויבות ולחברות. זוגות אלה מגדירים את נישואיהם כיצירה שדורשת עבודה קשה, מסירות ומחויבות (הן זה כלפי זה והן כלפי מוסד הנישואים). הזוגות המאושרים ביותר הם חברים שחולקים את חייהם ויש להם תחומי עניין וערכים משותפים.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2971564,00.html

• איך יראו נישואין בעתיד, בעולם האינטגראלי?

• מה הפוטנציאל האמיתי שבחיי נישואין?

• למה צריך לשאוף?

ברית הנישואין

• מדוע מכונה קשר הנישואין גם בשם ברית? מה משמעות המילה הזו בהקשר הזוגי?

• מהי משמעות הכתובה, האם זוהי הברית? נראה שזו התחייבות כלכלית יותר מכל דבר אחר..

• האם יש הבדל בין נישואין כדת משה וישראל לנישואין בכל דת אחרת? או שברית היא ברית בכל צורה?

• מהי המשמעות של הברית? מה ההבדל בין הברית הזו להסכם? מה משמעות הנדרים? הגבר מתחייב לפרנס, ומה עוד?

• מה משמעות ההתחייבות זה לזה? מה המחוייבות האמיתית זה כלפי זה

• מה קושר בין שני אנשים באמת? האם זה יכול להיות "לנצח"?

• למה צריך טקס?

• מה משמעות הטקס?

טקס החתונה, נועד במקור לרכך את המעבר מיחיד לזוג. בהרבה מקרים, טקסים מאפשרים לאדם להתמודד עם מצבים קשים של אי ודאות בחייו. בעזרת הטקס, האדם מכוון את עצמו, מבהיר את הקשיים ואת הרצונות והצרכים שלו, והופך אקטיבי באשר להם. הטקס הוא פעולה אקטיבית סמלית, שיכולה לתת למטופל תחושת שליטה ובעלות על בעייתו. חשוב להדגיש שיש חשיבות רבה לציון המעברים בין התפקידים, כשכל אחד מהטקסים מסמל מעבר דרך שער החניכות למשהו חדש.נקודת המעבר היא הניצחון ש"הגעתי לאן שהגעתי", והוא מצוין בחגיגת ניצחון גדולה. http://www.ellawohl.com/he/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9F-%D7%95%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%96%D7%9D-%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A8

• מהי משמעות העדים בחתימה על הכתובה? מדוע אנו זקוקים לעדים ולאנשים שיתמכו בתהליך?

• כיצד קשירת הברית של הנישואין משפיעה על "הרשת"?

• מה תפקיד הילדים בברית הנישואין? האם זה נכון שהם "יחזיקו" את הנישואין? מתי מוכנים כבר לילדים? מה חייב להתקיים בין בני זוג כדי שידעו שכדאי כבר להביא ילדים?מה לעשות אם יש חיכוכים בעוד שרוצים להביא ילדים לסביבה נינוחה? איך מביאים קונפליקטים שנוצרים למקום נכון?

• מה משמעות האמירה "השכינה שורה בינהם"- למה הכוונה שזה מה שאומר לקרות במערכת יחסים טובה? מה זה אומר? מהו הערך המוסף הזה הסינרגיה הזו?

• מהי החתונה בין השכינה לקב"ה? מהי החתונה במובן רחב יותר? למה עלינו לייחל?

• מהי מצוות הקידושין..

• מהי הברכה הכי טובה לברך זוג לקראת חיי נישואיו?

• מהם נישואין מוצלחים בעיניך?

• איך שומרים על תשוקה?

• איך נמנעים מפיתויים?

• מדוע כ"כ הרבה זוגות לא מצליחים? מה מונע מהם לממש את התקווה לאהבה אמיתית?

• מה מחזיק את הקשר לאורך שנים?

• האם זה נכתב מראש?

• מה צריך לעשות כדי למנוע התפרקות?

הכנה לחתונה

כששני אנשים מחליטים שהם רוצים להתחתן, הם נכנסים לתוך תקופה מעניינת של תכנון החתונה. הם נחשפים לתעשיית החתונות האימתנית, להוצאות מטורפות, ללחצים שונים ומשונים המופעלים עליהם לקראת "היום החשוב בחייהם", הם עושים המון המון פעולות ומשקיעים מאמצים כדי שהיום הזה יהיה מושלם. הרבה אנשים שדיברתי איתם בחרו להזכיר לי שמעבר ליום החתונה עצמו, החשוב באמת הוא חיי הנישואין עצמם. לצערנו איננו רואים את אותה מידה של השקעה - במחשבה, בפרטים, במקצועיות וב"מושלמות"- במה שקורה ביום שאחרי החתונה. מה שכן, כשהולכים לרבנות להירשם, מחוייבת הכלה בהדרכת כלות של כשעה, שעה וחצי- שזה אולי שריד של מערכת הכנה רחבה יותר, או סימן שיש צורך בכזו. היום נרצה לדבר על ההכנה הדרושה לשני אנשים הנכנסים לברית הנישואין, לחיים זוגיים כזוג נשוי. נדבר על ההכנות הקיימות, ומה אפשר היה להוסיף.  

• מהי לפי דעתך חשיבות ההכנה לקראת חיי הנישואין? האם אנחנו יכולים לדעת את הדברים הללו באופן טבעי? מתוך ניסיון החיים הזוגיים שלנו? למה?

• כמה יש להשקיע בכך כדי שנהיה מוכנים באמת?

• כיצד יש להדריך היום כלה לפני החתונה שלה? מה היא צריכה לדעת?

• מה הגבר צריך לדעת לפני החתונה?

• מהי טהרת המשפחה? מהי טהרה?

• האם גם הגבר צריך להיות בטהרה?

• איזו מסגרת צריך לפתח לזוגות שזה עתה נישאו?

תפקיד הגבר והאשה בתא המשפחתי לאור השינוי החד שעבר על החברה:

• האם גבר ואשה מגשימים עצמם באופן שונה במסגרת התא המשפחתי?

• האם דימויים מסורתיים של האשה והגבר עדיין רלוונטיים בעולם בו כולם "עושים הכל"?

• איך יראו נישואין בעתיד, בעולם האינטגראלי?

• מה הפוטנציאל האמיתי שבחיי נישואין?

• למה צריך לשאוף?

מניעת גירושין

• מה קורה לה כשיש משברים בזוגיות? מה הדבק שאמור להחזיק ואיך משמרים אותו? בהתחלה יש הורמונים, גם חברות. מה יש אח"כ?

עלייה באחוז הגירושים: תל אביב השיאנית

קרוב ל-11 אלף זוגות התגרשו ב-2012 - עלייה של כ-5%. ת"א בראש, בני ברק במרכז הטבלה - ועפולה בתחתית עם מספר המתגרשים הנמוך ביותר. עוד בדו"ח בתי הדין: עליייה בסנקציות על סרבני גט, וגם 75 גברים שביקשו לשאת אשה שנייה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4338320,00.html

http://www.xnet.co.il/relations/articles/0,14572,L-3100063,00.html

שיעורי הגירושין:

נבחן את העלייה במספרי הנישואין והגירושין בישראל במהלך העשורים האחרונים. בשנת 2002 הגיע מספר הזוגות הנישאים לכ-40,000 ומס' הזוגות המתגרשים לכ-11,000. בקרב היהודים בשנת 2002 מס' הזוגות הנישאים היה כ-30,000 ומס' הזוגות המתגרשים כ-10,000 (תרשים מס' 1).

היחס בין המספרים הללו הוא חסר משמעות כאשר מדובר בשנה מסויימת, אך בתרשים מס' 1

נראה כיצד היחס בין מס' הגירושין לבין מס' הנישואין עלה פי שלושה מאז שנות ה-70 , מ-0.1 ל-

0.3 בשנת 2002. עלייה זו במהלך תקופה של יותר משנות דור, מעידה על מגמת עלייה בהיקף

הגירושין.במהלך 13 שנה בלבד, שיעור הנישואין החוזרים של הגרושים היהודים הצטמצם עד לכדי שליש,

לעומת השיעור ב- 1988. זוהי ירידה מרשימה, ובבריטניה, לשם השוואה, (John Haskey, 1999),

שיעורי הנישואין של הגרושים ב-1996 הגיעו לכדי רבע מהשיעור ב-1976 בקרב גברים, ושליש

מהשיעור ב-1976 בקרב הנשים. אך בישראל, בניגוד לבריטניה, הפער בין הגברים לנשים בשיעורי

הנישואין מחדש נותר בעינו: בכל התקופה, השיעור בקרב הגברים הוא למעלה מפי שניים מאשר

בקרב הנשים. ממצא זה אינו מפתיע לאור העובדה כי נשים גרושות נוטות לגדל את ילדיהן בביתן

ועל כן הן פחות פנויות לקשר זוגי חדש, או שהן פחות אטרקטיביות כלפי בני זוג חדשים. היבט

נוסף קשור במערכת הזכויות והאינטרסים של האישה הגרושה, אשר עלולה להיפגע בהקמת

משפחה חדשה והולדת צאצאים במסגרתה.

גורם אשר עשוי להפחית את הנישואין החוזרים, הוא איחוד של זוגות ללא נישואין פורמליים.

מסגרת זו, קוהביטציה, אשר הולכת ומתרחבת בארה"ב (Bumpass, Sweet and Cherlin 1991),

בבריטניה (John Haskey, 1995), ובמדינות סקנדינביה (Eurostat), מפחיתה אמנם את רמת

הנישואין החוזרים באוכלוסייה, אך גם מפחיתה את היקף הגירושין, שכן פירודים של זוגות

כאלה היו אינם נכללים בין הגירושים. בכל מקרה, ישראל אינה בין המדינות המובילות ברמת

הקוהביטציה. כ-%2 מכלל הזוגות בישראל חיים ללא נישואין (28,000 זוגות) ("משפחות ומשקי

(עם ייצוג יתר לגברים ונשים ממוצא ישראלי 7 בית" 2004, למ"ס), כולם יהודים ו"אחרים"

ובמדינות סקנדינביה למעלה מחמישית 8 ולאקדמאים). לשם השוואה, בארה"ב מדובר על %7

מהזוגות חיים ללא נישואין (לדוגמא: בשוודיה, %23 מהזוגות חיים ללא נישואין) (Eurostat).

http://www.cbs.gov.il/publications/tec13.pdf

• מה מגביר סיכויים להתגרש?

לגירושין קודמים של בני זוג ישנה השפעה שלילית על יציבות הנישואין. בארה"ב נמצא כי שיעור

הגירושין (ל-100 נישואין) של בני זוג שהתגרשו בעבר הוא כפול מהשיעור לבני הזוג שעבורם היו

אלה הנישואין הראשונים (McCarthy, 1978). גם בישראל נמצא קשר דומה, כאשר חלקם של

אלה שהיו נשואים לפני הנישואין הנוכחיים והתגרשו, היה גדול מחלקם של אלה שהיו גרושים בין הזוגות שנישאו. נישואין בגיל צעיר מגדילים גם הם את הסיכוי להתגרש, ואילו קיומם של ילדים צעירים מפחיתה את הסיכוי (White and Booth 1985; Wineberg 1988; Waite and Lilard 1991). כמו כן, הסיכוי להתגרש גבוה יותר למי שהוריו גרושים ( ,Amato, 1996; White

1990), לזוגות שחיו בקוהביטציה לפני הנישואין ( ;Clarkberg, Stolzenberg & Waite, 1993

Waite & Gallagher, 2000), לבני זוג מעדות שונות (Lehrer & Chiswick, 1993) ולזוגות בהם

האישה מבוגרת באופן משמעותי מהבעל (Carter & Glick, 1976).

http://hamegasher.co.il/gishur_library/divorce/4544/dddsfdsf/

מסקנות:

השינויים בהיקף הגירושין בישראל משקפים את ההתפתחות שחלה בתפקיד המשפחה בחברה

המערבית בכלל. האינדיווידואליזם, השאיפה לשיוויון זכויות בין המינים והשינויים שחלו

בתפקידי האישה הביאו להתרופפות התא המשפחתי. תהליכים כמו דחיית הנישואין, ירידה

בפריון, השכלת נשים, תעסוקת נשים מחוץ לבית וצמצום תפקידן בבית – כל אלה באים לידי

ביטוי גם בחברה הישראלית.

יחד עם זאת, ישנו משתנה משמעותי בולט במיוחד והוא סדר הנישואין: לבני זוג בנישואין

חוזרים ישנו סיכוי כפול להתגרש. הממצא דומה לזה שנמצא בארה"ב (McCarthy, 1978).

נישואין חוזרים הינם יותר "מקדמי-גירושין" משום שבני זוג אלה נושאים איתם תכונות אשר

מעלות את הסבירות להיפרדות (Martin & Bumpass, 1989 ) , גם כאשר מפקחים על גורמים

אחרים כהשכלה, גיל בנישואין וכו'.

http://www.cbs.gov.il/publications/tec13.pdf

הנתונים מאד מדאיגים:

• מהן לפי דעתך הסיבות המרכזיות לגירושין היום? האם זה מה שמציינים המחקרים?

• האם מוסד הנישואין עדיין עומד ביסוד החברה?

• בני אדם משתנים היום בקצב יותר מהר מאשר פעם. האם מוסד הנישואין בנוי לעמוד בשינויים אלו. האם בכלל ניתן ו/או כיצד עליו להשתנות לאורך החיים כדי לאפשר לבני הזוג לצמוח יחד?

מיתוס 6: אנשים לא יכולים לצפות להישאר נשואים לכל החיים כפי שהיה בעבר, מפני שאנחנו חיים כיום הרבה יותר שנים

עובדה: אלא אם כן אנחנו חוזרים מאות שנים אחורה כדי להשוות, לטענה הזו אין בסיס. העלייה הניכרת בתוחלת החיים היא בעיקר תוצאה של ירידה חדה בתמותת תינוקות. ובעוד שמבוגרים כיום יכולים לצפות לחיות קצת יותר מהסבים שלהם, הם גם מתחתנים בגיל מאוחר יותר. לכן תוחלת החיים של הנישואים לא כל כך השתנתה ב-50 השנים האחרונות. כמו כן זוגות רבים מרימים ידיים הרבה לפני שהם מספיקים לחגוג יום נישואים משמעותי. מחצית ממקרי הגירושים מתרחשים במהלך שבע שנות הנישואים הראשונות.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2971564,00.html

• מדוע מוסד הנישואין כל כך התערער בשנים האחרונות?

• האם לפי דעתך יש אור בקצה המנהרה? האם הנתונים רק ימשיכו להתדרדר?

• האם נוכל למנוע גירושין?

• מה צריך לקרות כדי שפחות אנשים יתגרשו?

• באיזו נקודה נמצא הכשל? האם זה בבחירת הבן זוג? האם זה בחינוך ובדוגמאות שמקבלים מילדות? האם זה בחוסר כלים בבגרות?

• איזה תהליך צריך לעבור זוג נשוי שחווה בעיות כדי למנוע גירושין?

• מה חסר בחיי הנישואין היום כדי שיהיו מספקים וממלאים?

• האם נישואין יכולים להיות משהו שאינו מונוטוני ומשעמם? כיצד?

נישואין שניים:

• כיצד להפיק לקחים ממערכת נישואין שכשלה?  

• מה ההבדל בין נישואין ראשונים ושניים? כיצד פירוק קשר משפיע על רשת הקשר הכללית?

• מדוע באמת נישואין מתפרקים?

שינויים שחלו במבנה הכלכלי בחברות המפותחות בעולם, היו מלווים בשינויים חברתיים וערכיים: יותר דגש על החופש של היחיד, הזדמנויות כלכליות לנשים, תעסוקת נשים בשכר מחוץ לבית וצמצום תפקידיה במסגרת הבית והטיפול בילדים. בד בבד, הלכו הגירושין ונעשו שכיחים יותר ויותר בחברות אלו. עבודה זו עוסקת בחברה היהודית בישראל, ובוחנת מצד אחד את שכיחות הגירושין, ומצד שני את הגורמים חברתיים-כלכליים אשר עשויים להשפיע על הסיכויים להתגרש: השכלה האישה, תעסוקת האישה מחוץ לבית וסטטוס כלכלי של בני הזוג. זאת, בפיקוח על משתני רקע דמוגרפיים. הממצאים מראים כי להשכלת האישה יש ההשפעה המובהקת והגדולה ביותר: קיים קשר שלילי בין השכלת האישה לבין הסיכוי להתגרש, והסבר אפשרי הוא בחירה 'מושכלת', רציונלית יותר של בן זוג אשר תביא לנישואין יציבים יותר. לעבודת האישה מחוץ לבית, אשר מביאה לעצמאותה הכלכלית, היתה השפעה חיובית, אם כי קטנה יותר ופחות מובהקת. כמו כן, כמו להשכלה, נמצא כי גם לבעלות על דירה יש השפעה שלילית ומובהקת על הסיכויים להתגרש.

http://www.cbs.gov.il/publications/tec13.pdf

• עד כמה צריך להשאר ביחד כשהיחסים לא טובים? מתי אומרים נואש?

• האם כדאי לנסות שוב? למה חשוב עוד פעם לעבור את הטקס הזה? אי אפשר פשוט לחיות בזוג? על מה זה יושב?

• יש המון אנשים שאחרי נסיון לא טוב מהססים לעשות את זה עוד פעם- מה הנישואין נותנים לנו כבני אדם בשביל זה כדאי לנסות שוב ושוב? האם יש משהו שנישואין ורק נישואין מלמדים אותי כפרט?