בכל שיטוט באינטרנט יש לנו רצון לקבל איזשהו מילוי. לדעת מה חדש, לראות משהו מצחיק, לצרוך משהו טוב. הרשת מציעה המון הזדמנויות, ואנחנו בוחרים ממה בא לנו עכשיו ליהנות. לכאורה יופי, אבל בסוף מתברר שהעידן הטכנולוגי רק העצים את הדיכאון. מה יהיה הדור הבא של הרשתות החברתיות? קפיצה אל העתיד שכבר מעבר לפינה.
בשונה מהרשת של היום, לרשת של מחר תהיה מטרה ברורה: לעזור לבני האדם לפתח קשר משמעותי עם הסביבה, להתחבר זה לזה בצורה יותר ויותר עמוקה, קרובה, פתוחה. התחברות שתביא להרגשת קיום ברמה חדשה. לא מוגבל באף צורה, לא במקום, לא בזמן, לא בתנועה. פריצה של גבולות התפיסה.
הריקנות של היום נובעת מזה שהרשתות לא מותאמות להתפתחות הפנימית שעבר האדם בשנים האחרונות. למה הכוונה? באופן כללי, מה שמניע אותנו מבפנים זה כוח הרצון, רצון לקבל הנאה ותענוג, רצון ליהנות. התפתחות הרצון הביאה להמצאת האינטרנט בזמנו, כלי שאפשר ליצור מגוון התקשרויות ודרכן להתמלאות. אבל מאז הרצון התפתח עוד, ועתה הוא זקוק להתקשרויות ומילויים ברמות יותר גבוהות.
הקפיצה האיכותית הבאה תהיה לא רק בטכנולוגיה, אלא קודם כל בשדרוג האדם שמשתמש ברשת. יהיה עלינו לחקור לעומק את מבנה הרצון האנושי, איך הוא מתפתח, למה, לאן, ובכל פעם לקדם את המשתמשים למצב שבו יוכלו להתקשר נכון יותר לאחרים.
הרשת צריכה להיות חכמה, לומדת, מנוהלת על ידי אנשים שמבינים שהעולם מתקדם למצב של קשר אינטגרלי בין כולם לכולם, חיבור מושלם, הרמוניה, אחדות בקרב האנושות ועם כל הטבע.
רוצים או לא, האבולוציה דוחפת לשם. כל בר דעת מבין שבעולם המקושר שיצרנו ועם תלות הדדית מתגברת, כולנו באותה סירה. אם לא נלמד לעבוד יחד, להתעלות מכל משחקי האגו ולשתף פעולה, פשוט נטבע. לעומת זאת, אם אכן נמצא את הדרך להתחבר, ייפתח בפנינו עולם אחר. עם התחשבות, הדדיות ותמיכה, עם יכולת לנצל את פלאי הטכנולוגיה לטובת כלל האנושות במקום לרעתה. הקשר האינטגרלי שניצור יביא אושר, משמעות, ריגוש. מציאות חדשה.
פיתוח התפיסה האינטגרלית האמורה ידרוש תהליך חינוכי-תרבותי, וכאן הרשת תוכל למצוא את השלב הבא בהתפתחותה. היא צריכה ללמד אותנו איך להתקשר זה לזה יותר ויותר טוב, ועל ידי זה לקבל מילוי יותר איכותי והנאה יותר גדולה.
לצורך המחשה, היום אדם נכנס לרשת וכאילו אומרים לו 'תעשה מה שבא לך'. הוא מסתובב פה ושם, קונה את מה שמפרסמים לו, מבזבז את הזמן. לא מממש את הפוטנציאל שלו, לא מתפתח כאדם. קונספט כזה הוא פאסה. כדי לא לאבד משתמשים ואף לצרף מיליארדים נוספים, הרשת של מחר צריכה להביא לאדם אור לחיים. להציב בפניו אתגרים, משחקים, משימות, כל מיני דברים שיגרמו לו להתקשר לאחרים בהדדיות, למצוא איתם חיבור עמוק, חם, מרומם נפש.
ברשת, כמו שאנחנו כבר יודעים, הכול תלוי באלגוריתם. בהגדרות שמכניסים בעלי השליטה לכל התוכנות. בגדול, האלגוריתם של מחר יבוסס על מתן תגובה טובה לכל יחס יפה של האדם לזולת, ולהיפך. בכל התייחסות שתקדם את החיבור ואת הידידות, המשתמש יקבל משהו שימלא אותו בתחושת הנאה. במקביל להתקדמות האדם, הרשת תעלה את הרף, כדי לשכלל את יכולתו להתקשר לזולת עוד יותר באהבה. כמו אימא דואגת, הרשת כל הזמן תחשוב איך לקדם את האדם, איך למשוך אותו בעדינות להתקשרות מיטיבה, שיראה את החיים בצורה יותר רחבה. היא תספק לאדם משוב והערכה, תחבר אותו לאנשים שנמצאים ברמת התפתחות דומה, תיצור להם פרויקטים משותפים וחדוות יצירה. הכול יעוצב כהרפתקה אחת גדולה.
במבט קדימה, תוך מספר שנים מיליארדים ייפלטו משוק העבודה כשטכנולוגיות מתקדמות יתפסו את מקומם. תהיה בעיה כלל-אנושית של תעסוקה ושל עניין. הרשת החכמה שתיארנו תוכל לקלוט את כולם לתוכה, לספק תעסוקה מרתקת בפיתוח ההתקשרות האינטגרלית, בניית החברה החדשה.
ככל שנתקדם בתהליך נגלה, שקשר נכון בין אדם לאדם מאפשר לקבל מילוי משהו לא מהעולם הזה. לגלות מין מוח כללי שנמצא ביסוד הטבע, רצון כללי, מילוי כללי. פטמה עליונה שמספקת הזנה נפלאה. ההתקשרות אליה תיתכן רק יחד, ביציאה מעצמנו אל הזולת באהבה, ואל המקום המשותף הזה מובילים גלגלי האבולוציה. שתהיה לנו דרך צלחה.
> נכתב בהשראת הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 138 – bit.ly/3xK3cGi