מדוע התפתחה השפה בחברה האנושית? מה היא באה להשלים? למה היום אנשים לא מסוגלים להבין את האחרים? בבל המודרנית, בדרך לחיים חדשים.
כל הטבע מיוסד על כוח מניע בסיסי שהוא רצון להתקיים בטוב, למלא את מה שמורגש חסר, לקבל סיפוק ותענוג, ליהנות. מכאן נובעות כל ההתקשרויות בין פרטים ביקום.
כשאנו רואים תנועה באיזה מקום, היא פועל יוצא מתקשורת בין גופים, כוחות, שדות, וגורמים נוספים שאנו עוד לא מבינים. כך קורה בדרגת הדומם, למשל בתקשורת בין פלנטות. בדרגת הצומח התקשורת חזקה יותר, דרך מגע פיזי בין צמחים, דרך השורשים של העצים, ועוד. בדרגת החי רואים תקשורת ענפה דרך ריחות, תנועות, סימנים, קולות. האבולוציה היא תקשורת, התקשרויות, ומטרתן לספק לכל אחד את מה שהוא צריך לקיומו. בלי תקשורת בין הפרטים השונים ובין הדרגות השונות, דומם, צומח וחי, אין חיים, אין התפתחות. התקשורת מביאה לכל מיני סוגים של השלמות מערכתיות, והטבע מתפתח כמנגנון אינטגרלי אחד.
האדם יצא מעולם החי, וככל שהתפתח בו רצון לבלוע את כל העולם להנאתו, הוא התנתק ממערכת הטבע. הפך ליצור מזיק שעושה מה שבא לו באותו רגע, בלי שום חשבון. התעצמות הרצון האגואיסטי באדם הביאה לאיבוד היכולת האינסטינקטיבית שיש לכל יצור אחר להתקשר נכון. כתוצאה מאיבוד התקשורת עם הטבע, האדם כבר לא מרגיש ולא מבין אותו.
פה ושם אפשר לראות דוגמאות של אנשים שעדיין חיים בטבע, לדוגמה באיזה ג'ונגל נידח. עבורם היער הוא שפה. לפי הקולות של בעלי החיים, הריחות של הצמחים, מצב האוויר, השמיים, האדמה ועוד, הם מקבלים מידע מהו העולם הזה, ואיך הוא קשור אליהם. הם מרגישים איך האלוהות שנמצאת בתוך הטבע מדברת אליהם.
ככל שיוצאים מהטבע, אפילו לחיים בתוך כפר, האדם כבר מתרחק מהטבע, פחות תלוי בו, יש לו כבשים, חלקת אדמה, הוא מארגן לעצמו התקשרויות של מקח וממכר, עושה עסקים וכן הלאה. בהתאם לזה השפה משתנה מאינטגרלית, הדדית, לשפה של לקבל, להרוויח, לנצל.
בשונה מכל פרט בדומם, בצומח ובחי, שלוקח מהמערכת כמה שהוא צריך ולא יותר ובכך גם תורם לאיזון הכולל, האדם שהתנתק מהטבע כבר לא מקבל ממנו את התוכנה להתקשרות נכונה. הוא פועל בעיקר לפי דחפים אגואיסטיים שגדלים בו יותר ויותר, הורס את כל מי ומה שבסביבה. אין לו שפה של התקשרות שלמה עם הטבע, בצינור פתוח, ללא הגבלה. הראייה שלו מצומצמת לפי 'מה יעשה לי טוב או רע'.
כך נוצרה מציאות שבה המצליחנים הם אלה שיודעים לנצל ביתר תחכום את כל האחרים. אז באו חוקים שניסו לצמצם נזקים, להגדיר גבולות שמעבר להם הניצול לא חוקי, נוצרו הסכמות חברתיות לגבי הגבולות לכל התקשרות, מה מותר לעשות, מה אסור, וכן הלאה.
במבט כולל, החיים שלנו היא לימודי תקשורת, לימודי שפה. אנשי חינוך מנסים ללמד איך מתקשרים נכון לזולת ולחברה, אנשי מדע משתדלים להבין איך מתקשרים נכון לסביבה. אילולא ירדנו מהעצים לא היינו צריכים ללמוד תקשורת, השפה באה להשלים את תחושת הקשר שאיבדנו בינינו ועם כל חלקי הטבע האחרים. בתרבות, באומנות, במוזיקה, בריקוד, בשירה, בתיאטרון, בספרות, הכול זו שפה, מסירה של הרגשה.
עד לפני כחמשת אלפים שנה השפה הייתה מאוד פשוטה. לא היו הרבה תופעות שאותן רצו האנשים לתאר זה לזה, להסביר, לרשום, למסור לדורות הבאים. המילון היה מוגבל, וגם השפה. ואז, באזור מסופוטומיה, ערש התרבות האנושית, התרחשה קפיצת אגו משמעותית. היא הביאה להתרחקות פנימית בין האנשים, וגרמה לכך שהפסיקו להבין האחד את השני. משם הם נפוצו לכל עבר, והתפתחו שפות שונות.
ככל שגדל המרחק הפנימי בין בני אדם, ובכל זאת היה צורך לקיים קשר, כך התפתחה השפה. המסחר, הכלכלה, שיירות של גמלים שהובילו סחורה, הכול זו תקשורת, מסירה. אפילו המלחמות והכיבושים שראינו בהיסטוריה נבעו מהרצון להפיץ תפיסת עולם מסוימת, אידיאולוגיה.
והיום, מצד אחד יש הכול בשפע וטכנולוגיה נפלאה, מצד שני היחסים זוועה. ביסודו, זהו משבר בתקשורת, משבר בשפה. דווקא בעידן שבו העולם נעשה לכפר אחד קטן, איבדנו את היכולת להבין זה את זה. בבית, בעבודה, בחברה, במדינה, בטח שלא באנושות כולה. האלימות וחוסר הסובלנות בעלייה, השחיתות שוברת שיאים של עצמה, הכלכלה מייצרת בועות יותר גדולות כל שנה, מלחמה גרעינית מתקרבת במהירות מפחידה, והמצב האקולוגי, עצוב לראות מה עשינו לסביבה.
מכאן יש רק אפשרות אחת ליציאה, והיא דורשת לימוד של שפה חדשה. רמזים לכך רואים באותו סיפור על מגדל בבל, מגדל האגו: כשאנשים הפסיקו להבין זה את שפתו של זה, בא אברהם הבבלי ודיבר על שפת החסד, על הנוסחה לתקשורת מלאה. חסד משמעו לפתוח את עצמנו, כל אחד לכולם, לרצות להעביר כל טוב בינינו, מאדם לאדם. רצון כזה מחבר את כולם באהבה, הופך אותנו להיות כאיש אחד בלב אחד, ומאפשר זרימה.
למקום המאוחד הזה מכוונת אותנו כל ההתפתחות שעברנו, מעולם ועד עתה. ככל שנתקדם אליו מתוך בירור ובחירה, נחזור להרגיש את מערכת הטבע, את הכוח העליון שדוחף אותנו לפיתוח הכרה עליונה. זה יביא אותנו לחיבור בדרגה אחרת לגמרי עם כל הבריאה, יספק לנו תשובות לגבי מי אנחנו, לשם מה אנחנו קיימים, ומהי המטרה הגדולה.
שפה של אהבה, התקשרות נצחית ושלמה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 129 – bit.ly/3yvtHzL