כסף, בריאות, מראה, שכל, תכונות אופי, רמת מוטיבציה, כוחות נפש, גישה לחיים – בשום דבר אנחנו לא שווים. ואף על פי כן, כל הזמן אנחנו מודדים את עצמנו ביחס לסובבים. למה כך אנחנו נוהגים? על העקרונות שכדאי להקנות כבר מגיל צעיר, כדי לגרום לכל אדם להרגיש בעל ערך, שווה לאחרים.
טבעו האגואיסטי של האדם דוחף אותו להיות לפחות כמו כולם, אם לא יותר. בלי להרגיש שבמשהו מסוים הוא בולט ומוערך, אפילו בדבר הכי פעוט כביכול, האדם לא מוצא הצדקה לקיומו בעולם. מי שלא זוכה להערכה כלשהי מהסביבה, מרגיש שהחיים שלו עוברים סתם. אין בו שום ייחודיות, אין לו ממה ליהנות. השאלה היא רק איך האדם יממש את הדחף הטבעי הזה להיות בולט: או בצורה שתיטיב עם האחרים ואז הם יקבלו אותו יפה, או בצורה שתביא עליו ביקורת, בושות וכדומה.
מכאן אפשר להוציא עיקרון ראשון: אם רצוננו לבנות אווירה טובה שבה כולם ירגישו שווים, בעלי ערך, עלינו לחפש במה כל אחד מיוחד. כך ייווצר בינינו קשר משלים, ונגלה שבאמת אנחנו זקוקים כל אחד לכולם, וכולם לכל אחד.
סיפור מקרה: אחד הילדים במשפחה הוא תלמיד לא מבריק, בלשון המעטה, למרות העובדה שהוא ילד מאוד חכם. פשוט בית הספר לא מעניין אותו. הוא גם לא נמשך לספורט, ולכדורגל לא מתחבר בכלל. ההורים מודאגים מכך שבשום תחום הילד לא זוכה להערכה, ותחושת הערך העצמי שלו מתחילה להיפגע. מה ביכולתם לעשות?
קודם כל כדאי למצוא עיסוק כלשהו, תחביב, שבו הוא ירגיש את עצמו מתפתח, מגיע למשהו וזוכה לסיפוק. שנית, בהתאם לגיל הילד וליכולת התפיסה שלו, אפשר לדבר איתו על כך שאף אחד לא שווה לאחר, לא יכול להיות דומה לשני, כי מלכתחילה נולדנו שונים.
זה בסדר גמור שאני לא אהיה אלוף עולם בכל המקצועות, בכל העיסוקים, בכל ענפי הספורט, וכן הלאה. אני שמח בחלקי, עושה מה שאני מסוגל, ומסתפק במה שיש לי.
מעבר לכך, כדאי לי לחפש במה אוכל להיטיב עם הזולת, מה חסר בסביבה שלי, שאולי אוכל אני להוסיף. בכיוון הזה של עשיית טוב לאחרים, לא אעמוד בתחרות מול אף אחד ולא תהיה בפניי שום מגבלה. קרוב לוודאי שאזכה לעידוד מהסביבה, ליחס טוב אליי בחזרה, ומזה ארגיש באמת מסופק. פתאום אמצא בעצמי דברים שלא ידעתי שקיימים, דברים שיעזרו מאוד לאחרים. הם יזדקקו לתרומה הייחודית שלי, ואני אמצא ביניהם את מקומי המכובד.
סיפור מקרה: ילד אחר, במשפחה אחרת, מצטיין בכל מה שהוא עושה. בלימודים, בספורט, בתחביבים. ההורים שואלים את עצמם מה כדאי להם להדגיש בחינוך שלו?
ובכן, לילד כזה כדאי להסביר שלמרות העובדה שהוא עצמו כשרוני למדי, כדי לנצח בגדול במשחק החיים כדאי מאוד שיהיו לו חברים. אם מתבוננים על סיפור חייהם של האנשים שהצליחו בגדול, רואים שהם ידעו לחבר את האנשים הנכונים סביבם, ולארגן קשר הדדי. במיוחד בעולם המקושר של היום, סוד ההצלחה לא מסתכם בהברקה אישית, כי המימוש שלה ידרוש הרבה ידע, שכל, עבודת צוות, התגברות על מכשולים.
אפילו שהנתונים האישיים שלך מצוינים, כדאי שלעולם לא תזלזל באחרים, אלא ההפך, תראה אותם כשותפים ותעורר בהם רצון להיות יחד איתך. זה תלוי בעד כמה תכבד אותם, תקרב אותם, תיתן להם הרגשה שיש להם ערך, שהם שווים.
העיקרון הוא פשוט: כולנו שווים, כולנו יכולים להיות שותפים, בהשגת המטרה המשותפת. בעזרה הדדית, בתמיכה הדדית, בדאגה הדדית – נגיע לכל פסגה. זה יכול להיות בפיתוחים טכנולוגיים, בספורט, בשמירה על הסביבה, לא חשוב במה. וכל אחד שמשתתף בכמה שהוא מסוגל, נעשה בזה שווה לכולם. בלעדי המאמץ שלו לא נצליח, ותרומתו הייחודית הכרחית לכולם.
אז בואו נתחבק, נהיה ערבים זה לזה כמו בקומנדו, ויחד נכבוש את העולם!
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1323 – bit.ly/31Ia7mI