מושגי יסוד בחכמת הקבלה

מסך

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 19.06.22 - אחרי עריכה

אורן: בתוכנית שלנו אנחנו לוקחים מושג אחד מתוך החכמה האדירה של הקבלה ומנסים להסביר אותו בצורה הכי פשוטה וגם הכי קרובה לרגש של אדם שמתחיל להתעניין בקבלה, והמושג שאותו בחרנו היום הוא "מסך". כשאני אומר לך את המילה "מסך" מה אתה מרגיש?

אני מרגיש התעוררות מבפנים כלפי משהו מאוד חשוב שלעומתו כל יתר הדברים נעשים פחות חשובים, וזה נקרא "מסך". אני כאילו מגן על הדבר החשוב ביותר מפני דברים שהם לא כל כך חשובים.

אורן: המסך מגן על הדבר הכי חשוב בחיים שלך?

כן.

אורן: מהו הדבר החשוב והיקר שעליו המסך מגן?

הוא מגן על מה שיש בכל אחד ואחד. אצלי הדבר החשוב ביותר בחיים שלי הוא להיות בקשר עם הכוח הפנימי של הטבע.

אורן: צריך להגן על זה?

אני צריך להגן על היחס שלי לזה.

אורן: מפני מה להגן?

מפני הפרעות.

אורן: כדי ששום דבר לא יקלקל לך את הנטייה הפנימית להיות בקשר עם הכוח הפנימי.

עם הכוח הפנימי של הטבע.

אורן: אתה כאילו מגן על האוצר שלך?

אני מגן עליו מעצמי, מכל מיני הפרעות פנימיות שמתעוררות בי, כי אני רוצה להישאר רק בנטייה, בכוונה, במשיכה לאותו מקור.

אורן: מהו המקור הזה, האם הוא שלך?

זה המקור של כל הטבע, של כל המציאות, של כל מה שקורה, וממנו אנחנו מקבלים את כל החידושים שיש לכל אחד ולכולם יחד, זה הכוח הפנימי של הטבע.

אורן: והרצון להתקשר אל המקור הזה סופג כל מיני הפרעות פנימיות מתוכך?

הוא סופג כל מיני הפרעות אם אני נותן להפרעות האלה להופיע.

אורן: אילו הפרעות אלה?

כל דבר, כל מה שיש לאדם. אבל אם אני רוצה להיות מכוון אליו, להיות קשור אליו, להיות בנטייה אליו, אז אני לא מרגיש שום הפרעות וכשאני מכוון אליו אני מרגיש רק אותו.

אורן: המסך שומר שכל מיני דברים לא יפריעו לך ולא יבלבלו אותך מלהיות מכוון אל הדבר הכי יקר בחיים שלך?

כן.

אורן: מה זה בדיוק מסך, זו יכולת, זו כוונה, זו מחשבה, זה רגש?

במסך יש הרבה הבחנות. קודם כל זה כוח נגד הפרעות שיכולות להסיח את דעתי לכל מיני כיוונים.

אורן: להסיח את דעתך, כלומר לבלבל אותך.

כן. המסך גם עוזר לי להתרכז במה שאני רוצה להשיג. כמו שאמרתי המסך עובד נגד כל ההפרעות אבל בכל מיני צורות ובכל מיני דרגות של הפרעות.

אורן: הבנתי שכאשר בקבלה מלמדים על התהליך של הבריאה אז מדברים שבהתחלה יש לנו כוח כללי שהוא כוח טוב, ומתוך הרצון שלו לתת את כל הטוב והשפע הוא יוצר נברא שרוצה לקבל את כל הטוב שהבורא רוצה לתת לו. והנברא, בשלב מסוים בהתפתחות שלו מרכיב על עצמו מסך, איזו יכולת לשמור על עצמו מלקבל את כל הטוב והתענוג שהבורא רוצה לתת לו. למה הנברא צריך לשמור על עצמו מלקבל את כל הטוב שהבורא רוצה לתת לו?

מלכתחילה אנחנו בנויים כך שהטבע שלנו נקרא "רצון ליהנות", ומקור התענוג הוא הבורא, וכל מה שיוצא ממנו אלינו, הוא המקור של הכול. לכן אנחנו צריכים להגן על עצמנו.

אורן: למה?

כי אם אני רוצה להכיר את הבורא עצמו, אז אני צריך להגן על עצמי מכל מיני הפרעות, מכל מיני דברים שיוצאים ממנו, ולא לקבל אותם, אני רוצה להכיר רק אותו.

אורן: מה עושה פה המסך?

המסך הוא בדיוק זה שמסנן את הדברים שבאים אליי, ועוזר לי לא לקבל שום דבר ורק להיות מכוון לבורא.

אורן: בשביל המטפורה נניח שאני אותו הבורא, אתה הנברא, ואני נותן לך כל טוב. אז כדי להכיר אותי אתה צריך לשים מסך שישמור עליך מכל הטוב הזה שאני מוסר לך?

כן, כי אני רק רוצה להיות בקשר איתך.

אורן: ואם תקבל ממני את כל המתנות שאני רוצה לתת לך, מה הבעיה עם זה?

אז הן יבלבלו אותי.

אורן: מה יהיה הבלבול?

הבלבול יהיה שאני אתעסק בכל הדברים האלה שהם נעימים לטבע שלי, ואני אשכח ממך.

אורן: אז יש פה איזה טריק.

ודאי. הבורא שוקל בזה כמה הוא חשוב לעומת הדברים האחרים שהוא מציג לנו.

אורן: בתוכנית קודמת הסברת את המושג "צמצום". מה ההבדל בין צמצום לבין מסך?

מסך מתחיל מצמצום. כי צמצום משמעו שאני מצמצם את עצמי.

אורן: סוגר את עצמך?

כן, מלקבל משהו. ומסך הוא שבנוסף לצמצום, אני גם מברר מה אני יכול לקבל כדי לעשות טובה לבורא, ואז יוצא שיש צמצום ויש מסך בפעולות שלי.

אורן: המסך מאפשר לך כנברא להתחיל לעשות מצדך טוב לבורא?

כן, בזה שאני אקבל ממנו.

אורן: זה נשמע כמו מערכת יחסים כזו.

נכון. כמו שאתה יושב מול בעל הבית כאורח, ובהתחלה אתה מסרב לקבל ממנו משהו, ואחר כך כשהוא בכל זאת לוחץ עליך עוד ועוד להתכבד, אז אתה בסופו של דבר מתחיל לקבל, וזו כבר העבודה שלך עם המסך. קודם לא רצית לקבל שום דבר, זה היה "צמצום". ואחר כך כשאתה עובד עם לקבל קצת, ככל שאתה יכול להרשות לעצמך, זה נקרא "מסך". למה אתה יכול להרשות לעצמך לקבל קצת? כי אתה עושה חשבון "אני רוצה לקבל, לא מפני שאני מאוד רוצה, על אף שבאמת אני מאוד רוצה לקבל, אבל אני רוצה לקבל את הכיבוד רק כדי לעשות טובה לבעל הבית".

אורן: ממי המסך שומר עליך, מעצמך?

כן.

אורן: ממה בתוכך המסך שומר עליך?

מהאגו שלי, מהרצון ליהנות שלי. אני דוחה את הדברים הנעימים וכך אני נשאר בקשר עם הבורא. אני מקבל ממנו, אבל ככל שאני יכול שהקבלה שלי תהיה אך ורק כדי לעשות לו טובה.

אורן: יוצא שאתם שניים, הוא רוצה לעשות לך טוב, נותן לך כל טוב, ואתה שם מסך, לא רוצה לקבל את כל המתנות האלה, כי זה יבלבל אותך ויפריע לך להתקשר אליו. אבל אחר כך אתה אומר, "יכול להיות שאני כן אקח משהו, אבל לא בגלל שאני רוצה לבלוע את כל הטוב הזה, אלא כי אני רוצה להיות טוב כמוך ולעשות לך טוב".

כן. אבל מתי זה מתחיל? כשאני מרגיש שהבורא כבעל הבית לוחץ עלי, מבקש ומשכנע אותי בכל זאת להתכבד.

אורן: מה הוא מבקש?

שתיקח כל מיני דברים נעימים, טעימים מהחיים. אבל הוא לוחץ על זה בצורה כזאת שתמיד מראה לך מה הוא רוצה לתת לך, ועד כמה אתה יכול לקבל את זה כדי להישאר במרחק ממנו, שכל הקבלה שלך תהיה כדי להשפיע לו נחת.

אורן: האם יש פה סוג של השתוות ביני לבין הבורא?

נכון. כי ככל שתקבל ממנו יותר אחרי שסירבת קודם, זה יהיה אך ורק מפני שאתה רוצה לעשות טובה לבורא, כמו אורח לבעל הבית.

אורן: שמעתי שמקובלים מסבירים שהמסך הוא מה שמאפשר לנברא להיות עצמאי ולא נשלט על ידי הבורא?

נכון.

אורן: למה הכוונה?

הנברא שמסרב לקבל משהו מהבורא בצורה ישירה, בכך הוא עושה מחיצה בינו לבין הבורא.

אורן: הבורא לא נעלב מזה?

לא, ההיפך, הבורא רוצה שהנברא יגדל ולא יקבל כול מה שהבורא נותן לו.

אורן: למה?

כי כשהנברא מסרב לקבל משהו מהבורא, בכך הוא מבדיל את עצמו מהבורא ומתחיל לעבוד כמקור התענוג, לא כמקבל התענוג. עכשיו הוא יכול לעשות משהו לבורא, לבעל הבית, כאורח שעשה חשבון כמה הוא יכול לקבל וכמה לא כדי לגרום תענוג לבעל הבית.

אורן: כל התהליך הזה היה בהתחלה, ביסוד של הבריאה.

כן.

אורן: הבנתי פחות או יותר את הדינמיקה שם, הבנתי בערך מה זה המסך, עכשיו אני רוצה לתרגם את כל זה אלי. איך כל העניין הזה של המסך שהתפתח ביסוד הבריאה קשור אלי עכשיו? האם הוא קשור אלי?

לא.

אורן: הוא צריך להיות קשור אלי?

כן.

אורן: מה צריך להיות הקשר שלי?

בכך שתבנה מסך אתה יכול לעשות פעולות השפעה לבורא כמו שהבורא משפיע אליך. ואז תתחיל לגלות שהוא קיים ונמצא מולך.

אורן: בלי שיהיה לי מסך אני לא אזהה שהוא קיים ונמצא מולי?

אף פעם.

אורן: מה זה אומר שאני צריך לשים מסך? איפה אני שם את המסך?

אתה לא רוצה לקבל שום דבר בחיים, אלא אם כן אתה עושה בזה נחת רוח לבורא, לבעל הבית.

אורן: איפה הוא בעל הבית?

תתחיל לעשות כך, ואז תרגיש שהוא נמצא.

אורן: כלומר כל עוד לא יהיה לי מסך אני לא אקלוט שהכוח הכללי הזה שממלא את כל הטבע, שנותן לי את החיים, את הכול, קיים.

כן.

אורן: אמרת שהמסך הוא משהו ששומר עליי, הוא מגן על האוצר שלי מפני כל מיני הפרעות. את מה אני צריך לשמור? ממה אני מגן על עצמי?

אתה מגן על עצמך מהרצון ליהנות שלך.

אורן: אבל אני רוצה ליהנות, האם זה בסדר או לא?

תלוי. בהרבה מקרים בחיים שלך אומנם אתה רוצה ליהנות, אבל לא מרשה לעצמך.

אורן: לא תמיד אני מצליח ליהנות, הייתי מדייק. תמיד אני רוצה ליהנות והרבה פעמים זה לא מצליח.

כן. אז כאן אני מחליט שאני משתמש ברצון ליהנות שלי וביכולת ליהנות כדי להתייחס לבורא כמו שאני קובע כמה ומה אני מקבל ממנו.

אורן: אתה יכול לתת לי דוגמה פרקטית מהיום יום?

בכל מה שאתה רוצה.

אורן: דבר אחד.

בכל דבר שאני מקבל, אוכל, שותה, עושה משהו, בכל הדברים האלה אני חושב שבמה שאני מבצע עכשיו אני רוצה לגרום תענוג לבורא.

אורן: אף על פי שאני לא מרגיש אותו.

אף על פי שאתה לא מרגיש. על ידי זה שאתה תכוון את עצמך כך, אתה תגיע למצב שכן תתחיל להרגיש אותו.

אורן: האם אני כאילו מצייר את זה לעצמי בראש?

נגיד שאתה מצייר, בינתיים.

אורן: אם אני מאוד אוהב לאכול טוב, אומנם עכשיו יש לי קצת בעיות בריאות לכן אני בכל מיני הגבלות, אבל באופן כללי אני מאוד אוהב לאכול, אז מה יקרה להנאות שלי מאוכל טוב אם יהיה לי מסך?

אתה תוסיף לתענוג מהאוכל גם את התענוג מכך שבזה אתה גורם תענוג לבורא.

אורן: איך הבורא קשור לאוכל הטוב?

בסופו של דבר וודאי שהאוכל מגיע ממנו.

אורן: בדרך כלל אשתי מבשלת לי.

אני מבין שהבורא הוא לא הטבח שלך.

אורן: איך הבורא קשור, איך הוא נכנס פה לצלחת?

כי הכול מגיע מהכוח המקורי של הטבע ואתה מתייחס אליו ומודה לו.

אורן: אני בא הביתה, אשתי הכינה לי ארוחה, היא חשבה עליי, היא מכירה את כל הטעמים שאני אוהב והכינה אותה במדויק. אני מתיישב, ואומר לי הרב לייטמן, שלפני שאתנפל על האוכל עליי לחשוב שאני רוצה שבהנאה שתהיה לי מהאוכל הזה לעשות טוב ולהחזיר טוב לבורא. האם זו הפעולה הראשונה של המסך?

כן.

אורן: אני מתחיל לאכול.

וזהו?

אורן: תגיד לי אתה, כבר בלבלת אותי, מה עכשיו?

איך בכך שאתה נהנה מהאוכל גורם בזה תענוג לבורא.

אורן: האם זה הדבר הראשון שאני צריך לחשוב עליו?

כן.

אורן: כלומר אין לי תשובה, אני פשוט רק רוצה שיהיה כך. אני לא יודע מי הוא בדיוק, אני לא יודע איפה הוא ואני גם לא יודע אם הוא בא עכשיו לארוחה הזאת או לא, אני חושב שיהיה בזה טוב לא רק לי אלא שיהיה בזה טוב גם לבורא.

זה לא יקלקל לך את תיאבון?

אורן: אני לא יודע.

תנסה ותראה.

אורן: מה לגבי אשתי שכביכול הכינה לי את המטעמים?

מה אתה רוצה ממנה?

אורן: אני רוצה להחזיר לה טוב.

בבקשה, תן לה חלק מהאוכל.

אורן: ברור, אני גם אגיד לה מילים טובות.

כן.

אורן: האם גם הבורא צריך ממני מילים טובות, יחס, חיוך, להגיד לו תודה, להגיד לו לחיים? מה הוא צריך? נתתי את אשתי כדוגמה כי היא הייתה כל היום במטבח והכינה לי ואני מבין מה זה להחזיר לה טוב. מה אני יכול להחזיר טוב לבורא אם הוא זה ששלח לי את אשתי, את האוכל, את החיים האלה ואת הכול?

על ידי זה שאתה מרגיש זאת בלב. אתה יכול לדבר, להגיד, אבל בעצם לא צריכים להגיד אלא להרגיש בלב.

אורן: מה להרגיש?

שאתה מודה לו על מה שקיבלת עכשיו, שאתה נהנה מהאוכל ואתה רוצה בזה לגרום לו תענוג.

אורן: המקובלים אומרים שאם לבן אדם יש מסך, אז הוא יכול להתחיל לחשוב לא רק על עצמו אלא גם על אחרים. למה הם מתכוונים? מה זו היכולת לחשוב על אחרים ולא רק על עצמי?

הבורא רוצה שאותם תענוגים שמגיעים אלינו ממנו, כי הוא מקור התענוגים, שבסופו של דבר כל העולם יתכלל מהתענוגים האלה.

אורן: האם זה מה שהמסך מאפשר לך?

כן.

אורן: נחזור לאותה צלחת שאני עכשיו ניגש אליה, עד אתמול הייתי מתיישב ואוכל, נהנה, אומר לאשתי תודה רבה, תהיי בריאה, חיבוק ונשיקה. ואילו אתה אומר לי שעם אותה הצלחת אני יכול לפתוח מערכה שלמה. קודם כל אמרת לי, "חכה, לפני שאתה אוכל תחשוב שאתה רוצה להחזיר בזה לבורא, לכוח הכללי הזה שהוא בכל הטבע, שהוא המקור של הכול, שאתה רוצה גם להיות כמוהו ולעשות לו טוב". ועכשיו אתה אומר שלא רק לו אלא בכלל לכל האנשים. אני בסך הכול ישבתי לאכול ארוחת ערב, ופתאום נהייתי למפזר טוב לאנשים ולבורא. כך זה פועל?

אתה מרגיש שיש כאן באמת אפשרות להנות כך את כל העולם, להתייחס יפה וטוב לכולם, לאהוב את כולם.

אורן: מה זה ייתן לי אם זה יצליח?

זה ייתן לך אפשרות לקרב את כל הבריות לבורא.

אורן: מה הקשר?

אתה רוצה לקרב את כל הנבראים לבורא, שהם יוכלו ליהנות ממנו ולהרגיש עד כמה הוא טוב ומטיב.

אורן: לסיכום, מהי ההגדרה של מסך?

מסך נקרא שאני לא רוצה ליהנות בעצמי עד שאני לא מסדר את היחס שלי לבורא ולמה שיש לי ליהנות, כך שאת התענוגים שלי אני שולח אליו, מחזיר לו, רוצה שהוא ירגיש את התענוג שלי ויקבל ממני.

אורן: תודה, זה מקסים. נתקדם. הבנו מה זה, איך אני משיג מסך?

זאת כבר עבודה לא פשוטה, כי עכשיו על כל תענוג שאתה מקבל בחיים, אתה מתחיל לחשוב שקיבלת את זה מהבורא ואיך אתה יכול לגרום לו מזה נחת רוח בחזרה והוא ירגיש ממך תענוג, ככל שאתה מקבל את התענוג הזה ממנו. ואז אתם דומים לאורח ובעל הבית, וודאי שאתה מקבל מהבורא אבל בזה שאתה מקבל, אתה מודה לו ויש לך הרגשה יפה וטובה אליו, שהוא ירגיש עד כמה אתה ניהנה ממנו.

אורן: את המחשבה הזאת אני צריך להתחיל בתוכי לפני שאני מתחיל לאכול, נכון?

כן, ודאי.

אורן: נניח שאני חושב על הדברים האלה, נזכר במה שלימדת אותי, מנסה באמת לעשות את זה, אני אכתוב את זה לעצמי, אני אשים לי אפילו פתק כזה במטבח, אני אדביק אותו על השולחן. מצוין. נניח שניסיתי לסדר כך, לשים מסך כזה כמו שאתה אומר, ואני מתחיל לאכול. מה קורה אם אחרי שתי דקות אני שם לב שבכלל שכחתי מזה ואני לחלוטין לא בזה. מה אני צריך לעשות?

אחרי חמש עשרה דקות זה טוב.

אורן: לא, אחרי שתי דקות, אני תופס את עצמי אחרי זמן כלשהו שאני בכלל לא חושב, שכחתי מזה בכלל, מה אני עושה בכלל? עוד פעם חושב על זה?

כן, ודאי, אתה מחדש את הכוונה.

אורן: אז כמה פעמים צריך לחדש את הכוונה הזאת?

כל הזמן, בלי להפסיק. ואתה כל הזמן צריך לחיות במצב שאתה בזה מהנה לבורא.

אורן: עכשיו כשדיברת הרגשתי שכאילו הפכתי להיות כמו מנוע חיפוש כזה, כאילו כל מה שקורה לי בחיים אני אומר לעצמי, "שנייה, אני רוצה בזה עכשיו להרגיש טוב אבל לעשות בזה טוב לבורא. איפה הוא, אני לא יודע, אני במנוע חיפוש". עכשיו עוד פעם קורה משהו, שנייה אורן, "אני עכשיו רוצה לקחת את זה ולהרגיש בזה טוב אבל בזה להחזיר טוב לבורא". וכל הזמן אני כאילו מחפש אותו?

כן. למה זה רע?

אורן: לא אמרתי שזה רע. כמה זמן זה לוקח, מתי אני אמצא? אחרי כמה פעמים או מצבים?

את זה אני לא יכול להגיד אבל בטוח שתמצא.

אורן: אם יהיה לי מסך, נניח שיהיה לי מסך, זה משהו שברגע שרכשתי אותו הוא איתי עכשיו כל הזמן או שהוא ייעלם לי?

לא, אתה צריך לחדש אותו כל הזמן.

אורן: יש מצב שהוא ייעלם?

אסור לך להפסיק לחשוב.

אורן: ואם הוא ייעלם?

אז אתה תצטרך שוב לעשות כל מיני מאמצים כדי להחזיר אותו, לבנות אותו.

אורן: איך הלימוד של הקבלה קשור לפיתוח מסך?

זה כול מה שחכמת הקבלה עושה.

אורן: בלי לימוד קבלה בן אדם לא יכול לפתח מסך?

לא, חכמת הקבלה מלמדת אותו איך לבנות את המסך, איך להתקשר לברא ולהישאר איתו בקשר תמידי ומתגבר.

אורן: אם נגיד שליותר ויותר אנשים בעולם יהיה מסך, איך זה ישפיע על העולם שלנו?

אנחנו כולנו ניפגש בתוך הבורא.

אורן: איפה זה, "בתוך הבורא"?

"ובו ישמח ליבנו".

אורן: זה מקסים. איפה זה בתוך הבורא?

בתוכו, כשכולנו רוצים לגרום לא נחת רוח מפני שממנו אנחנו מקבלים את כל החיים וההנאות שלנו, ואז יוצא שכל הנבראים בזה שמשתוקקים לגלות את הבורא, מגיעים למצב שהם כולם מתקשרים ביניהם לבורא.

אורן: מה נרגיש?

נרגיש שכולנו גוף אחד, רצון אחד, אורח אחד גדול שנמצאים יחד לפני בעל בית גדול והוא ממלא אותנו בכל מיני כיבודים שלו, ואנחנו נהנים מהם ויכולים לשלוח בחזרה את ההנאה שלנו.

אורן: זה ישנה את המציאות שאני רואה היום.

ודאי. בזה אנחנו כבר נרגיש את עצמנו בעולם הרוחני.

אורן: אין שם מלחמות, אין שם מאבקים, אין שם התנהגות הורסת?

אין כלום רע, רק טוב לנצח.

אורן: זה מקסים. לא יודע למה הנושא הזה של מסך כל כך מרגש, מכל מה שלימדת אותי היום על מסך, מה הכי חשוב שאני אקח איתי בראש?

שמה שאתה מקבל בכל רגע בחיים זה בא מהבורא וגם אתה צריך להיות מכוון אליו בחזרה בכל רגע ורגע. והמסך זה שאתה עוצר את עצמך ומכוון בחזרה את תשומת הלב שלך לבורא, למקור החיים שלך.

אורן: מה אתה מאחל לי בקשר למסך בהתפתחות הרוחנית שלי?

לתפוס את עצמך בצורה כזאת ולא להיפרד.

(סוף התוכנית)