חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1198

הבועה הישראלית

מטרות:

• ה-"בועה התל אביבית", מייצגת תופעה שקיימת בכל מדינה - "אנשי העיר ואנשי הפריפריה". מה מהות התופעה והפערים שבין אנשי הערים הגדולות לאנשי הפריפריה?

• מה תפקיד כל חלק בהתפתחות המדינה והחברה, ומהו הקשר הנכון ביניהם? 

• הבועה הישראלית בעולם:

  • מהי?

  • האם אנחנו מודעים אליה?

  • איך לצאת ממנה?

זרימת התכנית:

• תדמית הבועה של תל אביב

• מאפייני הבועה התל אביבית

• ההבדל בין תל אביב לשאר המדינה

• הקשר הנכון בין תל אביב לשאר המדינה

• הבועה הישראלית

• לצאת מהבועה הישראלית

פתיחה:

מאפייני הבועה התל אביבית: תל אביב היא לב העניינים - כלכלית ותרבותית.  

אליטות, מצב כלכלי טוב, מקצועות חופשיים, הייטק. חשיבה פתוחה ומתקדמת, אוירה קוסמופוליטית חילונית. מרכז של אומנות, תרבות, מוסיקה, בידור ובילויים. 

בעלי ערכים ואורח חיים שונה מאשר בשאר אזורי הארץ - כלכלית ותרבותית. 

אנשי העיר ואנשי הפריפריה: קיימים כל מיני סיפורים ומשלים על עכבר העיר ועכבר הכפר:  עכבר הכפר חי בשדות הפתוחים, ניזון מאוכל פשוט אך חי חיים רגועים ושקטים, ואילו עכבר העיר הוא מפונק (אוכל טוב, תנאים טובים) וכל הזמן עסוק וממהר. 

בכל העולם קיים שוני בין אנשי הערים הגדולות והמרכזיות לאנשי הפריפריה. אצלנו כשמדברים על אנשי העיר האצבע מופנית לת"א, אך התופעה קיימת גם בברלין, מוסקבה, בייגין, ניו יורק, לונדון ובשאר העולם. 

אנשי הערים הגדולות חיים "בבועה" משלהם. הם מרגישים יותר קוסמופוליטיים, יותר מתקדמים, הם אלה שמובילים את הכלכלה והתרבות, מקצועות חופשיים, מובילים את הטרנדים החדשים בכל דבר. הם בתנועה מתמדת, חיים בקצב מהיר. חיים בלב התרבות, המסחר והכלכלה. 

תדמית הבועה של תל אביב

• ערים גדולות לעומת הפריפריות:

  • מה יוצר את התופעה הזו? מה יוצר את ההבדלים הללו?

  • מדוע התופעה הזו קיימת?

• מה מהותית שונה, בחיים בערים הגדולות, לעומת חיים באזורים אחרים?

• אנשי העיר ואנשי הפריפריה:

  • מה מאפיין כל אחד מהם?

  • מדוע השוני ביניהם יוצר בועה?

  • מה הם מרגישים אחד כלפי השני? האם קיימת קירבה, איבה, מבינים אחד את השני?  

  • האם בתקופתנו הקיטוב ביניהם גדול יותר מאי פעם? למה?

  • מה צריך להיות הקשר הנכון ביניהם?

מאפייני הבועה התל אביבית

מאפייני האוכלוסייה והערכים של "מדינת תל אביב" שונים מהערכים של כלל אוכלוסיית ישראל ובפרט מערכים והמאפיינים של תושבי הפריפריה ועיירות הפיתוח, כך שאזור המטרופולין של תל אביב מהווה כמעין "בועה" או "מדינה בתוך מדינה". הביטוי "הבועה התל אביבית" הוא כינוי נפוץ לחלק מהאוכלוסייה התל אביבית.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%AA_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91

בשביל ישראלים רבים, הצירוף "תל־אביב" הוא כבר מזמן לא רק שם של עיר, אלא הגדרה של זהות. מגורים בעיר הזו פירושם הכרזה על תפיסה פתוחה, ליברלית, חילונית מאוד. [..] "מדינת תל־אביב" או "הבועה" הם חלק מהכינויים שהעיר העברית הראשונה קיבלה בפי מבקריה, שנוהגים לייחס לתל־אביבים אדישות כלפי הבעיות והצרכים הביטחוניים של שאר חלקי המדינה.

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/728/446.html

אתמול בזמן הטילים אנשים המשיכו לשבת בפאבים ולשתות את הבירה שלהם. זה לא קצת הזוי?"זה לא הזוי, זה נורמלי, זה בדיוק ההפוך מהזוי. מה ציפית שהם יעשו? כאשר תקופה ארוכה מאוד לא קורה שום דבר, בכל מקום שבו תהיה אזעקה לאנשים תהיה בעיה עם לקיים את ההוראות. אחרי שיקרה משהו תאמין לי, באזעקה השנייה כולם ירוצו. ככה זה עובד תמיד, לא להתרגש. זה לא סיפור של בועה. תושבי תלאביב־יפו הם תושבי מדינת ישראל. הם כולם חלק ממדינת ישראל". 

https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-689635

ההבדל בין תל אביב לשאר המדינה

הבועה התל אביבית מסמלת את הקיטוב והפילוג הקיימים במדינה בין "מדינת תל אביב" לשאר חלקי המדינה. זה כביכול קיטוב על רקע גיאוגרפי, אך בפועל זה קיטוב על רקע של סגנון חיים, צורת חשיבה, מצב כלכלי ותעסוקתי, ערכים. 

"תל אביב היא חלק ממדינת ישראל,  היא לא בועה, היא בבואה", הוא משפט שחולדאי אוהב לחזור עליו, אבל בשנים האחרונות דומה שמתנהל קרב זהויות אימתני בין "מדינת תל־אביב", שאוהבים לאהוב בעולם, לבין "מדינת ירושלים", שהולכת ונסגרת." כשהנסיך הבריטי וויליאם ביקר בארץ הוא סירב להיפגש בירושלים עם ראש העירייה היוצא ניר ברקת, אבל הסתובב בעונג עם חולדאי על החוף בתל אביב. גם באיגוד השידור האירופי העדיפו לקיים את תחרות האירוויזיון בתל־אביב, כך שבמאי צפויה בעיר חגיגה.

https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5373504,00.html

• מדוע מורגש, שמתנהל "קרב זהויות" בין "מדינת תל אביב" לשאר המדינה?

• האם המהות, האופי השונה, הוא הבעיה או היחס של תושבי תל אביב, לשאר הארץ? 

"תל אביב היא בהחלט לא בועה", קובעת תמיר. "על הרצף שבין הצד המסתגר ובין הצד הפתוח והאוניברסלי, אין ספק שתל־אביב נמצאת בקצה הדינמי, המשתנה והפתוח. זה תפקיד שהיא שיחקה תמיד בהיסטוריה של מדינת ישראל. למעשה, היא נוסדה מראש כאלטרנטיבה למה שהייתה המציאות בארץ ישראל של ראשית המאה ה־20. הרעיון היה ליצור משהו מקומי, עכשווי, יותר חילוני, יותר בדיאלוג עם העולם לעומת 'היישוב הישן' – ועד היום תל־אביב היא כזו. כל הדימויים של 'העיר הלבנה', 'העיר שעלתה מן הים', מתאימים לרעיון הזה. זה לא אומר שהתושבים עצמם מנוכרים לשאר המדינה. נכון שהם חיים במציאות שונה, אבל בעיניי זה רק לטובה: כל חברה צומחת רוצה ליצור מוקדי התחדשות, ותל־אביב היא בהחלט מוקד כזה".

https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/728/446.html

• האם תל אביבים, חיים בבועה יותר משאר הישראלים? 

• האם באמת בתל אביב, אדישים יותר לבעיותיה של המדינה?

• מה מהותית, שונה בחיי תל אביב, משאר הארץ ומדוע השוני הזה יוצר בועה?

• אם אין שוני, למה ישנה טענה שתל אביב נחשבת כ-בועה המנותקת מישראל?

• מה מפריע, לתושבי ישראל, במהות התל אביבית, בחיים ב-"בועה"? ומה מפריע לתל אביבים בשאר ישראל?

הקשר הנכון בין תל אביב לשאר המדינה

• איזה קשר, אמור להתקיים בין תל אביב לשאר המדינה?

• כדי שתהיה אוירה טובה במדינה, האם המהויות השונות ברחבי הארץ, אמורות להשתנות או שאפשר להגיע להרמוניה כפי שאנחנו?

• ''היא לא בועה, היא בבואה''- אולי תל אביב, מייצגת נטייה בכל העם? מה קיומה משקף על שאר העם?

הבועה הישראלית

שלמה דברת: אנחנו חיים בבועה - יש לנו בעיה במנהיגות הפוליטית.

דברת, ממייסדי קרן הון סיכון כרמל ונצ'רס: "בהיי-טק הישראלי יש 500 חברות בוגרות שמוכרות במעל ל-20 מיליון דולר לשנה".

שלמה דברת, אחד מבכירי ההיי-טק הישראלי וממייסדי הון סיכון כרמל ונצ'רס, ביקר היום בכנס פורום MIT ליזמות את התנהלות המערכת הפוליטית במדינה. “אני אופטימי לגבי תעשיית ההיי-טק הישראלית. אני פחות אופטימי לגבי מדינת ישראל" אמר דברת, "אנחנו חיים בבועה. קל לנו נורא בתעשיית ההיי-טק להמשיך ולחיות בבועה הנוחה של מדינת ההיי-טק, שיש שמכנים אותה 'מדינת תל אביב'. קל להישאר בבועה אבל אני מודאג מהמצב כאן. במדינת ישראל יש מגזר פרטי יוצא דופן באיכותו. עם יכולות יוצאות דופן. אבל יש לנו מגזר ציבורי עם בעיות קשות מאוד.

https://www.themarker.com/technation/1.655723

• האם הישראלים חיים בבועה?

• מהי הבועה הישראלית? ההרגשה שהכל טוב בגלל ההצלחה הכלכלית?

• מה המיוחד בבועה הישראלית? מה מאפייניה?

• מה הכוונה שישראל חיה בבועה?

• אז למה בכל זאת נראה, שתושבי ישראל מנותקים ממה שקורה בעולם?

• עם מה אנחנו לא מתמודדים בעצם?

• האם אנחנו מנותקים במודע/ מבחירה? למה?

• מה יש במציאות בישראל, שגורמת לאדם להיות מנותק ממה שמחוצה לו?

לצאת מהבועה הישראלית

• איך ישראל יכולה לצאת מהבועה?

• מה חסר לישראל, כדי להרגיש את העולם?

• האם השינוי, יבוא דרך זעזועים חיצוניים או פנימיים?

• אם אנחנו כעם, באמת חיים בבועה, מה בעצם אנחנו מפסידים בגללה?

• לחיות מחוץ לבועה:

  • מה זה אומר?

  • מה זה ישראלי שחי מחוץ לבועה?

  • מה זו ישראל שחיה מחוץ לבועה? מה שונה בה?

• האם ישנה אפשרות לא לחיות בתוך בועה, או שכל מדינה, יוצרת לעצמה בועה כדי שתוכל להתקיים?