חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 119 1 1118 –

גוף האדם כמודל חברתי,

החברה האנושית כגוף אחד

מטרות:

• מהם חוקי החיבור בטבע החי?

• האם אפשר ללמוד על צורת החיבור בין בני אדם, על מערכות הקשר בינינו, מתוך חקירה של מערכות ביולוגיות?

• מהו ייחודיותו של כל תא במערכת ויחסו אל הגוף הכללי?

• איך גוף האדם והאופן שבו הוא עובד, הם חלק ממערכת הטבע הכללית?

"מתוך השתקפות החיים אנו רואים, שהתהליך של אומה דומה לגמרי להתהליך של אדם יחיד: ותפקיד כל יחיד בהאומה שוה לתפקידם של האברים בגוף היחיד. וכמו שגוף כל אדם יחיד מחויב, שימצא בתוכו הרמוניה מליאה בין אבריו: העינים רואות, והמוח נעזר על ידיהן לחשוב וליעץ, אשר אז הידים עובדות או לוחמות, והרגלים הולכות וכדומה, שכל אחד על משמרתו עומד ומחכה לתפקידו; כן האברים המהוים את גוף האומה: היועצים, המעבידים, העובדים, המובילים וכדומה, צריכים לפעול ביניהם מתוך הרמוניה מליאה, - וזה הכרחי לחיים הנורמליים של האומה ולקיום בטוח. וכמו שהמיתה הטבעית של היחיד היא תוצאה של חסרון הרמוניה מבין אבריו; כן האומה, השקיעה הטבעית שלה היא תוצאה מאיזה הפרעה שנתהותה בין האברים שלה, כמו שהעידו קדמונינו, "לא חרבה ירושלים אלא מפני שנאת חנם שהיתה באותה הדור", כי אז נגועה האומה ומתה, ואבריה נתפזרו לכל רוח. לכן, תנאי מחויב לכל אומה, שתהיה מלוכדת יפה מפנימיותה, שכל היחידים שבה יהיו מהודקים זה בזה מתוך אהבה אינסטנקטיבית".

)מאמר היחיד והאומה, הרב יהודה לייב אשלג – בעל הסולם)

זרימת התכנית:

• חיבור גוף האדם.

• הקשר (מערכת היחסים) בין התא לגוף.

• ההקבלה בין גוף האדם לחברה האנושית.

• אופן ההתפתחות מחברה אנושית לגוף אחד.

פתיח:

פעמים רבות משתמשים בגוף האדם כדוגמא למערכת מחוברת ומסונכרנת. זו מערכת המורכבת מהרבה מאד חלקים, בעלת הרבה מאד פונקציות תפקודיות, שמצליחה לחבר הכל יחד לגוף אחד שמתפקד מצויין - רגשית, שכלית, פיזית. גוף בעל החיים בנוי ממספר גדול מאוד של תאים, ולכן מוגדר כיצור רב-תאי. ברוב המכריע של בעלי החיים ישנן קבוצות תאים שונות בגופו המתמחות בתפקודים שונים ולהם מבנים שונים. אלה הן הרקמות. ישנם תאים המתמחים בהובלה, כגון תאי הדם האדומים המובילים חמצן אל תאי הגוף; ישנם המתמחים בתנועה, כתאי השריר, ויש המתמחים בהעברת המזון, עיכולו וספיגתו, כתאי הקיבה והמעי. התפתחות הרקמות אפשרה לייעל את תפקוד גופם של בעלי החיים. כמו כן, רוב בעלי החיים מכילים רקמה עצבית, שתפקידה העברת מידע בין הרקמות השונות, לשם תיאום ובקרה בין חלקי הגוף השונים, וקליטת מסרים מהסביבה. בבעלי חיים מפותחים קיים גוש תאים עצביים שנקרא מוח, המהווה מרכז בקרה למערכת העצבים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D

חיבור גוף האדם

• מה הופך את הגוף שלנו למערכת מחוברת? מהו סוד החיבור של הגוף? 

• מה המאפיינים של גוף מחובר, של מערכת מחוברת? 

• איזה סוגי קשרים יש בגוף (הכוונה היא לאופני הקשר, כמו שיתוף פעולה, תחרות)?

• מה ההבדל העקרוני בין חיבור של תא לתא, לחיבור בין קבוצות של תאים, או בין איברים? 

• מה בסופו של דבר יוצר את הסנכרון הכולל בגוף? 

• מהם חוקי החיבור בטבע החי?

• כשמסתכלים על החיבורים המדהימים בגוף האדם, אילו תובנות על חיבור הן המשמעותיות ביותר? 

• מיהו בעצם הגוף? מכלול התאים יחד?

אם תניחו על קורת עץ אחת כמה שעוני מטוטלת, שלכל אחת מהן קצב משלה, בהדרגה ודי במהירות, הן יסתנכרנו זו עם זו. כעבור כמה דקות, ייראה לעין האנושית כאילו יד נעלמת כיוונה את כל השעונים כך שיפעלו כיחידה אחת. גילוי זה, מתחילת המאה ה-17, היה יריית הפתיחה למחקר של תופעת הסנכרון. התופעה הזאת נמצאת למעשה בכל מקום בטבע, ואפשר אפילו לומר שהיא חיונית לקיומו - מרמת האטומים הבודדים ועד רמת המבנים החברתיים. בעבר כתבנו במדור זה על סנכרון במערכות גדולות ומורכבות, שבהן התנהגות עצמאית של כל פרט, ללא גורם יחיד שמנחה אותה, היא חלק מהפעילות הכוללת של המערכת. כך פועל קן נמלים, כך פועלים התאים בגוף האדם וכך מתנהגים גם בני אדם ברשתות חברתיות. תופעת הסנכרון מתרחשת גם במערכות הרבה פחות מורכבות. לדוגמה, בין הירח לכדור הארץ.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001264757

הקשר (מערכת היחסים) בין התא לגוף

• מה יחסו של כל תא לאיבר אליו הוא שייך? 

• מה יחסו ומקומו של כל תא בגוף הכללי? 

• מה הייחודיות של כל תא במערכת? 

• כל תא בגוף מכיל את כלל החומר התורשתי של הגוף כולו. מה משמעות הדבר? 

• מה נחשב למערכת יחסים תקינה בין התא לגוף, ומה למערכת יחסים שאינה תקינה?

• מדוע גוף האדם בנוי מתאים קטנים, שמצטרפים יחד לגוף אחד?

• האם כל התאים בגוף משתתפים בחיבור או שהחיבור נוצר רק באמצעות המערכות האחראיות לכך? כמו למשל מערכת העצבים או המערכת ההורמונלית?

ההקבלה בין גוף האדם לחברה האנושית

• האם אפשר ללמוד על צורת החיבור בין בני אדם, על מערכות הקשר בינינו, מתוך חקירה של מערכות ביולוגיות? 

• מה אפשר ללמוד ממערכת הקשרים בין התאים בגוף למערכת הקשרים שצריכה להיווצר בין אנשים? מה דומה ומה שונה? 

• אם היינו מנסים להקיש מסקנות מגוף האדם לאדם ולחברה האנושית – האם כל בן אדם הוא תא?

• אם נסתכל על החברה האנושית מלמעלה - האם אנחנו מערכת ביולוגית? האם אנחנו גוף אחד/ אורגניזם על?

• אם מסתכלים על המציאות שבה אנחנו חיים היום, ומקבילים אותה לגוף חי, איזה גוף אנחנו רואים? 

אם אנחנו רואים את גוף האדם כמודל למערכת מחוברת, אז בגוף של כל אורגניזם רב תאי, כל התאים מאורגנים ברקמות (קבוצות תאים) וכל תא 'יודע' שהוא פועל למטרה אחת: קיום תקין של הרקמה ובסופו של דבר קיום של האורגניזם כולו. 

• האם בחברה מחוברת, כל אדם הוא תא בודד או שיהיו קבוצות (כמו רקמות) שתהיה להן מטרה משותפת, לקיים את הקבוצה במטרה לקיים את האנושות?

• גוף חי מחולק למערכות שונות, עצבים, חיסון, עיכול וכולי. האם גם בחברה מחוברת יהיו מערכות דומות או תפקידים דומים? אם כן, איך החברה תהיה מחולקת? איזה 'איברים' אתה חושב שיהיו בה? 

רקע מדעי: מערכות הגוף הן אוסף קבוצות האיברים השונים בגוף שהם בעלי תפקיד משותף. בין מערכות הגוף השונות יש תלות, אחת לא יכולה לתפקד כראוי בלעדי אחרת וקיים ביניהן תיאום המאפשר חיפוי וביצוע תהליכים שונים בגוף המצריכים יותר ממערכת אחת. המערכת השולטת בכל שאר מערכות הגוף ויוצרת את התיאום היא מערכת העצבים, לעזרתה קיימת המערכת האנדוקרינית האחראית על ויסות התהליכים הכימיים בגוף ותיאום הפעולות, אשר מבצעת את תפקידה בעזרת מערכת הדם ומערכת הלימפה. מערכת הראייה, השמיעה וחושי המגע, הריח והטעםמאפשרים מודעות של היצור לסביבתו והתמצאותו בה. מערכת הקול, ביצורים מסוימים גם השתן ובאדם גם העיניים, מסייעות לתקשורת בין הפרטים השונים.

מערכת העיכול ומערכת הנשימה אחראיות על סיפוק האנרגיה לכלל הגוף. מערכת השתן והנשימה אחראיות על הפרשת הרעלים שנוצרו בגוף עקב תהליך המטבוליזם, ביניהם פחמן דו-חמצני ושתנן, באמצעות השתן ופליטת האוויר מהריאות. גוף האדם בנוי ממערכות. כל מערכת בנויה מאיברים. כל איבר בנוי מרקמות. כל רקמה בנויה מתאים. כל תא בנוי מאברונים. 3 האברונים הם: ציטופלזמה (נוזל התא), גרעין התא (המכיל את חומר התורשה DNA), והאברונים הקטנים שתפקידם לשמור על כניסה ויציאה של חומרים. מערכת החיסון ביחד עם מערכת הכסות, מגנה על הגוף מפני נגיפים, חיידקים ופטריות (ראו גם: זיהום). מערכת השלד אחראית על תנועתו וייצובו של הגוף ומערכת הרבייה אחראית להמשך קיומו של המין. לכל מערכת תפקיד מרכזי בהישרדות האורגניזם וקיומו.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A3

מערכת הובלה (דם):

מחזור הדם (נקרא גם מערכת הדם; מערכת ההובלה; המערכת הקרדיווסקולרית; קרדיו - לב, וסקולרי - בעל צינורות) היא מערכת שתפקידה לספק לכל התאים החיים בגוף את כל צורכי הקיום שלהם, באמצעות הדם. היא משמשת כמערכת של "ייבוא" ו"ייצוא" לתאים ומתווכת בין מערכות הגוף השונות.

חלקי המערכת:

הלב - איבר שרירי שמטרתו היא להזרים דם לכל חלקי הגוף דרך כלי הדם על ידי התכווצויות קצובות.

עורקים - כלי דם גדולים בעלי שכבת שריר עבה על-מנת להתגבר על לחץ הדם הגבוה בכל התכווצות של הלב. מתפצלים לעורקיקים העוברים לאורך כל הגוף. העורקים מובילים דם מהלב אל כל חלקי הגוף.

ורידים - כלי דם גדולים בהם ישנם שסתומים חד-כיווניים המאפשרים זרימת דם לכיוון הלב בלבד, משאבת השרירים מסייעת בהזרמת הדם ללב. הוורידים מתאחדים מכל חלקי הגוף אל הוריד הנבוב.

נימים - כלי הדם הקטנים ביותר במערכת ההובלה. דופנם הדק (העשוי משכבת תאים אחת בלבד) מאפשר חילוף חומרים עם התאים הצמודים אליהם. כמעט כל תא בגוף צמוד לנים אחד או יותר. קבוצת נימים מתאחדת ליצירת ורידון הם חשובים מאוד אך נפגעים מהר. בַּריאות הנימים נמצאים בצמוד לנאדיות הריאה, שם בין השניים מבוצע חילוף חומרים בעוד שהפחמן דו-חמצני (הרעיל לגוף) מועבר מהדם שבנימים אל הנאדיות והחמצן (הדרוש לגוף) עובר מן הנאדיות אל הדם.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%93%D7%9D

• האם תהיה מערכת באנושות כמו מערכת הדם שתפקידה להזין את האנושות?

רקמת חיבור: 

היא רקמה התומכת באיברים או ברקמות אחרות. זוהי אחת מארבע הרקמות הבסיסיות בגוף, בנוסף לאפיתל, רקמת שריר ורקמת עצב, ומהן היא הרקמה הנפוצה ורבת המופעים ביותר באורגניזמים מורכבים. הרקמה מורכבת מאחוז קטן יחסית של תאים, והיתר מחומר בין תאי או מצע בין תאי (matrix), המורכב מסיבים חלבוניים, חומר יסוד אמורפי ונוזל בין-תאי. מתפקידי הרקמה לספק תמיכה מבנית לרקמות האחרות, לקשור אותן, להפריד ביניהן, להגן עליהן או לרפד אותן. רקמת החיבור מעניקה תמיכה ויציבות מכנית לגוף. היא שומרת על צורתם של איברים ומערכות. רקמות הסחוס והעצם, וכן גידים ורצועות, נותנות את התמיכה השלדית לשרירים ולכל הגוף. היא גם מגדירה לתאים בסביבתה את קוטביותם, על ידי העברת אותות. דרך רקמת החיבור עוברים נימים, ולכן היא משמשת להזנת רקמות שבהן אין כלי דם באמצעות פעפוע ולסילוק עודפי תוצרי המטבוליזם חזרה אל הדם. רקמת החיבור כוללת גם את רכיבי מערכת הדם, לרבות מערכת החיסון, ומשמשת להגנה על הגוף. ( ויקיפדיה).

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%A7%D7%9E%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8

• האם תהיה מערכת באנושות כמו רקמת חיבור שתפקידה לייצר תמיכה, לשמור על המבנה?

• מה יהיה בדיוק תפקידה בחברה האנושית? מה יהיו המשימות של מערכת כזו?

מערכת החיסון:

היא מכלול מורכב של איברים, תאים ומולקולות שתפקידה להגן על הגוף מפני פלישה של מיקרואורגניזמים פתוגניים, כגון חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים שונים, וכן מפני רעלנים והתפתחות סרטן. בין מרכיביה השונים של מערכת החיסון קיימים יחסי גומלין ענפים, המאפשרים להם לפעול באופן מסונכרן ומתואם נגד פולשים זרים שמהם נשקפת סכנה לגוף. על מנת להגן מפני פתוגנים התפתחו מספר מנגנונים המזהים ומנטרלים אותם.

אחד ממאפייניה הבולטים והחשובים של מערכת החיסון בבעלי חוליות, לצד יכולתה לזהות במדויק מספר עצום של פתוגנים, הוא הזיכרון החיסוני. חשיפה של מערכת החיסון לגורם זר או לפתוגן עמו היא התמודדה בעבר, מעוררת תגובת זיכרון (Memory Response), המתאפיינת במהירות גבוהה יותר ובעוצמה חזקה יותר. תגובת הזיכרון מאפשרת למערכת החיסון לפעול ביתר נמרצות כנגד הפתוגן, לסלקו ביעילות ולמנוע התפתחות מחלה.

מערכת החיסון מסוגלת להבחין בין "עצמי" ל"זר", כלומר בין מולקולות ותאים השייכים לגוף עצמו לבין מולקולות ותאים ממקור זר, באופן אשר מבטיח כי התגובה החיסונית תופעל אך ורק כנגד גורמים זרים לגוף. הבחנה זו בין "עצמי" ל"זר" מכונה סבילות חיסונית (immunotolerance), והיא מהווה מנגנון חיוני שתפקידו למנוע גרימת נזק עצמי לגוף. כאשר קיים פגם או ליקוי במנגנון הסבילות החיסונית עלולות להתפתח מחלות אוטואימוניות, שבהן מערכת החיסון תוקפת מרכיבים עצמיים של הגוף.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F

• האם תהיה מערכת באנושות שתפקידה להגן? ממי בעצם? 

• במערכת גוף האדם קיימת מערכת חיסונית, נסביר את תפקידה ונשאל האם במערכת הקשרים האנושית יש גם כן גורם שתפקידו לשמור על המערכת ממזיקים?

• איך מחסנים את מערכת הקשר בינינו? 

• מהם הווירוסים העיקריים במערכת הקשר ביננו? מפני מה צריכה החברה להתגונן? 

• איזה מערכת חיסונית יכולה לתת מענה לבעיה? 

• מדוע במקרים רבים מערכת החיסון בוחרת לתקוף את הגוף עצמו? ישנן הרבה מחלות שנוצרות מתוך כשלים של מערכת החיסון. האם זה מהסיבה שישנה הפרה כלשהי בתפקוד הרמוני של כלל האיברים? 

מערכת העצבים:

היא רשת תקשורת עצבית מפותחת שבאמצעותה פועל הגוף כיחידה מבוקרת ומתואמת.

מערכת העצבים מקבלת ממערכות החישה (חמשת החושים) מידע על גירויים בסביבה החיצונית והפנימית, ומשתמשת במידע זה על מנת לפקח על תהליכי ההתנהגות, המודעת והלא מודעת. כל מה שאנחנו יכולים לעשות מתאפשר הודות לפעילות האינטגרטיבית של התאים במערכת העצבים.

בכלל זאת, מערכת העצבים אחראית על מערכת השרירים ובכך שולטת על יכולות התנועה של הגוף. במסגרת עיבוד המידע במערכת העצבים, מתרחשים בה תהליכים של זיכרון ולמידה. כמו כן, היא אחראית לחוויה של רגשות.

מערכת העצבים המרכזית מכילה את המוח, ובבעלי חוליות גם את חוט השדרה. מערכת העצבים המרכזית אחראית על השליטה והעיבוד של המידע העצבי.

מערכת העצבים ההיקפית כוללת את כל הגנגליונים והעצבים שמחוץ למערכת העצבים המרכזית. היא זו שמקשרת את מערכת העצבים המרכזית עם אברי הגוף וקולטני החישה.

דרך הפעולה של מערכת העצבים: 

הנ"ל מתאפשרת הודות לתקשורת שבין תאי העצב המרכיבים אותה, אשר מתבצעת דרך נקודות מפגש הנקראות סינפסות. מבנה הסינפסות והקישוריות בין תאי העצב הוא הבסיס לתהליכי העיבוד והולכת המידע במערכת העצבים. כל תא עצב יכול ליצור סינפסות עם עשרות עד אלפי תאי עצב אחרים, בהתאם למורכבות מערכת העצבים של בעל החיים. תאי העצב יכולים ליצור קשרים גם עם תאים מסוגים אחרים, וכך מועברים מסרים בין מערכת העצבים ליתר מערכות הגוף.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%91%D7%99%D7%9D

• מערכת העצבים, תפקידה לחוש מה קורה בגוף. מה אפשר ללמוד מכך על המערכת האנושית - האם אמורים להיות אנשים שתפקידם לחוש מה קורה במערכת?

• מיהם אותם חיישנים אנושיים בחברה שלנו? מה הם מרגישים? ולמה זה חשוב? 

המוח:

• מה מאפיין את המוח? 

• המוח - מנהל את הגוף, מעביר פקודות לכל איבר או רקמה מה 'לעשות'; האם בחברה או מערכת מחוברת צריך שיהיה גוף מנהל כמו המוח? מה האופי של גוף מנהל כזה?

  • מי יהיה בו? מה מאפיין את חבריו? 

  • איך הוא יבחר? 

  • מה היחס הנכון אליו?

  • מה הוא מחליט בעצמו ומה הוא משתף? 

  • איך הוא מקבל החלטות? 

• היום יודעים להגיד שהמעיים הם בעצם מתפקדים כמוח. שלפי פלורת המעיים כך יש פקודה למוח להתחיל לייצר הורמונים מסוימים שמשפיעים על תפקוד הגוף בכללותו. אפילו מצבים של דיכאון נמצא קשור לפלורת מעיים לקויה. אם כך, מהם המעיים של האנושות? איזה חלק בגוף הכללי של האנושות מתפקד ככה? איזו הקבלה ניתן לעשות? 

המערכת האנדוקרינית (מערכת ההפרשה הפנימית):

היא אוסף של בלוטות שמייצרות ומפרישות הורמונים אל מחזור הדם. תפקידה של המערכת לשלוט בתהליכי זירוז, ויסות, גדילה וחילוף חומרים שמתקיימים באברי הגוף השונים. המערכת האנדוקרינית היא איטית ביחס לשאר מערכות בגוף (דוגמת מערכת העצבים), ופעולותיה יכולות להימשך דקות עד ימים (בניגוד למערכת העצבים למשל שפועלת באלפית שנייה). יחד עם זאת פעולותיה יעילות לטווח ארוך יותר. הפעולה הארוכה של הורמונים בהשוואה למוליכים עצביים, למשל, מאפשרת ויסות של תהליכים מתמשכים בגוף האדם והשפעה מתוכננת על אזורים גדולים. בלוטות מערכת האנדוקרינית מפוזרות במקומות שונים בגוף. ההורמונים המופרשים לזרם הדם נעים בגוף לעבר האיברים עליהם הם אמורים להשפיע, ולכן חלק מהבלוטות כלל אינן קרובות לאזור ההשפעה שלהן. [..] כיום ידוע שהחלק המוחי הקרוי היפותלמוס הוא האחראי והשולט על המערכת האנדוקרינית, ורק מתחתיו בהיררכיה נמצאת בלוטת יותרת המוח. ההיפותלמוס ממוקם בבסיס המוח מעל בלוטת יותרת המוח והוא מווסת את כמויות ההורמון שמייצרת בלוטת יותרת המוח. בלוטת יותרת המוח בתורה מפקחת על פעולתן של הבלוטות האחרות.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA

• האם תהיה מערכת באמצעותה המוח של החברה האנושית מעצב ומשנה את האנשים?

• מי יהיו ה"שליחים" של אותה מערכת? ההורמונים שלה?

אופן ההתפתחות מחברה אנושית לגוף אחד

• מה צריך להיות המודל לחיבור נכון בין בני האדם? גוף האדם או משהו אחר?

• מה חסר למשל לרשתות חברתיות היום לתפקד ככאלה?

• האם החלוקה ל'תפקידים' תהיה התנדבותית, כלומר ישאלו את האינדיבידואל לאן הוא רוצה להשתייך או שיחליטו עבורו?

• האם לכל אדם יש מקום אותנטי עבורו? התפקיד שהוא אמור למלא בחברה האנושית הוא גם זה שיביא לו אושר וסיפוק? 

• בגוף החי, כל התאים מאוד דומים או אפילו זהים זה לזה (תאים מאותה רקמה) כמו כן כל תא יודע בדיוק את התפקיד שלו, תא שריר יודע בדיוק איך לפעול, תא עצב גם יודע איך לפעול; אין מקום ליצירתיות של כל תא, אין מקום לאינדיבידואליות של כל תא. האם בחברה מחוברת גם לא יהיה מקום לאינדיבידואל? או מקום לכל פרט להיות קצת שונה כמו בחברה היום?

• מהו היחס שצריך להיות בין איברי החברה - האנשים? איזה סוג קשרים צריכים להיות? בשונה מיחסי אנוש היום?

• החיבור הוא בעצם היחס בין האנשים?

• אם יהיה מקום לאינדיבידואל, אז במה זה יבוא לידי ביטוי? באיזה תחומים האינדיבידואל יכול להיות שונה ובאיזה תחומים לא. 

• בגוף חי כשתא מאבד את היכולת או את הבקרה (או הקשר) של הגוף עליו הוא מתחיל לשכפל את עצמו ולייצר קבוצת תאים כמוהו שאין לגוף בקרה עליהם וזה בעצם גידול. האם דבר כזה יכול לקרות בחברה מחוברת? האם יכול להיות מצב שבו אינדיבידואל בחברה ישנה ויפסיק לציית לחוקי החברה? אם כן למה? איך החברה המחוברת יכולה להתמודד עם מקרים כאלה? 

• מי אמור להביא את החברה האנושית למצב מחובר? זה צריך לבוא כהתפתחות היסטורית טבעית? כמו שיטות ותאוריות החברתיות האחרות? 

• אילו עקרונות ביולוגיים כדאי לקחת למערכות אנושיות?

• מהי הרמה החדשה הזאת? אתה יכול לתאר לנו אותה?

• מה כל זה קשור ל"ואהבת לרעך כמוך" ולחכמת הקבלה?

• האם אפשר למשל להסתכל על רשת האינטרנט כרשת-מערכת פרימיטיבית מקדימה לרשת קשר אמיתית?

• כיצד מודעות בני האדם תעזור לחיבור?