חיים חדשים
תכנית 1118
גוף האדם כמודל חברתי
שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן - 6.6.19 – אחרי עריכה
אורן: מספר התוכנית שלנו היום הוא 1118, ונרצה לשוחח עם הרב לייטמן על גוף האדם כמודל למערכת מחוברת. אנחנו חיים בחברה אנושית, שבה הסדר החברתי הוא לא משהו שאנחנו מאוד מרוצים ממנו. ננסה לראות אם אפשר ללמוד כמה דברים מהמערכת המאוד מחוברת שפועלת ממש בתוכנו, הגוף שלנו.
ניצה: גוף האדם באמת יכול לעורר השראה, הוא בעצם מודל למערכת שעובדת בצורה מושלמת, מופלאה כשכל החלקים, המנגנונים והמערכות הם קשורים ביניהם ומתפקדים בשיתוף פעולה מלא. אם באמת היינו רוצים ללמוד ולקבל השראה מהגוף הזה, כדי לראות איך אפשר לבנות אולי דגם לארגון חברתי, למערכת חברתית, לסדר חברתי חדש, אז היינו רוצים להתחיל להסתכל קודם כל מהזווית הזאת של גוף האדם כדי לראות איך הוא בנוי, מאיזה מנגנונים הוא מורכב, כדי להסיק על כך.
אני רק אגיד בשביל הצופים שלנו, שבעצם גוף האדם בנוי ממערכות. כל מערכת בנויה מאיברים. כל איבר בנוי מרקמות. הרקמות בנויות מתאים. וכל תא יש לו שלושה חלקים שמרכיבים אותו, שהמרכזי הוא בעצם גרעין התא שמכיל את הדי אן אי, את כל החומרים האלה שמגדירים אותו. יש את הנוזל התאי, ויש את האברונים הקטנים שאחראיים על ההוצאה והכניסה, שזה מין שיתוף פעולה כזה עם השאר. אז ננסה קודם כל להסתכל על הדבר המופלא הזה, שנקרא "גוף האדם", ולהבין מה הופך את הגוף שלנו למערכת כל כך מחוברת?
את כל השאלות שאני אשאל, אני אשאל לא מהצד הביולוגי, כי אנחנו לא חוקרים ביולוגיה, אלא דווקא מהצד של חכמת הקבלה, שרואה את הארגון של החברה בכלל, מזווית של "אדם עולם קטן". אז מה הופך את הגוף שלנו למערכת מחוברת?
הגוף שלנו הוא בעצם מערכת מחוברת, מפני שהוא כולל הרבה מאוד חלקים שנמצאים בכל מיני רמות קשר ביניהם שיש להם סך הכול מטרה אחת, לתת לגוף הזה, למערכת הזאת קיום, כדי להביא אותו למטרה. שיתקיים זמן מה בצורה הגשמית, ויאפשר לאדם שנמצא בו, בתוך הגוף שבו יש אדם ויש גוף, שני דברים, להשתמש בתוך הגוף הזה, כדי להביא את עצמו לרמת קיום נעלה.
ניצה: יש פה כבר נקודה מאוד מעניינת, איך שעשית את ההבדל. זאת אומרת יש אדם שנמצא בתוך גוף, שהוא הגוף הפיזי, ביולוגי. כשבעצם יש מעין שתי שכבות, שהמטרה של הגוף החיצוני, הגוף הגשמי בעצם, הוא להביא את האדם שבתוכו לרמה התקשורתית, התפתחותית. עם מי?
עם כל המציאות. בתור גוף ביולוגי אנחנו נמצאים בדרגת חי, חיות, ובזה הגוף שלנו לא שונה מכל חי וחי. אנחנו מאוד דומים. אנחנו אפילו יכולים להשתמש בכל מיני חלקים מגוף חי אחר, אומנם שבכל זאת אנחנו לא עד כדי כך פשוטים ברקמות שלנו, בכל החלקים שלנו, שאנחנו יכולים להחליף כך בקלות איברים וחלקים למיניהם, אבל בכל זאת זו דרגת חי, ואין בזה שום הבדל בין כל חיה לבין אדם.
אורן: הזכרת קודם שהגוף שלנו כולל הרבה מאוד חלקים שמצויים ברמות שונות של קשר ביניהם.
כן, מערכות כמו לימפה, דם, עצבים ועוד.
אורן: מכל המערכות האלה גם יחד, ומכל המרכיבים האלה שמרכיבים כל אחת מהמערכות, אני מקבל מערכת מחוברת. מהו המאפיין המרכזי, מהו התנאי המרכזי לזה שמערכת כזו היא מחוברת ולא מתפרקת?
איזון.
אורן: איך אתה מגדיר איזון?
שיש נוסחה מיוחדת שהמערכות האלו הם יכולות להתקשר זו עם זו ביניהם, שכל מערכת ומערכת היא פועלת בהתחברות הנכונה עם המערכות האחרות, כדי להביא את הגוף לתפקידו הנעלה.
ניצה: ומהי הנוסחה המיוחדת הזאת?
זה נמצא בתוך הגוף. שהמערכות האלה, כל מערכת ומערכת כמו שאמרתם, דם, לימפה, עצבים ועוד, היא מתפקדת גם בפני עצמה וגם בהתקשרות עם מערכות אחרות. ויש הרבה כאלה תת מערכות. המוח מתפקד ומפקח על הכול, המוח בעצמו גם מקבל פקודות מלמעלה ממנו, אותם אנחנו רק יודעים שהוא מקבל, אבל איך הוא מקבל ומאיפה, את זה אנחנו לא יודעים. ועל זה יש מחקרים, והרבה מחקרים, מצד המדע, לא מצד חכמת הקבלה.
ואז יוצא שאנחנו נמצאים כאן במצב שהגוף שלנו הוא פלא, ממש הפלא הכי גדול שבטבע, ואנחנו לא מכירים אותו. אנחנו בזה מאוד פרימיטיביים כלפיי הגוף שלנו שלא מסוגלים להבין, לעכל בכלל מי אנחנו, איך אנחנו קיימים, לשם מה אנחנו קיימים. זאת אומרת שאני מסתכל על האדם, אני רואה שיש לפניי איזו מכונה נפלאה שנמצאת בהתפתחות מעל כל המשוער, והוא בעצמו לא יודע מי הוא. זאת אומרת, אנחנו נמצאים בהבנה, בהכרה, ביחס, במחשבה שלנו בכל, הרבה פחות מהגוף שלנו.
ניצה: כאילו בעצם הגוף הוא מתפקד בצורה..
הגוף הוא הרבה יותר חכם, הרבה יותר נעלה עם כל הדברים הנפלאים שבו, ואנחנו נגיד כמו קוף, או חיה, או סוס, או לא חשוב מי, שיש להם גוף שהוא באמת פלא רב והם בעצמם לא יודעים את זה, אלא קיימים בתוכו. אצלנו זה עוד יותר, כי אצלנו גם בדרגה המנטלית, בדרגה הפסיכולוגית אנחנו לא מכירים את עצמנו לגמרי, וזה עוד לפנינו.
אורן: בין המערכות השונות, בין החלקים השונים, בין האיברים השונים בגוף כמו שאמרת, יש כל מיני רמות של קשר, וכל מיני סוגים של קשרים. אם אני רוצה לאפיין מה אני מוצא שם בין המרכיבים השונים, אני מוצא שם למשל..
איזון.
אורן: איזון אמרת. אבל אני שואל, האם יש בין המרכיבים השונים שמרכיבים את המערכת המחוברת הזו, שיתוף פעולה, האם יש תחרות, האם יש סוגי קשרים אחרים אולי? מה יש שם בדיוק?
לא, זאת מכונה שהיא נמצאת כולה בעל מנת להשפיע בכל החלקים, לכל החלקים, כדי לגרום לגוף להיות באיזון.
אורן: לא הבנתי. שוב.
כל המערכות, כל החלקים, כל הפרקים לא חשוב איך תקרא לזה, הם כולם נמצאים תחת נוסחה אחת, לאפשר לגוף קיום אופטימלי.
אורן: האם יש תחרות בין הרכיבים השונים במערכת?
אף פעם. אלא ההיפך, תמיכה. כי אם איזה חלק מהמערכת יכול להיות משלד הגוף, או מכל איבר בגוף שמרגיש איזו חולשה, אז כל הגוף מיד יודע את זה ויוצא להשלמתו.
ניצה: אמרת בעצם תמיכה.
להחזיק את עצמו בצורה האופטימלית בכל רגע בקיומו.
ניצה: אז תמיכה ושיתוף הפעולה, הם בעצם סוג של אילו עקרונות..
הנוסחה הכללית.
ניצה: נוסחאות כלליות שמקיימות בעצם את הגוף.
כן.
ניצה: יש עוד חוץ מתמיכה? אני מנסה לאפיין את הסוגים של המערכות היחסים בין האיברים, בין ה..
אם אנחנו מדברים על רמת החי שבגוף, אז העיקר זה להחזיק את עצמו בצורה אופטימלית בדרגת חי.
ניצה: ואם אנחנו מדברים ברמה האנושית?
ברמה האנושית, זה תלוי כבר בבחירה שלנו.
ניצה: אנחנו מסתכלים עדיין על הגוף החי, אומנם של האדם אבל גוף חי.
אין הבדל.
אורן: כמו שאמרנו קודם, הגוף מורכב מכל מיני רמות. יש מערכות, בתוך כל מערכת יש איברים, בתוך כל איבר יש רקמות, בכל רקמה תאים. אם אני נגיד לוקח רמה נמוכה יחסית של תא בתוך רקמה, או להבדיל רמה של מערכת גדולה בתוך הגוף, מה אופי ההתקשרות בין תא לבין רקמה או בין מערכת או איבר לבין כלל הגוף? האם ההיררכיה משנה את אופניי הקשר או שזה אותו עיקרון בכל הרמות?
אני מדבר מבחינת סוג מערכת היחסים בין הפרט לדבר הגבוה יותר ממנו.
עד כמה שהחלק יותר גבוה, הוא יותר חשוב לגוף ויותר קובע. ברור שפגם חס ושלום במוח זה לא פגם שיש לך באצבע הקטנה.
אורן: אבל מבחינת אופניי ההתקשרות וחוקיות ההתקשרות. היחס של תא אל הרקמה או היחס של איבר כמו המוח לכלל הגוף, יש שם חוקיות אחרת?
זה אותו דבר. זה סך הכול תלוי אך ורק בחשיבות כלפיי תפקוד הגוף.
אורן: והפרט בתוך הדבר הגדול ממנו, תא לרקמה או מוח למשל כאיבר, לכלל הגוף, מערכת היחסים ביניהם, למרות שהם ברמות שונות בהיררכיה, היא אותה חוקיות?
כן.
אורן: אם אני מסתכל עכשיו במבט כולל על כל הפרטים השונים האלה, בכל הרמות שלהם ובכל התפקודים השונים, ולפעמים גם אולי נראים מנוגדים אפילו, מה מאפשר את הסנכרון הכללי של המערכת שקוראים לה "גוף"?
כוח, כוח החיות.
אורן: איך תגדיר את הכוח הזה?
הוא לא נמצא בגוף, הוא מחוצה לגוף. בכלל הגוף שאנחנו רואים זה לא אותו הגוף שלנו האמיתי. מה שנראה לנו, מה שאנחנו מרגישים, אין בזה שום דבר ממשי, אלא זה בא לתוך חושנו שכך אנחנו כאילו מכירים את עצמנו. אני מרגיש את עצמי שאני חי, שאני חם, שיש לי לחצים, שיש לי כל מיני כניסות, יציאות, כל הדברים האלה, זה הכל כך אני מקבל את עצמי. אבל באמת את עצמי אני לא רואה, אני לא רואה את הגוף שלי האמיתי, אני לא רואה את עצמי, כך זה מתקבל בחושים שלי. אני, אם הייתי רואה את עצמי בצורה נכונה הייתי רואה את עצמי כאיזה ענן אנרגיה.
ניצה: אם באמת היינו מסתכלים מלמעלה על כל בני האדם, על כל האנושות, ומנסים לראות אם יש איזה קשר בין זה לבין איזו מערכת אחת שלמה, מה היינו רואים מהמצב שאנחנו נמצאים בו כרגע? אני מנסה לראות את ההשוואה, את ההקבלה בין היחסים של התאים, של המערכות בתוך גוף האדם, לבין אם אני מסתכלת על כל הגופים באנושות כסוג של נגיד תא.
היינו רואים שזה גוף אחד שגם הוא מחולק לכל מיני חלקים, ובין החלקים האלו שבטבע, כל היקום, לא חשוב, אז תתחילי להבדיל בו גם סוגי התקשרות כמו בגוף האדם. כל היקום זה כמו אדם.
ניצה: שכולל בתוכו כאילו תאים.
תאים, מערכות, תת מערכות וכן הלאה.
אורן: אמרת קודם שהגוף שלנו זה הדבר הכי נפלא בבריאה. אז אם אני מסתכל על הגוף החי של אדם אחד, וכל מערכות היחסים שיש בין הפרטים שמרכיבים את המערכת המחוברת הזו, מה היא התובנה העיקרית שאני יכול ללמוד ממנה לחיים שלנו כבני אדם ולמערכות היחסים בינינו?
שהגוף הזה רוצה לשמור על עצמו בכל רגע, למרות הנתונים המשתנים, להחזיק את עצמו בצורה האופטימלית לקיומו ולהיות מוכן לקיים פקודות שהם בדרגה יותר עליונה שנקראת אדם, זה למעלה מהגוף, הגוף זה חי, שדרגת אדם מחייבת אותו.
ניצה: כל תא בגוף מכיל את כלל החומר התורשתי של כל הגוף כולו. מה הרעיון שעומד מאחורי זה, מה המשמעות של זה בעצם?
כלל ופרט, פרט וכלל, זה תמיד כך בכל הבריאה. האטום כולל בתוכו כל מה שיש לך ביקום. כבר מזמן החכמים גילו ואמרו. אדם אחד הוא כמו כל הבריאה. כי כלל ופרט שווים, מאיפה זה נובע? לפי חכמת הקבלה זה נובע מה-ו-י-ה, או עשר ספירות מקוריות. יכולים להיות עוד מיליארדי מיליארדי מיליארדי עשר ספירות, בכל זאת סך הכול זה עשר ספירות ולא יותר.
אורן: הגוף שלנו בנוי מהמון מרכיבים, האם לכל אחד מהמרכיבים האלו יש ייחודיות שאין לאף אחד אחר?
ייחודיות במה?
אורן: שהוא מיוחד, שכמוהו אין. כמו תא מסוים, הוא כזה והוא מיוחד.
וודאי. וודאי.
אורן: יש ייחודיות לכל פרט.
כן. מאיפה? כי יש שם אוסף ספירות פרטיות דפרטיות דפרטיות.
אורן: מה זה ספירות?
מרכיבים שאופייניים רק לו ולא למישהו אחר.
אורן: וזה חשוב לקיום מערכת מחוברת שכל פרט בתוכה יהיה מיוחד?
וודאי. כן. זה המיוחד מצד אחד. ומצד שני כל הדברים האלה המיוחדים דומים זה לזה ומתחברים לגוף העיקרי שהוא אדם אחד. סך הכול כל מערכת הטבע זה אדם אחד, רוחני, גשמי, לא חשוב, אבל אדם אחד.
ניצה: למה בעצם גוף האדם בנוי מתאים קטנים שמצטרפים לגוף אחד, למה אי אפשר היה לכאורה לבנות שלם.
מה שיש לנו בגוף האדם זה הכול השלכה, תוצאות מהנשמה. הנשמה כדי לתקן את עצמה, צריכה לעבור הרבה מאוד שבירות וחיבורים.
ניצה: אתה אומר נשמה ובתחילת התוכנית דיברת על זה שיש גוף חי ויש אדם, הרמה שנקראת אדם. למה אתה מתכוון, נשמה?
אדם.
ניצה: אדם, זה אותו דבר. זאת אומרת שבעצם אם אנחנו מתבוננים על הגוף הפיזי שלנו, אז הגוף הפיזי התחלק לכל התאים האלה ושבסופו של דבר הם מתחברים למערכות וכל זה מתוך הצורך הזה שנקרא "נשמה".
זה מהעתקה.
ניצה: זה סוג של העתקה.
כן, אין בזה שום דבר שיש בו צורך בפני עצמו.
אורן: אם אני מתבונן על מערכת היחסים בין תא אחד בגוף לבין כלל הגוף. יש תא אחד ויש המון תאים שמרכיבים את הגוף. איך נגדיר, בגדול, מערכת יחסים תקינה בין תא לבין גוף או מערכת יחסים לא תקינה?
תא זה עשר ספירות מקוריות.
אורן: מה זה עשר ספירות?
זה כמו תא.
ניצה: עשרת המרכיבים האלה נמצאים בבסיס הגרעין של התא, הם מרכיבים את היסוד שלו?
כן.
אורן: אז מהי מערכת יחסים תקינה או לא תקינה בין תא אחד לכלל הגוף?
שתא שומע לגוף והגוף יודע ומרגיש את כל התאים שלו, איך שהם מתחברים בו ובונים אותו כולו. ואם אנחנו מדברים מבחינת לימוד מהרוחניות, אז כמו שהמבנה של התא הוא עשרה חלקים הקשורים ביניהם בצורה אידאלית, בצורה הדדית, כך גם כל הגוף, כמו שבתוך התא, הוא קיים וכולל בתוכו עשרה חלקים.
אורן: בתוך הגוף יש מערכות שונות כמו למשל מערכת העצבים, מערכת החיסון, מערכת העיכול, מערכת הנשימה. למה כדי לקיים את המערכת האחת הזאת שקוראים לה גוף יש כל כך הרבה מערכות שונות, למה אי אפשר היה ליצור בצורה יותר פשוטה, למה הריבוי הזה כדי ליצור בסופו של דבר אחד שעובד כמו שצריך?
מה שאנחנו מגלים בעולם הזה הוא תוצאה מההתפתחות הפנימית, שזו הנשמה, החלק הרוחני, האובייקט הרוחני, הגוף הרוחני, והנשמה הזאת כשהיא מתפתחת היא מגיעה למצב שהיא מתגלגלת לדרגות החומר ואז היא מתחילה לקבוע את עצמה בחומר, בשר, נגיד דרגת חי, ואחר כך צומח ואחר כך דומם. והדרגות האלה של דרגת חי, צומח ודומם הן תוצאה מהדרגה הרוחנית של הנשמה, לכן הגוף שלנו גשמי והוא בנוי בדומה למבנה של הנשמה. ואם אנחנו רוצים ללמוד נכון מה קורה עם הגוף הגשמי אנחנו צריכים לפנות ללימוד הנשמה.
אורן: אחד העקרונות שציינת קודם שנראה לי הכי חשוב לקיום מערכת מחוברת, זו התמיכה. אמרת שבין החלקים המרכיבים את הגוף אין תחרות, להיפך, יש רק תמיכה. איך תאפיין את התמיכה הזאת ולמה היא נראית כמשהו שהוא הכרחי לקיום מערכת מחוברת?
בטבע, חוץ מהאדם כל המערכות, דומם, צומח וחי כל רמה פועלת בהרמוניה וכל הרמות הן גם בהרמוניה ביניהן, בהשלמה, בהדדיות וכן הלאה. אבל חוץ מזה ישנה המערכת שנקראת אדם והמערכת הזאת היא מקולקלת וגורמת השלכות מקולקלות כאלו לכל רמות הטבע, דומם, צומח וחי. לכן אנחנו רואים חיות אוכלות זו את זו ואוכלות את הצומח, וגם בדומם יש הוריקנים, הרי געש ועוד. שום דבר לא נמצא באיזון מפני שאת אי האיזון מזמין האדם שנמצא בדרגה העליונה מכולם, ידו בכל ויד כל בו.
ניצה: זאת אומרת, שהאדם פה הוא כמו איזו מערכת עצבים של הגוף הזה?
מערכת עליונה.
ניצה: מערכת עליונה, כי יש באמת מערכות שאנחנו רואים גם בגוף האדם שאם הן משתבשות אז הן משבשות את כל המערכת.
זה מה שקורה כאן.
ניצה: איך היינו מקבילים את המערכת העליונה לגוף? לי עלתה מחשבה על מערכת העצבים.
קודם כל מוח.
ניצה: שזה מרכז הבקרה למעשה.
שנותן פקודות מקולקלות לכל המערכת.
ניצה: מאחר והאנושות היא בעצם סוג של המוח של הטבע הכללי, אז ברגע שיש פקודות לא נכונות שהמוח נותן אז בעצם כל הגוף סובל בכל הדרגות שלו, בכל הרמות שלו.
כן.
אורן: בהקשר של מערכת מחוברת כמו הגוף, מה אלה פקודות מקולקלות?
שהן לא מועילות לתפקיד הנכון והמאוזן של הגוף הכללי.
אורן: אמרת קודם שהתנאי לתפקוד נכון זה שתא אחד בגוף שומע לגוף, והגוף מצידו יודע ומרגיש את כל התאים שלו ואיך הם מתחברים בו ובונים אותו. מה מאפשר את הסנכרון הזה שהפרט שומע את הכלל והכלל מרגיש את כל הפרטים?
הרוח. הכוח הכללי שנמצא למעלה מרקמות בשריות והוא ולמעלה ממערכת העצבים, למעלה ממערכת המחשבה, החשיבה. יש עוד דרגה יותר גדולה שנקראת אדם, ששם כל התפקוד העיקרי של הגוף.
אורן: והכוח הכללי הזה שאתה קורא לו רוח הוא בעצם הקסם שמאפשר לכל הפרטים האלה להרכיב את המערכת המחוברת, החיה, המתפקדת?
כן.
אורן: כשאני מסתכל מלמעלה על כל בני האדם, האם גם אנחנו כבני אדם יכולים לאתר כוח כזה שישרה בינינו, רוח כזו שתגרום לנו איזה חיבור?
כגוף אחד. זו מטרת הקיום שלנו. כי אנחנו נמצאים בינינו בצורה מקולקלת, כמו גוף שמתפרק לחלקים, זה המצב שלנו, שאנחנו באמת מתפוררים כמו גוף מת, ואנחנו צריכים להקים את עצמנו מהמצב הזה של העפר, "מקימי מעפר דל", ולהגיע למצב שנתרומם.
אורן: לאן?
אל העצמות היבשות שקמות ומתחילות להתחבר לגופים עם בשר ועם הכול. אני לא מדבר על זה, אני מדבר שבצורה פנימית כזאת אנחנו צריכים להתרומם. אבל כך מדובר.
אורן: אתה בעצם מדבר על איכות חדשה של התקשרות בין בני האדם?
כן.
אורן: ומה יש בה חדש שאין בה היום?
יש בה חיים, חיות לעומת זה שהיום אנחנו מתים
אורן: אני אדם, אני חי, אתה חי, אתה מדבר איתי עכשיו.
אתה חי, תסלח לי, כבהמה, אבל לא כאדם.
(סוף השיחה)