|
מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412 |
חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1004 – 1005
איך המציאות מצטיירת בי?
הגישה הנכונה לחיים
מטרות:
מאיזו נקודת מבט כדאי לי להתייחס לחיי כדי לקדם אותם נכון?
בירור הגישות הבאות:
גישת הצופה מהצד:
איך אפשר להסתכל על עצמי ועל מה שקורה לי מהצד. האם בכלל אפשר?
איך אני יכול מתוך נקודת הצפייה מהצד להשפיע על חיי? האם מנקודת התצפית הנכונה אני יכול לקבל החלטות נכונות?
גישת "הכל לטובה".
גישת ה"שיעור" לחיים - מה שקורה לאדם הם "שיעורים" שמקבלים מהמציאות.
כיצד משפיעה נקודת התצפית ממנה מסתכל האדם, על החיים שלו?
איך להתייחס לדברים שקורים לי?
איך לפענח את הדברים שקורים לי, כדי להבין כיצד להתקדם?
איך ללמוד לעשות את עבודת הפיענוח והבירור בצורה נכונה?
מהי התבוננות "אובייקטיבית"? איך אפשר לפתח כזו גישה?
זרימה:
מנגנון ההסתכלות מהצד.
מגבלות בהסתכלות מהצד.
להיות מעל עצמי.
היחס לחיים מתוך המבט מהצד.
ההשפעה של היחס הנכון על חיי.
השפעה חברתית.
איך עושים את זה - כלים פרקטיים.
פתיח:
בימינו אנשים מנסים לסגל לעצמם דרכי הסתכלות שונות על החיים. אחת הגישות היא לנסות להסתכל על עצמי ועל החיים שלי מהצד, כדי לקבל פרספקטיבה נכונה יותר, חכמה יותר ופרודוקטיבית יותר.
מנגנון ההסתכלות מהצד
"כשתגיעו למצבים של לחץ, תנסו להסתכל עליכם מהצד. זה נשמע פשוט אבל זה קשה. אחד הדברים שהכי יצאו לי מהיותי ספורטאי זה לא המדליות, אלא זה שלמדתי להכיר את עצמי". את המשפט הזה אמר אריק זאבי, ג'ודוקא ישראלי לשעבר, הנחשב לאחד מהג'ודוקא הישראלים הטובים ביותר בכל הזמנים, בשנת 2013 - פחות משנה לאחר שפשט את חליפת הג'ודו.
קל לנו להסתכל על אחרים מהצד, ולבחון את ההתנהגות שלהם. אך את עצמנו אנחנו לא תמיד מצליחים לראות "מבחוץ".
מה מאפשר לאדם לצפות בעצמו מהצד?
מהו התהליך שמתרחש בנו כשאנחנו מסתכלים על עצמנו מהצד?
האם הסתכלות מהצד על עצמי כרוכה בניתוק רגשי מעצמי?
איזה חלק בי מסתכל על עצמי מהצד?
על מה עלי לוותר כדי להסתכל על עצמי מהצד?
מיהו הצופה ומיהו ה"אני"?
מה האיכויות של הצופה הזה?
מהי פעולת ההסתכלות?
האם היכולת הזו, של צפייה מהצד, היא יכולת בוגרת יותר של האדם?
הסתכלות על עצמי ועל אחרים:
מה ההבדל בין הסתכלות מהצד על עצמי, להסתכלות מהצד על אחרים?
מדוע קשה יותר להסתכל על עצמך מבחוץ מאשר על אחרים?
מגבלות בהסתכלות מהצד
השפעת הרגש והשכל על הצופה:
הרבה פעמים דברים שקורים לנו, מעלים בנו רגשות כל כך חזקים, שקשה אפילו לחשוב. לא מצליחים להבין מה קורה באמת, וכיצד עלינו להגיב בצורה נכונה. האם זאת תגובה נורמלית? האם יש דרך להתגבר על כך? האם אפשרי שהרגש לא יפריע?
האם הרגש יכול להשתתף בהסתכלות מהצד? האם צריך להתגבר על הרגש כדי להסתכל על עצמנו מהצד?
הרגש שלנו משבש את "התמונה". איך לנתק את הרגש ממה שאנו רואים, כך שנוכל לראות תמונה עניינית ואובייקטיבית ככל הניתן?
כיצד לבחון את מה שקורה לנו? האם בחינת סיטואציות בצורה עניינית בלבד היא גישה נכונה?
מה תפקידם של הרגש והשכל בהבנה של סיטואציות?
איך להפעיל את הרגש והשכל, כך שנוכל לבחון כל סיטואציה בצורה נכונה? האם יש גישה שניתן לאמץ שמחברת את הקצוות האלה?
בספורט למשל, הספורטאי הוא מאד הישגי בדרך כלל, ובעל אמביציה גבוהה לנצח ולשבור עוד ועוד שיאים. המטרה ברורה לו. ובכל זאת, כדי לראות את עצמו ואת מצבו בצורה אובייקטיבית, הוא נזקק למאמן - צופה חיצוני שמכוון אותו. המאמן רואה את התמונה השלמה: את הפוטנציאל, את המתחרים, מזהה את הכוחות ומכוון אותו נכון לעבר המטרה.
מדוע האדם המתאמן לא מצליח לראות את עצמו בצורה אובייקטיבית?
מדוע הוא מתקשה להעריך את עצמו נכון ביחס לאחרים?
פעמים רבות אין הלימה בין איך שהאדם רואה את עצמו ובין איך שהסביבה רואה אותו. מדוע?
איזה מגבלות יש לנו כבני אדם, שלא מאפשרים לנו לראות את התמונה המלאה של עצמנו?
האם אנחנו באמת מצליחים להסתכל על עצמנו מהצד?
להיות מעל עצמי
הצופה האובייקטיבי:
כל אדם רואה את המציאות מנק' מבטו, האם קיים צופה אובייקטיבי? בין אם מדובר בצפייה על עצמנו או על אחרים?
מיהו אותו צופה אובייקטיבי?
מהי בכלל מציאות אובייקטיבית? יש דבר כזה?
מי יכול לצפות בה?
האם ניתן לפתח פרספקטיבה אובייקטיבית לגמרי?
אם באמת נצליח להסתכל על עצמנו מהצד, מה נראה?
מאיפה בדיוק אנחנו צופים על עצמנו?
כשאני מנותק מעצמי - באיזה מוח ורגש אני משתמש?
במה זה שונה מהמצב הרגיל שבו אדם נמצא?
האם קיים בי עוד משהו, עוד מישהו, חוץ מהשכל והרגש שלי?
מה צריך להיות העוגן של אדם? מהי נקודת היסוד הבלתי משתנה שלו?
האם הצופה מהצד הוא ה"אני" הפוטנציאלי השלם שלי?
האם הצופה הוא בלתי משתנה? האם הוא רק צופה או גם משתתף?
עמדת המדען:
האם בחיי אני עכבר המעבדה או המדען? האם צריך לבחור? האם אפשרי לבחור?
האם אפשר לחיות כל הזמן בעמדת המדען?
מה הקשר, יחסי הגומלין בין שתי רמות הקיום הללו?
ידוע היום במדע שעצם הצפייה משפיעה על המחקר. במה בדיוק הצפייה משפיעה?
האם מדובר בהתפתחות אבולוציונית?
כשאדם חי בעמדת המדען האם הוא חי ומרגיש את החיים שלו?
מתי אלה החיים שלו, ומתי אלה החיים אותם הוא חוקר?
כשאדם נמצא בעמדת המדען, מה קורה לחלק הרגשי בחייו? האם הוא בא לידי ביטוי? איפה? באילו מצבים, ואיך?
האם הוא פחות משתתף רגשית? חויות החיים שלו פחות משמעותיות?
איך לחיות ב-2 רמות התודעה - גם להרגיש את החיים וגם להסתכל עליהם מבחוץ?
היחס לחיים מתוך המבט מהצד
כשאני מסתכל על עצמי מהצד - איך אני מתייחס לחיים שלי?
מה היחס שלי למאורעות החיים?
גישות שונות לחיים:
יש הדוגלים ביחס של "הכל לטובה". האם זו גישה נכונה ומועילה לחיים?
יש שחושבים שמאורעות חייהם הם "שיעורים" שהם מקבלים מהטבע, ועליהם ללמוד מהם. האם זו גישה נכונה?
מה עלינו ללמוד ממה שקורה לנו?
למה קורים לי הדברים שקורים?
למה האנשים בחיי נמצאים בהם? מה תפקידם? מה תפקידי כלפיהם?
מה תפקיד הרגשות שלי? איך אני צריך לעבוד איתם בהסתכלות על החיים?
מה מקום היחסים בין האנשים בגישה הזאת לחיים?
האם חשוב שאני אבין את המניעים שלי? את המקור להתנהגויות שלי? האם כך אוכל להשתחרר מהם?
נניח שהצלחתי להיות בעמדת הצופה על עצמי:
על מה להסתכל? במה כדאי להתמקד?
איזה מידע כדאי לי לאסוף על עצמי כדי לראות את עצמי בצורה שבה אחרים רואים אותי?
איזה מידע לאסוף כדי להכיר את עצמי יותר טוב?
איזה מידע לאסוף כדי להשתפר? לאן אני צריך להשתפר?
ההשפעה של היחס הנכון על חיי
האם הגישה, של האדם לחייו, משפיעה על היכולת שלו להתמודד איתם?
איך חיינו היו נראים, אם היינו מתייחסים אליהם מתוך הגישה הנכונה?
האם במודעות הזאת, של צפייה מהצד בעצמי, אצליח להשפיע על חיי?
האם הצפייה מהצד, היא גישה לחיים שנותנת לי שליטה בחיים? שליטה בעצמי?
האם אשתחרר מעצמי? מכל הדברים שבתוכי שאני מרגיש שעוצרים אותי בחיים. האם זה אפשרי?
האם בצפייה מהצד, ההחלטות שלי יהיו טובות יותר?
האם צריך במודע לבחון את הגישה שלנו לחיים? זה משהו שאדם צריך לחשוב עליו?
האם אני יכול להבין את החיים שלי?
השפעה חברתית
אם כל האנשים, או מסה קריטית של אנשים, היו מצליחים לצאת מעצמם, מה היה קורה? מה הם היו מגלים?
האם הצופה מהצד זקוק לתגובות מאנשים אחרים? לקשרים עם אנשים?
האם לכל צופה מהצד יש ייחודיות? מה מיוחד בכל צופה אם ההתבוננות היא אובייקטיבית? מאיפה מגיעה הייחודיות? ייחודיות במה? מה המשותף לכולם?
אם כולם, או מסה קריטית של אנשים היו צופים מהצד, האם הם רואים את אותה המציאות?
האם מספר צופים מהצד יכולים ליצור קשר ביניהם? איפה נקודת המפגש ביניהם?
מדוע קיימת יכולת ההתבוננות הזאת? מהי מטרתה?
איך הצפייה מהצד תסדר את חיינו? את היחסים בין בני האדם?
מה יוצרים כל הצופים מהצד? האם זהו משחק פסיכולוגי או אולי אפשרות קיום חדשה?
איך עושים את זה - כלים פרקטיים
מהי השיטה להיות מעל עצמי ולקבל את פרספקטיבת העל?
איך עושים את זה פרקטית? האם קיימת טכניקה שאפשר ללמוד אותה?
האם עליי להכיר את עצמי, את נטיותיי ותכונותיי, כדי להצליח לראות את עצמי מהצד?
ממה עלי להתנתק כדי להסתכל מהצד?
האם צריך בשביל זה עזרה של אנשים אחרים?
מנין מגיע הכוח לעשות זאת? איך זה קורה?
האם מדובר בפיתוח יכולת חדשה, חוש חדש לאדם או תכונות משופרות באדם?
האם יש אפשרות לחנך לצפייה בעצמי ובסביבה מהצד?
האם ישנן עצות פרקטיות לחינוך לצפייה מהצד?
קיימות הרבה גישות, אם בפסיכולוגיה, אם בניו אייג' וכדומה לפיתוח הצופה מהצד - מה מייחד את נקודת המבט של חוכמת הקבלה? מה מיוחד בצופה מהצד על פי חוכמת הקבלה?