חיים חדשים

שיחה 695

השפעת הכוונה על המציאות

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 16.18.02 – אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על הכוח הגדול של הכוונה. אנחנו רוצים ללמוד מה זה הכוח הזה ואיך אפשר להביא אותו אל תוך החיים שלנו בדרך לחיים חדשים, טובים יותר. טל, בואי תפתחי בבקשה את הדיון שלנו.

טל: כבר לפני הרבה מאוד שנים שמעתי את המושג הזה "כוונה", והוא תמיד מאוד סיקרן אותי ונשמע לי קצת עמום, מאוד מעניין אותי לברר באמת מה עומד מאחוריו. הרבה מאוד אנשים היום יודעים שאם הם רוצים לממש את עצמם, לממש את החיים שלהם, לממש את הפעולות שלהם, חשוב מאוד שרגע לפני שהם הולכים לעשות את מה שהם עושים הם יעצרו רגע ויחשבו מה אני באמת רוצה, לְמה אני מכוון שיקרה כשאני עושה את מה שאני עושה, ורק אז יוצאים לפעולה. היום רציתי לברר האם באמת המעשה הזה של ההתכווננות למה שאני רוצה להשיג יש לו באמת כוח להשפיע על המציאות ולעזור לי להשיג את מה שאני רוצה? למשל היום הגעתי לאולפן, יכולתי לבוא בלי יותר מדי הכנות, חוץ מהמסמך נניח, או שאני יכולה לפני שאני מגיעה לכאן לקחת כמה דקות, להתרכז, לחשוב מה באמת חשוב לי שיקרה כאן, על מה נדבר, מה ייצא מזה ומה תהייה התוצאה. האם יש הבדל באמת, האם אני משפיעה על המציאות בזה שאני מכוונת למה שאני רוצה שיקרה או שזה לא משנה? מה ההבדל בין שתי הסיטואציות?

תלוי מה את רוצה שתהיה התוצאה. ברור שכן. אני יכול ללכת לעבודה, למבחן, לאיזו פגישה עסקית או למשהו, בלי שאני מכוון את עצמי, בלי שאני מכין את עצמי?

טל: לפעמים אתה יכול להכין את עצמך ברמה של המעשים, לדעת את החומר למבחן, אבל אתה לא ממש כיוונת את עצמך להצליח ולהיות מרוכז ושהכול ילך כמו שאתה רוצה.

בסדר, אבל זה לא שייך לכוונות בדיוק, אולי גם, אבל "כוונה" זה נקרא מה אני רוצה להשיג בסוף? ואז כל הפעולות שלי בדרך מכוּונות לאותו מצב שאני רוצה להשיג.

טל: בחברה המודרנית שלנו אנחנו הרבה פעמים חוטאים בזה שאנחנו בכלל לא חושבים על זה, אנחנו מתנהלים ופועלים ועושים המון דברים בלי לחשוב מה באמת אני רוצה להשיג בסופו של דבר.

נכון. כי החיים שלנו הם כאלו שאנחנו יכולים לעבור אותם ולגמרי לא לחשוב על כלום. כמו שאני נוסע עם ג'י.פי.אס בדרך, כך אני מפעיל את עצמי בכל החיים שלי בצורה אוטומטית וזהו. נכנס לאיזה מקום, עובד מה שצריך, מה שדורשים ממני, אני מרגיל את עצמי לעשות את הכול, והחיים ממשיכים, זורמים.

טל: אני חוזרת לשאלה שלי, היום נניח כשהגעתי לכאן לאולפן, מה המשמעות של מספר הדקות האלה שאקח ואחשוב מה חשוב שיקרה, לכוון את עצמי לתוצאה.

את רוצה לקבל תוצאה יותר ברורה. מתכוונת לתוצאה יותר טובה.

טל: איך הכוונה הזאת שלי שעשיתי תשפיע על המציאות בפועל? כי אין לי מושג מה יקרה.

מה זה "איך תשפיע על המציאות?" אם את יותר מוכנה ויודעת איך נניח לעשות את השיחה שלנו יותר מעניינת, עם שאלות יותר חודרות וכן הלאה, אז בזה את עושה את התוכנית יותר מועילה לאנשים.

טל: זאת אומרת אין כאן איזה כוח לכוונה עצמה, לכוח המחשבה, כוח ההתכווננות שבאמת משפיע בסופו של דבר על התוצאה.

ודאי שזה משפיע על התוצאה, אבל מה בזה? אם אני מגיע כמה דקות לפני ומשקיע אותן בהכנה לתוכנית, או שאני בא, נופל, ומה שקורה לי זו בכלל הפתעה ואין כלום.

טל: כאן זו אולי דוגמה קטנה, אבל אפשר לקחת דוגמאות יותר גדולות, שאני בכלל חושב בתחילת היום שלי מה אני רוצה שיקרה לי היום.

ודאי. נניח שאני נותן שיעור בשלוש בלילה, משתיים עשרה עד אחת בדרך כלל אני קם, כי אני צריך לקרוא הרבה חומר ולעשות כל מיני פעולות, לאו דווקא מה שאנחנו לומדים, לגמרי לא, אלא להכין ולסדר את עצמי. אחר כך אני עושה טוש, אני צריך להכין את עצמי פיזית קצת, אני הולך קצת. מה אני רוצה להגיד? כל זה כי אני נמצא בכוונה, מתכוון לעשות פעולה בזמן השיעור, גם לפני זה, כשאני לבד, אבל בזמן השיעור עם התלמידים שלי לעשות יחד איתם איזה מעשה מאוד חשוב, עוצמתי, הכול תלוי בכוונה, והכוונה מתממשת בהכנה לשיעור, ואחר כך בשיעור עצמו, זה טבעי, כך כל אחד ואחד. בְמה שאדם עושה ובכמה שזה חשוב לו כך הוא מכין את עצמו, כך הוא מממש.

טל: האם יש, כמו שדיברנו בתוכנית הקודמת, כוונות שהיית יותר ממליץ לאדם להתכוון אליהם כדי שהוא יהיה מאושר יותר, שחייו יהיו טובים יותר? זאת אומרת, אני קמה בבוקר לְמה כדאי לי לכוון?

את זה אני לא יכול להגיד לך, כל אחד עם הכוונות שלו, עם הרצונות שלו, עם החיים שלו. אדם צריך לעשות רק חשבון מה כן ומה לא. אני קם שעתיים לפני השיעור כדי להתכונן אליו, ואת היום אולי רוצה להיות במיוחד יפה ואז את קמה שעתיים לפני העבודה כדי לצבוע את עצמך בכל מיני צבעים יפים, להגיע לעבודה וממש לכבוש את כל האנשים שנמצאים שם. תלוי בכוונה.

טל: אז אולי השגתי את זה ואהיה יפה באותו יום, אבל יחד עם זאת אולי אני אגיע לעבודה ואני לא ארגיש שם טוב מכל מיני סיבות אחרות, כי אולי לא התכוונתי לדברים הנכונים. כי התכוונתי רק להיראות יפה, אבל היחסים שלי עם האנשים בעייתיים.

אז בפעם הבאה את לומדת מה לעשות, איזה כוונות להחליף, איך להתכוון, איך להתכונן. אני לא עובד עם הכוונות שלך, אצלי הכוונות הן אחרות, אני עובד עם הכוח שנקרא "כוח עליון", שמחזיק את כל המציאות, ואני כל הזמן נמצא בקשר עימו ורואה את כל המציאות שמגיעה ממנו והוא מצייר בי את המציאות. גם את המציאות הפנימית, איך אני מרגיש את עצמי, גם את המציאות שאני מרגיש בחמישה החושים שלי, הוא מצייר בי. ולכן אני מתייחס רק אליו, כי הוא האחד שמייצב את המציאות. והכוונה שלי אליו בלבד, איך אני כל הזמן נועל את עצמי עליו, ואיך אני מתקרב אליו, איך אני בכל מקרה בחיים שלי, באים אליי בני אדם טובים, רעים, או שאני מרגיש בתוכי, בלי בני אדם, או עם החיות והצומח והדומם, לא חשוב, איך כל המציאות שאני מרגיש אני מייחס לאותו הכוח העליון שמייצב לי את המציאות. ואני נמצא כאן כמו באיזה סרט, שהכוח הזה מייצב לי אותו. חלק מהסרט אני מרגיש שמסתובב סביבי וחלק אני מרגיש שמסתובב בתוכי. איך אני מגיב על הסרט עצמו, שגם את זה הוא עושה, גם בתוכי וגם מחוצה לי. ועד כמה אני צריך בכל רגע בחיים שלי להיות מודע ולהיות דבוק לאותו כוח עליון שמייצב את המציאות שלי בצורה סביבתית ופנימית, אלה בעצם הכוונות שלי.

ואז אני מתחיל ללמוד את מה שהוא עושה לי, מעביר אותי דרך כל מיני מצבים, מצבים חיצוניים, ותגובתי עליהם, מצבים פנימיים, ואני על פני מצב שהוא גם חיצון וגם פנימי, יחד, מתחלק לשניים, על פני כל מצב ומצב אני בעצם צריך לקבוע ש"אין עוד מלבדו", חוץ מהכוח הזה, ושהוא טוב ומטיב, כי עושה הכול, אפילו את הדברים הכי מפחידים והבלתי נעימים, הוא עושה אך ורק כדי שאתייחס אליו כמו למייצב כל מצב. שהוא הראשון והאחרון, זאת אומרת גם מה שקרה לפני עשרים שנה, והיום, וגם מה שקורה עכשיו ובעוד עשרים שנה, הכל זה הוא בלבד. וכן הלאה. זאת אומרת, כאן אני מתחיל כבר להגיע למצב שאני חי בתוך הכוונה הזאת והמטרה שלי כל הזמן לחיות בה, יחד עם זה שאני צריך לבצע כל מיני פעולות שאותו כוח מייצב, מייצר בי, גם כלפי העולם הרוחני וגם כלפי העולם הגשמי. אלה בעצם החיים שלי. ואני מרוויח מזה שאני מזהה בתוך אותו הכוח מה הוא רוצה ממני, איך הוא מייצב אותי, איך הוא מייצב את העולם העליון, איך אני משיג אותו, וכן הלאה. זאת אומרת, יש לי כבר התקדמות מאוד מעניינת, כי אני מתקדם בשני מישורים, אני רואה את העולם הזה ואיך אני צריך להתייחס אליו כביכול שהוא בא מלמעלה, ואני צריך גם להתייחס לעולם העליון במצב שלי שאני בא מלמטה. ואני כל הזמן חי כך.

טל: ולזה אתה קורא "כוונה".

ואז היחס שלי למציאות שלי נקרא "כוונה". יש בזה בספרי המקובלים הרבה מאוד כוונות, איך אני צריך להתייחס לכל צעד ושעל בדרך, בחיים שלי.

טל: אז הכוונה היא תגובה שאתה מגיב לכל מיני דברים שאתה חווה מאותו כוח שמסדר לך את הכל, או שזה משהו שאתה משפיע איתו על המציאות?

גם משפיע על המציאות. על ידי הכוונה אני מייצב את המציאות שלי, אם אני מחבר הכול לאותו הכוח העליון שמייצב לי את כל החיים האלו, גם הגשמיים וגם הרוחניים, אני כבר חי בעולם אחד, לא בשני עולמות, בעולם אחד, שהכול בא על ידו ואין חוץ ממנו, "אין עוד מלבדו".

טל: התחלנו מהנקודה שאנחנו רוצים להשפיע על המציאות שלנו באמת לטובה.

אז אני משפיע. אני בונה את המציאות שלי, אני בונה אותה. המציאות האמת לא קיימת, הכול תלוי איך אני בונה אותה.

טל: בפעם הקודמת גם דיברנו על זה קצת והבנו שזה לא פשוט להגיע לכוונה שבאמת תשפיע על המציאות. אמרת שכל הכוונות שדיברתי עליהן בהתחלה, איך להיות בעבודה יותר יפה וכולי, אלה לא הכוונות שבאמת יעצבו את המציאות ויבנו אותה.

כן.

טל: אם אני רוצה להתחיל להתקדם למקום שבו אני באמת אצליח לכוון את המציאות, כאילו לא רק את האני שלי אלא את כל המציאות.

את זה צריך ללמוד. צריך ללמוד איך לעשות את זה. בשביל זה אנשים באים אלינו לקמפוס קבלה ולומדים, כי זה רק על ידי חכמת הקבלה.

טל: זה משהו שכלי שמשתנה, זו מחשבה?

זה שכל שמייצב את הרגש. השינויים הם רגשיים.

טל: זאת אומרת, אם אני רוצה ללמוד לכוון נכון כדי לשנות את המציאות אז אני צריכה לעבור שינויים רגשיים?

כן. ללא ספק.

טל: איזה שינויים?

את מתחילה לזהות את הכוח העליון, איך הוא מבצע את כל הפעולות עלייך, ואיך את צריכה בהתאם לזה להתייחס אליו. וכשאת מתייחסת אליו, את צריכה להתייחס למעלה ממה שאת מרגישה, צריכה לייחס אליו פעולות כ"טוב ומטיב". ואת לא מרגישה תמיד את הפעולות האלו כך, אז את צריכה להתעלות מעל ההרגשה שלך. ואז כשאת מתעלה מעל ההרגשה שלך, את מתחילה להבין שמדובר כאן בכוח מיוחד, כוח השפעה, שהוא למעלה מהכוח שלך ליהנות, כוח הקבלה. זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת" וכך מתקדמים.

טל: אז במה באמת השתניתי? אני נניח, מבינה את מה שאתה אומר, אני צריכה להכיר איזה כוח שפועל עליי כל הזמן ולהגיב אליו נכון, אבל במה בזה אני השתניתי? במה השתנתה הכוונה שלי?

את מכירה את הכוח הפועל בכל המציאות. את נמצאת בקשר עימו, את מתחילה להשיג את המציאות העליונה, להשיג נצחיות, שלמות שבטבע, את מתחילה לעלות לדרגה שהיא למעלה מהקיום הגופני.

אורן: במה השתנו הכוונות שלי?

הן כולם על מנת להשפיע, לאהוב את הזולת, להתחבר עם כל המציאות, את כל זה אתה מרגיש שייך לך, מצויר בך.

אורן: לא הבנתי.

זו בעיה, לכן חכמת הקבלה נקראת "חכמת הנסתר", כי עד שאדם לא נכנס לזה, לא רוכש את היכולת כך להתייחס לנצחיות, הוא לא יודע על מה מדובר.

אורן: אז בוא נגדיר מה זה להתייחס כך למציאות? מתוך איזו כוונה אדם צריך להתייחס למציאות?

באהבה. לכל המציאות, דומם, צומח, חי, מדבר, לכל חלקי המציאות הוא מתייחס באהבה.

אורן: מה זה אומר "להתייחס באהבה", זה כוונה?

זה כוונה, ודאי.

אורן: איזו מין כוונה?

שאני מתייחס לכל המציאות כמו לדבר הכי חשוב בעיניי.

אורן: ומה הכוונה שלי?

הכוונה שלי להיטיב לכל המציאות.

אורן: למה?

כי זה שייך לאותו כוח עליון.

אורן: על שני דברים דיברת עד כה שאני לא מצליח לחבר אותם. אמרת שהכוונה הנכונה של האדם היא להתייחס באהבה לכל המציאות. איך זה קשור למה שדיברת קודם, שאתה מחפש כל הזמן בכל רגע בחיים שלך, איך כוח אחד מסריט לך את כל הסרט הזה שניקרא "חיים", גם ברגשות שלך, גם במחשבות שלך, וגם באירועים שקורים לך, אפילו שהם אירועים לא נעימים. איך שני הדברים האלה קשורים, לחפש את הכוח שמסריט לי את החיים, ולהתייחס באהבה לכל המציאות, מה הקשר בין שני הדברים?

זה אותו כוח.

אורן: אבל אתה מחפש איזה כוח שעושה לך משהו, וכאן דיברת על הכוונה שלך ביחס למציאות.

כי הכוונה שלי הנכונה למציאות, שאני אוהב, שאני מקבל הכול נכון, "ואהבת" את הכול, את "רעך כמוך", וכשאני מתייחס כך למציאות כולה בצורה שאני שומר, בצורה שאני לא מזלזל, זה כמו שאני מתייחס לבעל הבית, שאני רוצה להתייחס לדברים שלו כמו שאני מתייחס אליו. לכן אם אני מדבר על הבורא, על הכוח העליון שמנהל את כל המציאות, אז כך אני גם צריך להתייחס לכל המציאות, שזה שייך לו.

אורן: ומה הקשר ליחס של אהבה, לכוונה של אהבה, לכוונה שאתה שומר ולא מזלזל בשום דבר, איך זה קשור לכוח עליון?

כי אם אני לא מזלזל, אוהב ושומר על כל פרטי המציאות, לאט לאט אני קונה גם כזאת הרגשה כלפי בעל הבית, וזה נקרא שאני מתקרב אליו, ויכול לזהות אותו, ללמוד, להרגיש אותו, להיכנס איתו בדו שיח.

אורן: אתה אומר שיש בעל בית לכל המציאות הזאת שאתה קורא לו "הכוח העליון". והכוונה שלך זה למצוא אותו כל הזמן בכל דבר, בכל דבר שקורה בתוכך או בכל דבר שקורה מסביבך. וכדי להצליח בזה, למצוא את הכוח העליון שמסריט לך את הסרט הזה שקוראים לו "חיים", זה דורש ממך להיות בכוונה מאוד מיוחדת כלפי כל המציאות הזאת, שהיא כוונה של אהבה שאני שומר לא מזלזל.

כן.

אורן: מה זה אומר לכוון את עצמי בבוקר לאהבה לכל המציאות? זאת הכוונה. אז הגענו לסיכום, שזאת הכוונה המוצלחת ביותר שאתה ממליץ לבן אדם בחיים שלו.

שכל המציאות היא רק כוח אחד שזה כוח האהבה, כוח השפעה, שברא את כל המציאות ומחזיק אותה, ומחזיק אותנו ונותן לנו הזדמנות ואפשרות להכיר אותו, לגלות אותו, ולהתייחס אליו בצורה ש"אין עוד מלבדו", "טוב ומיטיב". ואנחנו בהתאם לזה, אם אנחנו רוצים להרגיש אותו וכך לקבוע, חייבים גם להצטייד באותה התכונה "אין עוד מלבדו", "טוב ומיטיב".

אורן: אז כשאני קם בבוקר יוצא לעולם, איזו כוונה הכי כדאי לי להחזיק בראש?

"אין עוד מלבדו", "טוב ומיטיב".

אורן: אבל מה זה, זה לא אומר עליי כלום, אז יש איזה כוח שמסדר פה הכול.

אם אתה קם בבוקר אז תבוא אלינו ללמוד בערב.

אורן: בהסבר שלך אתה אומר, שכוונה אחת שכדאי לך להימצא בה, זה כל הזמן לחפש כוח אחד שפועל בכל. כוונה שנייה היא שאתה צריך להימצא באהבה לכל. מה הקשר בין שתי הכוונות האלה, האם הן כוונה אחת, אלה שתי כוונות? מה עליי לעשות, לחפש את הכוח האחד הזה בכל דבר או להתייחס באהבה לכל, או גם את שני הדברים אני צריך לעשות? ומה הקשר ביניהם?

אם אתה תתייחס באהבה לכל מה שנמצא, ובמיוחד לקבוצה שלך שאתה נפגש איתה אצלנו ולומד איתה את תחילת הקבלה.

אורן: צופה עכשיו רואה אותך בערוץ, הוא שומע אותך רואה ערוץ 66, באיזו כוונה הוא צריך לקום בבוקר כדי להביא את החיים שלו למקום הכי טוב שרק אפשר?

לבוא אלינו ללמוד איך לעשות חיים.

אורן: מה תלמד אותו, מה הכוונה הכי ראויה לאדם?

איך אדם יכול להגיע למצב שהוא ינהל את החיים, שהוא יעשה את החיים כך, שישיג בהם את הדברים הטובים ביותר.

אורן: לשם כך הוא צריך להיות בכוונה של אהבה?

כן. אבל הוא לומד איך לעשות את זה.

אורן: הוא לומד מה זו כוונה של אהבה?

לכן כתוב בתורה "ואהבת לרעך כמוך".

אורן: זאת הכוונה, "ואהבת לרעך כמוך" זאת הכוונה הגדולה?

נכון.

אורן: איך אדם יודע אם הוא באמת פועל מתוך הכוונה הזאת, או שהוא כבר פספס והתפזר? הוא רצה להיות באהבה, מתחיל את היום שלו, איך הוא בודק את עצמו, מה המצפן שעל פיו הוא מודד האם זו באמת כוונה של אהבה, או שהתבלבלתי ואני באיזה כוונות אחרות כבר חי, פועל ומתייחס?

רק בתוך הקבוצה הוא יכול לבדוק, יחד עם הלימוד.

אורן: איזה כלים זה נותן לו, מה הוא בודק? יש לו איזו מראה, איך הוא יודע? אמרת לטל קודם "את רוצה להיות יפה? תקומי ותתארגני". אז היא תלך למראה והיא תסתכל "אני יפה". מה המראה שבן אדם בודק את עצמו האם הוא נמצא באותה כוונה של אהבה?

שאני אוהב את החברים, זו המראה שלי.

אורן: מה זה "לאהוב"? זו מילה לא ברורה, מה זו "כוונה של אהבה"?

"לאהוב" זה נקרא שאני רוצה שיהיה להם טוב במה שהם חושבים. מה שהם חושבים אני מביא להם, כרית, כיסא, לא חשוב מה.

אורן: אם אדם נמצא בכוונה כזאת, זה כאילו המקום הכי בטוח להיות בו?

כן. כי בזה הוא גם מתקשר לכוח עליון, לבורא, והבורא כבר מספק לו את הכול.

טל: לי זה נשמע קצת פסיבי, כי כאילו יש כוח עליון שמסדר לי הכול ואני כל הזמן מגיבה. אבל אמרת שאני יכולה לבנות את המציאות שלי, שאני יכולה להשפיע על המציאות שלי, שיש לי איזה כוח כוונה שאם אני אדע להפעיל אותו, אני אבנה מציאות חדשה.

כן, תבני. אני חושב שזה הזוי. צריכים לדעת איך עושים את זה. צריכים קודם להתקשר לכוח עליון ויחד עימו להשתדל לשנות את החיים.

אני נמצא בכוונה כמו השחקן ואז תשנו משהו, מה יקרה מזה? שום דבר לא יקרה. כמו שזה היה כך יישאר, זה בסך הכול דמיון.

טל: אז איך עושים את זה בפועל בצורה אמיתית?

באים ללמוד, אין לי יותר מה להגיד. חייבים לבוא וללמוד איך לממש את הכוונות שלנו, ושאחרי הכוונות יהיו כוחות שיעצבו את הכוונות האלו, ומתוך הכוונות תתחילי להרגיש שאת חיה במציאות חדשה, והמציאות החדשה הזו תלמד אותך. את צריכה כאילו להיוולד במציאות החדשה, ואז מתוך זה תתחילי להרגיש עד כמה שעולם חדש ניפתח לפנייך. הכול זה רק לימוד הכוונה, כל חכמת הקבלה, וכל הכניסה לעולם העליון, וכל העבודה שלנו בו, זה הכול רק כוונות.

טל: איפה נמצא כל עולם הכוונות האלה?

נמצא בכוונה שלך.

טל: מה זה? איפה הדבר הזה?

אורן: איפה זה, עולם הכוונות איפה הוא?

בכוונה.

אורן: איפה זה בכוונה?

טל: בשכל שלי? במוח?

תגידו לי אתם, אתם כבר תכנית שנייה מדברים על כוונה, איפה הכוונה?

טל: זה במוח שלנו נמצא? בלב?

אורן: זה משהו שכלי או משהו רגשי?

זה מעל הרגש.

אורן: איפה מעל?

מעל הרצון. אם יש לך רצון ואתה רוצה לכוון את הרצון למשהו, אז זו הכוונה.

אורן: אז זה שכלי, זו פעולה שכלית להפעיל כוונה?

זו פעולה שכלית שמתלבשת ברגש. זה עובד יחד.

אורן: מה הדבר הכי חשוב שצריך לדעת לגבי כוונה?

צריכים לדעת את המקום איפה שאנחנו לא מלמדים.

אורן: כוונה?

כן כוונה.

אורן: אז הבנתי שהדבר הכי חשוב על כוונה, שזה דבר מאוד עוצמתי ומאוד לא פשוט.

זה הכול. אחרת אתה תחיה את החיים שלך כמו בהמה, ותמות כמו בהמה, ושום דבר לא יישאר. אתה רוצה להוציא תועלת מהחיים שלך, בבקשה, גם בתוך החיים גם מעבר לחיים, אתה חייב לנהל את הכוונות שלך. ואיך לעשות את זה? צריכים ללמוד חכמת הקבלה.

(סוף השיחה)