חיים חדשים

שיחה 1291

קביעת כיוון ומטרות במציאות משתנה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 20.12.20 – אחרי עריכה

אורן: היום נשוחח עם הרב לייטמן על הנושא "בחירת כיוון והצבת מטרות בחיים". ננסה להיות הכי פרקטיים, הכי ריאליים בדרך לחיים הכי טובים שרק אפשר, היו איתנו.

ניצה: הסיפור שלנו מקבץ מספר צעירים וצעירות בטווח גילאים של 21 עד 27, שזה פחות או יותר חבר'ה עם המון מוטיבציה ורצון להצליח בחיים, והם מגיעים לקורס, 'איך להצליח בעולם החדש", אבל חסרה להם הכוונה והכיוון וגם איך להציב נכון מטרות לחיים. צריך לשים לב שמה שמיוחד בתקופה הזו, שהכול נורא משתנה, יש אי ודאות, אי יציבות, אז גם הדברים האלה מאוד מוסיפים ומקשים על הכוונה ועל הצבת המטרות.

לפני כן אספר על המשתתפים עצמם, כל אחד והסיפור האישי שלו כמובן. אחד מהם למשל כבר סיים אפילו תואר ראשון אבל הוא לא בהכרח הולך לעסוק בתחום שהוא למד, כמו שאתה יודע, כולם לומדים אז גם הוא למד. יש חבר'ה שעוסקים בעבודה זמנית והיום הולך מאוד חזק הנושא של שליחויות, אז הם עוסקים בשליחויות. יש כאלה שבעבר כבר יצאו לעצמאות ואפילו שכרו דירה וכבר הרגישו שהם נמצאים על איזה מסלול המראה בחיים, אבל באה הקורונה עצרה הכול והחזירה אותם אחורה. הם חזרו אפילו לבית של ההורים.

זאת אומרת, שלמצוא את הכיוון ואת המטרות לחיים בגיל הזה תמיד היה דבר לא פשוט, ועכשיו על אחת כמה וכמה לאור המציאות המשתנה ואי הוודאות הכללית. ולכן החבר'ה פה מאוד מתרגשים, מאוד שמחים ומאוד רוצים לקבל ממך את ההכוונה הנכונה לדעת איך להצליח בחיים האלה.

אז אולי שאלת הרקע הראשונה בתקופה המאתגרת הזאת, לאור המצב הלא יציב, מה עובר על החבר'ה הצעירים שעד עכשיו עברו ממסגרת למסגרת ועכשיו הם בתחילת חייהם העצמאים ורוצים לפרוס כנפיים?

כן, המצב שלהם ממש מאוד לא נעים ומעורר דאגה, והלא ידוע זו השאלה הראשונה, מה קורה? מה יקרה? וזה לא שאלה שלי אישית או של מישהו, אלא לכולם לכל העולם. כל העולם נמצא באיזו שאלה גדולה מה קורה עימו, ואנחנו לא יודעים, יכול להיות שעכשיו ייפול עלינו שוב איזה וירוס המשך של הקורונה ויסגור אותנו לחצי שנה, שנה.

אז אני לא יכול ללכת ללמוד כי הלימודים הם גם בשיטה צולעת. ובוודאי שאני לא יכול לשכור דירה, להתחתן, להביא ילדים, ואני לא יודע מתי זה יצא לי בכלל, וזה נכון גם לבנים וגם לבנות.

זאת אומרת, אני כבר נמצא במצב שאני רוצה להתחיל את החיים בצורה רצינית ואני לא יכול. ובאמת לפי כל הסיכונים ולפי כל האפשרויות שיש לפניי, אני לא יודע איך להתחיל. הם צודקים. מה יש לי להגיד להם? אני לא יודע. אני במקומם ודאי שלא הייתי מתחתן בינתיים, זה יכול לחכות. הייתי משתדל למצוא מקצוע שיחד עם זה אני יכול גם באיזושהי צורה להתפרנס. ולהתפרנס זו גם בעיה כי בדרך כלל הם היו עובדים בעבודות שירות.

ניצה: נכון, מלצרים, כל מיני דברים כאלה.

והיום גם הכול מאוד מצטמצם, שפשוט זו בעיה. מה שאני כן מציע, זה ללמוד את מקצוע הפצת חכמת הקבלה, ואני מבין שהם נמצאים כבר במסגרת שלנו.

אורן: ממש לא, הם לא באו ללמוד קבלה. הם לקחו קורס על פי תפיסת העולם האינגטרגלית, שנושא הקורס זה "בחירת כיוון לחיים והצבת מטרות". הם אנשים מהציבור הרחב שלא מתעניינים בחכמת הקבלה, פשוט הם נותנים קרדיט לשיטה האינטגרלית, כי הם שמעו מחברים שכבר לקחו את הקורס, שראיית העולם הזו הכוללת מבינה את המגמות, רואה את ההתפתחות, ויודעת להסתכל על הפרט, על כל החברה ועל העולם כמכלול שנע לכיוון מסוים, ומתוך כך הם רוצים להבין, איך לנהל את החיים הפרטיים שלהם בתבונה.

בכל זאת במסגרת הזאת הייתי גם הולך להפיץ את שיטה הזאת, ללמד אותה.

אורן: אוקיי, אז לפני שהם יפיצו את השיטה, הם צריכים להבין אותה בעצמם.

כן.

אורן: אז אולי ננסה להיכנס לתוך הסיטואציה הזאת בגוף ראשון. אני אייצג פה את אחד מהסטודנטים שנמצא בקורס, כמוהו יש לנו בערך עשרים איש בכיתה. אתה המדריך שלנו ובוא נתחיל לראות מה הבעיות שבפניהם אנחנו ניצבים.

אם אנחנו מדברים על הצבת מטרות, אז הצבת מטרות זה צעד שני. למה? כי לפני שאני מציב מטרה שאני רוצה להשיג בעוד שנתיים, להיות במקום כזה וכזה ואז אני צריך לעשות צעדים כאלו וכאלו, אני צריך לפני כן לבחור כיוון, לאן אני רץ, לכיוון כזה, כזה או כזה.

אנחנו חיים היום במציאות משתנה, כל הזמן משתנים עוד ועוד דברים, איך במציאות כזאת, אני קודם בוחר נכון את הכיוון עוד לפני שאני מציב מטרות? איך בוחרים כיוון במציאות משתנה?

אמרת דברים מאוד נכונים, שכל הזמן אנחנו נמצאים בעולם המשתנה, אבל יש כיוון לאן שהעולם הזה משתנה.

אורן: לאן?

והכיוון הזה הוא הכיוון הקבוע.

אורן: לאן הוא משתנה?

הוא משתנה למטרת התפתחות הטבע. כי הטבע נמשך ודוחף אותנו, מושך אותנו לחיבור בינינו, כמו שכל מערכת הטבע היא מערכת אינטגרלית. וכך לאט לאט היא מחייבת אותנו את המין האנושי להיכנס לתוך המערכת האינטגרלית הזאת ולהיות בה או פחות או יותר, מרכיבים שמבצעים פעולות אינטגרליות.

אורן: התהליך שתיארת עכשיו הוא תהליך גלובלי, הוא קורה לכולנו?

גם גלובלי וגם פרטי.

אורן: אז אם בצורה גלובלית, אמרנו שהכול מתקדם לעבר חיבור הולך ומתגבר בין כולם.

כן.

אורן: אמרת שזה גם פרטי. איך עכשיו כשאני שומע ממך את זה ומאמין שאתה חכם ורואה קדימה וצודק וכן הלאה, מה עכשיו זה אומר על החיים הפרטיים שלי, לגבי בחירת הכיוון הפרטי שלי?

שכדאי לי לרכוש את המקצוע הזה.

אורן: איזה מקצוע, איך תגדיר את המקצוע?

אין מקצוע כזה, אבל בוא נגיד כך, זה סידור העולם האינטגרלי.

אורן: אז זה יהיה הכיוון הכללי?

כן.

אורן: אני צריך לבחור לעצמי מקצוע שקשור לסידור העולם האינטגרלי?

כן.

אורן: מה זה סידור העולם האינטגרלי, במה לעשות סדר בדיוק?

הטבע הוא כולו מערכת אינטגרלית, ורק בני אדם לא נמצאים בדרגות דומם, צומח וחי, הם יוצאים מהטבע הזה במצב של בחירה חופשית שיש לאדם, ושהוא יכול ללכת ולעשות את מה שבא לו. וכך הוא מקלקל את הסביבה, מקלקל את עצמו ונמצא בניגוד לטבע. ואנחנו רואים בזמן האחרון, וגם קולטים את זה, מבינים את זה, יכולים לעכל, שאנחנו נמצאים עוינים לטבע הכללי. והטבע מפני שהוא מערכת אחת, גלובלי, אינטגרלי, הוא מתנגד ליחס כזה מצד בני האדם אליו.

לכן אנחנו צריכים ללמוד איך להתייחס נכון לטבע כדי להיות עימו בהרמוניה ולהמשיך את החיים שלנו בצורה בטוחה. שפתאום לא יתפרצו הרי געש והוריקנים ועוד כל מיני צורות טבע, או עוד יותר גרוע, כי גם בחברה האנושית אנחנו נמצאים בשמירת החוק האינטגרלי, בקשר בין בני אדם, ואז עלינו לשמור על עצמנו כדי להתפתח יפה ונכון גם במדינות ובמשפחות. בקיצור, שכל מערכת הטבע דומם, צומח וחי וגם מין המדבר, נמצאים ביניהם בקשר יפה, הדדי, וכולם כולם מתקדמים רק להשלמה.

אורן: אני אעשה סיכום ביניים על מה שהבנתי עד כה. דבר ראשון אמרת שזה שהעולם שלנו היום משתנה מהר מאוד זה נכון, אבל הוא משתנה לכיוון שהוא קבוע. תבין את הכיוון הקבוע, ואם תבחר לעצמך כיוון שיהיה בהתאמה לכיוון הקבוע, אתה תהיה בכיוון הנכון.

אמת.

אורן: דבר שני, הבנתי שהכיוון שאליו העולם מתפתח זה לעשות סדר. לעשות סדר בין כולם, בין הדומם, הצומח, החי והאדם, לעשות סדר בתוך החברה האנושית, כשהמטרה של לעשות סדר זה למנוע פיצוצים, כי כל הזמן יש לנו פיצוצים והתנגשויות אחד עם השני בכל רמה. דברים שיהיו קשורים לעשיית סדר בתוך כל מערכות היחסים בכל רמה שהיא, יהיו בטוח לכיוון נכון. האם הבנתי עד פה?

נכון.

אורן: יופי. אז יש לנו כיוון. האם הכיוון הזה הוא רלוונטי לכל בן אדם ולא משנה מה האופי הפרטי שלו? כי נניח לניצה שלומדת איתי בקורס ולי, יש לנו אופי מאוד שונה. האם הכיוון הזה יכול להיות לשנינו?

לכולם.

אורן: אם הכיוון הזה יכול להיות לכולם, נתקדם הלאה, להצבת מטרות. אז יש לנו כיוון, כל דבר שיהיה קשור לעשיית סדר בין אנשים או בכלל, יהיה בכיוון נכון. עכשיו אני רוצה לגזור לעצמי מטרות. כשאומרים לגזור מטרות זה צריך להיות מאוד מאוד קונקרטי. איפה אני רוצה להיות בעוד שנה, מה אני צריך לעשות עכשיו בשביל זה, ואיך אני הולך למדוד.

כדי שיהיה לך קל, תחשוב שאני הנכד שלך, ואני שואל אותך ברמה הכי פרקטית. נניח שאני הנכד שלך, סיימתי עכשיו צבא ואני יודע שיש לי סבא חכם, לא לכל אחד יש סבא כל כך חכם, לי יש סבא שהוא ממש חכם גדול, הוא רואה את כל ההתפתחות, את הכל. מתוך החכמה הגדולה, אני רוצה שהוא יעזור לי לכוון את עצמי. איך אני עכשיו בוחר לעצמי מטרה לעוד שנה, לעוד שנתיים? איך נכון לעשות את התהליך הזה כדי לבחור את המטרה?

האם בעוד שנה או שנתיים אתה תמצא את המקצוע הזה כפרנסה, אני לא יכול להבטיח לך, כמקצוע חדש, אבל זה מקצוע שיהיה מאוד מבוקש בעוד מספר שנים. מה שאני רק יכול להגיד, שכל אחד איפה שהוא לא יהיה, זה יכול להיות שחקן, זה יכול להיות כותב, זה יכול להיות מורה, לא חשוב מה, המקצוע הזה הוא מקצוע יסוד, זה כמו שאתה למדת קרוא וכתוב. זה מקצוע שאתה בזה צריך להבין את יסוד הטבע, שאם אתה מבין את זה, אתה מבין איך הטבע מתנהג איתנו, מה באמת בני אדם צריכים, מה כדאי לספר להם קודם כל. אלה דברים יסודיים, כמו שמלמדים את הילד איך ללכת, איך לשבת, איך לאכול, איך להתייחס לזה ולזה.

כך אנחנו צריכים ללמד היום את האנשים המבוגרים או המתבגרים, איך להתייחס נכון לעצמם ולטבע, לחברה אנושית, לכל היקום. כי אנחנו צריכים לדעת שאנחנו נמצאים כאן במערכת האינטגרלית, שכל החלקים קשורים זה לזה ותלויים זה בזה, ועד כמה שאנחנו ניקח את זה בחשבון אנחנו רק נרוויח, לא נפסיד.

ניצה: אתה מציע פה איזשהו קורס שהוא כמו איזה קורס ניהול בסיסי, לא משנה איזה תחום אתה הולך לנהל, אתה צריך ללמוד תחום בסיסי בניהול כדי לדעת לנהל, ואתה יכול להשתלב אחר כך בכל מיני מקומות.

כן. בדיוק. ואחר כך נניח אם הוא כותב, או מוסיקאי, או עוד משהו, יש לו את הרקע הזה בחיים. זאת אומרת, הוא תמיד ידע באיזו צורה נכונה להתייחס לחברה האנושית, למקצוע, לעצמו, למשפחה, לכל דבר. אם הוא ילך במשהו שמתאים למערכת האינטגרלית שבה אנחנו קיימים, בזה בטוח שהוא לא מפסיד ורק יכול להרוויח.

ניצה: איזה יתרון יחסי זה יעניק לאדם שעובר כזה קורס, ביחס נניח לאחרים שלא עוברים את הקורס הזה בינתיים?

הסתכלות על החיים בצורה נכונה. הוא לא יכניס את עצמו לדברים שאין בהם צורך, הוא לא ילך למקומות עבודה שעל בטוח תוך זמן קצר יפסיקו להתפתח ולעבוד.

אורן: איך הוא יודע?

אנחנו רואים את זה גם עכשיו, משנה לשנה כמה עסקים נסגרים ומה קורה.

אורן: אבל איך אני יודע היום לא לבחור תחום שמחר יקרוס? מה מתוך התפיסה האינטגרלית הזאת אני יכול לקחת לי כסרגל מדידה? נתת לי שלוש דוגמאות קודם, אמרת לא משנה מה תבחר להיות, תבחר להיות שחקן, תבחר להיות כותב, תבחר להיות מורה, לא חשוב איפה שתהיה, הגישה האינטגרלית תעזור לך בחיים. אבל איך אני יודע אם כדאי לי לבחור להיות שחקן למשל או כדאי לי לבחור להיות כותב או לבחור להיות מורה או מהנדס, איך אני יודע שהתחום הזה לא יקרוס?

אם הוא פועל כדי לחבר את האנושות למערכת אינטגרלית, אם הוא פועל כדי לקשור בני אדם במערכת טובה, נכונה, יפה בהתקשרות ביניהם, הוא לא מפסיד.

אורן: הוא, הכוונה לפרט או לתחום שלם?

גם אני כפרט שנכנס לתחום הזה, וגם התחום עצמו.

אורן: זאת אומרת, נתת לי פה עצה ראשונה חשובה. אם אתה מסתכל על תחום מסוים ואתה רואה שהתחום הזה, לא יודע כרגע להגיד אפילו מהו, לא מביא אנשים לחיבורים טובים ביניהם, אלא נניח להיפך, לחיבורים רעים ביניהם, תדע שזה בטוח יקרוס.

אם לא היום אז מחר, אם לא מחר אז מחרתים.

אורן: אז היום לא כדאי לי לבחור ללכת לשם, עצה מאוד חשובה. עוד עצה נתת לי, זה גם נכון באופן פרטי. אם אתה ספציפית, לא התחום כולו, הולך להיות באיזשהו מקצוע, באיזו משרה, באיזה תפקיד שלא יקדם אנשים לחיבורים טובים יותר ביניהם, תדע שגם זה לטווח ארוך בטוח לא יצליח.

כן.

אורן: אז יש לי כבר שני צעדים ראשונים מה לא כדאי. זאת אומרת, עזרת לי עכשיו לפסול לאן לא כדאי להתקרב, לא לאיזה תחומים ולא לאיזה תפקידים.

ניצה: אם הבנתי נכון, זה לא העסק עצמו או תחום העיסוק הוא זה שיקרוס, אלא הדרך שבה הוא מנוהל, זו בעצם הבעיה. נניח בתחום מסוים, אפילו סתם לדוגמה מסעדנות, זה תחום שהוא כרגע מאוד רגיש, והרבה מאוד אנשים השקיעו את עצמם בתחום הזה ואנחנו רואים שיש בו ירידה. כרגע כמובן יש סגירה מכורח הנסיבות, אבל נניח שזה יפתח שוב, מה היית מציע למשל לאותו מסעדן צעיר, איזו רוח חדשה, איזו גישה חדשה כדי שהעסק שלו ימשיך להתפתח?

יכול להיות שהוא יכול לסדר את מקום העסק שלו כך שיהיה מסודר בצורה נכונה, יפה, ושהעסק יפעל לפי ההוראות של משרד הבריאות, זה מצד אחד. מצד שני, שהעסק שלו יהיה מאוד ידידותי לבני אדם, תלוי באיזו רמה, יש כאלה שמרגישים את עצמם נוח וטוב בלי להיקשר לאחרים, אז בכל מקום שהם נמצאים במסעדה שלו, הם מרגישים את עצמם שיש להם מקום. ויש דווקא ההיפך, שזה מקום פתוח, כולם נמצאים באיזו מין התחברות, שירה, ויש איזו התקשרות ביניהם, אני לא יודע, זה הכול תלוי.

אני לא רואה שעסקים קטנים כאלה, כמו מסעדות, יפסיקו להתקיים, אבל הם יצטרכו לעבור שינוי.

ניצה: זה בעצם מה שרציתי להגיד, נתתי את זה להמחשה רק כדי להבין שלא התחום הוא הבעייתי, אלא הדרך שבה אנחנו מנהלים את אותו תחום. אם אנחנו לא פועלים על פי העקרונות, כמו שאמרת, של הניהול האינטגרלי הזה, אז אין עתיד למקום.

כן.

ניצה: ולעומת זאת, אם נכשיר את המקום הזה ונעבוד איתו בצורה נכונה, אז המקום הזה יכול להתפתח.

אנחנו נראה בכל העסקים, מהקטנים עד הגדולים, שאם העסקים האלה מכוונים לחיבור בין בני האדם, הם יתקיימו, ואם הם עוסקים רק במקצוע שלהם ללא חיבור, הם לא יתקיימו. אנחנו רואים שמנהלי העסקים גם כן מבינים את הדברים האלה ועושים שינויים במתחם שלהם.

אורן: כמו שאמרנו קודם, כל בן אדם הוא שונה, אני שונה מניצה וניצה שונה ממני ושנינו שונים ממך. כשאני רוצה לבחור לעצמי כיוון ולהציב מטרות קונקרטיות להתפתחות שלי, איפה אני רוצה להיות בעוד שנה, בעוד שנתיים. עד כמה אני צריך לשים לב לנטיות הטבעיות האישיות שלי, או שאני צריך יותר להפעיל את השכל להסתכל "תראה בשוק יש היום ככה וככה, אם תלך עם הכיוון הזה לא תהיה לך פרנסה". זאת אומרת, איפה ללכת עם הלב לכיוון שאני נוטה אליו, וכמה אני צריך לבדוק קונקרטית בשכל קר "האם כדאי או לא כדאי, כמה מרוויחים שם או כמה לא מרוויחים, תהיה לך פרנסה או לא תהיה לך פרנסה". איך להתאזן בין הדברים?

אני חושב שאחרי הקורס הזה, האנשים שיוצאים ממנו יבינו שהעיקר זה לא האופי של האדם ולא הנטיות הפרטיות שלו, אלא הרוח השורה במקום, במקום העבודה. שהמקום צריך להיות מאורגן נכון ויפה כך שכל מי שנמצא באותו מקום עבודה, יעבור כניסה לנתיב מאוד מיוחד, שבחיבור ביניהם הם יוצרים אווירה כזאת שהיא קונה, היא שומרת, היא קושרת את כל העובדים לנתיב אחד וכך הם מצליחים בעבודה. הכול תלוי ביחס בין בני האדם.

ניצה: בוא נסכם עד עכשיו. הבנו שבמציאות משתנה יש דבר אחד שהוא לא משתנה וכדאי מאוד לאחוז בו, זה כמו שבתקופה שהכול סוער יש איזה עוגן, ואמרת שזה כיוון מאוד ברור והכיוון הזה לא הולך להשתנות, הכיוון הוא לעבר היכולת לחבר, להתקשרות נכונה, מגמה של חיבור זה בעצם העניין.

יש כל מיני שיטות ופרקטיקות כאלה בשוק שמדברות למשל על הגדרת מטרות שהן רחוקות טווח, או מצד שני הגדרת מטרות שהן נגיד נקודתיות רק לתקופות משבר. האם נכון להגדיר בתקופה הספציפית, שכרגע אנחנו נמצאים בה, מטרות שיעזרו לנו כדי להתקדם נכון בזמן הזה?

אנחנו צריכים פשוט ללמוד את הפסיכולוגיה האינטגרלית, את המערכת האינטגרלית של בני האדם, על קנאה, תאווה, כבוד, התכללות בין בני האדם, על ידי מה אנחנו יכולים להרגיש את עצמנו שאנחנו לא נמצאים לבד כשאני נמצא בתוך קבוצת העובדים, אלא שאנחנו כולנו יחד, שיש לכולנו מטרה אחת "איש את רעהו יעזורו". כל מיני דברים כאלה עד שאנחנו מרגישים את עצמנו במקום העבודה שזה באמת גוף אחד, שכולנו רוצים לעזור אחד לשני, כי בזה אנחנו תולים את את בריאות הנפש, בריאות הגוף וההצלחה המקצועית בפרנסה.

אורן: המוטיב הזה של לעזור אחד לשני, האם הוא יכול לעזור לנו כסטודנטים בקורס כבר עכשיו? זאת אומרת, בכיתה שלומדת על איך להציב מטרות בחיים הפרטיים שלנו, האם אני יכול לעזור לסטודנטית אחרת שלומדת איתי, כמו ניצה למשל, והיא יכולה לעזור לי, ואם כן איך בדיוק? במה היא העזרה, לפי תפיסת העולם האינטגרלית?

אנחנו, שלומדים בקורס הזה, אנחנו צריכים לעבור כאן גם תרגילים פרקטיים וסמינריונים וכל מיני דברים, ובזה אנחנו נבין ונמחיש בפועל איך להתחבר זה עם זה, איך להתעלות למעלה מהאגו של כל אחד, איך להתקשר זה עם זה ולהרגיש תועלת מתוך ההתקשרות, עד כדי כך שאנחנו נוכל אפילו לספור עד כמה אנחנו מרוויחים מתוך זה שאנחנו נמצאים בעזרה הדדית, או שלא.

אורן: אמרת שאנחנו יכולים, וכדאי מאוד שנעזור אחד לשני בקבוצה. הנושא של הקורס שלשמו כולנו באנו לכאן, ומשלמים את כספנו, הוא הצבת מטרות בחיים. למדנו שהכיוון הכללי הוא לכיוון של חיבורים טובים יותר ויותר בין בני אדם. ואמרת שזה לא רק כיוון כללי, זה גם נכון לחיים הפרטים שלי, זה גם הכיוון שכדאי לי לבחור בין אם זה תחום, בין אם זה מקצוע, ובין אם זה תפקיד.

עכשיו ספציפית, יש לנו פה את הקבוצה, אנחנו כ-15 איש, ויש "אני" שרוצה לדעת איך לבחור מטרות בחיים הפרטיים שלי. איזה תרגיל אתה יכול לתת לנו כמדריך שהקבוצה תעזור לפרט מסוים בתוכה, נגיד לי, להתפקס, להתמקד, להציב לעצמי מטרה שתהיה מדויקת לי?

בבקשה תעשה חשבון כמה אתה מרוויח ומצליח בעבודה שלך כשאתה עובד לבד, וכמה אתה מצליח ומרוויח כשאתה עובד בין האנשים שכולם חושבים, גם עובדים לקראת המטרות האלה, עוזרים זה לזה, מתייחסים יפה זה לזה ויכולים להציע זה לזה איך אולי כך או אחרת לייצב את היחס למטרה, למקצוע, ליישום של משהו שמוטל עליך. עד כמה שעשרה ראשים יותר טובים מראש אחד, וכך "איש את רעהו יעזורו", בצורה כזאת ודאי שאתם מצליחים יותר, אתה לא צריך לעבור על כל הדברים שנראה לך שאתה צריך להבין, להרגיש ולבדוק אותם להצלחת המטרה, אלא אתה יכול להתייעץ איתם ובטוח שחלק מהם כבר עברו את זה וחלק כבר ניסו.

אורן: בטוח שהמחשבה הקבוצתית תהיה יותר נכונה מהמחשבה הפרטית שלי?

ללא ספק.

אורן: למה, למה אתה כל כך בטוח בזה?

כי אנחנו רואים את זה גם כן מהחיים שלנו. אנחנו רואים מהחיים שלנו עד כמה הם כך מסודרים. שאת כל הדברים אנחנו רוצים לפתור באיזו קבוצה, בהסכמה הדדית, בחיבור, באיזה פורום.

ניצה: האם בצורה פרקטית, אותם אנשים שיושבים בקורס, האם הם יוכלו לצאת עם הבנה של "מה המטרה שלי בחיים, ואיך אני מגדיר אותה נכון, ואת הכיוון שלי", דווקא מתוך זה שהם עברו את התהליך המשותף? זאת אומרת גם הכיוון שלהם בחיים, כל אחד כפרט?

אם אנחנו רוצים להצליח בכל משימה ומשימה רצוי לפרסם אותה בין כל העובדים באותה הקבוצה, כשכולם ודאי מוכנים לשיתוף היפה, ואז אנחנו נמצא פתרון הכי נכון. יש בזה עוד הרבה דברים איך שאנחנו יכולים לייצב את עצמנו בהתאם לטבע אינטגרלי, ואז אנחנו נקבל תשובות ותגובות שלא נטעה.

(סוף השיחה)