|
מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412 |
חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1106- 1105
החיים ברשת,
חוקי הרשת הרוחנית
מטרות:
מהי המשמעות של לחיות בתוך רשת, שבה כולנו קשורים?
מהי אותה הרשת הרוחנית, שחכמת הקבלה מדברת עליה?
מהו מנגנון הפעולה של הרשת האנושית?
כיצד הרשת משפיעה עלינו בכל רגע (על הרגשות, על המחשבות, על התודעה)?
כיצד עלינו לשנות את ההסתכלות שלנו, ממבט אינדיווידואלי על החיים, לפרספקטיבה של רשת?
האם המקובל מסתכל על המציאות כאל רשת?
כיצד תשתנה הפרספקטיבה שלנו בעתיד, האם אנו נלמד לראות כל דבר בחיים כתופעה רשתית?
זרימת התכנית:
קיום האנושות ברשת.
אופן הקישור ברשת.
מקומו של כל אדם ברשת.
הפעלת הרשת.
מנגנון המעבר של תופעות ברשת.
השפעת הרשת על האדם.
עתיד הקיום ברשת.
המהות העליונה של הרשת.
פרספקטיבה של רשת.
הרשת ועתיד המין האנושי.
אנליזת רשתות חברתיות.
מושגים בחקר רשתות חברתיות.
התפתחות רשת האינטרנט.
קיום האנושות ברשת
רשת חברתית (Social network) היא מבנה חברתי המורכב מקבוצה של מספר גורמים חברתיים (כגון אנשים או ארגונים), המקיימים ביניהם מערכת של קשרים דו-סטריים בעוצמות שונות. התחום של חקר רשתות חברתיות עוסק בניתוח המבנים של רשתות אלו, האופן בו הן נוצרות, משתנות ומשפיעות על מרכיביו ועל הסביבה, דפוסים מקומיים ועולמיים ועוד. מאז התפתחות האינטרנט בסוף המאה ה-20, מתמקדים רבים מהמחקרים גם בחקר רשתות חברתיות מקוונות בעולם הדיגיטלי. רשתות חברתיות מהוות נושא לעניין ומחקר לסוציולוגים, אנתרופולוגים, פסיכולוגים, חוקרי ארגונים, חוקרי תקשורת, מערכות מידע ומנהל עסקים. חקר רשתות חברתיות הוא מדע המיפוי והמדידה של רשתות חברתיות. הכלים המתמטיים של תורת הגרפים משמשים אף הם לעיתים בתיאור רשתות חברתיות. קיימים מאפיינים שונים המבדילים בין רשתות שונות, כגון ריכוזיות, לכידות, עוצמת הקשרים בין מרכיביהן ועוד, ואלו נחקרים במסגרת הדיסציפלינות השונות. רשתות חברתיות הן המצע על גביו מתנהלות תופעות חברתיות כגון הדבקה מורכבת (הפצת שמועות או אופנות, היווצרותן של עמדות ודעות קדומות), מעבר והדבקה של מחלות מידבקות, ועוד.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA
ד"ר ניקולס כריסטאקיס, רופא פנימי, מומחה למדיניות ציבורית מאוניברסיאת הרווארד ואחד מ־100 האנשים המשפיעים של מגזין "טיים" לשנת 2009: "קשה להאמין שהבחירה החופשית שלנו היא אשליה ושאין לנו שליטה אמיתית כמעט בכלום, אבל הנתונים שהגיעו אלינו כל כך חד־משמעיים שפשוט חייבים להכיר בזה. בני אדם אינם שונים מלהקת ציפורים או מבאפלו שרצים בתוך עדר, ופונים יחד עם כל העדר. כששואלים אותנו למה העלנו במשקל אנחנו מדברים על גנים לא טובים וכששואלים אותנו למה הפסקנו לעשן אנחנו ממציאים הסברים על הבריאות של הילד. אבל האמת היא שאנחנו פשוט זזים עם העדר. אנחנו נדבקים בתופעות חברתיות מידבקות. אם נדע להבין אותן נכון, נוכל לשנות הרבה דברים בחברה שלנו, דרך ניצול נכון של קשרים אנושיים ורשתות חברתיות".
מחקרם של כריסטאקיס ופולר החל כסדרת מאמרים שפורסמו בשנים 2008-2007 בכתבי העת המדעיים "New England Journal of Medicine" ו"British Medical Journal", והכו הדים בקהילה המדעית. הוא מבוסס על מעקב שנערך במשך 32 שנה אחר כ־12 אלף תושבי העיר האמריקאית פרמינגהם שליד בוסטון, בצפון מזרח ארצות הברית. הוא מציג מידע סטטיסטי שדומה לו לא נאסף מעולם, ושמראה באופן חד משמעי ונחרץ את המסלול שבו התנהגויות חברתיות ומצבים גופניים מתפשטים בין חברים באופן "מידבק" וללא כל הסבר נראה לעין. "סטטיסטיקת ההדבקה" נוקשה. היא מתקיימת בין חברים גם ממרחקים גיאוגרפיים גדולים, והשפעתה מרחיקת לכת מעבר למה שנדמה. אותו חבר מעשן עלול לגרום גם לחבריהם של חבריו להתחיל לעשן, אפילו אם מעולם לא פגש בהם. בנוסף, הוא מעלה את הסיכוי שקבוצה בת מאות אנשים שאותם אינו מכיר - החברים של החברים של החברים שלו — יתחילו לעשן. המשמין הראשון, המעשן הראשון, המתחתן והמתגרש הראשון בכל קבוצת חברים מהווים לפעמים זרזים לשינוי בחייהם של המוני אנשים שאותם לא פגשו מעולם. הנתונים האלה, שפורצים גבולות חדשים בחקר מדעי החברה, נשמעים כמעט בלתי ייאמנו. אלא שמתברר שהם מבוססים יותר מהרבה תיאוריות חברתיות שנפוצות כיום.
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3399712,00.html
שורשיו התאורטיים של חקר הרשתות החברתיות מונחים בעבודתם של סוציולוגים מוקדמים כגון גאורג זימל ואמיל דורקהיים, שכתבו אודות החשיבות שבעיון בדפוסי יחסים שמחברים בין סוכנים חברתיים. העוסקים במדעי החברה החלו להשתמש במושג "רשתות חברתיות" באיבה של המאה ה-20 כשכוונתם לכל מערכת יחסים מסובכת בין חברי מערכות חברתיות מכל קנה מידה שהוא, מהרמה הבין-אישית ועד לבין-לאומית. בשנות השלושים של מאה זו יעקב מורנו והלן ג'נינגס הנהיגו לראשונה שיטות ניתוחיות בסיסיות. בשנת 1954 החל ג'ון ארונדל ברנס לעשות שימוש במושג דרך קבע כשם לדפוסי קשרים, כאשר הוא כולל בתוכו רעיונות שעד אז היו שכיחים הן בקרב הציבור והן בתחום מדעי החברה: קבוצות (דוגמת שבט או משפחה) וקטגוריות חברתיות (כמו מגדר ושיוך אתני). מלומדים וביניהם רונלד ברט, קתלין קארלי, מארק גרנובטר (אנ'), דייוויד קראקהרדט, אדוארד Laumann, Anatol רפופורט, בארי ולמן, דאגלס ר לבן, הריסון לבן התרחב השימוש השיטתי רשת חברתית ניתוח. גם במחקר של ספרות, ניתוח רשת הוחל על ידי Anheier, Gerhards ורומו,[2] Wouter דה Nooy,[3] ו-Burgert Senekal.[4] אכן, רשת חברתית ניתוח מצאה יישומים במגוון דיסציפלינות אקדמיות, כמו גם יישומים מעשיים כגון התמודדות עם הלבנת הון וטרור.
...
חקר הרשתות החברתיות התגלה ככלי מפתח בסוציולוגיה מודרנית. לא רק זאת, אלא קיים אחריו מעקב ניכר גם מצד אנתרופולוגים, ביולוגים, דמוגרפים, חוקרי תקשורת, כלכלנים, גאוגרפים, היסטוריונים, מידענים, מומחים להתנהגות ארגונית, מומחים למדעי המדינה, פסיכולוגים חברתיים, מומחים למדעי ההתפתחות, בלשנים חברתיים, ומומחים למדעי המחשב, וכעת הוא מוצע לרבים ככלי לצרכן.
האם בני האדם למעשה חיים בתוך רשת? ברשתות חברתיות?
האנושות תמיד היתה חלק מרשת או שהתפתחנו לכך?
איך הופכים לרשת? מה השתנה באנושות?
האם הרשת היא משהו שאנושות יצרה בהתקדמות המידע וההתקשרויות, כמו שמייצרים רשת מחשבים, או שמדובר באיברים או יכולות בגופים/ מוחות שלנו?
במה שונה האדם בהקשר של הרשת, ביחס לשאר הדרגות בעולם (דומם, צומח, חי)?
אופן הקישור ברשת
האם לפי חכמת הקבלה, הרשת בה אנו נמצאים היא רשת של מחשבות, רגשות, התנהגות?
מה באנשים מקושר לרשת? המוחות? הלבבות? מה מחבר בין כולנו ברשת?
מה מועבר ברשת הזאת? רגשות/ דעות?
איך עוברים דברים ברשת? בתת-מודע, בנוירונים, בתאי הגוף?
מהו מנגנון פעולתה של הרשת?
מי מעביר למי ברשת?
מה מקור המידע ברשת, לאן הוא זורם? באיזה קצב?
מי מחובר לרשת הזאת?
מה שונה אופן הקישור ברשת של האדם יחסית לדומם צומח וחי?
האם האדם יוצר את הרשת או שהיא קיימת מאליה?
אנחנו הרשת או אנחנו תפוסים בה? כלואים בה?
מקומו של כל אדם ברשת
האם כל אדם הוא איבר ברשת הזאת?
מה קובע את מיקומו של אדם ברשת?
האם לכל אדם יש תפקיד ברשת?
איזה תפקידים קיימים ברשת?
איך יודעים לאיזה תפקיד שייך אדם?
האם לשם התפקידים ברשת ניתנים לאנשים הכישרונות, תחומי העניין שלהם וניסיון החיים שלהם?
מה קובע אם אדם מחובר יותר או פחות?
האם כל בני האדם מחוברים לרשת?
האם אפשר להרגיש את זה שאתה מחובר לרשת?
האם אפשר להתנתק כשרוצים?
מיהם אותם "ראשונים", אלה שמתחילים תופעות ברשת? האם יש להם תכונות מיוחדות או שזה משהו אקראי?
האם יש ברשת אנשים שמשפיעים יותר או פחות?
מיהם אותם המשפיעים? מה תכונותיהם?
מהי האחריות של אלו המשפיעים?
מהי האחריות של האדם שנמצא ברשת?
הפעלת הרשת
מי או מה מפעיל את הרשת?
האם אנחנו משתתפים או מופעלים?
מנגנון המעבר של תופעות ברשת
"לא מצאנו סיבות חד־משמעיות", אומר כריסטאקיס. "אני מניח שבעישון, למשל, זו הסיבה ההגיונית של לחץ חברתי. אבל בהשמנה ובגישה אופטימית לחיים מדובר במנגנונים שונים. איש לא לוחץ עליך לאכול יותר או להיות קמצן. אנחנו מאמינים שמעורבים פה גורמים תת־הכרתיים, שקשורים להזדהות.
https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3399712,00.html
מדוע החוקרים גילו שתופעות כעישון, השמנה, אופטימיות ואושר… כולן מדבקות ועוברות ברשת? איך זה קורה?
מה הופך התנהגות למידבקת?
החוקרים גילו שככל שאנשים משכילים יותר, הם מדביקים זה את זה יותר. מה הסיבה לכך? האם האדם המפותח משפיע יותר על סביבתו ומושפע ממנה?
החוקרים גילו שקיימות 3 דרגות של השפעה (חברים שלי, החברים של החברים, והחברים של החברים של החברים...) האם גם על פי חכמת הקבלה, ישנה מגבלה להשפעה שלי על הרשת? מה זה אומר בפועל?
למה האפקט מוגבל לשלושה מעגלי חברים?
"נראה שזו פשוט הידרדרות של מידע, כמו בטלפון שבור. אמנם לפי המחקר המפורסם משנות השישים כל האנשים במערב מחוברים זה לזה בשש דרגות של היכרות, אבל כמו ששמועה שתעבור שש דרגות תשתנה לחלוטין בדרך, כך קורה גם לאפקטים חברתיים. אחרי שלוש דרגות כבר אי אפשר לזהות סטטיסטית את ההמשכיות של התופעה".
...
אנחנו רואים שהרשתות החברתיות שבדקנו מפיצות תהליכים חיוביים ביתר עוצמה מאשר שליליים. לרוב, השפעות שיש בהן תועלת עולות על השפעות מזיקות".
https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3399712,00.html
החוקרים טוענים שתהליכים חיוביים מופצים ברשת ביתר עוצמה מאשר שליליים. מה אומרת על כך חוכמת הקבלה?
האם ישנה צורה נכונה להעברת דברים ברשת?
איך המידע שעובר ברשת משפיע? ועל מי?
מה משמעות איכות התוכן של המידע? איך זה משפיע?
מהו מידע חיובי ומהו מידע שלילי ברשת? מה ההשלכות השונות על הרשת?
השפעת הרשת על האדם
יש לפעמים תקופות כאלה שהן לוחצות יותר, טעונות ומועדות לטעויות וקצרים בתקשורת... מה באמת קורה בתקופות הללו?
האם הרשת משפיעה עלינו לחץ? האם היא לעיתים לוחצת עלינו? למה?
מה היא דורשת? מה המענה לזה?
איך הרשת משפיעה על החיים שלי?
מה ממנה עובר אלי?
מה היחסים בינינו, רשת-אדם?
"סטטיסטיקת ההדבקה" נוקשה. היא מתקיימת בין חברים גם ממרחקים גיאוגרפיים גדולים, והשפעתה מרחיקת לכת מעבר למה שנדמה. אותו חבר מעשן עלול לגרום גם לחבריהם של חבריו להתחיל לעשן, אפילו אם מעולם לא פגש בהם. בנוסף, הוא מעלה את הסיכוי שקבוצה בת מאות אנשים שאותם אינו מכיר - החברים של החברים של החברים שלו — יתחילו לעשן. המשמין הראשון, המעשן הראשון, המתחתן והמתגרש הראשון בכל קבוצת חברים מהווים לפעמים זרזים לשינוי בחייהם של המוני אנשים שאותם לא פגשו מעולם. הנתונים האלה, שפורצים גבולות חדשים בחקר מדעי החברה, נשמעים כמעט בלתי ייאמנו. אלא שמתברר שהם מבוססים יותר מהרבה תיאוריות חברתיות שנפוצות כיום.
https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3399712,00.html
עתיד הקיום ברשת
לאן אמור האדם להגיע בהקשר הרשת עליה אנו מדברים?
איך הוא אמור להתנהל בה כפרט?
לאיזו רשת אנחנו אמורים להגיע? בשביל מה? מה יוצא לי מזה?
המהות העליונה של הרשת
האם המערכת, הרשת היא חיה? יש בה מודעות?
מדוע היא קיימת?
יש לה רצון? מה היא רוצה? מה מטרתה?
הרשת היא הטבע או משהו מעליה? מאיפה האנרגיה?
האם אנו חיים ברשת "חברתית"? או רשת אחרת?
גם חיות מקושרות ברשתות חברתיות. מה ההבדל בין הרשתות הטבעיות הללו לרשת האנושית שחכמת הקבלה מדברת עליה?
פרספקטיבה של רשת
האם המקובל רואה כל דבר בחיים מפרספקטיבה של רשת?
מה ההבדל בין האופן שבו אנו כעת תופסים את החיים שלנו, לאיך שזה באמת? בפרספקטיבה של הרשת? מה היינו רואים אם היינו יכולים לראות את הרשת הזו?
מה היינו רואים אחרת?
איך היינו רואים את השינויים בחיים שלנו?
האם עלינו לסגל לעצמנו פרספקטיבה כזו?
הרשת ועתיד המין האנושי
האם להדבקה חברתית יהיה תפקיד בתיקון העולם? כיצד?
גם הסיבה שפולר וכריסטאקיס מאמינים שההדבקה החברתית יכולה להוות מפתח לשיפור ממשי בחברה האנושית. מחקרם מספק, לדבריהם, ראיות מדעיות לנכונות פתגמים כגון "שלח לחמך על פני המים" – אדם שינהג באופן אלטרואיסטי ונדיב ישפיע לטובה על התנהגותם של חבריו, שישפיעו על חבריהם שבתורם ישפיעו מעט על חבריהם שלהם – במעגל נרחב שיכול להקיף אלף איש ויותר.
https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3399712,00.html
האם בני אדם יעברו יותר ויותר לפרספקטיבה של רשת, לתפוס את עצמם כחלק מרשת?
איך יתפוס את עצמו האדם העתידי?
איך הוא יתפוס את יחסיו עם הזולת?
איך תראה הרשת?
איך יראו החיים שלנו? האם נחייה ברשת? באינטרנט? באיזה אופן?
מה יהיו המטרות והשאיפות שלנו? ממה נהנה?
לאן זה יכול להוביל ומה ניתן להרוויח מזה?
אנליזת רשתות חברתיות (באנגלית: Social Network Analysis או SNA) הוא תהליך חקירת מבנים חברתיים דרך ראי של רשתות ושל תורת הגרפים. זהו תחום מחקר שמאפיין מבנים מרושתים במונחים של צמתים (באנגלית Nodes, המייצגים שחקנים חברתיים (אנ'), אנשים או דברים ברחבי הרשת) ושל קשרים, סימנים וגשרים (יחסי גומלין או אינטראקציות) שמחברים ביניהם. מבנים חברתיים שמומחשים לעיתים תכופות באמצעות ניתוח הרשתות החברתיות כוללים רשתות חברתיות, הפצת ממים, רשתות הכרויות, תרשימי שיתוף-פעולה (collaboration graphs), קרבה, העברת מחלות, התפשטות מחלות מערכות יחסים מיניות. לרוב, נעזרים לצורך הצגת המידע בתרשים הנקרא 'סוציוגרם' בו הצמתים מוצגים כנקודות, ואילו הקשרים כקווים. חקר הרשתות החברתיות התגלה ככלי מפתח בסוציולוגיה מודרנית. לא רק זאת, אלא קיים אחריו מעקב ניכר גם מצד אנתרופולוגים, ביולוגים, דמוגרפים, חוקרי תקשורת, כלכלנים, גאוגרפים, היסטוריונים, מידענים, מומחים להתנהגות ארגונית, מומחים למדעי המדינה, פסיכולוגים חברתיים, מומחים למדעי ההתפתחות, בלשנים חברתיים, ומומחים למדעי המחשב, וכעת הוא מוצע לרבים ככלי לצרכן.
למידה שיתופית:
אחת השיטות העדכניות ליישום חקר רשתות חברתיות היא למידה שיתופית נתמכת טכנולוגיה. בהקשר של למידה שיתופית נתמכת טכנולוגיה, חקר רשתות חברתיות הוא כלי עזר להבנת שיתוף הפעולה בין לומדים במונחים של כמות, תדירות ואורך-זמן, ובנוסף האיכות, הנושא ואסטרטגיות הקשר. יתר על כן, חקר רשתות חברתיות מסוגל להתמקד באספקטים מסוימים של חיבור הרשת, או על הרשת בכללותה. הוא משתמש בהצגה גרפית, מידע כתוב ובנתונים כדי לבחון את הקשרים בתוך רשת למידה שיתופית נתמכת טכנולוגיה (CSCL). בזמן יישום שיטות חקר רשתות חברתיות על CSCL, האינטראקציות בין המשתתפים נחשבות לרשת חברתית. הנושא בו הניתוח מתמקד הוא הקשרים שייצרו המשתתפים, כיצד הם תקשרו ולא כיצד כל משתתף התנהג בינו לבין עצמו.
...
חקר רשתות חברתיות:
חקר רשתות חברתיות היא גישה מדעית לחקר מבנים של יחסים הדדיים בין ישויות. המונח רחב מספיק כדי לכלול אנשים ובעלי חיים, ארגונים ותאגידים, אזורים גאוגרפיים ומדינות. למרות השוני הרב בין הישויות, תופעות מסוימות פועלות בצורה זהה בכל רשת חברתית. כדי להבין תופעה, אין די בבחינת מאפייני היחידים הקשורים לתופעה, אלא יש לבחון את מיקומם במבנה החברתי. חקר רשתות חברתיות עוסק בניתוח הקשרים בין גורמים הפעילים בזירה החברתית. גורמים אלו יכולים להיות יחידים, קבוצות, תאגידים או אף מדינות. מתוך ניתוח הקשרים בין הגורמים השונים ברשת, ניתן ללמוד על מרכזיותו של כל אחד מהם, על היררכיה בקבוצה, על הצפיפות של הקבוצה ועוד. גישה זו משתמשת במושגים הלקוחים מתורת הגרפים המתמטית לניתוח מבנים. חקר רשתות חברתיות נועד גם להבין תופעות שאינן נראות לעין ברמת הצומת הבודד ורק ניתוח רשתי של התופעה חושף אותה. למשל מהו המרחק הממוצע (מינימלי, מקסימלי) בין חברי רשת, כיצד בנויה הרשת (רשת רנדומלית, רשת כוכב, רשת תאית, רשת שהתפלגות קשריה היא מסוג Power low ועוד). כיום ניתוח הרשת החברתיות מתרכז בעיקר בניתוח הדינמיקה של השתנות הרשת החברתית ופחות בניתוח סטטי בודד (Snapshot). חקר רשתות חברתיות מאפשר לחוקר לחקור קבוצת אנשים בלא להניח הנחות מוקדמות לגבי הקבוצה בה הם חברים, אלא לבדוק את אופי ומהות חברותם בקבוצה מתוך הנתונים שהוא אוסף. חקר הרשתות החברתיות קיבל בעשור האחרון תנופה מחקרית, עם כניסת אתרי הרשתות החברתיות כדוגמת פייסבוק. אתרי הרשת החברתית מאפשרים לחקור היום נתוני עתק (Big Data) של מיליוני צמתים וקשרים ברשת. דבר זה יוצר אפשרויות הרחבה של תאוריות סוציולוגיות, פסיכולוגיות והתנהגותיות לתחום העולם הדיגיטלי.
צומת (Node) - שחקן, משתתף. באיור משמאל הצמתים מסומנים בנקודות האדומות.
קשר - החיבור בין שני צמתים ברשת. ישנם סוגים שונים של קשרים, המשתנים בין מחקר אחד למשנהו. לקשר יכולים להיות מספר מאפיינים.
ערך הקשר - על פי תוכן הרשת. לקשר יכולים להיו ערכים רבים המתארים את המציאות בה מתקיים הקשר. למשל מספר מיילים בין שני אנשים, כמות הפעמים שאני מבקר בדף הפייסבוק של חבר, משך זמן שיחת טלפון בין שני אנשים ועוד. המשמעות של קיום קשר משתנה לפי המחקר: במחקר אחד יכול לציין קשר רמת תמיכה רגשית המוענקת משחקן אחד לשני, בעוד במחקר אחר היא יכולה לציין היקף סחר חוץ בין מדינות.
כיוון הקשר - קיימים קשרים חד כיווניים, שקיומם מצביע על קשר בין שחקן א' ל-ב' אך אינו מצביע בהכרח על קיום קשר בין ב' לא', ולעומתם קשרים דו כיווניים, המצביעים על קשר הדדי בין שני הצמתים.
סימן הקשר - יש רשתות בהן בין השחקנים השונים מתקיימים יחסים חיובים ושלילים באותה העת. במצבים אלו חשוב לעשות הבחנה לגבי סימן הקשר האם הוא חיובי או שלילי (Friend או Fow).
חוזק הקשר
נהוג להבחין בין קשרים חזקים ברשת לבין קשרים חלשים. קשרים חזקים משקפים מציאות בה בין שני צמתים מתקיימים יחסים קרובים או אינטנסיביים. קשרים חלשים הם קשרים בין שני צמתים המשקפים מציאות בה קשר בין שני אנשים הוא לא אינטנסיבי או במהותו אינו חזק.
חור מבני (Structural Hole) - מצב בו אין קשר ישיר בין שני צמתים או שתי קבוצות של צמתים. חור רשתי אינו מאפשר זרימת המידע והמשאבים ביניהם. בתרשים המצורף, בין צמתים A, C, D, E לבין צמתים F, G, H יש חור מבני.
גשר - צומת המקשר מעל חור מבני. מצב זה הופך את הצומת לדרך היחידה בה יכולים לזרום משאבים בין שתי הקבוצות, ובכך מציב אותו בעמדת כוח. בתרשים המצורף, צומת B משמש כגשר מעל החור המבני שתואר לעיל.
צפיפות הרשת - מדד הבודק עד כמה השחקנים/צמתים ברשת מקושרים ביניהם לבין עצמם. מחושב כמספר הקשרים בפועל ברשת חלקי מספר הקשרים האפשריים.
קליקה (Clique) - בתורת הגרפים, קליקה היא אוסף של צמתים שכל אחד מהם מקושר לכל אחד אחר. תחת הגדרה זו, הקבוצות (A, B, C) ו-(F, G, H), בין השאר, הן קליקות. אך ברשתות בעלות 'צפיפות' נמוכה, גם קליקות כאלה הן נדירות. לצורך כך הומצא מושג ה- n-clique - קבוצה שכל חבריה מחוברים ביניהם, אך דרך n קשרים לכל היותר.
התפתחות רשת האינטרנט
למה התפתחה רשת האינטרנט, במיוחד עכשיו?
איך נוכל להשתמש בה נכון?
איך היא יכולה לעזור ולמה יש ממנה גם נזק?
מדוע אנשים נמשכים לחיים ברשת הווירטואלית, לפעמים יותר מלחיים ברשת הקשרים הפיזיים עם בני אדם אחרים?