אנחנו רואים את התופעה של שאננות וחוסר לקיחת אחריות, מתרחשת לעיתים קרובות, ואילו היו מתייחסים באחריות מתאימה היו נמנעים אסונות ומקרים מצערים רבים. אנחנו מזהים את התופעה הזו בעולם, אבל אם נתמקד בישראל נזהה את הרגשת חוסר לקיחת אחריות על המצב באופן כללי, שמתאפיינת באיזו גאווה יתרה בבחינת "יהיה בסדר". ובמקרים רבים זה עלול להביא למצבים קשים ואפילו לכאב גדול, והמחיר למחדל פוגע בחברה כולה ▪ שאלות נבחרות מתוך הפרק: מה יש בבסיס ההרגשה "שיהיה בסדר", כאשר לא מתייחסים ברצינות הראוייה לכל מצב או התרחשות שדורשת אחריות ותשומת לב גדולה? האם תחושת ה"יהיה בסדר" היא הכרתית או נובעת מתת המודע שלנו ? האם האמונה שבכל מקרה "כח עליון" יפתור את הבעיה, היא המקור לשאננות, בעם שלנו? האם חברה שמתחילה להיות שאננה, וכל אחד זורק אחריות על האחר ומבטיחים ש"יהיה בסדר". יכולה להתקיים לאורך זמן בבטחון ובהצלחה? האם לקיחת אחריות מוטלת רק על המנהיגים בכל תחומי החיים או שהיא מחייבת כל פרט בחברה? האם ניתן להקנות אחריות ידי חקיקת חוקים או כל מיני תקנות? במה מתבטאת האחריות האישית של כל פרט בחברה, ואיך הפרט בחברה יכול לתרום למרקם החברתי או לפגוע בו? שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן