אינטגרציה נכונה

אינטגרציה נכונה

פרק 1142|23 de jul. de 2019

מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. 

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1142

אינטגרציה נכונה

מטרות:

  • להבין מהי הדרך הנכונה למזג בין: תרבויות, קהלים שונים, גילאים שונים…

  • מהם הכללים שעל פיהם צריך לפעול כדי שתהליך של אינטגרציה יצליח?

  • איך נראית אינטגרציה נכונה?

  • מהם שלבי תהליך אינטגרציה נכונה?

זרימת התכנית:

  • עקרונות הבסיס לאינטגרציה.

  • אינטגרציה טבעית.

  • נחיצות האינטגרציה.

  • שלבי האינטגרציה.

  • הגישה הנכונה לאינטגרציה על פני ההבדלים.

  • אינטגרציה בישראל.

  • אינטגרציה עולמית.

רקע:

הגדרה מהמילון: 

  • הפיכת דברים נפרדים ושונים לישות אחת, מיזוג, שילוב, איחוד.

  • אינטגרציה חינוכית - שילוב תלמידים מרקע שונה מבחינה אתנית, סוציו-אקונומית, התפתחותית וכד' באותו בית ספר או מסגרת חינוכית.

https://milog.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%92%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%94

אינטגרציה בחינוך:

בחינוך, אִינְטֶגְרַצְיָה היא מהלך של מיזוג חינוכי בין תלמידים בני קבוצות חברתיות שונות. מיזוג חינוכי זה נקרא בשיח האמריקאי "דה-סגרגציה" (כלומר: ביטול ההפרדה). הקבוצות החברתיות יכולות להיות נבדלות אלו מאלו מבחינות גזעיות, אתניות וחברתיות-כלכליות. כפשוטה נתפסת האינטגרציה בחינוך כעירוב והפגשה של תלמידים הבאים משכבות סוציאליות או מקבוצות מוצא עדתיות שונות במסגרת לימודית משותפת - בית-ספר הטרוגני וכיתה הטרוגנית. באינטגרציה מדובר על קבוצות עדתיות, קבוצות חברתיות-כלכליות, קיימת גם אפשרות של חלוקה לפי כישורים והישגים לימודיים.

אינטגרציה כאמצעי או כמטרה:

נהוג לזהות שתי גישות עיקריות הקשורות למושג האינטגרציה. גישה אחת רואה באינטגרציה מטרה חברתית בפני עצמה. לעומת זאת, יש המציגים את עיקר חשיבותה של האינטגרציה בחינוך כאמצעי להשגת יעדים שונים, במישורים הלימודיים, הפסיכולוגיים החברתיים והכלכליים העתידיים. כאמצעי להגשמתן של מטרות, שואפת האינטגרציה לבנות כיתות בעלות הרכב אופטימלי או יעיל, שיביא למירב התפוקות החינוכיות.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%92%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%94_(%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A)

אינטגרציה גזענית:

אִינְטֶגְרַצְיָה גִּזְעִית (או דסגרגציה) הוא גישה לפיה מונעים סגרגציה (הפרדה גזעית) בקרב גזעים שונים באותה המדינה על ידי מתן זכויות שוות והזדמנויות שוות, ואף אפליה מתקנת. המונח מתייחס בעיקר לדסגרגציה בארצות הברית.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%92%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%92%D7%96%D7%A2%D7%99%D7%AA

אינטגרציה של העולים בארץ:

מודל ביניים בין אסימילציה וסגרגציה הוא מודל האינטגרציה: המהגרים שומרים על ערכי תרבות המוצא שלהם, ולצד זה מוסיפים לעצמם נדבך חדש של ערכים מתרבות היעד במגוון תחומי חיים דפוס. זה תואם הן את מטרותיהם של המהגרים והן את מטרות הוותיקים: בקרב הוותיקים מקובלת לאחרונה בישראל וגם במקומות אחרים בעולם האידאולוגיה הרב-תרבותית, הרואה בדפוס האינטגרציה כהגדרתו כאן - דפוס רצוי.

http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/9B57F581-A76B-4CC0-BB11-0BDC12DBFEC9/182115/8.pdf

אינטגרציה עיסקית - מיזוגים ורכישות:

תהליכי מיזוג ורכישה הם מהאתגרים הגדולים העומדים היום בפני ארגונים רבים. כאשר בוחנים הצלחות או כישלונות של תהליכי מיזוג מוצאים במקרים רבים שהכשל לא היה בהערכות עיסקית או פיננסית אלא בהבדלי תרבות של הארגונים המתמזגים. הפער בין המבנה החדש, הנוצר בעקבות המיזוג, מצריך הסתגלות תרבותית. הסתגלות זו אינה מידית ואוטומטית אלא תלויה בגורם האנושי והתרבותי. כאשר הפער מתמיד עלול הדבר לפגוע ביעילות וברווחיות הארגון. במקום להתרם מסינרגיה, הארגון מוצא עצמו מתמודד עם התנגשות  שנובעת מפערי העומק התרבותיים.

http://steps-wlb.com/merging/

פתיחה:

יש הרבה פעמים צורך לבצע תהליך של אינטגרציה, בין אם זה במקומות עבודה, במדינות אליהם הגיעו אנשים מתרבויות ומקומות שונים, בתי ספר שבהם תלמידים שונים זה מזה, וכו'. המטרה היא להפוך אותם לאחד שלם, שיפעלו בצורה משותפת, שירגישו שהם שייכים לישות אחת. 

עקרונות הבסיס לאינטגרציה

  • מהי אינטגרציה?

  • מה צריך להיות קו המחשבה היסודי, הבסיסי, כשבאים לחבר בין אוכלוסיות?

  • על בסיס מה מחברים בין אוכלוסיות? 

  • האם ניתן למזג תמיד בין תרבויות שונות או מנוגדות?

  • איך הופכים ''דברים נפרדים ושונים לישות אחת''? 

  • האם ישנם כללים מסויימים, שכדאי לאמץ, כדי לבצע אינטגרציה בצורה נכונה?

  • האם צריכה להיות תרבות שלישית שכולם משותפים לה?

  • אילו תנאים צריכים להתקיים, כדי שאינטגרציה תצליח?

  • מהי המחויבות, המוכנות שצריכה להיות מצד התהליך?

  • מהי המטרה המשותפת שיכולה לאחד בין שונים?

  • חוסר אינטגרציה - מה המחיר, מה הרווח? 

  • אינטגרציה - מה המחיר, מה הרווח? 

אינטגרציה טבעית

  • מהי הדרך הטבעית לאינטגרציה?

  • האם קיימת ''אינטגרציה'' בטבע?

  • איך הטבע מחבר בין דברים נפרדים?

נחיצות האינטגרציה

  • מהי המטרה של מיזוג בין תרבויות? 

  • האם כדי לחיות באותו מקום, חברות וקהילות שונות חייבות לעבור אינטגרציה?

  • האם כדאי, במקרים מסויימים, לא להתעקש ולתת לכל תרבות להישאר במקום שלה?

שלבי האינטגרציה

  • האם השילוב אמור להיעשות בשלבים? מהם?

  • לפי מה יודעים אם התהליך הצליח? 

  • לפי מה יודעים שהוא נכשל? 

הגישה הנכונה לאינטגרציה על פני ההבדלים

  • איך להתמודד עם ההבדלים שמתגלים בין אנשים וחברות? 

  • האם צריך להדגיש את הדומה? לחפש את המכנה המשותף בין אנשים?

  • האם החיבור צריך להיות בכל רמות החברה? - באיזה כן ובאיזה לא?

  • האם אפשר לחבר אנשים מבלי להתחבר עם התרבות, דעות, מנהגים שלהם?

  • האם יש זכות לחברה אחת לנסות לשנות את החברה השניה? 

  • האם נכון לדרוש מהחברה המתאקלמת לשנות מנהגים שלא מקובלים בחברה הראשית?

  • מה קורה לתרבות של כל אחד, כשעושים אינטגרציה בין תרבויות?

  • איך לא פוגעים בייחודיותה של תרבות מסויימת בתוך תהליך כזה? איך שומרים עליה?

  • כיצד השוני מעצים את השילוב ביניהן?

  • מה מרוויח כל צד מהצד השני?

  • מאילו טעויות כדאי להיזהר?

אינטגרציה בישראל

  • מה צריך להיות הגורם המשותף בישראל?

  • מה צריך להשתנות בתהליך האינטגרציה בישראל כדי שיהיה מוצלח?

  • האם צריך לערוך תוכניות מפורטות ע"י הממשלה? 

  • בארץ האינטגרציה האמיתית התחילה רק כאשר אנשים התחילו להתחתן עם אנשים מעדות שונות. האם יש ללמוד מכך משהו להבא? 

  • האם צריך לשנות את הסביבה, התרבותית/ חברתית, לעולים חדשים או דווקא להקיף אותם בכמה שיותר תרבות שלהם?

  • האם החברה ה''מארחת'', אמורה לשנות את אורחותיה או את דרך מחשבתה כאשר היא קולטת חברה חדשה? האם גם היא צריכה להעריך את ערכיה מחדש?

  • כיצד מתגברים על דעות קדומות וחששות?

  • כיצד מתגברים על עלבון ותחושות נחיתות?

  • האם אנשים בוגרים ומבוגרים - יכולים להקלט תרבותית בהצלחה, במקום חדש ושונה? במה זה תלוי?

אינטגרציה עולמית

  • האם האנושות אמורה לחיות כחברות, חברות או להיהפך לדבר אחד?

  • מה הגורם המשותף לכל האנושות?

  • האם בחברה מושלמת, לא יהיה לאדם צורך בתרבות 'משלו'? האם תהיה תרבות אחת משותפת לכולם? אם לא, אז איך תראה החברה המושלמת/ מתוקנת מבחינה תרבותית, האם תהיה אינטגרציה? איך חברה כזאת תראה מבחינה תרבותית?

  • האם מגזרים שונים, שכבר חיים זה לצד זה אבל בריחוק ואולי בניכור, יכולים להתחבר מחדש, גם אם כבר ההיקלטות הראשונית לא הוכתרה בהצלחה?

דילמת האינטגרציה כתוצאה מגל הפליטים והמהגרים מהמזרח התיכון לאירופה:

זיהוי הבעיה, שהיא היעדר מדיניות העונה על הצרכים שמשבר הפליטים יצר, וכן ניסוח תוכנית מקיפה הם תנאים חיוניים לטיפול בנושא. האתגר הגדול העומד בפני האיחוד (המצטיין בחיבור מסמכים שאפתניים) הוא יישום התוכנית. המסמך חוזר מספר פעמים על הצורך בסולידריות ובאחריות משותפת - מושגים שלכאורה אמורים להוות חלק מההוויה היום־יומית של האיחוד - אך המציאות שונה. במקום להדק את הקשר בין חברות האיחוד חשף משבר הפליטים בקיעים עמוקים ביניהן. במקום לנצל את המשבר להעמקת האינטגרציה גברה הנטייה לרה־נציונליזציה, ועמה גבר החיפוש אחר פתרונות ברמת המדינה. הניסיונות שנעשו עד כה לניסוח מדיניות משותפת בנושא הגירה ופליטים נכשלו, ולא נראה כי שינוי בכיוון של קבלת החלטות בדבר מדיניות משותפת צפוי בקרוב.

לצד האתגר הביטחוני - החיצוני והפנימי - שעמו מתקשה האיחוד להתמודד בכלל, והוא חמור במיוחד לגבי מספר מדינות חברות שקלטו את הפליטים, האינטגרציה של מבקשי המקלט הזמניים והקבועים תהווה אתגר רב־משמעות, שילווה את האיחוד עוד שנים ארוכות. הפער התרבותי והדתי וכן כשירותם של המהגרים להצטרף לשוק העבודה מהווים דילמות מבחינת המערכות הפוליטיות והחברות האזרחיות. כפי שניתן להתרשם מהתגובות של מרבית המדינות החברות באיחוד, מדובר במשימות שאינן פשוטות כלל ועיקר. 

בנוגע לסוגיית האינטגרציה של הפליטים המגיעים מהמזרח התיכון - למרות ניסיונות שנעשו מצד ישראל להעמיד לרשות מדינות החברות באיחוד ידע וניסיון שנצבר בנושא זה, השוני בין ההתנסות הישראלית לבין זו שעמה יצטרכו מדינות האיחוד להתמודד מפחית את יכולתה של ישראל לסייע. המטען האנטי־ישראלי המלווה בנימות אנטישמיות, שאותו מביאים עימם רבים מהפליטים, אינו צפוי להשפיע בטווח הקרוב והבינוני על מדיניות האיחוד האירופי כלפי ישראל. עם זאת, אין כל בסיס לתקווה בקרב חוגים פוליטיים מסוימים בישראל כי משבר הפליטים ואירועי הטרור, נוסף למציאות המזרח־תיכונית בעת הנוכחית, ידחקו את הסכסוך הישראלי־פלסטיני מסדר היום הפוליטי.

https://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/2016/12/INSS2016-17BalanceHEB4-1-71-78.pdf