סיפור מקרה: יש במשפחה ילד אחד שהוא מוכשר אומן, וההורים תומכים בו כלכלית, שאר האחים מרגישים מקופחים.
על ההורים לקבל הדרכה ולהתייעץ. ההורים צריכים להשקיע בכל הילדים באופן שווה. ההורים לא יכולים לפעול רק לפי הלב. אחרת יהיה ריב ושנאה גדולה במשפחה.
חלוקה שווה בין כולם זה הכי צודק, נקי ורציונלי לעתיד. אלא אם מישהו חס ושלום חולה צריך יחס מיוחד.
על ההורים להתייעץ עם שופט/אדם זר. ואחר כך להסביר לילדים. ואם רוצים אפשר ללכת יחד כולם.
לא כדאי להורים להחליט על תמיכה לא שוויונית בילדים. רק שופט/אדם זר. אחרת הילדים ישנאו אותם. יש משפחות שבהן נהוג שההורים מסייעים לילדים, ויש שלא. זה תלוי במצב.
מההיבט החינוכי: ילד חייב לדעת כבר מילדות שעליו לרכוש מקצוע שיפרנס אותו בכבוד עליו לתכנן מה הוא לומד בבית הספר, באוניברסיטה, מה עומד לפניו, אלו מקצועות נדרשים בשוק.
כדאי לדבר על כך לפעמים במשפחה, אך בלי לחץ. כך שתיבנה בילדים "רוח לעתיד"