|
מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412 |
חומר רקע לשיחות "חיים חדשים 1191
מנגנון ההדחקה
מטרות:
איך פועל מנגנון ההדחקה?
מה מטרת מנגנון ההדחקה?
האם מגיע הרגע שבו האדם כבר לא מסכים יותר להדחיק?
מה אנחנו לא רואים או מה אנחנו לא רוצים לראות?
איך לראות את המציאות כמות שהיא?
זרימת התכנית:
מטרת קיומו של מנגנון ההדחקה
איך מנגנון ההדחקה פועל
השפעת ההדחקה על האדם
הקשר בין הדחקה לבעיות פיסיות בגוף
הפסקת ההדחקה/ פקיחת עיניים
אמצעים פרקטיים
הדחקה חברתית
רקע:
הדחקה היא מנגנון הגנה נפשי שעליו מצביעה הפסיכולוגיה כאחראי לסילוקם של זיכרונות, רגשות, דחפים או מחשבות מן המודע אל התת מודע בשל איומם על האני (האגו).
זיגמונד פרויד הגדיר את ההדחקה כמנגנון חזק ויעיל מאוד, המאפשר לשלוט בדחפים חזקים שמנגנוני הגנה אחרים אינם מצליחים לשלוט בהם, לשיטתו הדחקה נעשית באופן חד-פעמי, אך בהמשך ישנה השקעה מתמדת של אנרגיה נפשית הנדרשת לשמירת התכנים במצבם המודחק, כיוון שהם ממשיכים לפעול בלא-מודע. רמז לקיומם של חוויות, רגשות, ומחשבות מודחקות אלו ניתן לגלות באמצעות חלומות, פליטות פה ופליטת קולמוס. הדחקה היא מנגנון יעיל אך מסוכן, שכן הניתוק מן האני של חלקים שלמים מחיי הנפש, הרגש והיצר עלול לפגוע קשה בשלומה של האישיות ולהוות בסיס ליצירת מחלות נפש והגבלה בתפיסת המציאות.
אחד הרעיונות המרכזיים בעבודתו הקלינית והתיאורטית של פרויד, אבי הפסיכואנליזה, הוא ההנחה כי ההתנהגות האנושית מושפעת מחומרים נפשיים בלתי מודעים. זיכרונות, מחשבות, תשוקות ומשאלות כואבים ומאיימים עשויים לעורר, במידה ונכיר בהם, חרדה ואיום בלתי נסבלים. לכן, מפעיל האגו מנגנוני הגנה שונים אשר מונעים את עלייתם של תכנים אלו למודעות. הדחקה היא מנגנון ההגנה המנתק מהנפש תכנים, חוויות וזיכרונות מאיימים, והופך אותם לבלתי נגישים למודעות. ההדחקה מתבצעת באופן חד פעמי, אך שימורה (מניעת חדירת התכנים למודעות) צורך אנרגיה נפשית. ביטוי להדחקה הוא, למשל, מצב בו נערה אינה זוכרת כי עברה התעללות מינית: השכחה תאפשר לה שלא לחוות את הרגשות הקשים הכרוכים בעיבוד האירוע הטראומטי. עם זאת, מחיר ההדחקה עשוי להיות התעוררות סימפטומים פתולוגיים שונים (דיכאון, הימנעות מקשרים בין אישיים) שמקורם אינו ברור, כביכול.
פתיחה:
כמי שחיים במציאות לא פשוטה, הדחקה נתפסת בעיני רבים כדרך ה"קלה" להתמודד עם כל האיומים, הקשיים הכלכליים, הבעיות הבריאותיות ושברונות הלב. זו דרך להימנע באופן זמני מהכאב ולאחסן אותו במקום נסתר בתודעה, בתקווה שהוא יישאר שם ולא יתפרץ ביום מן הימים. הבעיה, שממש כמו המחסן הזה בבית שאתם דוחפים אליו את כל הזבל, יום אחד לא יישאר בו מקום, וכשתפתחו מעט את הדלת, הכול יפרוץ החוצה ויהיה קשה מאוד לשלוט בבלגן.
מטרת קיומו של מנגנון ההדחקה
זיכרונות, מחשבות, תשוקות ומשאלות כואבים ומאיימים עשויים לעורר, במידה ונכיר בהם, חרדה ואיום בלתי נסבלים. לכן, מפעיל האגו מנגנוני הגנה שונים אשר מונעים את עלייתם של תכנים אלו למודעות.
מה המטרה העיקרית של מנגנון ההדחקה באדם?
האם המנגנון מופעל תמיד בכדי להגן על האדם?
מה אנחנו מדחיקים בעצם? מה אנחנו לא רואים או מה אנחנו לא רוצים לראות?
איך מנגנון ההדחקה פועל
פרויד, בבואו להסביר את פעולתו של מנגנון ההדחקה, דימה את הלא-מודע לפרוזדור גדול שבו מתרוצצים רחשי נפש בדומה ליצורים. בסמוך אליו נמצא חדר, צר יותר, כמין טרקלין, שבו שוהה התודעה, ואליו מבקשים היצורים להידחק. על הסף שבין שני אלו עומד שומר קפדן ("הצנזור") והיצורים שאינם מוצאים חן בעיניו לא מורשים להיכנס לחדר. זאת מכיוון שהתחושה הסובייקטיבית של התקרבותם של תכנים "אסורים" למודעות היא חרדה. לעתים מושגת "פשרה" וכניסתם מתאפשרת, אולם במסווה. זה קורה למשל בחלום.
https://www.haaretz.co.il/news/health/new-research/1.2474703
כיצד המוח מדחיק?
מה קורה לרגש או לזיכרון שמודחק? מה קורה לחלקים של האדם שהורדמו? האם הם ממשיכים להתפתח ולהשתנות או שהם קפואים?
האם כולם נולדים עם המנגנון הזה?
האם המנגנון מופעל רק במקרים טראומטיים?
האם המנגנונים הפסיכולוגיים מכינים ממש תוכנית "עבודה" לאדם? האם הם פועלים בשיתוף פעולה לטובת האדם? או שמדובר בפעולות לא קשורות ואקראיות?
מה רמת ה''אינטליגנציה'' של שומר הסף של התודעה?
האם אנחנו יכולים לבחור מה כדאי להדחיק?
האם המנגנון הוא גם זה שמציף רסיסי זיכרונות ותחושות לאדם?
השפעת ההדחקה על האדם
איך הדחקה משפיעה על בריאות האדם?
מה משתנה באדם אם הוא לא חווה או מתמודד עם הדברים שהודחקו?
האם אדם שחלקים מחייו מודחקים מאבד חלקים מאישיותו?
איך אדם יכול לדעת אם יש לו חלקים או חוויות מודחקות? אילו סימנים יופיעו באדם עצמו ובחייו?
שומרים בבטן? זה מה שההדחקה באמת עושה לנפש שלכם
להתמקד רק בחיובי זה לא בהכרח כזה טוב. מחקרים מראים שהתעלמות מהשלילי פוגעת בנו ושאנשים שמוגדרים "שמחים מאוד" לא בהכרח מצליחים בחיים. כך הרגשות השליליים תורמים לשלמות הנפשית שלנו. מחקר שפורסם במגזין המקוון Science Direct מצא כי להדחקה עלולה להיות השפעה הרסנית על הבריאות הנפשית. כזו שבסופו של דבר דווקא מעצימה עוד יותר את הרגשות השליליים לטווח הארוך. מהמחקר עולה שההדחקה תורמת להתפתחות חשיבה אובססיבית שקשה להיפטר ממנה לאחר מכן.
ההדחקה בבסיסה היא מנגנון יעיל שנועד לשלוט בדחפים שמנגנונים אחרים בגופנו לא מסוגלים להכיל. עם זאת, כשמדחיקים דברים מהותיים כמו טראומה קשה, כעסים עקרוניים, פגיעה באדם אחר או בעצמנו. מדובר בבעיה שעלולה להוות בסיס להפרעה נפשית. יש להבחין בין אופטימיות שמובילה אותנו לקוות לטוב ביותר, תוך התחשבות גם באיומים אפשריים, לבין אופטימיות לא ריאליסטית שמבוססת על התעלמות מבעיות ומסיכונים. כדי להילחם בנטייה הטבעית להדחיק רגשות, קודם כל חשוב להבין שלא מדובר במלחמה. במקום להיאבק ברגשות השליליים כדאי לקבל אותם בהבנה, לחשוב למה ואיך הם שומרים עליכם, מחזקים או דוחפים אתכם לדברים חיוביים.
נזקים של הדחקה רגשית, הכאב לא באמת נעלם הוא רק מודחק מהמודעות:
הנקודה הראשונה שחשוב להבין היא שהדחקה לא באמת קיימת בצורה מושלמת, התחושות הלא נעימות והזיכרון הכואב אמנם חולפים מהמודעות, אך הן נשארים בלא מודע. אפילו אם מדובר בהדחקה קלאסית כפי שתיאר אותה פרויד, כמצב שבו אין לנו גישה לזיכרון, עדיין יש לנו זיכרון רגשי. ולכן אנחנו נשארים עם תחושות של מתח וחרדה שממשיכות איתנו, יוצרות עומס על המערכת וגורמות לעייפות מנטלית. כמו כן, בזמן חלום כשיש חיבור חזק אל הלא מודע, ההדחקה עשויה להתבטא בסיוטים והפרעות שינה. בנוסף, במקרים רבים, הסיבה שהדחקה מתרחשת היא כיוון שיש לנו תחושה של חוסר אונים וחוסר יכולת להתמודד עם המציאות וברגע שתחושות מסוג זה נאגרות הן עלולות להוביל לדיכאון.
הקשר בין הדחקה לבעיות פיסיות בגוף
בכל פעם שאנחנו מדחיקים רגש מסוים או חווים טראומה קלה או קשה קורים 3 דברים עיקריים:
יש עצירה של הנשימה והרגש המודחק "נתקע" בגוף וגורם לפצע רגשי באזור מסוים בגוף ולאותו אזור אין זרימה מספקת של אנרגיה וחמצן.
קיבולת הריאות הכללית יורדת מעט ונפגעת בשל עצירת הנשימה והנזק הישיר לגוף הוא פחות חמצן זמין עם כל שאיפה ופחות אנרגיה שמגיעה לכל מקום.
עד שלא נשחרר את הפצע הרגשי שנוצר בגוף אנחנו נחווה אותו לאורך החיים שוב ושוב את אותו הרגש וייגרם לנו סבל מיותר.
יש בגוף מנגנון מיוחד שמסייע לנו להתמודד עם מצבים רגשיים קשים שנקרא מנגנון ההדחקה ובכל פעם שאנחנו לא מסוגלים להתמודד עם כאב רגשי המנגנון הזה נכנס לפעולה ודרך עצירת נשימה אוטומטית גורם לנו להדחיק את הרגש בגוף וכך נוצר מעגל אינסופי של:
הדחקה -> עצירת נשימה -> צמצום קיבולת הריאות ->פחות חמצן זמין ->פגיעה בגוף הפיסי.
זה ידוע ממחקרים רבים בנושא שהדחקה של טראומות ובכלל מצבים רגשיים לא פתורים לאחר זמן מה עלולים לגרום לבעיות בריאותיות:
איך ניתן למנוע השלכות כאלה במקרים של הדחקה?
הפסקת ההדחקה/ פקיחת עיניים
האם אדם שחושב שיש בו חלקים מודחקים צריך לנסות להשיב אותם? האם כדאי לנסות ולשחרר את מה שהודחק?
האם ישנם דברים, שכדאי שיישארו מודחקים או שצריך להשתדל להוציא הכל החוצה?
אם נתעמת עם דברים שהודחקו נשתחרר מהם?
אם מתחילים לצוף דברים, האם זה אומר שהגוף מאותת לאדם שהגיע הזמן להתמודד או שמדובר ב''תקלה'' במנגנון?
למה צריך לזכור או להרגיש דברים כואבים?
אם הדחקתי משהו, האם זה אומר, שעדיף לא להתעסק עם הרגש/ זיכרון הזה?
מה נקודת המבט המיוחדת של חוכמת הקבלה בנושא?
האם אדם צריך להתמודד עם טראומות או רגשות קשים בחייו? מה הגישה של חוכמת הקבלה? איך אדם צריך להתייחס לכאביו בחיים?
אם לא כדאי לעורר את מה שהודחק, אז איך מונעים מההדחקה לגרום למשקעים כבדים שמעוררים בעיות נוספות?
אמצעים פרקטיים
מה מרפא הדחקה?
מהי הדרך הנכונה להוציא מה שהודחק ולהתייחס אליו?
איך לפקוח את העיניים לראות את המציאות כמו שהיא?
איך אדם יכול לרפא את עצמו מכל זיכרונות וטראומות העבר?
איך כדאי לטפל בטראומות שהודחקו?
האם אפשר לשחרר רגשות קשים, דרך טיפולים הוליסטיים למיניהם? האם זו דרך טובה להשתחרר מבלי להתעמת ישירות?
מתי מגיע הרגע שבו, האדם מוכן להוריד את המסך, שלא מסכים יותר להדחיק?
הדחקה חברתית
האם קיימת גם הדחקה חברתית? באילו מקרים?
מה חברה/ מדינה מדחיקה?
מדוע קיימת הדחקה חברתית?
האם זהו מנגנון הגנה? מפני מה?
איזו השפעה יש להדחקה בהיבט החברתי על אותה חברה? - מה המחיר?
מה מאפיין חברה שמדחיקה?