חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 545 – 546

השואה כנקודת מפנה בעם ישראל, איום ההשמדה מהשואה ועד ימינו

מטרות:

• השואה בהקשר של התפתחות עם ישראל.

• תהליך התהוותו של "העם הנבחר" מלידתו כעם המבוסס על אידיאולוגיה של "ואהבת"  דרך הגלויות, השואה, הכרת אומות העולם בעם ישראל והכרזת העצמאות.

• משמעות ההכרה של אומות העולם בעם ישראל ובזכות השיבה לציון.

נקודות התיחסות:

• השואה והקמת המדינה כנקודת מפנה בהתפתחות עם ישראל

• העם היהודי שמנסה להשתלב באומות העולם ואז מנסים להשמיד אותו. כאילו אומרים- אל תנסו להיות כמונו.

• למה היינו צריכים תהליך קיצוני כמו שואה כדי להגיע למצב חדש?

• מדינת ישראל- צדק היסטורי? או רגשות אשמה על השואה?

• עם ישראל נמצא תחת איום השמדה המונית וחרדה קיומית כל הזמן, גם היום מדוע?

• הפתרון לשואה היה לברוח מאירופה ולהקים מדינה משלנו. עכשיו אין לאן לברוח, אז מה הפיתרון?

פתיחה:

עם ישראל עובר טלטלות במהלך חייו, מהרגע שהוא הפך לעם מלידתו, והרגע הקריטי, הקשה ביותר היה השואה שהתרחשה לפני כ -80 שנה באירופה, כ- 72% מיהודי אירופה הושמדו, מצד שני הטרגדיה הזו ככל הנראה היוותה גם את נקודת המפנה של העם הזה, מצד אחד השמדה וחורבן ומצד שני תקומה והכרה בעם כזכאי למימוש עצמי במדינת ישראל.

רבות נאמר ונכתב על השואה שהתרחשה בתקופת מלחמת העולם הראשונה עם עלייתה של המפלגה הנאצית, ללא ספק מדובר באחד מהטרגדיות הגדולות ביותר שידעה האנושות,  אך אנחנו היום כאן בתוכניתנו נרצה לבחון זווית קצת אחרת, נרצה להתבונן ולהבין דרך הפריזמה הזו של השואה וניסיון ההשמדה של העם היהודי, משהו על עם היהודי, נרצה ביחד איתך לבחון את מהלך "חייו" של העם הנבחר, אותו עם שנוסד על בסיס אידאולוגי ועד לתרחיש הטרגי שעובר בשואה ומשם אולי גם נבין טוב יותר מהי אותה הדרך שעובר העם שלנו, האם התרחיש הנורא הזה היה מתבקש כחלק מ ההתפתחות וההכרה של אומות העולם בנו כעם, האם התרחיש הזה יכול היה להימנע? בהמשך כמובן נרצה לבחון האם לנוכח המציאות העכשווית של האיום האירני ואנטישמיות שגואה בעולם, קיימת סכנה לתרחיש דומה? ואם כן מה עלינו לעשות כדי להימנע ממנו? בנוסף לאיום החיצוני נרצה גם להתבונן על האיום הפנימי המתרחש בנו, קרעים גדולים שהולכים ומתגלים בתוכנו ונראה שכמעט ואינם ניתנים לגישור.

זרימת התכנית:

• טרנספורמציה של העם היהודי

• גיבושה ועיצובה של הזהות הציונית

• השמדה אז והיום

• שואה והקמת המדינה- יחסי ישראל ועולם

• השפעת עליית היהודים לישראל על העולם (אירופה)

טרנספורמציה של העם היהודי

מבחינות רבות השואה הנה בבחינת מסך אפל המסתיר בפנינו בני הארץ, בני הדור שגדל כאן בארצו ובמדינתו העצמאית, את העולם היהודי העשיר, החיוני, היוצר, שהצמיח את התנועה הציונית והיה המשאב העיקרי ממנו שאבה התנועה הציונית את כוחה לבנות יישוב לאומי ומדינה בא"י. כאשר אנו מדברים על שואת העם היהודי, אנו לומדים על השואה, החורבן שהנו המרכיב הראשון בביטוי זה, אולם אנו יודעים מעט מאד על המרכיב השני שלו, העם היהודי עצמו - מיהו אותו העם שניספה.

אחת ההשלכות מרחיקות הלכת של השואה על עתידו של העם היהודי היא הנתק שנוצר בינינו לבין רצף החיים היהודיים. עולם שלם נחרב ואנו כמעט ואיננו יודעים עליו דבר. מהבחינה החינוכית אפשר להוסיף, שבמידה רבה העיסוק שלנו בשואה, בסיפור מלחמת העולם השנייה, עלית הנאציזם בגרמניה, השפלת היהודים ורדיפתם ולבסוף הפעלת מכונת המוות לשם מימוש "הפתרון הסופי" של שאלת היהודים מעבה את אותו מסך אפל ואולי גם מרחיק את בני הנוער שלנו ממפגש משמעותי עם העם היהודי ותולדותיו,

ההשמדה ההמונית של יהודי אירופה בשואה הוא הגורם הדומיננטי השני שהביא לשינוי מוחלט של המפה הדמוגרפית היהודית, כאשר במיוחד נפגע הגף המזרח אירופי של העם היהודי. השואה שמה קץ לזרם המפכה הראשי של כוחות היצירה הציוניים, התרבותיים לאומיים.

הקריסה של מרכזי החיים היהודיים בארצות האסלאם בעקבות הקמתה של מדינת ישראל השלימה את המהפך המוחלט שהתרחש בעולם היהודי.

נעלמו כמעט לגמרי מרכזי החיים היהודיים עתיקי השורשים, חלקם בני מאות רבות של שנים

http://www.oranim.ac.il/sites/heb/sites/shner/jew-3rd-thousand/jew-wolrd/pages/default.aspx

נסכם ונאמר, שההגירה ההמונית, תהליכי האמנסיפציה המוגברים ומצד שני החורבן שהביאו הגרמנים על ראש היהודים הביאו לשבירת רצף הקיום היהודי ולשבירה גוברת של דפוסי התרבות היהודיים. החיים היהודיים נעלמו מאופקי הראייה של הנוער היהודי של ימינו. קשה מאד לנער יהודי של היום לדמיין מול עיניו את החיוניות היהודית של ראשית המאה, את עושר גווני החיים ואת הבעיות העמוקות בהם התחבט הציבור היהודי. לימוד של כמה פסוקים מהמשנה או דף גמרא מלפני 1600 שנה אין בהם אלא כדי להסתיר את העובדה שהקשר שלנו אל החוויה היהודית מלפני 100 שנה הוא רעוע ביותר. הצלחת הציונות להקים דורות של צעירים יהודיים שהם בני אדם של ארץ אחת, נוף אחד, אקלים אחד, חוק פוליטי אחד, שפה אחת, מקשה מאד על היהודי של ימינו להבין את המציאות של היות יהודי בגולה.

משימתו הקשה ביותר של המחנך היהודי בימינו היא לקשור את הצעירים היהודיים אל העולם היהודי שהיה אחר לגמרי מעולמנו ושאיננו עוד, לאטלנטיס יהודית אבודה, שהכילה עושר עצום ושיכולה הייתה לפרנס את עולמו של האדם היהודי בעתיד.

http://www.oranim.ac.il/sites/heb/sites/shner/jew-3rd-thousand/jew-wolrd/pages/default.aspx

תוך עשרות שנים בודדות עבר העם היהודי מהפך:

• איך אתה רואה את הטרנספורמציה שעברה על העם היהודי בשנים האלה?

השפעתה של השואה על קהילות היהודים באירופה ובצפון אפריקה הייתה בלתי הפיכה. ההכחדה הכמותית של היהודים, בנוסף על חורבן מרכזי הרוח והתרבות שלהם במרחב הענק שבין מרכז רוסיה לגרמניה והולנד במערב וטריפולי בדרום, קטעה את רצף הזהות היהודית בן מאות השנים ביבשת.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94

• נראה שמשהו בזהות שלנו השתנה בעקבות המהפך הזה. מזהות של יהודי בגולה לישראלי. מהו מהות השינוי בזהות שלנו?

• מתרבות עשירה, עם שורשים עתיקים, הפכנו למדינה צעירה, המתקשה לזכור כמעט את החיים שלפני השואה, מה איבדנו ומה קיבלנו בשינוי הזה?

מה אבד לתרבות הלאומית, מה אבד למשאביה של התנועה החלוצית, מה אבד לגניוס היהודי בהצבר הדורות, לאנרגיה האנושית האדירה שאמורה הייתה לזרום לכאן ולהעשיר את חיינו יום יום ושנה שנה – התתואר ישראל אחרת בלא המקורות הללו שנסתתמו?

כי לא רק המתים מתו לנו שם.  על עולם שלם של מטרות, שאיפות ומעיינות יצירה נסתם הגולל. עולם יחיד במינו ואין דומה לו. וכל זה נסוג אל מרחבי הזיכרונות של מי? (עמ' 190-191)

http://www.oranim.ac.il/sites/heb/sites/shner/jew-3rd-thousand/jew-wolrd/pages/default.aspx

• נראה כי מעבר למוות פיזי של אנשים היה פה מוות של עם שלם. כאילו העם היהודי איבד משהו במהות שלו והיהודים שנשארו הפכו להיות משהו אחר. מה בעצם איבדנו במוות של ששת מליוני היהודים?

• מה גרמה השואה והחורבן ל"מרכיב הרוחני" של העם שלנו?

• בראייה כללית- מה מקום השואה בהתפתחות עם ישראל?

• מה השואה עשתה לנו כעם ? מה היא עיצבה בנו?

גיבושה ועיצובה של הזהות הציונית

השואה השפיעה רבות על גיבושה ועיצובה של הזהות הציונית, בארץ ישראל ובגולה. התנועה הציונית ראתה בהשמדתו השיטתית של העם היהודי באירופה אישור לכך שהקמת בית מדיני לעם היהודי הנה כורח המציאות. לא מן הנמנע שההחלטה על הקמתה של מדינת ישראל, כפי שהתקבלה בעצרת האו"ם, הושפעה רבות מאירועי השואה וכחלק מחשבון הנפש של מדינות העולם בנושא.

היסטוריונים שונים, ובהם אניטה שפירא ותום שגב, עסקו בהרחבה באופן שבו השואה הדהדה בתרבות הישראלית והשפיעה על יצירת הנרטיב ההיסטורי והשיח החברתי. מוסכם ומקובל כי אירועי השואה שימשו, ועודם משמשים, כגורם מעצב לזהות היהודית וחלק בלתי-נפרד מהשיח החברתי בישראל. אחת מהתופעות עליה קיימת הסכמה הנה "שלילת הגלות", שבאה לידי ביטוי ברבדים ותחומים חברתיים ותרבותיים שונים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%92%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA

• האם התפתחותינו כעם קשורה לתקומת המדינה? מה מקום הקמת מדינת ישראל בהתפתחות עם ישראל ?

• מעם נרדף שחי בארץ לא שלו, הפכנו לעם לו הוענקה מדינה משלו. כיצד השפיע עלינו השינוי הזה בתור עם?

• האם אירועים אלה הם שגרמו לשינוי או היו רק התוצאה שלו?

עליית הציונות והכרתה בקרב העמים, מוסברת בהיסטוריוגרפיה הישראלית, כמושפעת מן התמורות במאה ה-19. הייתה זו תקופה של עליית הלאומיות כתנועה אידאולוגית ופוליטית. הלאומים: יוונים, איטלקים, פולנים, ועמים נוספים באירופה, ייסדו תנועות לאומיות שמטרתן הייתה לתת ביטוי פוליטי-מדיני לייחודן האתני והתרבותי. יש הרואים בתנועה הציונית חלק מתהליך ההתעוררות הלאומית שעבר על עמי אירופה באותה תקופה; משום שהתנועה הציונית ראתה ביהודים עם וקראה ליצירת בית לאומי לעם היהודי בדומה לעמים אחרים

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA

• האם התעוררות הציונות- ההתעוררות לשינוי והקמת מדינה ליהודים נגרמה בעקבות תהליך כללי של התעוררות לאומית של עמים בתקופה ההיא או שהיה כאן תהליך מיוחד?

ניצולי השואה החלו לחפש את יקיריהם במקומות בהם רוכזו היהודים או את ילדיהם שנתנו למסתור ולרוב לא מצאום. במקרים רבים, במיוחד במזרח אירופה, הם נתקלו באנטישמיות שהקשתה על הליך החזרה לחיים והחזרה לארצותיהם. רבים בחרו להגר ממולדתם בשל כך. רבים היו הפליטים היהודים שנדדו ברחבי אירופה כדי למצוא מקום להתחיל בו חיים חדשים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94

• נראה שבכל מקרה, גם כשנגמרה המלחמה, שררה אנטישמיות שגם מי שרצה לא ממש יכל להשאר וממש נדחף להתחיל "חיים חדשים". מדוע דווקא בתקופה זו זה קרה ומהו המעבר בין שלבים הזה שהגענו אליו?

• עד כמה הארועים האלה משמעותיים בהסטוריה של העם היהודי? ולמה? מה תרומתם?

• האם תודעת "שואה ותקומה" זוהי הדרך הנכונה לראות את הדברים ?

• האם הקשר בין סבל ותקומה הוא קשר הכרחי?

• האם אנחנו חייבים לסבול כעם לפני שאנחנו עוברים לשלב הבא?

השמדה אז והיום

אף על פי שרדיפות על רקע אתני אינן נדירות בדברי ימי האנושות ובייחוד בתולדות היהודים, השואה נחשבת יוצאת דופן הן בממדיה, הן בשיטתיותה הרצחנית והן באידאולוגיה שמאחוריה, שהייתה גזענית-אתנית ולא דתית. אם מביאים בחשבון את המספר הרב של הקורבנות ואת השימוש בטכנולוגיה מתקדמת לשם ייעול הטבח ההמוני באמצעות הקמת מחנות השמדה שיועדו למטרה זו, כמו גם את העובדה שהשואה התחוללה בידי מעצמה אדירה שכבשה שטחים נרחבים באירופה ומחוצה לה במלחמת העולם השנייה, התופעה מקבלת ממדים חסרי תקדים בחריגותם בתולדות האנושות. מקרים של טבח המוני על רקע לאומני, גזעני או אידאולוגי התרחשו גם לפני השואה - למשל רצח העם הארמני, וגם אחריה, בעיקר באפריקה ובאסיה; אך מעולם לא באופן שיטתי והמוני לאורך מספר שנים, כפי שביצעה גרמניה הנאצית.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94

אם בעבר הייתה ה"בעיה" היהודית נעוצה בעיקר בדתם, הרי שמכאן והלאה הבעיה היא ביהודים עצמם, במוצאם ובדמם. האנטישמים החדשים החלו לדבר על "גזע יהודי", שהוא נפרד מ"הגזע הלבן". האנטישמיות החדשה, אפוא, היא קיצונית בהרבה מהאנטישמיות המסורתית: בעבר, הפתרון לבעיה היהודית היה התנצרות. יהודי שהתנצר נחשב לנוצרי לכל דבר. כעת, גם יהודי שהתנצר עדיין נחשב ליהודי, כיוון שהבעיה נעוצה בדמו, והרי דם אי אפשר להחליף. הפתרון לבעיה היהודית על פי האנטישמיות המודרנית, אפוא, הוא השמדה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA

אנחנו לא העם היחיד שעבר שואה והשמדת עם:

רצח עם או ג'נוסייד (באנגלית: Genocide) הוא ניסיון מכוון של שלטון להשמיד קבוצה חברתית מובחנת. רצח עם מתבצע באמצעות רצח המוני המכוון כנגד עם, קבוצה לאומית, אתנית או קבוצה דתית.

מעשה הרצח עצמו הוא עתיק כתולדות המין האנושי. מעשי השמדה וטבח שונים היו נחלת כלל התרבויות בהיסטוריה האנושית. עם זאת, במאה העשרים, עם עלייתה של טכנולוגיה מתאימה, התאפשרו מקרים רבים וקיצוניים יותר של רצח המוני. מחנות ההשמדה הגדולים ביותר שיצר האדם נוצרו בשואה, ובהם הושמדו מיליוני בני אדם.‏^[1]

במאה העשרים נגרם מותם של כ- 150 מיליון בני אדם…. בהירושימה ונגסקי אבדו חייהם של רבע מיליון בני אדם "בלחיצת כפתור". פיתוחו של הנשק הגרעיני וייצורו בכמויות גדולות על ידי המעצמות הביא לכדי אפשרות ממשית את השמדת האנושות כולה.‏^[3]

פילוסופים, אינטלקטואלים ואנשי רוח סבורים כי הקיום האנושי כולו עומד על סף כיליון, שהביא על עצמו, ורצח המוני הוא אחד ממבטאיו. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A6%D7%97_%D7%A2%D7%9D

רצח העם הארמני  - עד 1923. נרצחו כמליון עד מליון וחצי איש.

רצח העם בבורונדי - אפריקה. רצח עם מכוון ושיטתי שהתבצע על ידי ממשל בורונדי (טוטסי) כנגד בני ההוטו בשנת 1972 ובו נהרגו כ- 200,000 - 300,000 בני אדם.

רצח העם בנגלי - נרצחו כחצי מליון איש.

• האם יש הבדל בין השואה להשמדת עמים אחרים? (ארמנים, העם הבורונדי באפריקה ב 1972, העם הבנגלי ב 1971…)

הנאצים רדפו, טבחו ורצחו קבוצות אוכלוסייה רחבות נוספות כמו צוענים, הומוסקסואלים, גרמנים בעלי מוגבלויות ופגועי נפש, אזרחים פולנים ושבויי מלחמה סובייטים, אך המושג "שואה" משמש על פי רוב בהקשר של השמדת היהודים דווקא.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%94

• מה הסיבה שהמושג "שואה" משמש בהקשר של השמדת היהודים דווקא?

לצפות את השואה הבאה:

• היהודים בגרמניה ובאירפה כולה התכחשו לחומרת המצב לפני השואה. איך אתה מסביר את התופעה הזאת?

• האם זה יכול לקרות לנו גם היום?

• האם יש לנו דרך לזהות מצב כזה בעתיד?

• נראה כי גם כשכל סימנים ברורים, עדיין אנחנו לא מצליחים לפעול כדי למנוע מצבים קיצוניים כמו נסיונות להשמדת עם. מדוע זה כך?

סקרים מקיפים‏ מראים כי בשנת 2014, 1 מתוך 4 מבוגרים בעולם מחזיק בדעות אנטישמיות כגון "היהודים אשמים ברוב מלחמות העולם". (מחצית מהנשאלים לא שמעו מעולם על השואה)‏

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA

תרחיש "יום הדין"? מלחמה גרעינית בין ישראל לאיראן - אם תפרוץ - אפשר שתביא למותם של 16 מיליון עד 28 מיליון מאזרחי איראן ובין 200 אלף ל-800 אלף מאזרחי ישראל. כך עולה מדו"ח של חוקרי המכון למחקרים אסטרטגיים (CSIS), בראשות אנתוני קורדסמן, בעבר אנאליסט של משרד ההגנה האמריקני. המסמך, שהינו תאורטי בעיקרו, מנסה לשרטט את מערכות השיקולים שינחו את מדינות האזור, בכפוף לכמה תרחישים אפשריים לעימות לא קונבנציונלי.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3485934,00.html

מלחמת גוג ומגוג הוא מושג ביהדות המתאר מלחמה אשר צפויה להתרחש באחרית הימים, לפי מסורות שונות שמקורן בתנ"ך. במלחמה זו, צפויה לקום קואליציה גדולה של רבות מאומות העולם, בראשות גוג מלךמגוג, שתילחם בעם ישראל. מלחמה זו תהיה קשה ומסוכנת מאוד, אך בסופה יכניע האל באותות ובמופתים את גוג ואת צבאו וכך יידעו כל העולם ויכירו במציאות האל

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%92_%D7%95%D7%9E%D7%92%D7%95%D7%92

למנוע את השואה הבאה:

• מה ימנע את השואה הבאה ?

• האם מדינת ישראל צריכה להתכונן לכך בפועל? איך? צבאית? מדינית?

• איך נשרוד אם כל העולם יפנה נגדנו?

השואה והקמת המדינה- יחסי ישראל ועולם

ההיסטוריונים חלוקים בשאלה, אם מבחינה היסטורית צרופה היה קשר נסיבתי בין השואה לבין הקמת המדינה. יש היסטוריונים הסבורים כי "לשואה הייתה השפעה מכרעת" על בנייתה של מדינת ישראל, שכן הבריטים, ששלטו בארץ, היו תלויים בארצות הברית ולא יכלו לעמוד כנגד הלחץ האמריקני - ובכלל זה דעת הקהל האמריקנית, שהייתה מזועזעת מן השואה - לפתור את בעייתם של הניצולים ששהו במחנות העקורים באירופה. לחץ זה הניע את הבריטים להפנות את שאלת ארץ ישראל לאו"ם, שהכריע בעד תכנית החלוקה. מכאן המסקנה כי "הקמתה של ישראל הושפעה השפעה מכרעת על-ידי תוצאות השואה."    ומכאן גם הקשר הנסיבתי בין השואה לתקומה:  "השואה, אשר השמידה את מיטב יהדות אירופה, גם גרמה, היא וספיחיה, ליצירת צירוף נסיבות חד פעמי לטובתה של הציונות." מנהיגי היישוב היהודי בארץ היו מודעים לצירוף נסיבות זה ולכוח השפעתו, וגייסו את הניצולים, שרידי השואה ואת הנסיבות "להקמתה של מדינת ישראל".   אחרים סבורים כי מלכתחילה נעשו ניסיונות לפתור את בעיית שרידי השואה בדרך אחרת - לא באמצעות הקמת מדינה יהודית. רבים ממנהיגי היהודים בארצות הברית "השלימו עם רעיון המדינה" רק לאחר שהשתכנעו שאין פתרון אחר לבעיית ניצולי השואה. "מבחינה זאת העקורים היהודים, פליטי השואה, היוו מניע ואף מנוף יסודי להקמתה של מדינת ישראל".  עם זאת, היו, כאמור,  ניסיונות לפתור את בעייתם בדרכים אחרות, "והמדינה קמה הודות לצה"ל, כאשר כל הניסיונות האחרים נכשלו.

http://lexicon.cet.ac.il/wf/wfTerm.aspx?id=1493

לזוועות השואה הייתה השפעה לא רק על דעת הקהל העולמית, אלא גם על הלך רוחם שלניצולי השואה והיהודים שחיו בארץ ישראל. הלך רוח זה, שאפשר לתמצתו במוטו: "לעולם לא עוד", גרס שהעם היהודי לא יכול לסמוך על אף אחד זולת עצמו ושעליו להגן על עצמו בכוחות עצמו. מאורעות השואה הדגישו את החשיבות של מדינה לעם היהודי, בה הם יוכלו לחיות ללא רדיפות עם כוח מגן חזק שיגן עליהם מפני הקמים להשמידם.

http://www.shoa.org.il/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.htm

ב-29 בנובמבר1947 י"ז בכסלו תש"ח, נערכה הצבעה באו"ם עלתוכנית החלוקה 33 מדינות תמכו, 13 התנגדו, 10 נמנעו ואחת נעדרה. היישוב העברי חגג את ההחלטה, האות לחגיגות ניתן סוף סוף יש מדינה לעם היהודי הנרדף.

http://www.shoa.org.il/%D7%94%D7%A7%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.htm

האנשטימיות היתה קיימת תמיד. ובכל זאת, 33 מדינות תמכו בהקמת המדינה. יש המשערים שזה בגלל ההחשפות לזוועות השואה.

• מה בעצם קרה שם, בהחלטה ההסטורית שגרמה לאומות העולם להיות בעדנו ולתת לנו מדינה? האם זו היתה השואה?

בעלות הברית שיכנו את חסרי הבית היהודים במחנות פליטים (שכונו "מחנות העקורים") וניסו לדאוג לצרכיהם, אך שאלת גורלם לאחר חשיפת היקף השמדת העם היהודי בשואה הפכה לאחד הנושאים שעלו למרכז דעת הקהל בעולם, ושולבה בדיון על גורלה המדיני של ארץ ישראל שהתנהל באותו זמן.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94

• התופעה שיש קונצנזוס עולמי רחב לגבינו היא משהו שחוזר שוב ושוב- או שהעולם אוהב אותנו בגדול או שהעולם שונא אותנו בגדול..אין אמצע. למה?