חומר רקע לשיחות "חיים חדשים" מס' 137-138
רשתות חברתיות
מטרות:
להבין את תופעת הפופולריות שברשתות החברתיות ואת הצורך להן הוא עונה.
להבין כיצד תקשורת דרך רשתות חברתיות משפיעה על הערכים שלנו כפרט וכחברה למושג ה-קשר. ההקבלה בין קשר פיזי ולוירטואלי.
להבין האם הרשת החברתית מקדמת אותנו לחברה יותר מחוברת? מצד אחד אנחנו יותר מקושרים אחד לשני ומתקשרים עם אנשים מעבר לים ומצד שני אנחנו מתרחקים זה מזה- מעדיפים לתקשר וירטואלית ומתחבאים מאחורי המסך
להבין כיצד ניתן להשתמש נכון בכוח הרשתות החברתיות בכדי לקדם את הערכים האינטגראלים
כיצד תיראה התקשורת הוירטואלית העתידית בצורת ההתקשרות החדשה בינינו
להבין דרך רשתות חברתיות את המשמעות של תלות ההדדית
להבין את הסכנה ברשתות החברתיות
זרימת התכנית:
חיים ברשת
האני הוירטואלי- הדמות והקשרים הוירטואלים מול הקשרים האמיתיים
התפתחות שפת האינטרנט
פתיחה:
רשת חברתית
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA
בדומה לנמלים, דבורים, פינגווינים, זאבים, דולפינים ושימפנזים, גם בני אדם הם חיות חברתיות, המתקיימות בקבוצות ושומרות על קרבה רבה ביניהן. המאפיין החשוב ביותר של הסביבה האנושית הוא עצם נוכחותם של אנשים אחרים בחיינו. מאחר שלא מאיימים עלינו טורפים של ממש, האיום האמיתי על בני אדם הוא בני אדם אחרים. אלמלא היינו זקוקים כל כך לבני אדם אחרים היה עלינו להתרחק מהם. לכן היחסים המיוחדים שלנו עם בני אדם אחרים הם מכריעים. אנחנו בוחרים במתכוון ליצור קשרים חברתיים עם אנשים מסויימים שאיתם אנו חולקים יחסי חיבה ואינטימיות לפרקי זמן ארוכים או קצרים. בניגוד לבעלי החיים, יש לנו יכוללת מיוחדת לדמיין מה אחרים חושבים ומרגישים. ההשתייכות החזקה שלנו לרשתות חברתיות גורמת לנו לשתף פעולה עם אחרים לשפוט את כוונותיהם ולהשפיע עליהם- או להיות מושפעים מהם. בקיצור בני אדם לא חיים רק בקבוצות- אנחנו חיים ברשתות.
מדוע אנחנו יוצרים רשתות מלכתחילה? התשוקה ליצור קשרים נובעת גם מן הגנים שלנו.
במשך מליוני שנים השפיעו החיים החברתיים שלנו לא רק על יכולתנו לעקוב אחר אחרים ולקבל החלטות אלא הם שינו ככל הנראה גם את עצם האופן שבו אנחנו תופסים את העולם. המוח האנושי מותאם ככל הנראה לרשתות חברתיות. במסגרת הברירה הטבעית שרדו המוחות המסוגלים להפעיל קוגניציה ולהגיב לדרישות סביבתיות וחברתיות מסובכות.
חיים ברשת
נראה שאנחנו בנויים בצורה המותאמת לחיים ברשת. מדוע אנחנו יוצרים רשתות? מדוע אנחנו בנויים ככה?
נראה כי הרשתות החברתיות פועלות לפי חוקים מיוחדים. חוקים שפועלים על קבוצה של אנשים ולא על אדם יחיד. תוכל לתאר את המנגנון לפיו פועלת הרשת החברתית?
לרשתות חברתיות יכולים להיות תכונות ותפקידים שאינם בטווח הנראות של האנשים שבתוכן, לא כל שכן בשליטתם. אפשר להבין את התכונות הללו רק אם חוקים קבוצות שלמות, לא בודדים. חקרו את תופעת ה"גל" באיצטדיוני כדורגל (הצופים קמים על רגליהם בקבוצות, בזו אחר זו , מניפים את ידיהם ומתיישבים מיד חזרה ברגע שהקבוצה השנייה קמה). נחקרה על ידי קבוצת פיזיקאים שבדרך כלל חוקרים גלים על פני נוזלים. הם הבחינו שהגלים האלה נעו בדרך כלל בכיוון השעון ותמיד בקצב של עשרים מושבים בשניה. הם הפעילו מודלים מתמטיים של "אמצעי שלהוב" המשמשים לשם הבנת תופעות דומות כמו התפשטות של אש ביער או של זרם חשמלי דרך שריר הלב. מודלים אלה הפיקו תחזיות מדוייקות ועובדה זו העידה על כך שאנחנו יכולים להבין את תופעת הגל גם מבלי שיש לנו מושג על הביולוגיה או הפסיכולוגיה של בני אדם. ואמנם, לא נצליח להבין את הגל בכך שנלמד את הפעולות של אדם אחד שעומד ומתיישב. התופעה איננה מתוזמרת על ידי מוביל דעת קהל אחד. יש לה חיים משלה.
הרשתות החברתיות היו קיימות תמיד. המושג רשת חברתית נולד ב- 1967 ואומר שבין אדם לאדם מפרידות שש דרגות של קשרים. כלומר, לכל אחד יש מכר, שמכיר מישהו אחר, שמכיר מישהו שלישי וכדומה. נקודת ההתחלה של הרשת החברתית קבועה אך נקודת הסיום היא אינסופית.
הרעיון תפס תאוצה עם הופעתה של רשת האינטרנט עידן הצאטים ובשנת 2001 החל עידן הרשתות החברתיות הוירטואליות.
הרשתות החברתיות (social networks) מבוססות על תיאורית העולם הקטן שהגה הסוציולוג סטנלי מילגרם ב-1967. מילגרם טען כי בין אדם לאדם מפרידות שש דרגות של קשרים. כלומר, לכל אחד יש מכר, שמכיר מישהו אחר, שמכיר מישהו שלישי וכדומה. נקודת ההתחלה של הרשת החברתית קבועה אך נקודת הסיום היא אינסופית. תרגום הרעיון לאינטרנט מאפשר לכל גולש להכיר בקלות אנשים חדשים באמצעות הקשרים הקיימים.
רעיון הרשת החברתית קיים כבר מסוף שנות השישים, אך עד שנות התשעים לא תפס תאוצה רבה ונשאר בגדר יצירת קשרים במסיבות קוקטייל עסקיות. רעיון הרשתות החברתיות התרחב והתחזק עם הופעתה של רשת האינטרנט. עם ההתפתחות הטכנולוגית של העשורים האחרונים - שיפור משמעותי ביכולות המחשוב והקישור לאינטרנט - נוצרה התעוררות מחודשת בתחום זה. בשנת 2001 החל עידן הרשתות החברתיות האינטרנטיות, ומאז נוסדו למעלה מ-300 חברות.
רשת חברתית מקוונת (Social networking service) היא פלטפורמה או אתר אינטרנט המתמקד בבנייה או שיקוף של קשרים חברתיים בין אנשים. הרעיון שעומד מאחורי הפעלת רשת שכזו הוא שכל אדם יכול לגלות מי החברים של חבריו, לקרוא את הפרופיל שלהם וליצור איתם קשר.
http://he.wikipedia.org/wiki/רשת_חברתית
מה טבען האמיתי של רשתות חברתיות?
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3364124,00.html
אם נדמה את צורות ההתקשרות החברתית ברשת לזו המוכרת נראה כי יש לנו תרבות המונים. תרבות ההמון מאופיינת בתנועה המונית באותו הכיוון, התקשרות רגעית וחסרת משמעות עמוקה במובן של אגירת ידע. בהקבלה לרשת החברתית, פייסבוק מאופיין בתכונות אלו. הגל בפייסבוק הוא בדיוק התופעה האמורה. האם נוצר או לא נוצר גל יהיה הקריטריון לקביעת האיכות של המידע/ידע. בתרבות ההמונים יש בידור להמונים. ההמון (כמות) קובע את איכות הידע והמשמעות שלו.
http://nadavbdn.blogspot.com/2011/01/blog-post.html
- חוק מקלוהן, הופעת אמצעי תקשורת חדש, משנה את האיזון המוחי אצל המשתמשים בו, ואת האיזון הארגוני אצל הקולקטיבים המשתמשים בו. כתוצאה מכך, הרגלים אמונות יסוד וערכי יסוד מתפוררים ונוצרת בשלות להחלפתם בערכי יסוד ואמונות יסוד חדשות
https://sites.google.com/site/vanola/blog/hwqymslrstwthbrtywtmmwqdwt
כיצד הופעת הרשתות החברתיות באינטרנט משפיעות על המח שלנו?
באמצעות הבנת התפתחות הרשתות החברתיות באיזה אופן/ מה הן תורמות להתפתחות האבולוציונית האנושית? האם הן מקדמות אותנו לחברה יותר מחוברת?
מדוע הרשתות החברתיות התפתחו כל כך מהר ומושכות אליהן כל כך הרבה משתמשים?
מהו הכיוון אליו מתפתחים? הרשתות מתפתחות ונהיות יותר ויותר הדוקות.
האם רשתות חברתיות עונות על צורך חדש באנושות? או שאלו צרכים ידועים שמקבלים מילוי בצורה אחרת?
רשתות חברתיות הן בעצם פיתוח של תרבות חדשה חוצת יבשות וגילאים. מצד אחד, בעקבותיה אנשים תקועים זמן רב יותר מאחורי מסכים, אך מצד שני נמצאים בקשר הדוק ואינטנסיבי יותר עם כמות רבה יותר של אנשים. איך הדואליות הזו נתפסת בעולמנו?
האם יש לנו צורך להיות יותר חברותיים או להסתתר מאחורי מסכים?
הדור החדש שנולד לתוך דור האינטרנט ואינו מכיר מציאות אחרת, האם הוא חש את העולם דרך התקשרות עם הסביבה בצורה שונה?
האם התקשורת הבינאישית של דור האינטרנט שונה מהתקשורת של הדור שלפניו?
מה תהיה צורת ההתקשרות הנכונה הבאה של התקשורת השלמה ואיך זה בא לידי ביטוי ברשתות החברתיות? האם מדובר בתקשורת דו כיוונית נכונה?
מחקר הראה שהתפשטות ההשפעה ברשתות חברתיות מצייתת לכלל שאנחנו מכנים "החוק של שלוש דרגות השפעה". כל מה שאנחנו עושים או אומרים מכה גלים ברשת שלנו, משפיע על חברינו (הנמצאים במרחק של דרגה אחת מאיתנו), על החברים של חברינו (הנמצאים במרחק של שתי דרגות מאיתנו) ואפילו על החברים של החברים של חברינו (הנמצאים במרחק של שלוש דרגות מאיתנו. ההשפעה שלנו מחלחלת בהדרגה ומפסיקה להשפיע בצורה ניכרת על אנשים הנמצאים מעבר לגבול חברתי זה. באופן דומה אנחנו מושפעים מחברינו הנמצאים במרחק של שלוש דרגות מאיתנו, אבל לא ממי שנמצאים מעבר לכך. ראו את זה לדוגמא בנושא של עלייה במשקל- הסיכויים שלאדם ממוצע שסובל מעודף משקל יהיו חברים, חברים של חברים, וחברים של חברים של חברים שגם הם סובלים מעודף משקל גבוהים יחסית. בדומה, לאדם הממוצע שאינו סובל מעודף משקל סיכויים גבוהים שמי שמקיימים עמו קשרים עד שלוש דרגות הפרדה לא יסבלו מעודף משקל.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%94
מהו הדבר שפועל על האנשים בטווח 3 הדרגות ונעלם בדרגה הרביעית?
אחד השינויים המשמעותיים שהכניס האינטרנט לחיינו הוא השקיפות והפתיחות של חלקים שבעבר היו פרטיים ורחוקים מהעין. יומנים אישיים הפכו לבלוגים - יומנים מקוונים, הפתוחים לכל קורא. אנשים מכל העולם משתפים חוויות בתמונות, בבלוגים ומקיימים מפגשים, זאת לעתים קרובות ללא הגבלת טווחי גיל או מרחק, כשפלטפורמת האינטרנט והאפליקציות שמשתמשות בה פיתחו שפה משותפת לקבוצה עצומה של אנשים מכל הגילאים והיא בעצם סייעה ליצירת תרבות דיגיטלית חדשה. כמו כן, בעבר, יצירת קשרים אישיים היו עניין של מעבר מפה לאוזן- היום, יצירת הרשתות החברתיות הפכו מקוונות ובלחיצת כפתור אנחנו יכולים ליצור קשרים חדשים. כך למעשה נוצר אפקט הרשת, שכן נוצרות חברויות משותפות וגולש יכול "להציע חברות" לגולש שהכיר דרך חבר, וכן הלאה. הרשת מהווה שיקוף של החיים החברתיים במציאות, ומטבע הדברים נוצרות קבוצות חברתיות של חברים הקשורים זה לזה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA
חינוך זה דוגמא לתלות ההדדית ברשת:
הדרכים בו מדיה חברתית וטכנולוגיות תקשורת משנים איך אנו צורכים מידע ויצירה גם כמו יחסים אנושיים וקשרים --- לכל זה יש השלכות חשובות לחינוך. תלמידים ומורים יכולים להנות מלרתום את הכוח של מדיה חברתית וסוגי טכנולוגיות תקשורת אחרות כדי להיות אזרחים יותר מודעים בעולם יותר מקושר של תלות הדדית גוברת. ברור שיהיו אתגרים בדרך אבל ככל שבני אדם ישתמשו בצורות טכנולוגיה חדשניות לשתף ולהחליף וליצור ביחד ידע, יותר ערך נוסף לחיים שלנו ויותר הזדמנויות ניתנות לנו להיות חלק מקהילה גלובלית של תלמידים נחומים נצחיים.
במה שונה רשת חברתית רגילה מרשת חברתית וירטואלית?
על מה עונה הצורך של האנשים לשתף את כולם בחייהם הפרטיים?
אף פעם לא דיברנו על חיים ברשת - אם כולנו היינו מבינים את החיים ברשת היינו יכולים להתאים את עצמנו אליה?
חוץ מהרצון לשתף ולהיות און ליין בתוך כל זה יש את תופעת הלייק, הרצון לליק ממש אובססיבי, נוער עוקב אחרי מספר הלייקים שמקבל שזה מה שקובע פופולריות. איך משנים את התוכן כך שהלייקים יהיו מספיק אטרקטיביים ולא על דברים שטחיים?
חלק מהעניין שמתפתח בקרב נוער נרקסיזם, וסגידה לתמונות שלהם שמלוות בפוטושופ ואז נוצר משהו מאד בעייתי,מעוות, לא אמיתי, איך אפשר לשנות את הרצון הצועק שכל אחד מהם רוצה שיראו רק אותו למצב שירגישו כח משותף בינהם בתוך הרשת?
נראה כי ברשת חברתית האנשים החשובים ביותר והמשפיעים ביותר הם האנשים הממוקמים במרכז הרשת- כלומר שיש להם הכי הרבה קשרים חברתיים.
כדי לטפל בקהילה צריך לזהות את האנשים המשפיעים- הממוקמים במרכז הרשת ולשפיע עליהם שיפיצו את המסר הרצוי.
מתוך הספר מחוברים
הדבר שונה מאשר מה שקורה בחברה הכללית בה "בעל המאה הוא בעל הדעה". כאן מי שהכי משפיע הוא מי שהכי מקושר ולא מי שיש לו יותר כסף.
אנשים מבינים את זה ומשתמשים בזה כדי לקדם השפעה רחבה על הציבור
לאנשים תהיה בריאות טובה או גרועה בגלל מעמדם ברשת והתערבויות ביחס לבריאות הציבור צריכות להתמקד בו כדי להביא תועלת. אפילו בדקו את זה בנושא חיסונים ובאמצעות חיסון 30% מהאנשים המרכזיים ברשת אפשר להשיג אותה רמת הגנה לכלל האוכלוסיה כמו בחיסון של 99% אחוזים ממנה באופן אקראי!
האם זוהי הצורה המתוקנת של הרשת החברתית? שמי שהכי מקושר הכי חשוב? הכי משפיע?
מה אומר על האדם מספר הקשרים החברתיים שיש לו? האם הוא יותר קרוב לצורה האינטגרלית?
האם יש לכל אחד תפקיד אותו הוא אמור למלא ברשת? לפי מה מתחלקים האנשים לתפקידים השונים?
יש שהתייחסו בזלזול ל"קשרים חלשים" ברשת ותפסו מכרים מזדמנים כלא רלוונטים להתפשטות מידע אבל החוקר גרנובטר טען שהקשרים החלשים יותר פועלים לעיתים קרובות כגשר מקבוצה אחת לאחרת ולכן ממלאים תפקיד חשוב. קשרים חזקים קושרים אנשים יחד בקבוצות אבל קשרים חלשים מחברים בין קבוצות ליצירת חברה גדולה וחיוניים להתפשטות מידע.
לראיה סקר פשוט ששאל אנשים שהשתמשו בקשרים אישיים כדי להשיג עבודה חדשה באיזה תכיפות הם פגשו את האדם שעזר לכם לקבל את התפקיד החדש. רק 17% השיבו לעיתים קרובות. מעניין שאנשים מקבלים מיד מכריע מאנשים רחוקים מאד.
האני הוירטואלי- הדמות והקשרים הוירטואלים מול הקשרים האמיתיים
מה זה וירטואלי? מהי הצורה הוירטואלית שלנו?
על איזה צורך עונה לנו קבלת דמות וירטואלית?
קשר וירטואלי כתחליף לקשר פיזי- למה למרות הכל הקשר הפיזי חזק יותר ומצד שני מעדיפים יחסים וירטואלים?
אילו דברים טובים יכולים לצמוח מייצירת אני וירטואלי ואילו דברים שליליים?
http://www.mako.co.il/news-world/international/Article-ef07f8d0f499521004.htm
כל אחד מציג על עצמו רק את הצדדים שהוא רוצה שיראו - בפייסבוק כולם מאושרים. האם זה גורם לנו לאשליה או הרגשה אמיתית טובה יותר?
האם העובדה שברשתות החברתיות האדם יכול להציג עצמו כראות עיניו יכול לגרום לבעיות פסיכולוגיות וחברתיות כלשהן?
האם אנשים שמעבירים המון שעות ביום בתוך הדמות הוירטואלית שלהן ברשתת יתקשו בעתיד להתמודד עם המציאות?
מדוע אנשים כיום איבדו אינטרס להכיר חברים חדשים ברחוב, אך לעומת זאת מאוד מפתה להכיר אנשים ממדינות רחוקות?
מדוע קל יותר לחיות בעולם וירטואלי מאשר אמיתי?
מה הפערים בין ילדים שנמצאים בחלל הוירטואלי הרבה זמן וילדים שלא (שאין להם מחשב בבית לדוגמה)?
למה אנחנו רואים שהאדם רוצה מצד אחד להתבודד ונולד לו במקביל גם הצורך העז לחשיפה ולהעביר את התחושות והרגשות שלו לאחרים?
עד מתי הדואליות הזו תוכל להחזיק מעמד ? האם בני האדם לבסוף ישתוקקו לקשר פיזי? או שהחיבור יכול להעשות גם וירטואלי?
האם
קשר
וירטואלי
עם
בן
המין
השני
הוא
בגידה?
מאז
שנכנס
האינטרנט
לחיינו
ושינה
לחלוטין
את
דרכי
התקשורת
שלנו
עם
העולם
החיצוני,
השאלה
הזו
רלוונטית
לכל
אחד.
אנשים
רבים
מוצאים
ידידי
נפש
באמצעות
האינטרנט,
והשאלה
היא
האם
קשר
רגשי
בשלט
רחוק
נתפש
כבגידה.
התשובה
היא
תלויית
מגדר;
גברים
רגישים
יותר
לבגידה
פיזית,
ונשים
מגלות
פגיעות
רבה
יותר
לקשר
רגשי
של
בן
זוגן;
נשים
מתייחסות
יותר
להיבט
הרגשי
של
הבגידה
ועל
כן
סוג
השכיח
של
קנאה
אצלן
נובע
מהפחד
שיתקיים
קשר
אינטימי
בין
אישה
אחרת
ובין
בן
זוגן,
גם
אם
לא
היו
יחסי
מין
בקשר
זה.
http://www.mako.co.il/home-family-relationship/couples/Article-0a6891033660d11004.htm
מדוע אנשים מרשים לעצמם להיכנס רומן וירטואלי אך לא לרומן אמיתי?
מה נותן רומן וירטואלי כזה לאדם? ומה זה לוקח ממנו?
סיפור האהבה בין ברונו, נער פורטוגלי לבין קטיה טוצקניוק בת ה-14 מישראל, החל בחופש הגדול, במהלך שהות של השניים באוקראינה. למרות המרחק הגדול בין השניים, של אלפי קילומטרים, הם הספיקו להתאהב ולשמור על הקשר בזכות הרשתות החברתיות.
אבישג טאובר, בת ה-15 שעזבה את החיים במרכז לטובת מעבר עם המשפחה לבית החדש בצפון, ממשיכה לשמור על קשר און ליין עם החברות מהמרכז.
ככה זה כשיש כל כך הרבה פלטפורמות וירטואליות לשמור על קשר. כתבתנו פגשה את שתי הבנות כדי להבין עד כמה המהפכה הטכנולוגית משפיעה על חייהם של בני הנוער כיום.
http://www.frogi.co.il/sviva-society/4248.html
התפתחות שפת האינטרנט
אופיה של שפת האינטרנט שונה מכל שפה אחרת, שכן היא מתפתחת בין אנשים שאינם בהכרח דוברים אותה כשפת אם וכן אנשים הדוברים אותה בשגיאות. כמו כן, היא מדוברת אך ורק בצורה וירטואלית דרך תוכנות מסרים מיידיים, פורומים וכו'. מאפיין נוסף וייחודי של שפה זו הוא שהיא מדוברת על ידי הקלדה בלבד ולכן גם נקראת "שפה מוקלדת" או "אנגלית אלקטרונית".
שפת האינטרנט מגוונת בגלל כמות האנשים ה"דוברים" אותה, אולם היא מצומצמת ורדודה מאוד. פעמים רבות אנשים המשוחחים באינטרנט רוצים רק להבין ולהיות מובנים,ובגלל זה הם מקלידים באנגלית מצומצמת.
מכיוון ששפת האינטרנט היא שפה מוקלדת, נוצרים בה סוגי סלנג הנובעים מהצורך לקצר, מחוסר רשמיות בכתיבה וכן אי יכולת להביע רגשות בצורה טבעית במחשב. למשל, במשחקי רשת, מלוא תשומת הלב צריכה להיות מוסבת למשחק, ולכן קיימים קיצורים השייכים לכל המשחקים וגם קיצורים השייכים למשחקים מסוימים. לדוגמה: ng -משחק חדש (new game); וגם 4u במקום for you כלומר בשבילך. גם קיצור זה הוא ביטוי לא רשמי, שכן משוחחים למטרת תקשור בלבד וכן לקצר ולחסוך בזמן.יתר על כן, אדם שירצה להביע צחוק קל יכתוב lol=laughing out loud. נוצרו גם רגשונים (באנגלית Emoticons) שמאפשרים הבעת רגשות באמצעות תווים רגילים, כדי לפצות על כך שאין רואים את הדובר בצד השני. דוגמה לכך היא שימוש בסימון :-) כחיוך.
יש הטוענים ששפת האינטרנט היא שלילית שכן כאשר משוחחים בה נחשפים לטעויות רבות בדיבור ולכן לא כדאי להרבות בה. בניגוד אליהם יש שטוענים ששפת האינטרנט היא חיובית משום שהיא מעודדת שימוש באנגלית וכך המשוחח בה משפר שפה זו.
http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/B3605382-42D5-4388-9821-19727E55D86C/88297/sms10.pdf
האם זו מגמה חיובית או שלילית? מה עומד מאחורי המגמה הזו? לאן מתפתחים?
שאלות שקבלנו בפייסבוק:
https://docs.google.com/document/d/1OF-32s8YyAc27vdulUrF9cAe9IUTDc0KgDK_mtWXMEk/edit
מדיה חברתית (Social Media) הינה שם חדש למה שנהוג היה לכנות עד לא מזמן "WEB2.0" ותקופה מסוימת גם "רשתות חברתיות". מדיה חברתית עוסקת בפתרונות שמלווים ברמת שיתופיות גבוהה. לפתרונות שכאלו ישנם מספר יתרונות:
חדשנות: הם חדשניים ויוצרים תדמית של חדשנות בקרב אלו המשלבים אותם.
נאמנות לקוח: הם מגבירים את תחושת המחויבות של המשתמש, בזכות היותו פעיל (מגיב / כותב / משתף).
יעילות: הם חוסכים משאבים של הארגון, שכן גם המשתמשים שותפים בהשקעת המשאבים.
מועילות: הם משפרים את הפתרונות המוצעים על ידי הארגון, שכן לוקחים בחשבון את דעת המשתמשים, המהווה את חוכמת ההמונים (wisdom of the crowds)
ארגונים רבים מבקשים כיום לשלב מדיה חברתית בפעילותם, הן החיצונית- מול הלקוחות (והשותפים), והן הפנימית- בניהול הידע. רשת חברתית הינה סוג פתרון/מרכיב בפתרונות המדיה החברתית, ויחד עימה נכללים גם בלוגים, אתרי WIKI, Newsfeeds ועוד.
http://www.kmrom.com/Site/SitePages/ViewPageWithFeedback.aspx?P=297
בשנת 1971 – נשלח האימייל הראשון
בשנת 1978 – (BBS (Bulletin Board System אשר אפשרו למשתמש להתחבר למחשב מרוחק בחיבור Dial-up למטרת ביצוע פעילויות חברתיות ובידוריות שונות כגון משחקי רשת, העלאה והורדה של קבצים, השתתפות בקבוצות דיון והחלפת מסרים עם משתמשים אחרים. ה-BBS הופעל על ידי משתמשיו באמצעות הודעות טקסט פשוטות, ונוהל על ידי מפעילי מערכת שהיוו ברובם אנשים פרטיים וחלקם חברות מסחריות שגבו תשלום תמורת השירות.
בשנת 1994 – הושקה אחת מרשתות החברתיות הראשונות GEOCITIES אשר אפשרה למשתמש ליצור אתר משלו אשר היה מקוטלג על פי אחד משישה ערים (הוליווד, וול סטריט וכו..)
בשנת 1995 – THEGLOB.COM אפשרה למשתמשים לפרסם את החוויות האישיות שלהם וליצור אינטראקציות עם אחרים בתחומי עניין דומים.
בשנת 1997 – הושק AOL MESSENGER
בשנת 2002 – הושק FRIENDSRER שאפשר יצירת קשר בזמן אמת עם חברים אמיתיים ב- 3 החודשים הראשונים הגיע ל- 3 מיליון משתמשים.
בשנת 2003 – הושקה רשת חברתית MYSPACE והושקה גם LINKEDIN
בשנת 2004 – הושקה הרשת החברתית FACEBOOK אשר במקורה הייתה אמורה להוות רשת לחיבור בין סטודנטים בארצות הברית
בשנת 2006 – הושקה הרשת החברתית TWITTER
בשנת 2008 – FACEBOOK מתרחבת ורוכשת את MYSPACE והופכת להיות הרשת החברתית המובילה עם מספר המבקרים החודשי הגדול ביותר.
בשנת 2011- גוגל משיקה את GOOGLE PLUS שנועדה להוות את תשובתה של GOOGLE ל- FACEBOOK
בשנת 2012 ואילך – צצות רשתות חברתיות קטנות המתמקדות בשירות ייחודי כגון: INSTAGRAM, NEXTDOOR.COM
שלושה מושגים רלוונטיים לרשת חברתית 1. הדבקות/ התפשטות: מה זורם על פני הקשרים? מהו סוג המידע העובר? כיצד חברים ברשת "נדבקים" בכל מיני דברים? 2. קשר/ חיבור: מי קשור למי בקהילות החברתיות? 3. הידמות: האם מי שאדם קשור אליו גם דומה לאותו אדם או דווקא שונה ממנו? אתרים רבים, שמטרתם זהה, לחבר בין אנשים ללא גבולות דת, מין ומרחק גאוגרפי, החלו לעלות בזה אחר זה. בשנת 2003 הרשת החברתית הפכה למיינסטרים - פלטפורמה זו כבר לא מוקמה בשוליים ולא הייתה עוד נחלתם של "גיקים של מחשבים" - היא הפכה פתוחה, נגישה ומובנת לקהל הרחב, תופעה חברתית רחבה ביותר.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA