בין שאננות לקבלת אחריות
'יהיה בסדר'. אם באמת יהיה אז בסדר, אם לא, לפעמים זה נגמר באסון. מה מקור התחושה הפנימית שבסוף הכול יסתדר לטובה? האם חקיקה תוכל למגר את השאננות הישראלית? מחשבות על אחריות ברמה חדשה, דפוסי התנהגות ומדדי הצלחה.
מספרים שפעם שאל מנהיג צרפת שארל דה גול את אחד מקברניטי המדינה: 'איך זה שניצחתם בכל המלחמות, אתם מאמינים בכוח עליון?'. התשובה די הפתיעה אותו: 'אנחנו לוקחים אותו בחשבון כמרכיב קבוע לצדנו'. דברים אלה ממחישים היטב את הלך הרוח במדינה. הרגשת הביטחון המופרזת עומדת לנו לרועץ לא מעט פעמים, מביאה לזלזול באויבינו בתחום הצבאי, ולאינספור סכנות בתחום האזרחי.
מצד אחד הכוח העליון אכן משגיח עלינו בצורה מיוחדת, כי תפקידנו בפאזל האנושי הוא לקדם את האנושות לפסגת ההתפתחות, למצב המושלם. מצד שני, אם הרגשה כזו גורמת להתרשלות, לשאננות, לחוסר אחריות, אז נוצרת בעיה גדולה.
אחרי שקורה אסון הדיון מתמקד במי אשם ומי בכלל אין לו נגיעה, אבל האמת היא שהבעיה היא של החברה כולה. הטלת האחריות על מישהו מסוים בלבד, אין בה כדי להבטיח את שלומנו לקראת הפעם הבאה. גם החמרת החקיקה לא תוכל להסדיר את עניין הנשיאה באחריות, כי מדובר בהרגשה.
רמת האחריות של אדם תלויה ברגישות הפנימית שלו, עד כמה הוא מסוגל להרגיש את האחרים כמו את עצמו, לדאוג להם לפני שהוא חושב על עצמו, לפעול לטובתם גם כשזה על חשבונו. מבחינה מהותית, אין זה משנה אם אני ראש ממשלה, שר ביטחון, רמטכ"ל, או אזרח מן השורה. כל אחד, במקום שהוא נמצא, באופן שהוא בנוי, יכול לבטא אחריות מלאה ביחס לחברה.
כדי להתקדם לרמת קשר הדדי כזה אנו זקוקים לתהליך חינוכי כלל חברתי, שייצור כאן תרבות חדשה. שלבי התהליך והצעדים המעשיים מפורטים בחכמת הקבלה. היא מלמדת שכולנו ערבים זה לזה, כולנו קשורים ברשת אחת גדולה, כולנו חלקים מאותה נשמה. כל אחד אחראי וצריך לראות את מצב החברה כתוצאה מהמעשים שלו עצמו. אסור לומר כך סתם 'יהיה טוב', אלא ללמוד איך להביא לחברה כוח טוב, כוח עליון שישמור על כולם. רק כשאדע כיצד לבנות מעצמי צינור, ודרכי יעבור בפועל כוח עליון לחברה, ואני אראה איך זה קורה ומהי התוצאה, רק אז אוכל להבטיח שבאמת יהיה בסדר.
מיהו אותו כוח עליון, איפה הוא נמצא? מדובר במקור החיים, הכוח הכללי שפועל בכל מערכת הטבע, בכל הבריאה. הכוח האחד שמפתח את החיים בחיבור בין ניגודים. בקבלה קוראים לו כוח הבורא. אלה שגילו אותו בפועל נקראים מקובלים, אברהם אבינו, משה רבנו וכל יתר הגדולים. הם מלמדים שזהו כוח של השפעה טובה, כוח טוב ומיטיב, שתכונתו היא אהבה ונתינה טהורה.
איך מתחברים אל הכוח הזה? כיצד מגלים אותו? כמו כל גילוי בטבע, דרך "השתוות הצורה", כלומר דרך בנייה של התכונה שלו בתוכי. כך עובד כל מקלט רדיו לדוגמה, כדי לקלוט תדר מסוים הוא מחולל אותו בתוכו פנימה.
כיצד זה קורה? תחילה אני מקבל על עצמי אחריות לדאוג לשלום החברה, מתחבר פנימית לכל מה שחסר לאנשים, לכל מה שמטריד אותם. אחר כך, אני מעבד את הנתונים האלה בתוכי בצורה נכונה, כלומר לא אגואיסטית, ומעלה זאת כבקשה כלפי הכוח העליון. בהמשך אני מקבל ממנו כוחות עבור החברה, ומעביר זאת בחזרה לכולם דרכי. כתוצאה מכך נוצרים בין האנשים קשרים טובים יותר, קרובים יותר לחיבור ולנתינה. הם מרגישים קרובים יותר זה לזה, ערבים ואחראים זה על זה. כך נוצרת בחברה מערכת של השלמה הדדית, ובתוכה מורגש איך אנו מתמלאים בכוח עליון, טוב ומיטיב, רוחני, עליון. במצב כזה שום דבר לא יכול לפגוע בנו.
והכי חשוב: כל אחד הוא צינור מיוחד, אף אחד לא יכול להעביר במקומו את הכוח הטוב שאמור לעבור לכולם דרכו. וברגע שאנו מקבלים אחריות אישית על המשימה הא-לוהית הזו, כל אחד נעשה דומה לבורא, ממלא את כולם, שומר עליהם, הכי גדול בעולם, מהבחינה המיוחדת שלו.
"כל בני העולם ערבים זה לזה, וכל יחיד במעשיו יגרום זכות או חובה לכל העולם כולו".
בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, מאמר "מתן תורה"
"בעת שהאנושות תגיע למטרתה... על ידי ביאתם לדרגה השלמה באהבת זולתו, אז יתלכדו כל גופות בני העולם לגוף אחד ולב אחד, אשר רק אז יתגלה כל האושר המקווה לאנושות על שיא גובהו".
בעל הסולם, מאמר "החירות"
"כמו שגוף האדם מתחלק לאיברים, וכולם עומדים מדרגות על מדרגות, המיתקנות אלו על אלו, וכולן הן גוף אחד. כן העולם, כל אלו הבריות שבעולם, כולן הן איברים איברים, ועומדים אלו על אלו. וכאשר כולן תיתקנה, יהיו לגוף אחד ממש".
ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", פרשת תולדות, ג
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1013 - bit.ly/2sBQSG3