חיים חדשים

תכנית 1292

איך להפחית לחצים וחרדות

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 27.12.20 - אחרי עריכה

אורן: היום נשוחח עם הרב לייטמן על התמודדות עם לחצים.

טל: אין ספק ש"לחצים" הוא נושא מאוד רלוונטי במיוחד בתקופתנו, ואנחנו נמצאים כאן כביכול עם קבוצה של אנשים שכל אחד חווה לחץ בחיים שלו ממקום אחר, מסיבה אחרת, אבל הלחץ הוא אותו לחץ. אני אתאר בקצרה איזה לחצים אנשים חווים בקבוצה הזאת איתה אנחנו יושבים כאן יחד לפניך.

אז יש לנו קודם כל אדם עם לחץ כלכלי, לחץ מאוד רווח ושכיח בחברה שלנו עכשיו. הוא עצמאי, הייתה לו מסעדה, עסק משגשג, ועכשיו הוא שרוי בלחצים כי הוא לא יכול לפתוח את המסעדה שלו, מתחילים להצטבר לו חובות ויש לו משכנתא לשלם. הוא נמצא בלחץ מאוד גדול מסיבה כלכלית.

יש לנו גם אישה שיש לה לחץ בריאותי, היא נמצאת בקבוצת סיכון וכמעט לא יצאה מאז חודש מרץ מהבית, היא שרויה כל הזמן בפחד וחושבת מה יהיה. לחץ מסוג בריאותי. יש לנו גם אדם שהוא באופן כללי עובד במקום עבודה מאוד מלחיץ, מאוד תחרותי, הוא עובד במכירות ויש לו לחץ מצד המנהלים ולחץ מהלקוחות. הסביבה שלו מאוד תחרותית ובאופן כללי הוא חי עם לחץ כל הזמן.

יש לנו רופא, רופא במיון, שהוא מקום מאוד מלחיץ באופן כללי ועכשיו עוד יותר, גם חושש להידבק, והוא גם מרגיש מאוד את הלחץ של מקום העבודה שלו. ואחרונה חביבה, אישה שהיא לא יודעת אפילו להגדיר למה, אבל היא פשוט מרגישה מתח, כי כולם סביבה בלחץ, החדשות מלחיצות, תקופה שלא ברור מה יקרה עוד רגע, לחץ כללי שהיא חווה אותו במשפחה שלה, ובעצמה היא לא יודעת בדיוק איך להגדיר, ואולי זה עוד יותר מאתגר זה שאין לה גורם מדויק להגיד מהו.

אנחנו יודעים מהרופאים שלחץ זה לא דבר בריא, הוא בעצמו גורם לנו להיחלשות מערכת החיסון, גורם לכל מיני בעיות רפואיות ופסיכולוגיות. מאוד חשוב לנו לדבר על הלחץ הזה ואיך אפשר להתמודד איתו. אז נשאל שאלה כללית, שמענו כאן כל מיני סיבות ללחץ אבל איך אתה מגדיר את הסיבה השורשית בעצם ללחץ בחיים שלנו?

סך הכול זה נובע מכוח לא ידוע שקורה לנו בחיים, ממנו, מהכוח הזה, אפשר להגיד "טבע", "כוח עליון", "מקרה", אבל כשקורים לנו כל מיני מקרים, ואת המקרים האלה אנחנו לא יכולים לנהל, אנחנו לא יכולים איכשהו לזהות אותם מראש, אנחנו לא מבינים מה יכולות להיות התוצאות מהם, ולכן כל הדברים האלה מעוררים בנו חרדות, פחדים וחוסר ביטחון. אם זה כבר היה ועובר, אז היה טוב, אבל זה לא מתקרב לזה ולא נעשה וזה לא נגמר, כל הזמן זה נמצא כאילו לפנינו, והשאלה "מתי, ואם יקרה, ואם לא יקרה", זה מה שמתיש.

טל: אי הודאות.

ואנחנו לא מסוגלים כל הזמן להיות במתח כזה, זה ברור. מה אפשר לעשות? יש לזה אלף ואחת כאילו תרופות ועצות. אני מציע, ואולי קל להגיד את זה, אבל בסופו של דבר להשתחרר מהלחץ. להשתחרר מהלחץ זה פשוט להידבק לאותו הגורל שיכול להופיע ולעשות איתי מה שהוא רוצה, ואני כבר מסכים עימו מראש ומוכן להיות עימו. ואני לא קובע ולא רוצה לקבוע מה שאני רוצה, אלא עם מה שיקרה ממנו, אני זורם יחד עימו.

בצורה כזאת לפחות אני לא נמצא בלחץ בכל רגע, לא משתגע מכל מיני חששות, ובאיזו צורה אני אפילו מתחיל לקבל את הכוח העליון הזה, שאני לא יכול לשלוט בו, שהוא נקרא עליון, אני יכול לקבל אותו בצורה כזאת שאני כאילו נמצא עימו בצורה ידידותית, "אתה רוצה לעשות ממני ככה, תעשה, אתה רוצה לעשות אחרת, תעשה, אני לא מתנגד, אני לא בעד ולא נגד, אני כלום, אני פשוט זורם". כמו שהדומם, הצומח והחי בדרך כלל לא יודעים מה קורה, ולכן הם חיים את מה שהם חיים, אז אסור לנו גם כן להתחיל להעלות את עצמנו לדרגות של חשדות, פחדים וחרדות שאנחנו ממש משתגעים מהם. זה מה שאני חושב שהאדם צריך לעשות.

חוץ מזה, מה שאני יכול להגיד זה שגם לפי חכמת הקבלה, היא ממליצה לנו לשייך את עצמנו לאותו כוח הגורל העליון. זאת אומרת "בוא נעשה, יהיה מה שיהיה. אנחנו נסכים עם כל השגחה והנהגה העליונה ומה שקורה לנו, שיקרה, מה לעשות? אבל אני לא הולך עכשיו לקבוע שאני רוצה דווקא טוב, ואז אני מפחד שיקרה משהו פחות טוב ממה שאני מתאר לעצמי, אלא, שיהיה ככה".

טל: להוריד ציפיות, לזה אתה מתכוון?

לא רק להוריד ציפיות. להוריד ציפיות מהפלוסים, וגם מהמינוסים, מכל מיני חשדות, וכל מה שיכול לקרות, שיקרה, אני פשוט לא רוצה לקחת אותם בחשבון, כך גם את הדברים הטובים, וגם את הדברים הרעים. אני רוצה לחיות את הרגע ולא את הרגע הבא.

טל: כאילו שיש לכל אחד מאיתנו איזה מנגנון כזה שרוצה לשלוט בעתיד, במציאות.

זאת הבעיה, איך לנטרל את המנגנון הזה.

טל: כן, גם איך, וגם למה בעצם כדאי להוריד את עצמנו ממש לאיזו דרגה כזאת של דומם או חי שהוא רק מפסיק לחשוב?

כי בזה אני מתפטר מחרדות שבעצם הן לא מועילות לי בכלום, ואני יכול להמשיך לעבוד בעבודה שלי, בתפקוד שלי בבית, במשפחה וכן הלאה. ומה שכן, אם אני לא עוזב את החרדות שלי וחושב שאני יכול בצורה כזאת לרפא אותן, איך אני מרפא? אני לא מרפא שום דבר.

טל: אז למה בעצם הטבע נתן לנו, כבני אדם, את היכולת הזאת לחשוב קדימה, לדאוג, לחיות?

כדי שאנחנו נסכים עם ניהול העליון. כי אנחנו נמצאים תחת כוחות הטבע והטבע מעלינו.

אורן: זאת אומרת, אנחנו צריכים כאן איזו תפיסה קצת רחבה יותר ממה שיש בדרך כלל לאנשים?

נכון.

טל: ואיך להסביר את זה בעצם, שיש כאן איזו מערכת שהיא שולטת בנו?

בדיוק. שיש כאן מערכת, מערכת כללית, אינטגרלית, גלובלית, שהיא לוקחת בחשבון את כל אחד מאיתנו ואת כולנו יחד, ושהיא מביאה אותנו כנראה לפי איזו תוכנית שטמונה בטבע, לאיזה מצב שלנו, בלי התפתחות, כי אנחנו רואים שלפי כל המקרים ולפי כל הסימנים, לטבע יש תוכנית, ואם כן אז בואו אנחנו נזרום, זה בכל זאת לא בשליטתנו. וכנראה שאם אנחנו נביא את עצמנו למצב שאנחנו נזרום עם התוכנית הכללית של הטבע, נקבל את אותה התוכנית ובכלל את הניהול של הטבע עלינו, אז בצורה כזאת אנחנו נזכה לחיים יותר שלווים, כשאני חי כל רגע ורגע בתוך התוכנה הזאת שהטבע מוריד עלי.

אורן: מה ההבדל בין להיות פסיבי ולא לעשות בעצם שום דבר בחיים?

אני לא פסיבי, אני כל הזמן צריך לתקן את עצמי ולהתאים את עצמי לכל דבר שקורה מהטבע בכל רגע ורגע, שאני מקבל את זה ומסכים עם זה, אני צריך לעשות בתוכי עבודה גדולה מאוד, שכל מה שקורה הכול לטובה, הכול בסדר.

אני לא מתנגד, וזה גם לא יעזור לי, איפה ראינו בן אדם שיכול להעלות את עצמו למעלה מהטבע? הטבע הוא כאימא שלנו, שהיא מולידה אותנו ומנהלת אותנו, מחברת אותנו ומפתחת אותנו, ולכן אם אני מתייחס בצורה כזאת לטבע, אז אני פתאום יכול למצוא גם בתוכנה וגם בטבע הכללי יחס מיוחד אלי, יחס טוב, נכון, שיש שם הרבה שכל, חכמה ומטרה, ובכל רגע ורגע אני אולי אוכל אפילו להרגיש מה קורה איתי, מה כוונת הטבע.

טל: אז מה בעצם מאפשר לך לסמוך כך על המערכת הזאת, על הטבע, איך אתה משחרר את השליטה ונותן לה להוביל אותך?

אני לא לגמרי משחרר את השליטה, אני רק רוצה להיות בתוך זה. זה כמו תינוק שנולד, אז מתייחסים אליו, הוא לא יודע מי זה, אבא, אימא, סבא או סבתא, אולי אח או אחות שישנם לידו, מה שהם עושים לו, משחקים איתו, מלבישים, מאכילים אותו, הוא לא יודע מה קורה. הם מזמינים ממנו כל מיני תגובות, הוא גם לא יודע מה רוצים ממנו. אני ממש מדבר על תינוק בחודשים הראשונים של החיים שלו. ולאט לאט, הוא מתחיל יותר ויותר להכיר בהם, מתוך זה שהוא משייך להם בצורה טבעית, אינסטינקטיבית את הכוח העליון. כי הם יותר חכמים, הם יותר גדולים, הם מנהלים אותו, הם מתייחסים אליו בצורה כזאת שרוצים לפתח אותו. אמנם הוא לא מבין, אבל איכשהו רוצה להיות בשותפות איתם.

זה מה שחסר לנו עם הטבע. הטבע רוצה שאנחנו נהיה כאלו, כמו שאנחנו מתייחסים לתינוק, כך הטבע מתייחס אלינו, אבל חסר לנו מצד השכל שלנו, מצד ההבנה שלנו, לראות את הדברים האלה בצורה הכרתית. בתינוק זה קורה בצורה אינסטינקטיבית ואצלנו זה צריך להיות לא בצורה אינסטינקטיבית אלא בצורה הכרתית, הבנתית, בלחץ, בהתארגנות מאיתנו, שאנחנו נתחיל להתייחס לטבע כמו לאימא עילאה שמתייחסת אלינו, מנהלת אותנו, מחנכת אותנו. כך אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו מבינים אותה, מרגישים אותה, איך היא מדברת איתנו ואיך אנחנו צריכים בחזרה להיכנס איתה להשפעה הדדית.

אורן: את התפיסה הכללית הבנתי, וגם הדימוי של אימא הוא מאוד מאוד מוחשי. עכשיו אני רוצה לתרגם את התפיסה הכללית אל הכיתה שלנו שלומדת ממך כאן. מה שביקשנו ללמוד ממך זה איך להתמודד עם לחצים על פי השיטה האינטגרלית. מה העיקרון המוביל שלימדת אותי, איך להתמודד עם לחצים על פי השיטה האינטגרלית?

העיקרון הראשון הוא שהכול מגיע לי מהמקור העליון, מהטבע שמוליד אותנו, מפתח אותנו ומתייחס אלינו בצורה מיוחדת, אפשר להגיד שהיא לפי התכנית שלו, כדי לפתח אותנו ולהביא אותנו לדרגה שלו, לדרגה של הטבע.

ואז אני מתחיל כבר לראות בזה, רוצה לזהות בזה איזה קשר יש בין כל הדברים שיורדים עליי בחיים שלי, גם במחשבות, גם ברצונות, גם במקרים שסביבי. כל מה שאני מתחיל לזהות שאני מקבל מבחוץ בכל מיני ערוצים, דרך כל מיני צינורות הקשר ביני לעולם החיצון, אני רוצה לזהות בהם יחסים שונים של אימא טבע, שכך רוצה לחנך אותי, לסדר אותי ובסופו של דבר לקרב אותי אליה.

אורן: זה העיקרון הראשון, שהכול מגיע לי מהמקור העליון, מהגורל, מהטבע, והוא רוצה לקדם אותי. זה גם אומר שהכול לטובה, כמו שאמרת קודם?

אני רוצה מלכתחילה לקבוע לעצמי שכל מה שקורה לי זה קורה לטובתי. אלא הכול תלוי עד כמה אני נכנס לאינטראקציה, לקשר ההדדי, דו סטרי עם העולם החיצון, ומשתדל לראות דרכו את היחס של הטבע. יש כאן הרבה אנשים, כל מיני צורות יחס אליי מהדומם, מהצומח, מהחי ומבני האדם, אני בעצמי משתנה כל פעם מבפנים, חוץ מזה שיש עליי כל פעם השפעות חיצוניות שונות מבחוץ, ואת כל אלו אני צריך לייחס לאותו מקור, לטבע העליון, ולהשתדל לקבל אותו ככוח הטוב והמיטיב.

אורן: אדם מרגיש לחצים בעבודה שלו. יש לו מנהלים שיושבים לו על הראש, יש לו לקוחות שיושבים לו על הראש, וזאת גם תקופה שאם יש לך עבודה כדאי מאוד שתשמור עליה בשתי ידיים כי מי יודע איפה תמצא את עצמך מחר. וזה עוד יותר מגביר לו את הלחץ. הוא בלחץ קבוע, כי כולם לוחצים עליו. מה הוא צריך להגיד לעצמו אחרי ההסבר שלך, נאמר שאני מייצג אותו, עכשיו מה אני אומר לעצמי?

הלחץ מגיע לרמות שאני לא נרדם בלילה, אני לא מצליח לישון ואני מגיע לעבודה עייף. וזה כך בשרשרת שלא נגמרת. זה לא נגמר אם יצאת לנופש, נרגעת וחזרת כחדש. לא, יצאת לנופש, זה עדיין יושב לך על הראש, חזרת והלחץ עוד עולה, מה עושים, איך לא מקבלים התקף לב?

צריך בכל זאת להרגיע את עצמי במחשבה שכל מה שקורה לי זה מאותה תכנית כללית שהיא כולה בסופו של דבר לטובתי. ועם כל התגובות הנכונות שלי לפי כל המקרים שיורדים עליי, בכל זאת אני צריך לחשוב שהכול לטובתי. וביחס הזה אליי מצד הטבע הכללי אני צריך תמיד לראות שהיחס הזה הוא טוב, וכך להתייחס בחזרה שהכול לטובה.

אורן: איפה המקרה שלי הוא טוב? כולם לוחצים עליי וזה עושה לי רע מאוד.

זה טוב בגלל שעל ידי הלחצים האלה הם בסך הכול רוצים שאני אקבל את כל הניהול הזה כניהול הטוב.

אורן: ניהול של מי? הניהול של הבוס שלי נראה לי איום ונורא.

הניהול של הטבע. הניהול של הטבע הוא גם דרך הבוס וגם דרך כולם, כך זה מגיע אליי. הכול תלוי עד כמה אני מוריד את מידת החרדה והחשדנות שלי וכל מה שמתעורר בי, כי רק אחרי זה אני יכול להגיד איך מתייחסים אליי, רע או טוב וכן הלאה, זה אחרי שאני נרגע.

אורן: איך אני נרגע?

אני נרגע על ידי זה שזה לא הבוס ולא הלקוחות שלי ולא אשתי וחמותי ולא חשוב מי לוחצים עליי, אלא שזה הכול מגיע לי מכוח עליון שרוצה, לא שאני אעשה כאן משהו, אלא שבסך הכול מה שאני צריך לעשות זה לקבל את כל ההשפעות האלה עליי בצורה נכונה, שהן כולם מגיעות אליי כדי שאני אלמד איך להתייחס אליהן בצורה שהן מגיעות מצד התוכנה, מצד הטבע, מצד הכוח העליון שאין עוד מלבדו.

הוא רוצה לנהל אותי כך כדי לעשות ממני בן אדם, שאני אשתנה. ואם אני אקבל כך להתייחס אליו, אז אני אראה שבאמת אני לא נמצא בבלבול ובלחצים מכל הצדדים, אלא בסך הכול יש לנו כאן כוח אחד, כמו כלפי תינוק, שמלמד אותי איך לקבל את ההשפעות שלו. וההשפעות שלו יכולות להיות לפעמים מובנות ולפעמים לא, לפעמים טובות ולפעמים כביכול לא, וכן הלאה. ואנחנו בהתאם לזה צריכים להשתדל לקבל אותן בצורה יפה, כי כולן באות אך ורק כדי שאני אתייחס אליהן שזה בא מצד הכוח העליון, מתוכנה עליונה, כדי שאני אגיב עליהן בהבנה כזאת, ושום דבר יותר לא צריך לקרות כאן. בסך הכול אין כאן כלום חוץ מלבלבל אותי כדי לחנך אותי.

אורן: איתנו בכיתה יש מישהו דתי, הוא חוזר בתשובה, הוא לא דתי מלידה, וכשאני מספר לו שיש סדנאות וכל אחד משתף ממה הוא בלחץ, הוא כל הזמן הוא אומר "כולו מן אללה", "הכול לטובה", "אין עוד מלבדו", כל מיני סיסמאות כאלה של דתיים. חלילה אני לא מזלזל, אדם באמונתו יחיה, חזר בתשובה שיהיה בריא. אבל אני לא מתחבר לאמונה העיוורת הזאת שכל מה שבא הכול לטובה, הכול מנוהל, "תלך לישון הכול יהיה בסדר, ה' שומר".

אני לא מסכים עימו. זה לא גורם לו שום שינוי, זו הבעיה. כל מה שאנחנו מקבלים מהטבע, בכל מיני שינויים, בכל מיני לחצים ובכל מיני אופנים, זה הכול כדי שאנחנו נשתנה כך שאנחנו נקבל כל מה שקורה איתנו, שיורד אלינו כדברים טובים, אבל אני בזה צריך להשתנות.

אורן: מה מהות השינוי?

מהות השינוי, שכל דבר שיורד עלי בצורה לא נעימה, אני צריך לתקן את עצמי כדי לראות ביחס הזה אלי דבר טוב.

אורן: איך אני מתקן את עצמי ורואה את הלחצים, נגיד שמא יפטרו אותי או אני אאבד את מקום העבודה, כדבר טוב? מה אני צריך לתקן האם בתפקוד שלי, ביחס שלי לבוס, מה בדיוק?

כן, ביחס שלך לבוס ולאחרים אתה צריך להיות יותר ידידותי.

אורן: מה הקשר עכשיו לידידותי?

שזה בעצם הטבע מראה לך עד כמה לפי הסימנים שאתה מרגיש שהם שולחים אליך, כדאי לך להשתדל להיות איתם ביחסים טובים. אבל לא שאתה תגיד "הכול לטובה, יהיה מה שיהיה".

אורן: אז מה כן להגיד בדיוק?

שהסימנים האלו הם מעוררים בך את הידיעה איך אתה צריך להתנהג.

אורן: ואיך אני צריך להתנהג?

להשתפר.

אורן: במה להשתפר?

במה שהם אומרים לך, במה שזה מעורר בך, אבל בסך הכול אתה צריך להשתנות. עד שאתה מתחיל לקבל לעת עתה אותו היחס מהטבע, מהבוס, מכולם, כדברים טובים.

טל: זאת אומרת, האדם הוא לא משחרר שליטה ורק מקבל את מה שמגיע.

לא, בזה הוא לא עושה שום דבר אם הוא משחרר שליטה, הוא חייב להשתנות.

טל: יש ממש מחקרים על זה, שמראים שיצור שמקבל מכות, ראו על עכברים שמקבלים מכות חשמל, שאם הוא יודע שיש משהו שהוא יכול לעשות כדי להפסיק את המכות האלה, הוא יצליח לשרוד את המצב הזה. זאת אומרת שאנחנו חייבים לקבל איזשהם כלים כדי שנדע איך לשנות את המציאות, איך להשפיע עליה.

בטח, אחרת הוא נכנע וגמרנו, זה גומר אותו.

אורן: אני חייב לברר את עניין השינוי הזה. אני מבין פה שזה לא מספיק להגיד "הכול לטובה, זה הגורל".

אסור להגיד. אסור להגיד לפני שאתה שם את עצמך בצורה נכונה כלפי הגורל הזה שמגיע אליך.

אורן: מה זה אומר לשים את עצמי בצורה נכונה?

שהוא משנה אותך. שהוא מחייב אותך להשתנות, להיות יותר טוב לאחרים בצורה ידידותית, להתקשר יותר טוב לעבודה וכן הלאה, עד שאתה מתחיל לראות שהכוח הזה שבא אליך הוא הכוח הטוב. זו הבדיקה.

אורן: אם אני מתחיל לסכם לעצמי את השיעור הזה, התמודדות עם לחצים על פי השיטה האינטגרלית, מה השיטה להתמודד עם לחצים לפי תפיסת העולם האינטגרלית?

שאתה באמת מרגיש שכל הטבע שאתה רואה אותו נותן לך סימנים של שינוי, חינוך, שהוא בא לחנך אותך, בדיוק כמו האמא שמתייחסת כך לתינוק.

אורן: והחינוך הזה הוא בא לקדם אותי להיות יותר טוב לאחרים בצורה ידידותית?

כן.

אורן: זה כלל שאני יכול לעבוד איתו תמיד?

בטח.

אורן: לא משנה איזה לחץ בא לי לחיים, כלכלי, בריאותי, אני אפילו לא יודע אולי להגיד ממה, הכלל הזה שהכול בא לי מכוח אחד, שכל המערכת היא אחת, והמערכת הזאת רוצה לקדם אותי להיות יותר טוב לאחרים, זה תמיד נכון?

כן.

אורן: אמרת קודם דבר מאוד מסקרן, שדבר ראשון אתה צריך לנקות מעצמך את החרדות שלא נותנות לך בכלל להתחיל לחשוב.

כן.

אורן: אז מהו הצעד הראשון בהרגעה?

תתקשר לאותו כוח שמעורר אותך ותנסה להיות עימו בהתחברות, בהדדיות, שנכון שכך מדברים, נכון שכך אומרים, מה עלי לעשות כדי לתקן את עצמי שלא ידברו, שלא יעשו מה שהם רוצים, מה שהם אומרים שיעשו כלפיי.

טל: ומה מבטיח לאדם שהוא יצליח בזה, שהוא יקבל תוצאה חיובית, שהוא יכול להיות רגוע שאם הוא יעשה את המאמץ הכול יסתדר?

הוא חייב להיות רגוע. הוא חייב לעשות כל מיני פעולות שאחרי שהוא מקבל את הסימנים האלו הוא נכנס לחרדה ואחרי זה מגיע לרוגע על ידי התגובה שלו.

אורן: איך זה קשור, דרך אגב, לאנשים האחרים פה איתי בקורס, נגיד טל ועוד, אנחנו בערך קבוצה של חמש עשרה עשרים איש?

הם ירגישו ממך שאתה פתאום נרגע. איפה העצבים שלך, איפה הרגישות שלך, מה קורה לך? מה פתאום אתה רגוע? אתה יכול להגיד להם "אני נעשה רגוע כי החלטתי שאין לי מה לעשות, אני לא יכול להשפיע על הגורל שלי, אני לא יכול להשפיע על הבוס שלי ועל עוד כמה אנשים שלוחצים וכל הזמן ממש נמצאים בטענות אלי, אני החלטתי שיהיה מה שיהיה". תחזיר להם את התשובה הזאת.

טל: אבל על עצמו הוא כן יכול בעצם להשפיע.

אבל על עצמו הוא צריך להגיד שזה הכול בא מהטבע כדי לחנך אותו, ולכן הוא מודה שכך מתייחסים אליו כדי שהוא ישתנה ועל ידי זה יגיע באמת למצב יותר טוב. ואז הוא יראה שבעוד כמה כאלה חודשים הבוס מעלה אותו בדרגה.

אורן: זה יפה. הייתי רוצה שאתה תהיה הבוס שלי, הרב לייטמן.

לא. אני לא הבוס, אלא ממש תנסה.

(סוף השיחה)