מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 988 – 989

הרציונליות החדשה,

חברה רציונלית

מטרות:

• מהו רציונל, האם יש רציו אחד, או שלכל אחד רציונל משל עצמו?

• האם האדם הוא יצור רציונלי?

• האם יש הבדל, בין צורת החשיבה השכלית, הרציונלית, לבין צורת החשיבה על פי חוכמת הקבלה?

• באילו אופנים אנחנו לא רציונליים?

• אי רציונליות באנושות: היחס ליהודים ולישראל, גישות פוליטיות, וויכוחים בזוגיות.

• כיצד ניתן להגיע לחשיבה מערכתית, מקושרת? האם זו הגישה שמביאה לנו חוכמת הקבלה?

• מהי הרציונליות הרוחנית?

זרימה:

• הרציונליות באדם.

• המאזן הרציונלי באדם.

• רציונליות בין אנשים שונים.

• רציונליות כדרך לשיפור החיים.

• רציונליזציה.

• הרציונל העליון.

• להגיע לרציונל העליון.

פתיח:

חשיבה רציונלית מתארת את היכולת שלנו לגזור מסקנות נכונות מתוך מידע, נתונים, כללים ולוגיקה המונחים לפנינו. חשיבה רציונלית אמורה לסייע לנו במנגנוני קבלת ההחלטות שלנו, וביכולת שלנו להסיק את המסקנה הנכונה ולפעול על פיה. מכאן, שמי שיחשוב באופן רציונלי עשוי לשפר את איכות חייו. המציאות מראה שיש לנו יכולת ללמוד תחומים מסויימים בחיים ומתוך הידע להגיע להחלטות ואבחנות יותר לוגיות ומחושבות, אבל מכיוון שאין לנו יכולת ללמוד על הכל...אין סיכוי שנוכל לחשוב בצורה רציונלית כל הזמן. באופן כללי ניתן לאמר שהמוח שלנו לא התפתח לחשוב באופן לוגי וחלק מההצדקות שאנחנו נותנים לדברים הם פשוט מה שהמוח שלנו מסוגל לעשות בתנאים שיש לו, כאשר לא בוצעה למידה מספקת באותו נושא. כך למשל אנחנו טובים מאוד בלהבין את ההסתברות של אירועים מסוימים (כולנו יודעים באופן רציונלי שההסתברות להתרסקות של מטוסים היא נמוכה מאוד) אבל לא כ"כ טובים ביכולת שלנו לאסוף נתונים בזמן טיסה מסויימת ולחשב האם הטיסה הספציפית הזו מסוכנת לנו).

http://www.methodic.co.il/NL/M/Article_84_1.html

 

הפסיכולוגיה מדברת גם על עולם של הטיות, שגורמות לנו לחשוב בצורה שאינה רציונלית. למשל:

הטיית ההפסד היא אחת ההטיות החזקות המשפיעות עלינו באופן לא רציונלי. הפסד כואב יותר מרווח, כשמשהו הוא שלנו אז אנחנו עלולים להפסיד אותו וכשמשהו הוא לא שלנו, ההפסד הוא פוטנציאלי. מכאן שקבלת החלטות לא רציונליות היא כמעט בלתי נמנעת. חוקרי הכלכלה ההתנהגותית כמו פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל או חוקר כמו דן אריאלי ("לא רציונלי ולא במקרה") עוסקים רבות בתחום ומראים שגם מומחים ואנשי מקצוע בתחום הכלכלה ההתנהגותית עלולים לחשוב באופן לא רציונלי בגלל ההטייה הקשורה לשנאת ההפסד. ניתן ללמוד על ההטיות הללו ולשפר חשיבה רציונלית. אם אנחנו מבינים את התהליכים שעומדים בבסיס ההטיות הללו, אנחנו יודעים איך להשתמש בידע הזה. אך ההטיות הלא רציונליות הללו כ"כ טבועות בנו שאנחנו "נופלים" בהן, אפילו אם אנחנו אנשים שמבינים בתחומים אלו. בעבר התייחסו לקבלת החלטות כמשהו רציונלי ולא קישרו את הנושא לעולמות הפסיכולוגיה. התאורטיקנים בתחום הכלכלה ההתנהגותית הראו את ההפך. קבלת החלטות זה לא משהו שיכול להתנהל לפי תאוריות כלכליות. ואכן, היום במחקרים מוח רואים שהחלק הקדמי-פרונטלי (האחראי בין השאר על שיקולי עלות תועלת) פועל לצד איזורים רגשיים כמו האמיגדלה המסמנת סכנה. חקר של מוחם של מהמרים כבדים מלמד שיש להם בעיה של מחסור בדופמין. אצל אנשים כאלו ייצור של הדופמין לא חזק מספיק ולכן הם מחפשים ריגושים כל הזמן כדי להגביר את היצור שלו. אנשים כאלו עשויים לקבל החלטות פחות טובות גם כאשר הם מבינים רציונלית שדובר בהחלטה לא נכונה. הרגש עובד כה חזק שההבנה הרציונלית לא מספיקה. יכולת השיפוט שלנו מוטה על ידי ציפיות, רגשות, נורמות חברתיות וכוחות נוספים, בלתי נראים ובלתי רציונליים. אריאלי מראה שלא רק שאנחנו עושים טעויות מדהימות בפשטותן מדי יום, אלא שאנחנו גם חוזרים על אותו סוג של טעויות שוב ושוב. באופן שיטתי אנחנו משלמים יותר מדי, טועים בהערכותינו ודוחים דברים שעלינו לעשות. אנחנו מזלזלים בהשפעת הרגש על קבלת ההחלטות שלנו ומפריזים בהערכת ערכו של רכושנו. אולם ההתנהגויות השגויות הללו אינן אקראיות; הן דווקא שיטתיות וניתנות לצפייה, משום שאנחנו אכן לא רציונליים, ולא במקרה.

 

הרציונליות באדם

• מדוע קיימת בנו השאיפה, להיות רציונליים?

• מהו הרכיב הרציונלי באדם? איך פועלת המערכת הרציונלית שלנו?

• מה מקור החשיבה הרציונלית של האדם?

• על מה מבוסס הרציונל האנושי?

שורש המילה "רציונליות" מצוי בלטינית. Ratio פירושו סיבה. זוהי סיבה במובן של וודאות מוחלטת, דדוקציה, כיאה לכללי חשיבה שמעוגנים בחוק הזהות והסתירה, ואשר נועדו לתת תשובה מוחלטת, חד-משמעית, לעולם ולחיינו. מכאן ואילך המושג הזה קיים בתרבות המערבית כמציין חשיבה מתמטית, אובייקטיבית [בלתי-תלויה באדם], מדעית, משוחררת מכל רגש ואמונה.

https://ninaramon.wordpress.com/2006/10/06/%D7%90%D7%99-%D7%A9%D7%9D-%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%A0/

• האם רציונל מבוסס על ניסיון קולקטיבי?

• אם מביטים אל העבר, נראה שה"רציונל" משתנה, ומה שהיה רציונלי אתמול, מחר יהיה לגמרי לא הגיוני ולא רציונלי, והדור הבא לא יבין את ההגיון של הדור הקודם. מדוע זה כך?

 

המאזן הרציונלי באדם

כן, אנחנו יצורים פיזיים ואנו נתונים להשפעתם המתמדת של גורמים שמחוץ לשליטתנו. אך קיומם אינו מבטל את הרעיון של אני רציונלי שיודע לעצור, לחשוב ולהפעיל שיקול דעת.

https://alaxon.co.il/article/%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%99-%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%94/

• מהו גבול הרציונליות שבאדם? האם האדם יכול לפעול נטו לפי רציונל?

• מהו משחק הכוחות שבאדם, בין הרציונל שלו לבין הרגשות, ההטיות וכו'?

לא רציונלי ולא במקרה:

איך זה שעצם המחשבה על עשרת הדיברות מצמצמת את הנטייה שלנו לשקר, גם אם איש לא יוכל לתפוס אותנו בשעת מעשה? למה אנחנו קונים מוצר יקר שאנחנו בכלל לא צריכים רק בגלל שמצורפת אליו מתנה בחינם?

למה אנחנו לא חוסכים בהוצאות כשאנחנו מתכננים ארוחה חגיגית, אבל במקביל אוספים קופונים בקנאות כדי לחסוך שקלים בודדים? ולמה במזנון חופשי אנחנו ממלאים את הצלחת שוב ושוב, גם כשהבטן שלנו כבר מלאה?

כשמדובר בקבלת החלטות בחיינו, נדמה לנו שאנחנו בשליטה. נדמה לנו שאנחנו מקבלים החלטות נבונות ורציונליות. האומנם? בסדרה של ניסויים מפתיעים ומאירי עיניים סותר הכלכלן ההתנהגותי דן אריאלי את הסברה הנפוצה שלפיה התנהגות בני האדם רציונלית מיסודה. בעזרת סיפורים מחיי היום יום ומחקרים פורצי דרך מסביר אריאלי איך יכולת השיפוט שלנו מוטה על ידי ציפיות, רגשות, נורמות חברתיות וכוחות נוספים, בלתי נראים ובלתי רציונליים.

http://www.text.org.il/index.php?book=0904061

 

• מה גורם לרציונל לנצח? מה גורם לרגש ולנטיות לנצח?

• האם אנחנו מקבלים החלטות לפי רציונל?

• מה אמור להיות היחס בין הרציונל לרגש?

• מה הקשר בין הרציונל לרגש?

• האם חשיבה רציונלית היא תכונה טבעית או משהו שצריך להתאמץ כדי להגיע אליו?

• האם האדם יצור רציונלי?

האם גם רגשות יכולים להיות רציונליים?

אנו נוטים לחשוב על הרציונליות והרגש כמערכות נפרדות ואפילו מנוגדות, אבל לפי פרופ’ אייל וינטר, אהבה, כעס או עצב עשויים להיות מכוונים ולסייע לנו להשיג את מטרותינו, במודע או שלא במודע.

https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/1.1854415

• האם מה שרגשי הוא בהכרח לא רציונלי?

• האם תתכן מחשבה ללא כל בסיס רציונלי?

התקפה על הרציונליות הכלכלית:

מאז פרסום מחקריו של זוכה פרס הנובל דניאל כהנמן עם עמוס טברסקי החלו פסיכולוגים, ולאחר מכן כלכלנים השייכים לזרם הכלכלה ההתנהגותית, למצוא דוגמאות בהן אנשים מפירים את החוקים האלו. ההפרות המעניינות הן הפרות שיטתיות – כלומר לא באקראי לכיוון כזה או אחר, וכאשר לא מדובר באנשים בודדים אלא ברוב האנשים שמשתתפים בניסויים. בהרבה סיטואציות אנשים דווקא כן מתנהגים ברציונליות. כאשר מחיר הטעות ברור, אנשים לומדים ממנה והופכים לרציונלים, לפחות בטווח הארוך. הניסויים בהם אנשים מפירים את הרציונליות קשורים לא פעם לכל מני מקרי קצה שאינם מתרחשים הרבה במציאות ובנויים בכוונה על מנת לבלבל אנשים.

מקומה של הרציונליות בכלכלה נמצא בלב וויכוח שנמשך מזה כשני עשורים, ועדיין לא הוכרע, לגבי עתידם של המודלים הכלכליים והמחקר הכלכלי התיאורטי. במקביל לתיאוריה הכלכלית הקלאסית מתפתחים תחומים כגון כלכלה התנהגותית ורציונליות חסומה, עליהם ייתכן שאכתוב עוד בעתיד, שמנסים להפר את הנחות הרציונליות. בהחלט ייתכן שהפיצול הזה עוד ישרוד שנים רבות, ולאו דווקא יהיה צד אחד ש"ינצח".

https://orikatz.wordpress.com/2011/12/19/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%AA/

• האם אנחנו נוטים להתנהג, בחיי היומיום, בצורה רציונלית?

 

איך אתם מתנהגים: ראשית המאה ה–21 היא שעתה היפה של הכלכלה ההתנהגותית - המתמקדת בפרט, ומשליכה מהחלון את ההנחה שבני אדם מקבלים החלטות באופן רציונלי. אחת מהתיאוריות הכלכליות הבולטות מאז תחילת המאה ה־21 היא כלכלה התנהגותית. זרם זה תוקף את הכלכלה מהזרם האת למרכזי בדיוק בבטן הרכה שלה – הנחת הרציונליות של האדם. בעוד הכלכלה המדעית מניחה שהאדם הוא יצור רציונלי ואנוכי, השואף למקסם את תועלתו ושיש לו את הכלים והידע לעשות זאת, הגישה ההתנהגותית אומרת בדיוק את ההפך: מרבית הבחירות של האדם אינן רציונליות, אין לו את הידע למקסם את תועלתו, ולרוב הוא כלל לא מבין מהי אותה תועלת וכיצד ניתן למקסם אותה.

הכלכלה המדעית השגרתית מניחה שדי בניתוח רציונלי של הבחירות האנושיות כדי לחקור את התהליכים הכלכליים, להפיק ניבויים לעתיד (תמחור של מוצרים בהתאם לכללי ההיצע והביקוש), ולהסיק מסקנות לגבי הפעולות שהמדינה לבצע – למשל, האם עליה למשוך את ידיה מן השוק או להפעיל כלים כלכליים כמו מיסוי, שיפנו אל ההיגיון של השחקנים, בכדי להשיג את מטרותיה. לעומת זאת, הכלכלה ההתנהגותית מעדיפה לבחון את האופן שבו אדם מקבל החלטות באמצעות ניסויים אמפיריים, ולהסיק מכך על אופיו והתנהגותו בתחום הכלכלי.

https://www.themarker.com/magazine/1.3024130

רציונליות בין אנשים שונים

• האם יש רציונל אחד, או שלכל אחד רציונל משל עצמו? האם הרציונל שלנו שונה מאחד לשני?

• מדוע יש אנשים יותר רציונלים ואנשים פחות רציונלים?

• מה ההבדל בין אנשים יותר ופחות רציונלים?

• האם לאדם רציונלי יש פחות רגש, או שהוא רק מנהל את הרגש שלו טוב יותר?

• האם אדם יכול לפתח את הרציונל שלו? או שזו תכונה מולדת באדם?

• מה עושה אנשים מסוימים יותר רציונליים מאחרים?

• אם קיימת אמת אחת, רציונל אחד אבסולוטי, למה ניתנו לבני אדם רגש ושכל, כל כך שונים אחד מהשני?

• האם לאדם רציונלי יותר קל להסתדר עם מציאות היומיום? ובכלל בחיים?

רציונליות כדרך לשיפור החיים

הרציונליזם במילים אחרות הוא חופש המחשבה - אידאולוגיה המאפשרת חשיבה לאדם וקוראת לו להשתמש בשכלו הישר וטוענת ששכלו הוא הכלי החזק ביותר בטבעו.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D

• יש גישה הטוענת שרציונליזם זה חופש המחשבה, ושהמחשבה היא כלי העבודה החזק ביותר של האדם - האומנם?

• האם השכל האנושי אכן יכול לפענח את החוקיות של העולם, המציאות?

• האם הבנת העולם כיום, ע"י האנושות, נעשתה ע"י רציונליות?

• האם הבעיות שלנו כאנושות וכפרטים הם עכב אי שימוש ברציונליות?

נקודת המוצא של צרכים וציפיות היא זו שנמצאת גם במהות הרציונליות. ההנחה שיכולת ניבוי ושליטה יביאו לביטחון קיומי, לוודאות ובעקבות זאת גם לאושר, הביאה לצורך בידיעה מוחלטת, חד-משמעית. כדי להשיג ידיעה כזו, פשוט ניסינו להתאים את המציאות לצרכים ולציפיות שלנו.

איך עשינו זאת? הנחנו ש:

• קיימת אמת אחת, מוחלטת, שאיננה תלויה בנו, והיא העיקרון שנמצא במהות העולם.

• העולם מתנהל על-פי העיקרון הזה. האמת הזו מסבירה את העולם, ההסבר הוא ברור, חד-משמעי, סיבה-תוצאה הכרחיים.

• אנחנו יכולים להשיג את הידיעה הזו. [בסתירה לעובדה הפשוטה, גם אם מצערת, שאנחנו, כמו כל בעלי-החיים, לא יכולים לתפוס את כל רצף המציאות ולדעת הכל.

הגישה הרציונלית מניחה קיום עקרון [שמבוסס על חוק הזהות והסתירה] שנמצא בבסיס כל הדברים, ניתן להכרה, ומסביר הכל – ומניחה כי התבונה האנושית מתנהלת אף היא לפי אותו עקרון.

תוקף האמת הוא בהכרה, בשכל, ולא בניסיון החושני. הניסיון החושני יכול להיות רק גירוי להפעלת ההכרה, אבל החושים לא מעבירים מידע אמין. ההנחה הבסיסית היא שקיימת אמת מוחלטת, היא מושלמת ואינסופית, ולכן היא קודמת לסופי ומתנה את קיומו. לכן הדרך האחת והיחידה לידיעה וודאית היא דדוקציה: לדעת מהו השלם, ואז אפשר לגזור ממנו את החלקים המרכיבים אותו. כאן הידע הוא מוחלט.

https://ninaramon.wordpress.com/2006/10/06/%D7%90%D7%99-%D7%A9%D7%9D-%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%A0/

• האם רציונליות היא הדרך הנכונה להתייחס לחיים?

הרציונאל בא לעשות לנו סדר. שלא ניגרר אחרי הרגש המתעתע. וגם לתת הסבר הגיוני לדברים לא ברורים:

• האם הגישה הרציונלית היא הגישה הנכונה?

• האם אפשר לסמוך על החושים הרציונליים שלנו?

• האם יש אמת מוחלטת אחת עליה ניתן לבסס את הבנת החיים?

• האם אנחנו יכולים לסמוך על השכל הישר?

• למה אנחנו תומכים וסומכים על דברים שהם רציונליים?

• עד כמה רציונליים כדאי להיות? איפה עובר הגבול בין רציונאליות מוגזמת לחוסר רציונליות?

הגישה הרציונלית לקבלת החלטות:

הגישה הרציונלית לקבלת החלטות הגישה הרציונלית מבוססת על שתי הנחות : אינדיבידואליזם מתודולוגי ורציונליות מוגבלת (אינסטרומנטלית) מסורת האינדיבידואליזם המתודולוגי גורסת שכל אירוע וכל תהליך חברתי אנושי נגרמים ומוסברים על ידי פעילות של בני אדם . לפיכך כל אירוע ניתן לרדוקציה לפעולות של כל הפרטים ( בני האדם ) המרכיבים את שלביו . בני האדם אינם פועלים בחלל ריק , אלא מושפעים מגורמים רבים , אבל רק פעולתם ( או אי פעולתם , ( ולא הגורמים המבניים , מסבירה וגורמת תוצאות . כדי להסביר התנהגות בני אדם מאמצת הגישה את הנחת הרציונליות המוגבלת ככלל התנהגותי . לפי הנחה זו , כל בני האדם פועלים למקסם את תועלתם.

http://www.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=68152113

• האם חשוב, שהחלטה שאנחנו מקבלים תהיה רציונלית?

• מהם הפרמטרים לקבלת החלטה?

• איך לקבל החלטה נכונה? איך לשלב נכון בין שכל לרגש ושאר המרכיבים בקבלת החלטה?

רציונאליות מסדרת את הדברים, נותנת הרגשה של בטחון. יש חוקיות, יש הגיון בדברים. נשמע פתרון מצוין.

• מה מחיר הרציונליות?

• האם ע"י הכרה של הרציונל בני האדם יכולים להגיע לאושר?

• האם הכרה והבנה של הרציונל מחוייבת כדי להגיע לאושר?

רציונליזציה

ניסיון לתת צידוק ומניעים לכאורה הגיוניים לפעולה או לדעה שלאו דווקא הגיוניות.

https://milog.co.il/%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%A6%D7%99%D7%94

ההגנה הללו הוא רציונליזציה: מנגנון באמצעותו מספק האדם הסבר רציונאלי להתנהגות שהינה בלתי רציונאלית או המהווה איום על העצמי. דוגמא לרציונליזציה ניתן לראות בילד אשר חש קנאה בלתי נסבלת בצעצוע של ילד אחר ורוצה ללכת הביתה "כי כבר מאוחר". בפסיכולוגיה - הסבר של אירועים או של התנהגות במונחים שמסתירים את הסיבות האמיתיות. לדוגמה, האדם מסביר שלא הלך למסיבה כי היה עייף, כאשר הסיבה האמיתית היא שפחד לפגוש אנשים חדשים.

http://www.infomed.co.il/definition-3774/

• מה חשוב לאדם להצדיק ע"י הרציונל? אילו דברים הוא מתקשה לקבל ועושה להם עיבוד רציונלי?

• למה ההגיון נותן שקט? מסדר דברים? ואת מה הוא מסדר?

• למה אדם צריך להסביר לעצמו התנהגות בלתי רציונלית?

• למה חוסר רציונליות מבלבל, מאיים, מלחיץ?

• למה יש לאדם צורך להרגיש שהוא רציונלי ולתרץ לעצמו ברצינליות את מעשיו?

• האם אדם יכול להתקיים בלי להתייחס ברציונלית לחייו?

הרציונל העליון

הארי פוטר והשיטה הרציונלית:

זהו סיפורו של הארי פוטר ב"יקום מקביל" שבו אביו המאמץ הוא פרופסור באוקספורד, והארי גדל על ספרי מדע, פסיכולוגיה, מדע בדיוני, ועוד. עד שהוא מקבל הזמנה להוגוורטס ומגלה מציאות של קסמים, שלא מתיישבת בכלל עם מה שהוא למד על העולם עד כה. הארי לא מקבל את המצב בשתיקה, הוא משתמש ביכולותיו המדעיות כדי להבין לכל הרוחות איך קסמים עובדים, ובו זמנית משתמש בידע שלו בפסיכולוגיה קוגניטיבית (וביכולת המרשימה שלו להיכנס לצרות) כדי להשליט כאוס בהוגוורטס. ראייתו של הארי החלה להיטשטש בשעה שמוחו התחיל להבין מה בדיוק השתבש. כל הרעיון של יקום מאוחד בעל חוקים מתמטיים סדורים, זה מה שנזרק עכשיו לפח; כל הרעיון של פיזיקה. שלושת אלפים שנה של פירוק בעיות גדולות ומורכבות לחלקים קטנים יותר, הגילוי שהמוזיקה של כוכבי הלכת היא אותה המנגינה של תפוח נופל, הגילוי שהחוקים האמיתיים הם אוניברסליים לחלוטין ואין להם יוצאים מן הכלל בשום מקום והם מתבטאים כמתמטיקה פשוטה השולטת בחלקיקים הקטנים ביותר, שלא לדבר על הגילוי שהתודעה היא המוח והמוח עשוי מנוירונים, שהמוח הוא מה שעושה את האדם מי שהוא – ואז אישה אחת הפכה לחתולה והכול הלך.

http://rationality.co.il/index.php/hpmor/chapter-2/

• האם קיימת צורת חשיבה/ רציונל אחר?

• מהי חשיבה עליונה, גבוהה, רוחנית? האם היא מורכבת מרציונליות, רגש?

• האם קיים מרכיב נוסף או שמדובר בצירוף אחר בין רגש לשכל?

• האם השכל העליון נבנה מצירוף שכלי-רגשי בין אנשים, או שמדובר בשכל עליון שהוא עצמאי מבני אדם? האם בני האדם הם חלק ממנו או רק מכשיר לגילוי שלו?

• מה ההבדל בין הצורה שבה אדם רציונלי חושב לבין חשיבה של מקובל?

• האם רכישה של מחשבה גבוהה משפיעה על הבנת העולם?

• מהו הרציונל עליו עלינו לקבל החלטות שיטיבו את חיינו?

• מהו הרציונל הדומיננטי היום באנושות ומה הרציונל אותה מביאה חכמת הקבלה?

• האם חכמת הקבלה היא מדע רציונלי?

• מה ההבדל בין חשיבה שכלית רציונלית, לצורת החשיבה שמביאה חוכמת הקבלה?

• האם אמונה היא רציונלית?

האם אפשר לחבר בין רציונליות "קרה" לבין הרגש והצורך במשמעות?

לדעתנו הדבר אפשרי. לנסיון שלנו לחבר ביניהן אנחנו קוראים בשם רוחניות חילונית. הרוחניות החילונית רואה חשיבות לכך שיהיה סיפור מסגרת לחיינו, סיפור שיעזור לאדם לפתח את עצמו, לממש את יכולותיו ולהרגיש שלם לאורך מסע חייו. רק בעזרת סיפור מסגרת כללי שכזה האדם יוכל להתעלות מעבר לצרכיו ההישרדותיים ולפתח את עצמו כך שהוא יהיה חופשי יותר, שלם יותר ובעל משמעות. חשוב שסיפור כזה לא יהיה דוגמטי ונוקשה אלא דינמי ומשתנה אשר מבוסס ככל האפשר על הידע המדעי שאנו מגלים ועל התובנות הפילוסופיות שהאנושות הגיע אליהן לאורך ההיסטוריה. זוהי פרשנות פילוסופית שנותנת לכל אדם מסגרת כללית בלבד ובתוכה מאפשרת לבחור את דרך החיים המתאימה לו. הצעה זו לרוחניות חילונית מורכבת משלושה שלבים.

https://www.hayadan.org.il/meaning-in-a-rational-world-2805171

להגיע לרציונל העליון

• מהי חשיבה מערכתית? האם ניתן ללמוד אותה?

• איך אפשר להגיע לחשיבה מערכתית?

• מה קורה לאנשים בתהליך? מה משתנה בהם, וכיצד זה קורה?

• כדי להגיע לחשיבה עליונה - האם אנשים צריכים לאזן קודם את השכל-רגש שלהם?

• האם למשל אדם רגשי מאד או אדם שכלי מאד צריכים להשתנות כדי להכיר, להבין את המערכת? האם הם צריכים לגדל בתוכם את החלקים החסרים שלהם כדי להבין את המציאות?

• האם מדובר בהוספת גורמים חדשים לחשיבה או ביחס אחר בין רגש לשכל?

• האם בחשיבה הרוחניות האדם שומר על הרציונאליות שלו? האם היא עדיין פועלת?

• האם קיים המושג רציונל ברוחניות? אם כן, איך הוא מתבטא?

• המקובל הוא רציונלי? איך הוא חושב? איך הוא מרגיש?

תכנית שנייה - חברה רציונלית

זרימה:

• רציונליות בפוליטיקה.

• רציונליות ודמוקרטיה.

רציונליות בפוליטיקה

רוב הציבור, ברוב המדינות, הוא בור מוחלט בנושאים פוליטיים ובשאלות של מדיניות. מחקרים רבים שנערכו לאורך עשרות שנים בארה"ב הוכיחו זאת: לציבור אין מושג ירוק גם בשאלות פשוטות מאוד. הראשון שניסח את הטענה הזאת היה הכלכלן אנתוני דאונס ב–1957, והוא קרא לזה "בורות רציונלית". הידע שלנו בתחומי מדיניות הוא אפסי כי אנחנו רציונלים. פוליטיקה דומה לספורט: אנחנו נהנים לעקוב אחרי הקבוצה שלנו ואחרי הקבוצות היריבות, אנחנו מפתחים הזדהות עם הקבוצה שלנו וטינה לקבוצות מתחרות, עוקבים ואוספים מידע על הקבוצות - אף על פי שאין לנו שום השפעה על תוצאות המשחקים.

מאחר שאנחנו מפיקים תועלת פסיכולוגית או סוציולוגית ממידע חיובי על הקבוצה שלנו או שלילי על הקבוצה היריבה - רובנו מחפשים מידע שתומך בדעותינו הקדומות. אם אתם נמנים עם אלה שמתעבים את נתניהו, אתם תיטו לחפש מידע שמחזק את דעתכם שהאיש הוא סכנה לדמוקרטיה, לחברה ולכל דבר אחר. אם אתם מתומכיו, סביר שתחפשו רוב הזמן מידע שיאשרר את דעתכם הקדומה. חיפוש מידע שתואם את דעותינו הקדומות לא רק מייצר לנו תועלות פסיכולוגיות, אלא גם מונע מאתנו עלויות חברתיות. רוב האנשים נוטים לחפש את חברתם של אנשים שדומים להם או חושבים כמוהם. רוב האנשים משתייכים לקבוצה מסוימת. הבעת דעות שונות מהדעה המקובלת בקבוצה תהיה כרוכה במקרים רבים בעלות חברתית כבדה. ניסויים שונים שנערכו במשך השנים גילו שדווקא האזרחים הפעילים והמתעניינים ביותר בעניינים הפוליטיים הם אלה שנמנעים במיוחד מלהיחשף להשקפות ולמידע שסותרים את דעתם, ויעשו מאמץ מיוחד כדי להימנע מחברתם של אנשים שיכולים להציג השקפת עולם אחרת. סיכום ביניים: פוליטיקה, בניגוד לרוב תחומי חיינו, היא זירה שבה אין לנו שום תועלת מחיפוש אחר העובדות או אמת כלשהי, ולכן רובנו מפתחים בורות רציונלית או אי־רציונליות רציונלית. אנחנו לא באמת מחפשים ללמוד, להבין ולאסוף מידע, אלא בעיקר מעוניינים לחזק את דעותינו הקיימות. לא מפני שאנחנו טיפשים, עצלנים אלא משום שזאת התנהגות רציונלית.

כלי התקשורת מזהים בדרך כלל את טעמו של הקהל שלהם ואת דעותיו הקדומות. ברוב המקרים, רוב העיתונים ורוב העיתונאים ינסו לספק לקהל שלהם את מה שהוא רוצה: אשרור לדעותיו הקדומות. יש כלי תקשורת שמשרתים קהל ימני, יש כאלה שמשרתים קהל שמאלני ויש את אלה שיעשו הכל כדי לקלוע למכנה המשותף הרחב ביותר, לא להרגיז ולאתגר שום דעה מקובלת. הבחירה של רבים מאתנו להפסיק להתעניין בפוליטיקה, במדיניות, בעובדות ובמידע או לאסוף רק מידע שמתאים לקבוצה שלנו ומחזק את דעותינו הקדומות גורמת לנו סיפוק אישי ומונעת מאתנו אי־נעימות בסיטואציות חברתיות רבות. אבל כקולקטיב אנחנו יורים לעצמנו ברגל. זה אולי טבעי, גלובלי, רציונלי ומתבקש - אבל זה הרסני. ואסיים עם השאלה בכותרת: לא, סביר להניח שאין לכם עניין רב במידע על ראש הממשלה כדי לגבש את דעתכם עליו, ועוד פחות סביר שמידע חדש שאגלה לכם ישנה את דעתכם עליו, לחיוב או לשלילה. השאלה היא פחות מה אני צריך לעשות כדי שדעתכם על נתניהו תהיה מבוססת, אלא מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהדיאלוג והקריאה יהיו דמוקרטיים ומבוססים על אמת ולא רק על דעות. כאן אולי אין לכם דעה קדומה ואיזשהו רעיון, וחשוב שנתחיל לגבש כזה. הבחירה של רבים מאתנו להפסיק להתעניין בפוליטיקה, במדיניות, בעובדות ובמידע או לאסוף רק מידע שמתאים לקבוצה שלנו ומחזק את דעותינו הקדומות גורמת לנו סיפוק אישי ומונעת מאתנו אי־נעימות בסיטואציות חברתיות רבות. אבל כקולקטיב אנחנו יורים לעצמנו ברגל.

https://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.4069332

הבורות על נושא מסויים מכונה "רציונלית" כשאשר לא נראה שיש הרבה תועלת מעשית מהשגת המידע בנושא זה. לדבר זה יש השלכות על שורה של נושאים פוליטיים ולאיכות של החלטות בדמוקרטיה שבהם יש כמות גדולה של מצביעים. הסיכוי של כל אדם לשנות את התוצאה של הבחירות היא קטנה ולכן לפי התאוריה אין לאדם תמריץ משמעותי לשנות את התוצאה. דבר זה נכון גם לגבי שיטות כמו דמוקרטיה ישירה וכן לגבי סוגיות כלכליות כמו מוצר ציבורי ובאופן כללי לגבי כשלי שוק או תוצאות שוק שהפרט הבודד אינו יכול לשנות אותם.

המונח משמש בדרך כלל בתחום חקר הכלכלה בעיקר בתחום של תאוריית הבחירה הציבורית אבל הוא יכול לשמש גם בדיספלינות אחרות שחוקרות את התחומים של רציונליות ובחירה כמו פילוסופיה ותורת המשחקים. המונח נטבע על ידי Anthony Downs בספר An Economic Theory of Democracy שיצא לאור בשנת 1957

https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%AA

• האם הדעות שלנו מבוססות על רציונליות?

• למה רואים את הניגוד בפוליטיקה בין אידאולוגיות השמאל והימין, כאילו כל אחד ממש נמצא בעולם אחר עם רציונל משלו?

• כיצד ניתן לשמוע את האמת - או לפחות לראות תמונה רחבה יותר, מערכתית יותר בתחום הפוליטי?

• מהו הבסיס הרציונלי בהבדלים בין אידיאולוגיות השמאל והימין?

רציונליות ודמוקרטיה

האדם מיסודו הוא יצור רציונלי ומוסרי, בעל תבונה, השואף להשתמש בתבונה זו במהלך כל חייו. האדם הוא יצור אוטונומי (עצמאי). מכיוון שאדם רציונלי, אוטונומי ובעל תבונה, יכול להחליט החלטות הנוגעות לו בכוחות עצמו, הרי שהוא גם יכול לארגן לעצמו את השלטון המדיני כך ששלטון זה יגן על הדברים החשובים לו כאדם- זכויותיו ורכושו.

https://www.sikumuna.co.il/wiki/%D7%94%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94_%D7%9B%D7%A2%D7%A8%D7%9A,_%D7%9B%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A4%D7%AA_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_%D7%95%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D

למעשה, הדמוקרטיה שלנו מושתתת על ההנחה שהאדם הוא יצור רציונלי, שיכול לבחור, ולקבל החלטות בצורה מושכלת, ועל כן ניתנה לו זכות הבחירה.

• אם אנחנו לא רציונליים, אז מה זה אומר על הדמוקרטיה? האם זה משטר שאינו מתאים לאדם?

• מה עושים אם כן? הרי לא ניתן לבחור במנהיג אי-רציונלי שישלוט בכולם באופן אוטוריטרי..

• כיצד רציונל גבוה יותר יכול לעזור?

אי רציונליות בויכוחים בין אנשים/בני זוג:

• כששני אנשים רבים, מה שאנחנו בד"כ רואים זה שני אנשים שמנסים להסביר לשני את הרציונל שלהם לדברים. והרבה פעמים זה פשוט לא מצליח. לכל אחד רציונל אחר. בנוסף, ככל שהויכוח "גדל", כל אחד מחפש הצדקות כדי לתמוך בזוית שלו, וכך מתחפרים יותר ויותר עמוק כל אחד בצד שלו. מדוע זה קורה לנו שוב ושוב?

• כיצד רציונל גבוה יותר יכול לעזור?

אנטישמיות:

• אחת התופעות הכי לא הגיוניות כביכול שיש. לכל אחד תירוץ אחר לשנוא יהודים, אבל באמת, אי אפשר לתפוס את עוצמת התופעה והיקפה. במישור השכל הישר-ישראל עושה המון למען האנושות, היא רוצה שלום, היא רוצה לחיות בשקט..אבל עדיין, משהו רגשי גורם לעולם לראות בנו הגורם ההרסני ביותר בעולם. מה יש לחוכמת הקבלה להגיד על כך?