|
מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412 |
חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1287
אתגרים בלמידה מרחוק
מטרות:
מהם העקרונות של הגישה האינטגרלית
הצגת פתרונות הגישה האינטגרלית למצבים מאתגרים בחיים
מהם השינויים הנדרשים מכל אדם, על פי הגישה האינטגרלית, על מנת להגיע להשלמה ושלום בין האנשים?
הצעות יישומיות לשינוי התנהגותי על פי הגישה האינטגרלית.
זרימת התכנית:
סיפור המקרה
הגדרת התופעה
התופעה מעיני כל דמות
הסיבה לתופעה
פתרונות מוכרים
הפתרון על פי הגישה האינטגרלית
הדרך לפתרון על פי הגישה האינטגרלית
דרכי התמודדות עם טיפול לא נכון בתופעה
איך נמנעים מלהגיע לתופעה?
פתיח:
במהלך תוכניתנו נעסוק בגישה האינטגרלית למצבי החיים. גישה מחברת, שתעזור לנו לצאת מכל משבר, קונפליקט או דילמה למצב של השלמה, חיבור ושמחה. בתוכנית נציג מספר מצבים מהחיים, ונדון בגישה הנכונה לפתרון המצב, לפי העקרונות האינטגרליים של חכמת החיבור.
סיפור המקרה:
אנחנו בתקופת הקורונה. הלימודים מתקיימים באופן וירטואלי בזום. צורת הלימוד הזו גורמת למתחים רבים בין המורים, מערכת החינוך, התלמידים והוריהם.
נדבר היום על מורה שמלמדת בכיתת תיכון. המורה חווה קושי ללמד כאשר הילדים נמצאים מאחורי מסכים. מהצד השני, משרד החינוך מתווה דרישות חינוכיות גבוהות, עם הרבה מטלות וציפיות. מה שגורם לה להרגשת עומס מטורף. הילדים גם חווים קשיים - לחץ מהמשימות הרבות, ריחוק רגשי מכך שהם אינם מתראים פיזית. ההורים גם כן בלחץ כשמנסים לתמרן בין עבודתם ולבין פיקוח על השתתפות ילדיהם בזום.
קיים הרבה מאד לחץ לחץ על המורה, לחץ על התלמידים, לחץ מצד המערכת, לחץ מצד ההורים.
המורה צריכה לתמרן מול הילדים והוריהם מצד אחד ומול משרד החינוך בצד השני. המורה מרגישה שהיא לא יכולה לתת מענה למה שהתלמידים באמת צריכים, ומצד שני מתקשה לעמוד בלחץ כדי להספיק את כל דרישות משרד החינוך.
הגדרת התופעה
איך לעמוד בדרישות מערכת החינוך, וגם להצליח להיות רלוונטית כמורה עבור התלמידים והוריהם?
התופעה מעיני כל דמות
המורה:
המערכת רוצה שהתלמידים לא יפסידו שנת לימודים, אך להעביר חומר לבני נוער בזום זו משימה בלתי אפשרית
אני רואה איך הם בנייד, או מכבים מסך. אני עוד יותר שוטר מקודם
חוץ מכמה שהם יודעים ללמוד לבד, לשאר אין סיכוי לעבור את השנה
לא קיבלתי כלים מתאימים ללמד דרך המחשב, בטח יש דרכים ושיטות בהם אפשר לייצר יותר עניין ופחות להרדים ילדים מול המסך בצד השני
אי - אפשר לשמור על טוהר הבחינות (למרות כל המצלמות והשיטות הם עדיין יכולים להעתיק בקלות, ולכן נראה שהבחינות כפי שהן לא רלוונטיות)
הילדים שלי גם בבית, נראה שיש לי פחות זמן אליהם בגלל כל ההכנות שנדרשות ממני בגלל הלמידה המקוונת
ההנחיות משתנות לפעמים כמה פעמים ביום, ואני צריכה להתיישר לפי ההנחיה כל פעם מחדש. לשנות מערכים, ללמוד ללמד באמצעים דיגיטליים
משרד החינוך:
אסור שהנוער יפסיד שנת לימודים למרות המצב
משרד החינוך חייב להיות רלוונטי בכל מצב
צריך להמשיך לתת מענה שישאיר את כולם כמה שיותר בהרגשה של שגרה
מוריד את רמת המבחנים כדי שהתלמידים בכל זאת יעברו את הלימודים
מנסה לתת מענה חברתי לתלמידים לאור הצורך שעולה מהשטח. אבל יש קושי לבנות ולהנחיל למורים את הגישה והשינוי בזמנים קצרים ומשתנים
התלמידים:
משעמם, מעייף, קשה להתרכז, רוצה לפגוש את החברים
אנחנו לא רגילים ללמידה כזו
קל לנו יותר להגיע לכיתה
לפעמים הלמידה בזום מוצלחת יותר מכיוון שקל יותר לקבל שקט וריכוז. המורה נותנת משימה ואנחנו עושים בקצב שלנו
טוב לי בבית, אבל כל הזמן יש משהו לעשות: מטלות, שיעורים, עבודות, והכל להגיש במחשב, יש גם בעיות אינטרנט ואז צועקים עלי או רושמים חיסור
אין שום רגישות כלפינו, שאנחנו גם עוברים שינוי גדול. חברתי, לימודי, יש לחץ פנימי יש הרבה חוסר וודאות גם אצלינו. אבל מי 'סופר' אותנו?
זה נמשך יותר מדי זמן כבר, בהתחלה זה עוד היה סביר, אבל עכשיו זה הפך למעיק וכולנו מחכים לחזור לכיתה
הורי התלמידים:
צריכים להיות "שוטרים" לדאוג שהילד יצא מהמיטה וישב כמו תלמיד
נראה לנו שהילדים לא מרוצים ברוב המקרים מהמצב שנוצר
יש יותר מדי הסחות דעת בבית, אחים בחדרים ליד, כל הזמן קמים למקרר. זה לא מרגיש סביבת עבודה רצינית
מאפשר לנו לראות מה לומדים בדיוק (במידה ואנו בבית)
יש יתרונות בלמידה בה כל אחד יושב מרוכז מול מחשב, אבל היישום לא טוב. המורים צריכים לקבל כלים שמדייקים את צורת הלימוד
אין יחס אישי לתלמידים, הלמידה בקבוצה גדולה
יש לי גם טענות למורה (שעכשיו אני שומעת איך היא מלמדת את הבן שלי) ואולי יש לי כמה עצות לתת לה..
ההורים מנסים לפקח על הזומים מהעבודה. וקיבלו עבודה חדשה, וחייבים לתפקד בה באופן שוטף, להשקיע בה, חייבים לשמור על מקום עבודתם. ומצד שני חייבים להיכנס לסיסמאות נוספות למערכות ממוחשבות ולפקח על הילדים שיתחברו ממקום העבודה. גם יותר עומס וגם פחות למידה. המצב נראה לא הגיוני, כמו פלונטר
הסיבה לתופעה
מהם הגורמים המביאים להתרחשותה של התופעה?
חוסר הוודאות והשינויים, השכם וערב, במערכת גורמים לכל הצדדים להיות חסרי סבלנות ותחת לחציל. איך אפשר להתייחס למצב?
למה ילדים שמעבירים זמן רב מול מסכים, לא יכולים גם ללמוד דרכם?
נראה שחווית הלימוד הופכת להיות כוללת את כל המשפחה. כולם בזום, בפיקוח אחד על השני, הכל מעורבב. האם זה מצב תקין?
פתרונות מוכרים
במצבי לחץ ואי וודאות, יש נטייה להיצמד יותר למוכר וישנו פחד לעשות שינויים, למרות זאת האילוצים מהשטח, לשנות - חזקים.
אם התלמיד לא מקשיב - ניצור יותר אינטנסיביות בלימודים, מבחנים, שיחות ועונשים.
באינטרנט ממציאים שלל הפעלות ורעיונות מקוונים כדי כביכול לגרום לשיעור להיות יותר מעניין.
עסקים כרגיל, כבר חוזרים לשגרה הקודמת, ובינתיים עושים מה שאפשר.
שיתופי פעולה בין הצוות להורה כדי לתמוך בילד אף הם לא מועילים, באיזשהו שלב הוא צריך להיות אחראי ללמידה שלו מעצמו. איך ניתן לייצר מצב כזה?
איך לרתום נכון את הילד להשתתף?
הפתרון על פי הגישה האינטגרלית
איך נכון להסתכל על התופעה? מהי נק' המבט הנכונה במקרים כמו אלו?
איך ניגשים למצב בראיה אינטגרלית? מהי הגישה הנכונה?
מהו הפתרון האינטגרלי במקרה זה? במה הוא שונה מפתרון רגיל?
מה מרוויחים מסגנון כזה של פתרון?
השותפים לפתרון:
מי השותפים לפתרון האינטגרלי? ומה חלקו של כל צד בפתרון?
האם הפתרון צריך לבוא מתוך המערכת או שצריכה להיות בשיתוף ההורים, הציבור אולי התלמידים?
האם על הורים לקחת חלק יותר משמעותי בלימודים?
המורים:
מה צריכה להיות הגישה של המורים?
מה חשוב שיביאו לכיתה? מה חשוב שידעו בעצמם?
על מה צריך לתת דגש בלימוד כרגע?
מה עליהם להבין שהם לא מבינים היום?
ההורים:
מה על ההורים להבין שהם לא מבינים היום?
מה מקומם במעגל החינוך?
להורים יש לעיתים טענות לילדים וגם הרבה לחץ עם ענייניהם - איזו נק' מבט חדשה כדאי להם לתפוס?
מה על מערכת החינוך להבין שהיא לא מבינה היום? האם היא יכולה להסתגל או שאבד עליה הקלח?
הילדים:
מה על הילדים/ תלמידים להבין?
האם יש להם חלק בשינוי המערכת או אולי גם בהם צריך להיות שינוי או הסתגלות.
איך עליהם לקבל את העולם המשתנה? איך להסתכל על המצב?
מה יחייב אותם להשתתף? המורה רחוקה וההורים בעבודה..
מה נכון לכולם כרגע? לאן כדאי לשאוף בתוך הסיטואציה, ומהי הסיטואציה העתידית הרצויה?
מה צריכה להיות מערכת היחסים בין כל הגורמים? האם צריך לפתח אותה כבר מעכשיו? מה יאפשר את השינוי?
הדרך לפתרון על פי הגישה האינטגרלית
מהו הצעד הראשון בדרך לפתרון, על פי הגישה האינטגרלית?
עם איזו גישה כדאי להגיע לתופעה/ מצב כמו זה?
מה כל גורם במערכת, מורה/ הורה/ תלמיד יכול ליישם כבר היום? מה כל אחד יכול לתרום כדי לשנות את האוירה וחווית הלמידה?
המורה:
מה מורה יכולה לעשות במסגרת הקיימת? האם במסגרת הקיימת יש באפשרותה להפוך את הלמידה למשמעותית? לחוויה טובה עבור התלמידים?
בצורה פרקטית - מה המורה יכולה להוסיף כדי לשפר את חווית הלימוד?
איך לעניין את הילדים להשתתף מרחוק? הם פחות מחויבים, מרגישים "חופשיים".
איך המורה צריכה להסתכל על העבודה שלה? על התלמידים? על התקופה?
אם היא תשנה דברים בתוך עצמה, האם היא תצליח לראות או ליצור חוויה אחרת אצל הילדים? מה לשנות בעצמה?
האם צריך לפתוח את המצב בפני התלמידים? לדבר גלויות איתם? לשתף אותם במשמעות התקופה, אולי ליצור איתם חווית לימודים שונה?
ההורים:
מהי הדרך של ההורים לשפר את המצב? מה הם יכולים לעשות? מה כדאי להם לעשות?
האם לקדם שיתוף פעולה עם המורה?
האם הדרך היא לדרוש מהמורה שינויים?
איזה גורם הם אמורים להוות בדרך הפתרון?
איזה תהליך הם צריכים לעבור כדי להיות מסוגלים להיות שותפים בדרך לפתרון?
מהם העקרונות האינטגרליים שאנחנו לומדים מדרך הפתרון הזו?
איך להתמודד עם הרגשות שמתעוררים, כאשר מנסים ליישם את פתרון הגישה האינטגרלית?
דרכי התמודדות עם טיפול לא נכון בתופעה
כשכל אחד עסוק רק ב'כיבוי שריפות' בחזית שלו, אף אחד לא מקשיב ורואה את השני.
השני תמיד לא בסדר, לא מקשיב לא מתחשב, לא שם לב וכו'.
איך נמנעים מלהגיע לתופעה
אנחנו נמצאים בתקופה של שינוי מתמיד. שינויים במערכת, חוסר וודאות ולחץ נראה שימשיכו ויגיעו. האם יש דרך למנוע הגעה לסיטואציות לא נעימות כאלו?
איך להכין עצמינו מראש? איך להתכונן?