חיים חדשים

שיחה 1004

איך המציאות מצטיירת בי?

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 29.04.18 – אחרי עריכה

אורן: במסגרת סדרת התוכניות שלנו "חיים חדשים" עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן אנחנו נרצה ללמוד הפעם איך להסתכל על החיים בצורה נכונה. ישנן גישות שונות שמדברות על איך אנחנו יכולים לשנות קצת את זווית המבט ולקחת את החיים שלנו למקום הרבה יותר מתקדם. תהיו איתנו.

יעל: אנשים היום מנסים לסגל לעצמם דרכים שונות כדי להסתכל על החיים. אחת הדרכים היותר פופולאריות זה לנסות להסתכל על עצמי או מהצד או במבט על כדי לראות גם את הסיטואציה בזווית אחרת, וגם את עצמי בצורה אחרת, וכך לדעת ולהבין יותר נכון את הסיטואציה, את עצמי ולפעול בצורה הנכונה ביותר.

אריק זאבי, הג'ודאיק הישראלי אמר, כשתגיעו למצבים של לחץ תנסו להסתכל על עצמכם מהצד, זה נשמע פשוט אבל זה קשה, אחד הדברים שיצאו לי מזה שהייתי ספורטאי זה לא המדליות, אלא זה שלמדתי להכיר את עצמי. הוא אמר את הדברים לפני שהוא פרש, והאמת קל לנו יותר להסתכל על אחרים מהצד מאשר להסתכל על עצמנו.

מה זה בכלל להסתכל על עצמי מהצד, מה מאפשר לבן אדם להסתכל על עצמו מהצד?

אני לא חושב שזה אפשרי, אני לא חושב שאדם יכול לצאת מעצמו, זאת אומרת אדם רגיל שחי בעולם הזה לא יכול. קודם כל הוא בנוי בצורה כזאת שהוא חי בתוך עצמו, אפילו אם הוא משתדל להתעלות מעל עצמו זה יהיה בצורה מלאכותית, זאת אומרת גם ההתעלות מעל עצמו תהייה ההתעלות שלו ומעל עצמו שלו, זה מין תרגיל כזה.

יעל: לופ כזה.

כן. זה בלבד. אני גם לא חושב שזה נותן משהו. אם זה היה נותן לאדם אפשרות להיות אובייקטיבי, לגלות כל מיני דברים חדשים ולהחליט נכון ומחדש, אז האנושות הייתה כבר מקבלת את השיטה הזאת מזמן. כי הדברים האלה ידועים, גם הפסיכולוגים גילו את הדברים האלה כבר לפני 2,000 שנה והם דיברו על זה. אנחנו יכולים לראות את זה אצל היוונים ובכלל, אפילו הרומאים דיברו על זה, אני כבר לא מדבר על חכמי ישראל, אבל זה לא מוסיף כלום. זה אומנם מוסיף כל מיני תרגילים נעימים כאלה, קצת חכמים שמלמדים את האדם איך לצאת קצת מהלחץ, קצת לשכוח, קצת להתעלות מעל עצמו, אבל מה שהוא עושה עם עצמו זה מין תרגול פנימי, לא יותר מזה.

יעל: מה חסר כדי שהוא יוכל באמת לצאת מעצמו?

הוא לא יכול לצאת מהטבע שלו. באיזה עיניים הוא יסתכל על עצמו, בעיניים אחרות? ועל מי הוא יסתכל, על מי שהוא? זאת אומרת יש כאן משחק מכור מראש.

יעל: היכולת שלנו להסתכל על אחרים היא יותר אובייקטיבית מאשר להסתכל על עצמנו?

לא, למה על אחרים אנחנו יכולים להסתכל בצורה אובייקטיבית? גם על אחרים אנחנו מסתכלים בעיניים שלנו, ובהתאם למה שטוב לי, רע לי, בהתאם לזה אני שופט את הזולת ואני בונה בתוכי את התמונה שלו. כשאני קולט אותו, מקליט אותו בתוכי, אז התמונה הזאת כבר עברה דרך הרצון האגואיסטי שלי ובהתאם לזה היא מקבלת כל מיני צורות, זה נעים לי, לא נעים לי, מתאים, לא מתאים, קרוב, רחוק וכן הלאה, ובהתאם לזה אני כבר מקבל ציור מוגמר.

יעל: זה בדיוק מה שהגישה מנסה לעשות, כי הבן אדם מבין בעצם שהוא גם מוּנע רגשית על ידי הרבה מאוד דברים. למשל, בעת סערה רגשית מאוד קשה לך לתפקד, לפעמים אתה לא יודע אפילו מה לעשות ובטח לא לנתח את הסיטואציה כמו שצריך. הרבה מאוד פעמים בן אדם מרגיש שהוא כלוא בתוך התכונות שלו או ההתנהגויות שלו, הדברים עובדים בצורה אוטומטית, אבל כשהוא מסתכל על האחר נראה לו שהוא רואה אותו מרוחק, בצורה אמיתית.

שלו.

יעל: אבל היא יותר אמיתית.

היא לא אמיתית.

יעל: זאת אומרת היא אמיתית בשבילו אבל היא לא אמיתית באמת.

לאף אחד היא לא אמיתית. אף אחד לא רואה אף פעם שום צורה אמיתית.

יעל: יש בכלל מציאות אובייקטיבית?

לא, כי אנחנו בנויים מרצון ליהנות והרצון ליהנות הזה מקלקל לנו כל תמונה. דברי עם אמא כלפי הילד שלה, האם יש משהו יותר חשוב, משהו יותר חכם, יותר יפה ממנו? ברור שלא, ואת זה אנחנו מבינים, אבל למה כלפי אחרים אנחנו לא חושבים כך? לכן חז"ל כתבו מזמן שכל הפוסל, במומו פוסל.

יעל: הכול בעצם מזווית הראייה שלי ואני כבן אדם לא יכולה לראות?

לא. אני לא יכול לצאת מהאגו שלי, מהרצון לקבל שלי ולשפוט מישהו בצורה אובייקטיבית.

יעל: יש בכלל דבר כזה שנקרא מציאות אובייקטיבית?

לא, היא לא קיימת בי בכלל. כי אין מציאות מחוץ למה שמצטייר בתוך הרצון האגואיסטי שלנו.

יעל: עכשיו סיבכת אותי לגמרי, כי חשבתי שאם אני קיימת אז צריכה להיות לי איזו נקודת אחיזה.

כלפי מי היא קיימת?

יעל: באופן אובייקטיבי, לא קשור לבן אדם כזה או אחר.

מי אומר שהיא קיימת?

יעל: אם היינו מצלמים מצב במצלמות חיצוניות ומצליחים לראות מה קורה אז היינו רואים מצב נתון ואיך שכל אחד, מתוך הנתונים הפנימיים שלו, מתייחס למצב הזה קצת אחרת. אבל צריכה להיות סיטואציה אחת שקיימת כרגע, האם קיים כזה דבר או שגם הדבר הזה לא קיים?

איזה מצב נתון? הוא לא קיים, ואף אחד לא יכול לראות אותו אפילו אם היה קיים. הוא לא קיים ואנחנו לא יכולים להגיד עליו שום דבר, כי מה שתגידי זה מתוך ההתרשמות שלך האגואיסטית, הסובייקטיבית.

יעל: אתה אומר בעצם שזה כבר משהו אחר, והכלים שלי הם אחרים.

לא, קודם כל אנחנו לא יכולים לדבר בצורה אובייקטיבית, אנחנו לא יכולים להגיד כלום. בחכמת הקבלה זה נקרא "עצמותו". עצמותו זה משהו קודם שקיים לפנינו מה שנקרא, כוח, ללא צורה, ללא טבע או משהו משלו, שורש קדום, ואנחנו לא יכולים להגיד עליו אף מילה חוץ מעצמותו. מה זה הוא עצמותו? הוא בעצמו. מי הוא, משהו? כלום, רק עצמו.

יעל: מה הוא נותן לנו בחיים האלה, מה התפקיד שלו כאן בתוך הדבר הזה?

על זה מדברת כבר חכמת הקבלה. עצמותו ברא רצון לקבל, רצון ליהנות, ובאותו רצון ליהנות הנבראים מרגישים את עצמם כקיימים בנטייה ליהנות.

יעל: הגישה של אותם נבראים לחיים משנה את האופן שבו הם יחיו את החיים?

אם אנחנו רוצים לשנות את החיים שלהם, אנחנו צריכים לבדוק בשביל זה מה הם החיים שלנו, איך הם מצטיירים בנו, ואיך אנחנו יכולים לצייר אותם בצורה אחרת.

אורן: בוא נפרק את הדברים לאט לאט, נבדוק קודם מה הם החיים שלנו, איך הם מצטיירים בנו, ואיך אפשר לצייר אותם בצורה אחרת. בוא נלך איתך שלב שלב, מה הם החיים שלנו?

החיים שלנו זה מה שאנחנו מרגישים בתוך הרצון שלנו, כי חוץ מהרצון לא נברא כלום.

אורן: על איזה רצון אתה מדבר?

אני מדבר על רצון ליהנות.

אורן: ומה הם החיים שלנו?

מה שמורגש בתוך הרצון ליהנות שבכל אחד.

אורן: נניח שלי יש רצון ליהנות ממשהו מסוים, לך רצון ליהנות ממשהו אחר, וליעל רצון ליהנות ממשהו אחר. האם בהתאם לרצון ליהנות שיש לכל אחד מאיתנו מצטיירת בנו תמונה מסוימת והיא המציאות שאני חש אותה כמציאות שלי?

כן.

אורן: אתה תחוש מציאות אחרת ויעל מציאות אחרת?

קצת אחרת.

אורן: זאת אומרת תמונת המציאות תלויה ברצון הספציפי שיש לאדם מסוים ברגע נתון.

כן.

יעל: לכל בן אדם יש רצון לקבל אחר, קצת שונה בעולם הזה?

קצת שונה.

יעל: אין שני אנשים או קבוצת אנשים שיש להם אותו סוג של רצון?

לא יכול להיות אותו רצון כי הם שניים.

יעל: זאת אומרת לכל אחד יש את הרצון הייחודי שלו שבנוי אחרת.

אורן: זה היה הדבר הראשון, מהם החיים שלנו. דבר שני, אמרת שצריך לבדוק איך הם מצטיירים בנו. איך מצטיירת בנו תמונת החיים המסוימת?

אומרים שאותו כוח קדום כשהוא מתראה כלפינו הוא נקרא "אור", וכשהרצון שלנו מרגיש את האור הוא מרגיש את עצמו כנמצא בכוח החיים. הוא מרגיש שהוא חי, שהוא מתמלא, שהוא נהנה, שהוא נמצא עם מישהו במגע. זאת אומרת כשהרצון לקבל מרגיש כך את האור הוא מתחיל להתפתח בתוך האור ומזה יש לנו את התפתחות החיים.

אורן: הבנתי שבהתאם לרצון שיש לכל אחד, כך הוא קולט תמונת מציאות מסוימת, אבל לא הבנתי איך תמונת החיים מצטיירת בנו, זאת אומרת בי.

הרצון לקבל של כל אחד מקבל איזו מנת אור.

אורן: מה זה מנת אור?

"אור" נקרא כוח שמשפיע על הרצון לקבל, שזה הטבע של כל אחד. הרצון לקבל נהנה מהאור הזה וצורות התענוגים של הרצון לקבל מציירים בתוך הרצון לקבל תמונות. כמו בסרט צילום, יש חומר שמרגיש את האור וכשהאור משפיע על החומר הוא מצייר בתוך החומר כל מיני ציורים, זה מה שאנחנו רואים כתמונה פוטוגראפית.

אורן: איך זה קורה בחיים?

אנחנו כולנו רצון לקבל שמרגישים את הכוח העליון, את האור שפועל עלינו ומצייר לנו את כל המציאות. ברצון לקבל שלי אני רואה שיש לי גוף, את זה מצייר לי אותו אור עליון, יש מרחב סביבי, גם את זה מצייר לי אותו אור עליון, וזה שיש כאן עוד גופים זה מפני שכך מצייר בי האור העליון ברצון לקבל שלי.

זאת אומרת מי זה אורן לוי? אורן לוי זה רצון לקבל שלי שאני רואה אותו, רק שהוא לא קרוב ונמצא בי בגופי, אלא נמצא מחוץ לגופי ויש לו תכונות מיוחדות והכול. אבל את זה אני רואה וזה שייך לי, זאת אומרת אתה שייך לי ויעל שייכת לי וכל העולם שייך לי. זה הרצון לקבל שלי וכך אני מרגיש את הציור של העולם. מהיכן אני מרגיש? מהיכן שהאור העליון מצייר לי אותו, זאת אומרת, מהו כל העולם? כל העולם זה הרצון לקבל שלי שבו מצטייר כל הציור הזה, תלת ממד, גדול, וזה שהכול זז זה מפני שהרצון לקבל שלי כל הזמן משתנה.

אורן: אם כך מה שאני רואה סביבי זה איזה סרט שמוקרן מתוכי?

לא מתוכך, זה מוקרן עליך, האור העליון מקרין עליך.

אורן: על הנתונים הפרטיים שלי?

כן.

אורן: לך הוא יקרין סרט אחר בהתאם לנתונים הפרטיים שלך, וליעל סרט אחר בהתאם לנתונים הפרטיים שלה. הבנתי את הדוגמה מקודם, עם התמונות. נזכרתי בילדות כשהיית מצלם במצלמה ואז היה פילם אותו שלחת לפיתוח ובחדר חושך פיתחו אותו, לא ראית מה שיש שם, אבל בהקרנה אחת על התמונות השונות שצולמו, לפתע לאט לאט דברים התחילו להתבהר.

עכשיו נעשה את הנמשל. בכל אחד יש נתונים שונים שהם בעצם מיוסדים על כל מיני רצונות שיש בו ליהנות מכל מיני דברים, וסך כל המכלול הזה שהוא דינמי, הוא כל רגע משתנה, אני רוצה גם את זה וגם את זה. סט הרצונות שלי אלה הם הנתונים הפנימיים שלי, שתחת ההקרנה של אותו כוח, שקראת לו "עצמותו" שמקרין משהו, איזה אור, פתאום כמו בפיתוח תמונה בפילם, לאט לאט מתחילה להיווצר סביבי תמונת עולם שהיא בעצם הקרנה של הנתונים הפרטיים שלי. עד פה הבנתי?

כן.

אורן: עכשיו זה אישי, לכל אחד תמונה שלו בהתאם לנתונים האישיים שלו. אני מניח שיש גם חלק מהנתונים שהם בכל זאת משותפים. כי נניח שלושתנו מסכימים שיש פה עכשיו שולחן וכוס תה.

בסדר.

אורן: אבל בתוך הדברים המשותפים בטח יש לנו גם הבחנות שונות שהן כבר יותר תלויות בנתונים.

אנחנו גם לא יכולים לחקור עכשיו באיזו צורה כל אחד רואה את השולחן.

אורן: הבירור השלישי שאמרת, שצריך לעשות אחרי שנבדוק מהם החיים שלנו, הוא איך הם מצטיירים בנו, ואז אמרת, "ואיך אפשר לצייר אותם אחרת".

יעל: ובשביל מה לצייר אותם אחרת?

אורן: אז בוא נלך עכשיו לבירור הזה.

מה אתם רוצים מהציורים האלה?

אורן: אנחנו רוצים להתחיל להתקדם בחיים שלנו למקומות יותר טובים מהמקומות שבהם אנחנו נמצאים עכשיו. יש גישה עתיקה, כמו שאמרת, שכבר אלפי שנים אנשים אומרים אותה, שאם אתה לא תהיה שקוע בתוך הסרט עצמו, של החיים שלך, אלא תתחיל קצת להתבונן מהצד, יכול להיות שתוכל להתקדם למקומות יותר מפותחים. זה מה שאנחנו רוצים, להתקדם למקומות יותר טובים. אז ממה שלימדת אותנו עד כה, בוא עכשיו וקח אותנו צעד קדימה, אמרת "ככה החיים בנויים", איך עכשיו אני יכול להתקדם איתם למקומות יותר טובים?

מקום יותר טוב פירושו להבין בשביל מה כל זה קיים, למה אני צריך לעבור את הציורים האלו, הצורות האלה? למה אני תופס את העולם בצורה כזאת, ובמה אני יכול בעיקר אולי לשנות את העולם?

אורן: לטובה.

ודאי. אני רצון לקבל, רצון ליהנות, אז איך אני עושה זאת?

אורן: זאת השאלה.

כן. כאן אני צריך לחקור, מהו החומר שלי, רצון ליהנות, ומה הכוח שפועל עלי, זה האור שמשפיע עלי, תחת השפעתו אני מקבל כל מיני צורות, והצורות האלה מציירות לי את כל העולם, "דומם", "צומח", "חי", "מדבר", קרובים, רחוקים, כל מה שקורה, את הכל מצייר האור על הרצון לקבל שלי. אני רואה תמונה תלת ממדית שבה אני קיים בעצמי, ומה שסביבי זה הכל האור העליון מצייר. עכשיו, אני רוצה לדעת איך אני עושה קודם כל את הציור הזה יותר טוב, זה קודם כל.

אורן: הכי חשוב.

כן.

יעל: גם את הרגשות שלי אותו אור עושה? גם את החוויה שלי בתוך כל העולם הזה שאני רואה?

ודאי, הרצון לקבל שלי זה נקרא "רגשות", "מחשבות", "נתונים", "נטיות", הכל. אני צריך לדעת מה אני צריך לשנות כדי לעשות את החיים שלי יותר טובים. זה מצד אחד. מצד שני, מה אני צריך לעשות כדי להבין את האמת. זאת אומרת, לא אכפת לי טוב או רע, אני צריך לדעת בשביל מה זה, למה זה, מאיפה זה בא, למה אני נמצא בכל התהליך הזה, בתמונה כזאת, מה האור העליון רוצה ממני וכן הלאה. אני כבר רוצה להתעלות מעל סתם טוב ורע. אני רוצה לדעת אמת ושקר.

אורן: אם כך, שני דברים אני רוצה בינתיים. הראשון זה להבין מה אני צריך לשנות כדי לעשות את התמונה הכי טובה שרק אפשר. ודבר שני שאני רוצה לברר הוא, מהי האמת? בלי קשר לטוב או רע.

כן.

אורן: איך אני מתקדם בראשון, מה אני צריך לשנות כדי לעשות את התמונה הכי טובה שרק אפשר?

כנראה הכי טוב שרק אפשר, אני צריך להיות יותר קרוב לאור, כי אני תלוי בו. הטבע של האור זה "השפעה".

אורן: מה זה השפעה?

השפעה, נתינה. הוא נותן, הוא משפיע, ואז גם אני צריך בהתאם לזה להשפיע. אז אני ארגיש את הטבע שלו ואקבל כל מיני צורות שהוא מעביר עליי בצורה טובה. זאת אומרת, כל השינויים יהיו לי לטובה.

אורן: לא הבנתי את הקשר.

אם אני אהיה בטבע שלי קרוב לטבע של האור

אורן: שמשפיע עלי ומפתח בי את כל הנתונים הפנימיים האלה, ומייצר לי את התמונות.

כן. אז אם אני אדע את הטבע שלו ואהיה כמה שיותר קרוב אליו, אז אני אפילו יכול לזהות מראש מה הוא רוצה לעשות בי, ואז יהיה לי קל לעבור כל מיני שינויים שהוא מכתיב לי.

אורן: איך תזהה?

אני צריך ללמוד מראש מהו האור, מהי תכונתו, איך הוא משפיע עלי, ועוד ועוד. יכול להיות שזה אפשרי, אבל כאן אני זקוק ממש לחכמה, חכמת אור.

אורן: מה זה אומר, "חכמת אור"?

חכמה שמסבירה לי את הטבע של האור.

אורן: אם אני אדע את כל הדברים האלה?

אז יכול להיות שמתוך זה אתה תוכל לתכנן לעצמך חיים טובים.

אורן: ענית לי על השאלה מה אני צריך ללמוד כדי לעשות תמונה הכי טובה. אמרת דבר נוסף, יותר מתקדם, אמרת לדעת את האמת בלי קשר לטוב או רע, איך אני מתקדם לדעת את האמת?

זה אותו דבר בעצם כמו המחקר הראשון. בשביל לדעת את האמת אני צריך להתעלות מעל הטבע שלי ולהידבק לטבע של האור. להתאים את עצמי לאור בכל מה שאפשר, בעד או נגד הטבע שלי, ואז אני מגלה שהטבע שלי הפוך מהאור ואני צריך לשנות את עצמי.

אורן: במה הוא הפוך?

אני כולי רצון ליהנות, והאור הוא רצון להנות.

אורן: האור הוא רצון לגרום הנאה?

כן.

אורן: זאת אומרת אני רוצה ליהנות והאור רוצה לגרום הנאה, זו ההפכיות. איך זה קשור לדעת את האמת?

כי בצורה כזאת אני רק מקבל את השפעה שלו ומרגיש על עצמי רק את מה שהוא עושה בי. לא למה, לא בשביל מה ולא באיזה צורות, אני כבר כאילו מושפע ומשתנה בהכרח.

אורן: אם אני כן רוצה לדעת למה ובשביל מה?

אז אני צריך לעלות למעלה מהטבע שלי, לעלות למעלה מהשינויים שבי, לתפוס את האור, להבין אותו, להבין את המחשבה שלו, להבין את התכונה שלו עוד לפני שהוא משפיע עלי.

יעל: יש אפשרות שגם אני אשפיע בתוך כל הסיפור הזה?

אולי.

יעל: איך, הרי אתה אומר שאני פסיבית, קיבלתי רצון לקבל שקולט את החיים בצורה מסוימת, יש אור שמופעל עלי, שמקרין לי כל מיני מצבים או סיטואציות בחיים, אבל כרגע אני בעצם פסיבית לחלוטין, אין שום דבר שתלוי בי כבן אדם. האם יש לי יכולת להשפיע על החיים שלי כדי שהם יהיו יותר טובים?

בשביל זה את צריכה לדעת את התוכנה של האור, איך הוא משפיע עליך ומה הוא רוצה ממך. רק דבר אחד חשוב כאן, אם יש לו כוונה והפעולה לפי הכוונה הזאת היא להשפיע עלינו, אז ככל שנלמד להיות מתאימים לו, בהתאם לזה יהיה לנו יותר טוב. כי אנחנו נמצאים תחתיו, הוא הראשון, הוא המשפיע, הוא הקולט, הוא הקובע. כול מה שקרה ויקרה בנו, הכול נמצא בו.

אורן: הייתי רוצה להעלות שוב את השאלה הראשונה ולשמוע את ההתייחסות שלך אחרי כל ההסבר שנתת עד כה. מהי ההסתכלות הנכונה על החיים, איך אתה מגדיר אותה?

ללמוד מהאור את הפעולות שלו, את הטבע שלו, לקנות אותם, להזדהות עימו, וכמה שיותר להידמות לו.

אורן: ביחס למי?

ביחס אליו, אין יותר חוץ מזה שאני שייך לו והוא משפיע עלי.

אורן: הבנתי שהאור הזה משפיע עלי כמו במעבדה על פילם ומפתח ממני תמונה, אבל איפה האור הזה?

זה כוח החיות שאני כל הזמן מרגיש אותו. הוא מחייה אותי, הוא משנה אותי, הוא עושה כל מיני שינויים מסביב, הוא משנה לי רגש ושכל, הוא נמצא בי וכך מקדם אותי.

אורן: אני יכול להיכנס איתו לאינטראקציה?

אם אתה רוצה להשפיע עליו בהתאם לכמה שהוא רוצה להשפיע עליך, אז אתה יכול להיכנס איתו לאינטראקציה, ודאי.

אורן: יש פה תנאי?

זה פשוט מאוד, להיות המקדים לו. אם אתה תרצה שהוא ישפיע עליך עוד לפני שהוא משפיע עליך. ואז אתה תהיה הקודם, אתה כאילו מושך אותו, אתה הולך איתו, יחד עימו בפעולה אחת.

אורן: איפה אני בדיוק ארגיש אותו בחיים?

אתה תרגיש אותו ברצון שאתה רוצה שהוא יבוא אליך.

אורן: זה מאוד עמוק. מה הסיכום, מה למדנו היום?

בוא ונדמה את עצמנו לאור.

אורן: מה זה אומר?

"שובה ישראל עד ה' א-לוהיך". להיות משפיע כמוהו. איך? מאהבת הזולת לאהבת ה'.

(סוף התכנית)