מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "מושגי יסוד בחוכמת הקבלה". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות " מושגי יסוד בחוכמת הקבלה" בקישור הבא: https://kabbalahmedia.info/he/programs/c/ZhlEuYWR

חומר רקע לשיחות, "מושגי יסוד בחוכמת הקבלה", 11

הנאה ותענוג

מטרות התוכנית:

• מה תפקידו של מנגנון ההנאה והתענוג הפועל באדם?

• האם מנגנון ההנאה והתענוג שולט באדם?

• מהם ההנאה והתענוג שעליהם כתוב בחכמת הקבלה?

זרימת התוכנית:

• מרכזיותו של התענוג

• התענוג מפעיל את האדם

• אין מילוי בלי חסרון

• התענוג לא נשאר

• מטרת החיים היא להנות

• תענוג תמידי, בלתי פוסק, מתגבר

• תענוג מהשפעה

• תענוג ואור

• ההבדל בין תענוג, הנאה, מילוי

• הגדרת המושג

• שונות

• סיום התכנית

פתיחה:

שלום לכם ותודה שאתם מצטרפים אלינו, אנחנו כאן בתוכנית מושגי יסוד בחכמת הקבלה. בתוכנית זו אנחנו משתדלים להגדיר בצורה הכי פשוטה וגם הכי קרובה לרגש, מושגים בסיסיים בחכמת הקבלה עבור מי שמתחיל להתעניין בה.היום נדבר על המושג "הנאה ותענוג".

מרכזיותו של התענוג

"חיים נקרא כל זמן שיש רצון לקבל הנאה, או שיש לו הנאה ממה שהוא מקבל, או שיש לו הנאה בזה שנותן לאחרים. ואם נאבד לו הכח הזה, נקרא מת".

[מתוך רשומות, "מהו חיים", ברוך שלום הלוי אשלג (הרב"ש)]

https://kabbalahmedia.info/he/sources/Qgdserz7

"יש אזור במוח שהוא מרגיש משהו שנותן לנו הרגשת תענוג ורק בשבילו אנחנו חיים. אם לא הוא, לא הייתי חי".

(מתוך "חיים חדשים", פרק 1076, מנגנון ההנאה והתענוג)

https://kabbalahmedia.info/he/programs/cu/qI4ENP3V

• מדוע לומדים וכותבים הרבה על הנאה ותענוג בחכמת הקבלה?

• מהי חשיבותם של ההנאה והתענוג לאדם?

• למה אנחנו בנויים בצורה כזו שהנאה ותענוג כה חשובים לנו?

"הבורא, שהוא השורש שלנו, הוא מלא תענוג. לכן זה מוליד לנו יסורים, אם אין לנו תענוג כנ"ל. כי מה שיש בשורש, הענפים רוצים להדמות אליו. וזו כנ"ל (תע"ס חלק א', דף כ') "כל העניינים הנהוגים בשורש, יתרצה בו גם הענף, ויאהב אותם, ויחמדם". לכן זה שהנבראים משתוקקים לתענוגים, ובלי זה אי אפשר לחיות, הוא מטעם שתענוג נמצא בשורש"

[מתוך מאמר "מהו, שכל עשב – יש ממונה למעלה המכה אותו ואומר גדל, בעבודה", ברוך שלום הלוי אשלג (הרב"ש)]

https://kabbalahmedia.info/he/sources/DreMbEFQ

• כיום, לא נראה שבני האדם חיים חיי תענוגות והנאות. מדוע אם כן כתוב בחכמת הקבלה שאי אפשר לחיות ללא תענוג?

התענוג מפעיל את האדם

"ונודע זה לחכמי הטבע, אשר אפילו תנועה הקטנה ביותר, לא יניע האדם בלי מוטיב-פאואר, כלומר, מבלי להטיב מה את עצמו. למשל, כשאדם מטלטל את ידו מהכיסא אל השולחן, הוא משום, שנדמה לו, שבהניח ידו על השולחן, יהנה ביותר. ואם לא היה נדמה לו כזה, היה עוזב את ידו על הכיסא, בכל שבעים שנותיו, מבלי להניעה ממקומה".

[מתוך מאמר "השלום", יהודה ליב הלוי אשלג (בעל הסולם)]

https://kabbalahmedia.info/he/sources/28Cmp7gl

• האם על פי חכמת הקבלה, מלבד תענוג אין עוד מה שמניע אותנו בחיים? למשל:

• תחושת מימוש עצמי, דאגה למשפחה, רצון להוכיח את עצמי ועוד.

• שחייבים לקום לעבודה או לסדר את הבית

• האם בחכמת הקבלה מלמדים שכל אדם פועל לפי הנוסחה: מקסימום תענוג במינימום מאמץ? איך הנוסחה הזו עובדת?

ההשגחה חבשה את כל החיים בשני מוסרות, שהם התענוג והמכאוב. ואין לבעלי החיים שום בחירה חופשית, לבחור בייסורים, או לדחות את העונג. ומותר האדם על בעלי החיים הוא: שהאדם יכול להסתכל למטרה רחוקה. זאת אומרת: להסכים לקבל עתה שיעור ידוע של מכאובים, מתוך בחירתו את העונג, או התועלת שעתידה לבא אליו לאחר זמן. אבל האמת, שאין כאן יותר מחשבון. שהוא לכאורה מסחרי. כלומר, שמעריכים את התענוג או את התועלת העתידים לבא. שיש בהם עדיפות ויתרון, על הצער שהם סובלים מהמכאובים, שהסכימו לקבל עליהם עתה. ורק ענין של נכיון יש כאן שמנכים את הצער והייסורים מתוך התענוג המקווה. ונשאר להם עודף מסוים. הרי שנמשך בהכרח רק התענוג. וכן קורה לפעמים, שמתענים, היות שלא ימצאו בתענוג שהשיגו, שיהוה את העודף המקווה, לעומת הייסורים שסבלו. ונמצאים על כן בגרעון, הכל כמנהג הסוחרים. 

[מתוך מאמר "החירות", יהודה ליב הלוי אשלג (בעל הסולם)]

https://kabbalahmedia.info/he/sources/4AtF9tGS

אין מילוי בלי חסרון

"אין שום הנאה ותענוג אלא מדבר שהגוף משתוקק אחריו. ויותר מזה, ששיעור הנאה ותענוג תלוי לפי מידת ההשתוקקות". 

[מתוך מאמר "מהו, לא דברה תורה אלא נגד יצר הרע, בעבודה", ברוך שלום הלוי אשלג (הרב"ש)]

https://kabbalahmedia.info/he/sources/zsDapzME

"ואל יעלה על לבו של מישהו לשאול: "למה לי את הדברים המעוררים ייסורים של רעבון? הלא על בעל הבית להכין רק מילוי לחיסרון, דהיינו הסעודה. ולא להכין דברים, שמעוררים למילוי חסרון?" - והתשובה מובן לכל: משום שאם בעל הבית רוצה שהאנשים ייהנו מהסעודה, אזי, כפי שיעור שיהיה להם החיסרון לסעודה, כן ממש באותו שיעור הם יהנו מהסעודה. נמצא, שאם הוא ירבה דברים טובים, זה עוד לא יועיל שיהנו מהסעודה, מטעם הנ"ל "כי אין מלוי בלי חסרון".

[מתוך מאמרי שמעתי, מאמר קיז – "יגעת ולא מצאת אל תאמין", יהודה ליב הלוי אשלג (בעל הסולם)]

https://kabbalahmedia.info/he/sources/nyEk9Wu8

• בעל הסולם כתב בקטע שלעיל: "כי אין מילוי בלי חסרון". מה זה אומר?

• האם יש קשר בין הנאה ותענוג לסבל? אם כן, מדוע? 

• מבחינה לוגית - אם היו מוחקים לנו את כל הסבל אז היינו נהנים יותר בחיים שלנו. האומנם?

התענוג לא נשאר

"אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאוותו בידו“

(קהלת רבה, פרשה א', סימן יג)

"כל דבר שאנחנו מקבלים נרשם אצלנו, הוא כבר נקרא רגיל ואנחנו כבר לא יכולים ליהנות ממנו כמו בפעם ראשונה. זה לא בדיוק פעם ראשונה, מהפעם הראשונה אתה לא יכול, כי בפעם הראשונה אתה בונה כלי, בפעם השנייה אתה ממלא את הכלי ובפעם השלישית אתה נהנה, וזהו, אחרי זה אתה כבר חייב להחליף".

(מתוך "חיים חדשים", פרק 1076, מנגנון ההנאה והתענוג)

https://kabbalahmedia.info/he/programs/cu/qI4ENP3V

אזורי תפקוד גבוה יותר של המוח עוזרים לקבוע עד כמה החוויה מהנה בהתבסס על התנאים. למשל, אם מישהו רעב או שבע או שפשוט מיצה הנאה כלשהי. לדוגמה, לאחר שמישהו אכל תבנית שלמה של בראוניס, אפילו מי שמודה שהוא מכור לשוקולד נוטה לראות ממתק כהרבה פחות מושך.

https://www.hayadan.org.il/brain-enjoy-12121

• מדוע ההנאות הן רגעיות, מדוע ההנאה לא נשארת? 

• למה דבר אינו מספיק לנו או מספק אותנו? האם זה מכוון?

מטרת החיים היא להנות

כתוב: "מחשבת הבריאה להיטיב לנבראיו". "להיטיב" פירושו להביא לנברא מילוי. מילוי לכלי הנברא נקרא "תענוג" בשם הכללי. 

http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/37534?/heb/content/view/full/37534&main

לומדים בחכמת קבלה שהמטרה של הבריאה היא שנהנה.

• אם המנגנון שלנו הוא לקבל הנאה ובראו אותנו במטרה שנהנה, אז למה אנחנו לא מצליחים להנות? מה מפריע לנו להנות?

• האם הבורא התכוון להנאה מסגנון אחר? משהו שאנחנו עדיין לא מבינים?

תענוג תמידי, בלתי פוסק, מתגבר

"יתאמץ בכל כוחו, לבוא במדרגה תמידית כזו, שיהיה הולך ומקבל תמיד שפע וכל נועם בתענוג תמידי... נועם על נועם".

[מתוך אגרות - אגרת נ"ה, יהודה ליב הלוי אשלג (בעל הסולם)]

https://kabbalahmedia.info/he/sources/0syWpVDi

כל תענוג שנגמר, בסופו של דבר, הוא חסר ערך אמיתי. ולא משנה כמה התענוג הזה נמשך - רגע, שעה, יום או אפילו שנה - אם מתישהו הוא ייעלם, הוא לא שווה הרבה. ברוחניות, התענוג הוא נצחי, ומצטבר. אני נהנה עכשיו, ואחר כך עוד יותר, ועוד יותר...

http://www.kab.co.il/heb/content/view/frame/94002?/heb/content/view/full/94002&main

• מהי הנוסחה לתענוגים אינסופיים? 

• האם התענוגים המוזכרים בכתבי חכמת הקבלה הם תענוגים שלא מוכרים לאדם? אם כן, במה התענוגים שונים מתענוגי העולם הזה המוכרים לכולנו?

• האם ההרגשה של תענוג בלתי פוסק תהיה בגלל שנגלה כל הזמן מקורות תענוגים חדשים?

• מהי ההנאה האולטימטיבית?

"כתוב בזוהר הקדוש, שיש נהירו דקיק, שמאיר בַּקליפות להחיותם. זאת אומרת, שכל התענוגים הנמצאים בעולם הגשמי, הם רק בחינת אור דק בערך הטוב והעונג הנמצא ברוחניות. היינו, אפילו מדרגה קטנה של רוחניות, למשל נפש דעשיה, יש בה יותר תענוג מכל תענוגי הגשמיים".

[מתוך מאמר "ענין שמחה", ברוך שלום הלוי אשלג (הרב"ש)]

https://kabbalahmedia.info/he/sources/oQDtEtn5

• מה הכוונה שבמדרגה הקטנה ברוחניות "יש בה יותר תענוג מכל תענוגי הגשמיים"?

ואנו רואים שעל התו"מ, שאנו אומרים "כי הם חיינו ואורך ימינו", אין לנו שום טעם והרגש, ובתאוות הבהמית אנו כן מרגישים טעם. אם כן מדוע הקב״ה עשה לנו הסתרה כל כך גדולה. 

[מתוך מאמר "מהו בחינת מרגלים, בעבודה", ברוך שלום הלוי אשלג (הרב"ש)]

https://kabbalahmedia.info/he/sources/SDNL13Tm

• למה התענוג האינסופי, שמדברים עליו בחכמת הקבלה, נסתר מאתנו עכשיו? 

• למה הכוונה בכך שחכמת הקבלה היא החכמה איך לקבל הנאה ותענוג?

• כיצד לימוד חכמת הקבלה יועיל להנאה שלי מהחיים? 

תענוג מהשפעה

• בחכמת הקבלה אומרים שהתענוג הבלתי פוסק הוא דווקא בהשפעה. מה זה אומר? מדוע התענוג הבלתי פוסק הוא דווקא מהשפעה?

השפעה: [..] בנתינה, במילוי. אם אני לא ממלא את המנגנון שלי אלא את המנגנון של הנאה והתענוג של הזולת, של הזר שמחוצה לי, אז אני חי בו ואני מגיע למצב ששם המנגנון הוא נצחי. זה עובר דרכי ואני אף פעם לא מתמלא [..] וזה גורם לתענוג. זה נקרא חכמת הקבלה, חכמה איך לקבל בצורה בלתי מוגבלת.

(מתוך "חיים חדשים", פרק 1076, מנגנון ההנאה והתענוג)

https://kabbalahmedia.info/he/programs/cu/qI4ENP3V

• האם יש תהליך אבולוציוני של התפתחות התענוג, כשתענוג מהשפעה הוא התענוג המתקדם בתהליך?

• האם נצטרך לזנוח את התענוג מהחיים שלנו ולהתמקד רק בתענוג מהשפעה? האם תענוג מהשפעה שולל את ההנאות שאנחנו מכירים היום?

• איך תראה החברה האנושית כאשר הפרטים שבה יעברו לתענוג מהשפעה?

תענוג ואור

• האם יש קשר בין התענוג מהשפעה לבין מה שמתואר בחכמת הקבלה כ'אור'?

"על דרך המוסר נקרא לבוש בחינת כלי, המלביש על האור. היינו מקום התלבשות התענוג נקרא "לבוש", שעל ידי הלבוש משיגים תענוג. כי תענוג הוא אור רוחני, שלא ניתן להשיג בלי התלבשות"

[מתוך רשומות, "וכבדתו מעשות דרכיך", ברוך שלום הלוי אשלג (הרב"ש)]

https://kabbalahmedia.info/he/sources/oXtnN7rD

ההבדל בין תענוג, הנאה, מילוי

• "תענוג" - למה משתמשים דווקא במילה הזאת בחכמת הקבלה? מלשון עונג?

• מה ההבדל בין הנאה לתענוג? לפעמים משתמשים בצמד - "הנאה ותענוג".

• למה משתמשים גם במילה מילוי כדי לבטא תענוג בחכמת הקבלה?

הגדרת המושג

• מה ההגדרה של הנאה ותענוג על פי חכמת הקבלה? 

שונות

• האם אפשר להפוך תענוג גשמי לרוחני? אם כן, איך?

• ממה הבורא נהנה? 

• מהי ההנאה של מקובל? 

• האם יש הבדל בין תענוג מיידי, לתענוג שמושג אחרי זמן וסבל?

• אם העיקרון של חיסרון ומילוי התענוג כל כך ברור ופשוט, אז למה אנשים לא יוצאים מהמעגל הזה?

סיום התוכנית

• כסיכום – מה על תלמיד מתחיל בחכמת הקבלה לזכור מכל הנושא של הנאה ותענוג?