חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1110 – 1111

התפתחות היהדות: תקופת מצרים והמדבר,

התפתחות היהדות: תקופת ההתיישבות בארץ ישראל

מטרות:

• מהם הגורמים להשתנותה של היהדות לאורך ההיסטוריה?

• מהו הקו המאחד בין המופעים השונים של היהדות?

• מה מייחד כל תקופה, מה המשמעות של כל שלב בהתפתחות של העם היהודי כחלק מהמימוש הסופי?

• האם ישנה התפתחות בקיום הכלל "ואהבת לרעך כמוך" ביהדות, על פני ההיסטוריה? - אילו סוגי חיבור ועוצמות חיבור היו בתקופות השונות של היהדות?

• לאן תתפתח היהדות בהמשך?

פתיח:

בתכניות הקודמות דיברנו על ראשית התהוות היהדות בתקופתו של אברהם. בכל תקופה היהדות נראתה קצת אחרת, לפחות למראית עין. עד שמרוב שלבשנו ופשטנו צורות זהות היא אפילו לנו לא כל כך ברורה. בהגעה לארץ ישראל האידאולוגיה התחילה לקבל צביון מדיני. היהדות, מאידאולוגיה בלבד, הופכת להיות קשורה לאדמה מסוימת, כל שבט קיבל נחלה, קשורה לעיר בירה ומקדש ששוכן בתוכה.

תקופת ההתנחלות:

על פי המסופר בספרי המקרא: שמות, ויקרא, במדבר ודברים, נמשך מסע העם לכנען ארבעים שנה. בראשית המסע, במעמד הר סיני, קיבל העם את לוחות הברית אשר נכתבה בהם חלק מהתורה - חוקה מקיפה שנועדה לעצב את אורחות חייו כעם ריבוני בארצו, והיא מושתתת על האמונה באלוהים. במהלך המסע התגבש העם לשבטיו שנערכו ככוחות צבאיים. בעבר הירדן המזרחי נערכה אספה מכוננת לפני חציית השבטים את הירדן: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה' אֱלֹהֶיךָ".^[7] ערב כניסת העם לכנען, מת משה, ובראש העם התייצב יהושע בן נון. על פי המסופר בספר יהושע, נכנסו שבטי ישראל, בראשותו של יהושע בן נון לכנען מעבר הירדן, והחלו במסע לכיבוש הארץ. בשלב ראשון נלחמו השבטים כגוף אחד, הביסו את בריתות מלכי כנען שיצאו נגדם, עלו על ערי כנען והשמידו אותן. בשלב שני, חולקה הארץ לשנים עשר אזורי התנחלות, שיועדו לכל שבט ושבט, והשלמת הכיבוש וההתנחלות הוטלה על כל שבט בנפרד.

...

התקופה הישראלית:

על-פי המסופר בספרים שמואל ומלכים כינון המשטר המלוכני הביא לשינוי משמעותי במצבו של עם ישראל. איחוד השבטים תחת הנהגה מרכזית הפך את ישראל למעצמה אזורית. בתקופת מלכותו של דוד עם ישראל הכניע את עמי הסביבה, ושיעבד אותם. תקופת שלמה בנו, מוזכרת כתקופת של שגשוג כלכלי ושלום. על פי המסופר בתנ"ך, עול המיסים והיריבות הוותיקה בין שבטי ישראל הצפוניים לשבט יהודה, הביאו לפיצול הממלכה המאוחדת לשתי ממלכות: ישראל בהנהגת שבט אפרים, ויהודה בהנהגת שבט יהודה, ובירתה ירושלים. תקופת קיומן זו לצד זו התאפיינה ביחסי שלום ומלחמה ביניהן לסירוגין, כשלרוב ממלכת ישראל הייתה הגדולה והחזקה מבין השתיים. אולם, בשונה מממלכת יהודה, ששמרה בדרך כלל על יציבות שלטונית והונהגה עד סופה על ידי שושלת מלוכה אחת - בית דוד, זועזעה ממלכת ישראל תכופות על ידי חילופי שלטון ושושלות. היישובים בממלכות ישראל ויהודה היו ככל הנראה זעירים, אך עברו תנופת עיור ופיתוח במאה ה-9 לפנה"ס. בשנת 722 לפנה"ס נחרבה סופית ממלכת ישראל לאחר מצור אשורי ממושך וגלי הגליות שהחלו ב-734 לפנה"ס.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A2%D7%9D_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

• כיצד ההתיישבות בארץ ישראל שינתה את היהדות?

• מה זה הוסיף למהות היהדות כשהם התבססו בחבל ארץ מסוים?

• איך זה שינה את החברה היהודית?

• איך מתבטאת היהדות בחברה היהודית באותה תקופה?

• עם ישראל היה עם נודד אח"כ התיישב, התבסס בחבל ארץ מסוים, ואז המליך עליו מלך. איך הצורה החדשה הזו, משפיעה על המהות היהודית?

בתנ"ך מוזכר במספר מקומות רצונם של בני ישראל להמליך עליהם מלך. רצון זה התממש לראשונה בקרב אנשי שכם שהמליכו עליהם את אבימלך בן גדעון, אולם מלוכתו של זה הייתה מוגבלת בזמן ובמרחב. מלך לכלל ישראל נמשח לראשונה רק בימי שמואל הנביא. כאשר שמואל מינה את בניו לשופטים, הם לקחו שוחד והטו משפט ולכן נמצא צידוק לדרוש שינוי שיטת ממשל. שמואל ניסה להניא את העם משינוי זה בטענה שמדובר בכפירה במלכות האל, אולם העם התעקש ושמואל המליך את שאול.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%99_%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%95%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

• מה מוסיף עניין המלוכה לישראל? איך הוא קשור בעקרונות היהדות?

בית ראשון:

הקמת בית מקדש היא מצוות עשה, הנמנית כאחת מתרי"ג המצוות שבתורה^[4] על פי הכתוב: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם." (שמות, כ"ה, ח') ככזו, הרי היא מחויבת בכל זמן בו ניתן לקיימה.^[5] ההדגשה "בתוכם" (ולא "בתוכו") מבטאת את הרעיון (המנוגד לתפיסה האלילית המקובלת בזמן הקדום) שהאל אינו שוכן באופן פיזי במקדש, אלא המקדש מבטא את הקשר של האל לעם ישראל והשגחתו המיוחדת עליהם. הקמת בית המקדש עומדת כנושא מרכזי בסידור התפילה, הן בסדרי התפילה שקבעו חז"ל לאחר חורבן הבית השני, והן בפיוטים שהתחברו במשך הדורות. מעבר לכך, הקמת המקדש וחידוש עבודתו קשורים לסדרה של מצוות, כגון הקרבת הקרבנות, עליה לרגל, ועוד.^[8] ספר החינוך מונה את בניין המקדש כאחת מתרי"ג מצוות התורה, ומתארה באופן הבא: "מצות בנין בית הבחירה. לבנות בית לשם ה', כלומר שנהיה מקריבים שם קרבנותינו אליו, ושם תהיה העלייה לרגל וקבוץ כל ישראל בכל שנה, שנאמר: "ועשו לי מקדש". וזאת המצוה כוללת עמה הכלים הצריכים בבית אל העבודה, כגון המנורה והשולחן והמזבח וכל שאר הכלים כולם..." (ספר החינוך, מצווה צה). על-פי האמונה היהודית, בית המקדש עתיד להיבנות מחדש ביום מן הימים ולשמש מרכז רוחני לעם היהודי ולעולם כולו, וכמקום משכנו של האל.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9#%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%A9

שלמה ייעד את הבית לא רק ליהודים - אלא גם לנוכרים שיבקשו לבוא ולהתפלל אל ה':
"...וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך: כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל הבית הזה: אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי." (מלכים א', פרק ח', פס' 41-43) הבית הראשון היה קיים כ- 400 שנה, עד שנשרף ונהרס בידי נבוכדנאצר מלך בבל בשנת 586 לפני הספירה, במסגרת כיבוש ממלכת יהודה בידי הבבלים.

https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3432

• איך השתנתה היהדות עם הקמת מקום מרכזי לפולחן בירושלים?

• מדוע היה צורך בכך ליהדות של אותה תקופה?

• במה זה שינה את היהדות של אותה התקופה?

• האם זו יהדות מתקדמת יותר? למה?

• תקופת בית המקדש - האם זו צורת ההתפתחות, הקיום הגבוה ביותר של היהדות?

• בית המקדש הפך לנושא מרכזי ביהדות החל מהקמתו ואף לאחר חורבנו עד ימינו. מדוע זה דבר חשוב כל כך במהות היהדות?

• האם היהדות שלפני תקופת בית המקדש היתה אותה יהדות?

• האם יהדות ללא בית מקדש היא יהדות חסרה?

• מה היתה היהדות אז? במה המציאות היתה שונה מהציורים העכשוויים שאנחנו מכירים מחיינו?

הקרבת קורבנות:

• מהי הקרבת הקורבנות ואיך זה מהווה עקרון בבסיס היהדות?

• מדוע מקריבים קורבנות ביהדות של אז?

• מה ההבדל בין הקרבת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש לבין מה שהיה נהוג בעולם העתיק?

• מדוע באותה תקופה, הקרבת הקורבנות עומדת במרכז הקשר עם האל ומימוש היהדות?

הכהונה ומבנה חברתי :

• מה המיוחד בכוהנים? מה תפקידם כלפי העם?

כהן על פי התורה הוא אדם מזרע אהרון שתפקידו לשמש בפולחן האל, בעיקר בעבודת בית המקדש.[1] התורה קובעת לכהן תפקידים הייחודיים לו: הקרבת הקורבנות, הבחנה בין נגעים לבין דמים, והעברת ברכת האל לעם ישראל בברכת כהנים. מנגד, מטילה התורה על בני ישראל לקדש את הכהן ולתת לו מתנות כהונה. עם זאת, מוטלים על הכהן איסורים מיוחדים הנובעים מתפקידו. הכהנים, כשאר בני שבט לוי, אינם זכאים על פי התורה לנחלה בארץ ישראל בניגוד לשאר השבטים, על מנת שיהיו פנויים להוראת התורה לעם ולעבודת המקדש. עם חורבן בית המקדש בטלו חלקים חשובים מתפקידי הכהנים, אולם חלק מתפקידי הכהנים והאיסורים החלים עליהם ממשיך להתקיים עד היום. במיוחד מוכרים השתתפות הכהנים בברכת כהנים, קבלת כסף הפדיון בפדיון הבן, איסורי נישואים לכהן והאיסור על היטמאות למתים.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/כהן

הלויים בבית המקדש היו שומרים על שערי המקדש והר הבית ובנוסף היו שרים ומנגנים בעת הקרבת הקורבנות. אף שבית המקדש חרב לפני כאלפיים שנה, ולכן חדלה להתקיים העבודה במקדש, נמשך זיהוים של הלויים ביהדות, וניתנות להם זכויות וחובות המיוחדות למעמד זה.

https://he.m.wikipedia.org/wiki/לוי_(יהדות)

• מהי מערכת היחסים המיוחדת בין הכהנים והלווים לשאר העם?

התכנסויות בבית המקדש:

שלושת הרגלים שהתורה מצווה לחגוג הם חג הסוכות, פסח ושבועות. וכך נאמר בתורה: "שָׁלֹושׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ (=כל הזכרים, כל הגברים) אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר (=בבית המקדש): בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת…" (דברים טז 16). מצווה זו של עלייה לרגל לירושלים הייתה קשורה קשר הדוק לבית המקדש ולטקסים שנערכו בו, ולכן המנהג היה נפוץ בתקופות שבהן היה בית מקדש קיים. ראשיתו של מנהג העלייה לרגל – בסוף תקופת הבית הראשון, והוא הפך למנהג נפוץ בתקופת הבית השני ובמיוחד בחג הסוכות: בעונת האסיף, עם סיום העבודות החקלאיות ולפני ההתחלה של עונה חקלאית חדשה, יכלו החקלאים להתפנות מעבודתם ולעלות לירושלים.

https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=5563

מעמד הַקְהֵל:

במסגרת מצוות הקהל, אשר היתה נהוגה בזמן בית המקדש, נהג המלך להכריז על המעמד ולקרוא לכלל העם, נשים גברים וטף לבוא ולהשתתף באמצעות חצוצרות כסף. וכאשר העם היה מתקהל בבית המקדש היה המלך קורא בפניו פרשיות נבחרות בספר דברים. את המצווה נהגו לקיים מדי שבע שנים במוצאי שנת השמיטה. על פתיחת המעמד הכריזו, כאמור, כוהנים בתקיעת חצוצרות כסף כשהם לבושים בבגדים לבנים המעוצבים על פי ההנחיות המופיעות במקרא. באופן זה, בימים עברו, היו קוראים לכל העם לבוא ולהשתתף במעמד שנועד לשחזר מדי שבע שנים במוצאי שנת השמיטה את מעמד הר סיני. זאת במטרה לחנך את העם לדרכי התורה.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3609316,00.html

• מדוע חלק ממהות היהדות הוא ההתכנסויות האלה?

• איך ההתכנסויות הציבוריות בבית המקדש תרמו למהות היהדות?

• מה היווה בית המקדש עבור העם? האם מקום התכנסות?

• מהו תפקידו של בית המקדש עבור החברה היהודית?

• מה היתה מהות ההתכנסויות בהמון עם? מה הן מהוות עבור מהות היהדות?

• מדוע על היהודים לערוך שלוש פעמים בשנה מפגש משותף זה מול האל?

צורתו של העם בתקופת ארץ ישראל:

• אם היינו פוגשים יהודי מאותה תקופה היום - מה הוא היה מספר לנו על מהותו כיהודי?

• כיצד נראתה הקהילה? איך הם נראו - כמו החלוצים שלנו? היו זרמים? חצרות? איך היו היחסים בין האנשים?