מה מבדיל את האדם מן החי?

מה מבדיל את האדם מן החי?

פרק 766|6 ספט׳ 2016
תיוגים:

מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים".

המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד.

ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן.

במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא:http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412

חומר רקע לשיחת "חיים חדשים" 766

מה מבדיל את האדם מן החי

מטרות:

  • מהו אדם, ומה בדיוק ההבדל בינו לבין חיות.

  • מהן היכולות שיש לאדם ואין לחיות, ומדוע יש לו אותן?

  • מהם היתרונות והחסרונות באדם לעומת חיות.

  • כיצד התרבות האנושית החליפה את ההתפתחות הטבעית?

  • איך מגיעים לדרגת האדם לפי חכמת הקבלה?

זרימת התכנית:

  • התפתחות מקוף לאדם

  • ההבדלים בין אדם לחיה (שפה, תודעה, יכולת רגשית, חברתית, תרבות ואמנות)

  • המרכיב האנושי

  • דרגת האדם הרוחנית

התפתחות מקוף לאדם

שימפנזה: קרוב המשפחה הקרוב שלנו:

מחקרים עדכניים של גנום בני האדם והשימפנזים חשפו עד כמה שני המינים קרובים: ההבדלים ברמת ה-DNA הם קטנים מאוד -1.23%. במילים אחרות, אנו 98.77% שימפנזים, וההבדל הגנומי בין שני המינים דומה להבדל בין סוסים לזברות. במבחני זיכרון למשל, שימפנזים עשויים להשיג תוצאות טובות מבני אדם.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4434335,00.html

מעניין, שלאדם יש הכי פחות ווריאציות גנטיות מבין כל היצורים החיים, וזו הסיבה שגילוי עריות עלול לגרום לבעיות גנטיות. אפילו שני אנשים שאינם קרובי משפחה - יותר דומים גנטית אחד לשני מאשר שני שימפנזים אחים.

http://www.mivzakon.co.il/Articles/general/6616/%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A0%D7%96%D7%94.html

  • בין קוף לאדם שינוי גנטי קטן, ובכל זאת נראה כי מדובר בשתי דרגות שונות של התפתחות. מהי ההתפתחות המהותית שהתרחשה באדם? מהו הגורם להתפתחות זו?

  • התפתחות - עם השנים רואים שהאדם מתפתח והחיה נשארת אותו דבר. זברה לפני 200 שנה היא אותה זברה. האדם כבר שונה. מדוע?

  • במה מתבטא באדם ההבדל הגנטי מהקוף?

  • האם היה מעורב רצון בהתפתחות שלנו? התפתחנו כי רצינו לגדול? מדוע זה לא כך אצל חיות?

  • האם הגנים מספקים גם את הרצון להתפתח?

הקופים שגודלו לחשוב שהם בני-אדם:

פרוייקט וואשו: הניסוי הראשון בתחום מצוטט עד היום בספרי הפסיכולוגיה, ונקרא "פרויקט וואשו". השימפנזה וואשו גודלה כמעט מלידה על-ידי הפסיכולוגים אלן וביאטריקס גרדנר. השניים התייחסו לוואשו כאל ילדתם שלהם. הם היו מלבישים אותה בבגדים ויושבים עמה בשולחן האוכל. היא נהנתה מגישה לצעצועים, מסרק, מברשת שיניים, ספרים ובגדים. כל שגרת חייה הייתה דומה לזו של ילד אנושי, עם מטלות שהייתה צריכה לבצע, משחקים בתוך ומחוץ לבית ונסיעות ברכב המשפחה. כל אותה העת, הוריה המאמצים הקפידו לתקשר עמה בשפת הסימנים בלבד, מתוך הנחה שהיא תרכוש את השפה בכוחות עצמה. טכניקה דומה משמשת כיום כדי ללמד ילדים אנושיים את שפת הסימנים.

ההשקעה נשאה פרי במהירות. וושאו החלה לקלוט מלים פשוטות בשפת הסימנים תוך זמן קצר, ועד לסוף הניסוי הפגינה שליטה ביותר משלוש-מאות מילים. הייתה זו הדגמה לכוחו של המוח לקשר בין סימנים גופניים לעצמים ולרצונות – אך זו לא הייתה שפה. [...] וושאו אמנם לא הצליחה לרכוש שפה שלמה, אך הגרדנרים התייחסו לניסוי כהצלחה, במיוחד בשל הנטיות האנושיות שהדגימה. כאשר ראתה את עצמה במראה, היא סימנה "אני, וושאו", מחווה שעשויה להעיד על מודעות עצמית. היא גילתה גם מאפיינים אנושיים ברורים, כגון היכולת להראות כעס ואכזבה על אנשים קרובים שלא באו לבקר אותה בזמן. ויחד עם זאת, היא ידעה גם לגלות חמלה ואמפתיה. לאחר שהמטפלת שלה לא הגיעה לעבודה במשך מספר שבועות בשל הפלה ספונטנית שעברה, התעלמה ממנה וושאו בהפגנתיות. אך כאשר סימנה המטפלת לוושאו כי "התינוק שלי מת", הפגינה וושאו סימנים של צער וסימנה את המילה "בכי" תוך שהיא גוררת את אצבעה לאורך הלחי, בנתיב דומה לזה שדמעה ניגרת תשאיר.

פרוייקט נים: נים שימפסקי זכה לשמו כמשחק מילים על שמו של הבלשן נועם חומסקי. בדומה לוושאו, גודל גם הוא על-ידי בני-אדם, בניסיון להפריך את רעיונו של חומסקי כי רק בני-אדם מסוגלים לרכוש שפה. החוקרים הזמינו אותו לתוך בתיהם, האכילו אותו על שולחנותיהם ולימדו אותו את שפת הסימנים. הוא למד להשתמש באסלה, רכש נימוסי שולחן והחשוב מכל – קנה לעצמו יותר ממאה סימנים בהם השתמש בהצלחה כדי להבהיר את רצונותיו. בראש פרויקט נים עמד החוקר הרברט ס. טראס, איש מדע בכל רמ"ח איבריו, שהיה מודע היטב לדרכים בהן יכולים ציפיותיהם ורגשותיהם של החוקרים לשבש את הניסוי התקין. הוא חשד כי הגרדנרים נקשרו לוושאו במידה כזו שהעיבה על שיקול-דעתם המדעי, וגרמה להם לפרש סימנים רבים כך שיצביעו על המטרה הסופית: התקדמות לכיוון פיתוח שפה אמיתית. הוא היה נחוש בדעתו שלא לחזור על טעות דומה, והשתדל להקפיד על אובייקטיביות מוחלטת בהתייחסותו לתוצאות הניסוי. והתוצאות היו מאכזבות.

נים אמנם הצליח לחבר את המילים שלמד למשפטים, אך אלו היו קצרים ולא הייתה בהם חשיבות לסדר המילים. משפטים פשוטים של שלוש מילים כללו – "תפוח אני לאכול", "לחבק אותי נים" ו- "לדגדג אותי נים". משפטים ארוכים יותר הכילו ארבע מילים, אך לא היו מורכבים בהרבה – "לדגדג אותי נים לשחק", או "אני נים לאכול אני". המשפט הארוך ביותר בקריירה של נים הכיל 16 מילים, שחלקן חוזרות על עצמן. "תן תפוז אני תן לאכול תפוז אני לאכול תפוז תן אני לאכול תפוז תן אני אתה". המשפט מדגים היטב מדוע סבר טראס שהניסוי נכשל ושימפנזים אינם יכולים לרכוש שפה אמיתית. המשפט אינו מורכב מרצף של מילים שכל אחת מהן, במקומה הנכון, מביאה למשמעות חדשה של המשפט כולו. הוא עשוי ממילים במיקום אקראי, ששימפסקי למד לזהות כל אחת מהן כסימנים הגוררים בעקבותיהם תפוז. לא יותר, אבל גם בהחלט לא פחות. נים שימפסקי אמנם הצליח ללמוד מילים, אך בדומה לוושאו ולכל שאר השימפנזים הוא נכשל ברכישת השפה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4107641,00.html

  • מהי הסיבה העיקרית לכך שאי אפשר לגדל ולחנך קוף להיות בן אדם?

  • מה המגבלה של הקוף בהתפתחותו בניגוד לתינוק אנושי?

  • מה מיוחד בתינוק אנושי לעומת גור חיה?

ההבדלים בין אדם לחיה

  • בעבר סברו שבני אדם נבדלים מבעלי חיים אחרים בשימוש שלהם בכלים ובעליונות הכללית של טווח היכולות הקוגניטיביות שלהם. תצפיות מדוקדקות בהתנהגות של שימפנזים וקופי אדם אחרים הוכיחו שהרעיונות האלה שגויים.

  • שימפנזים משיגים תוצאות טובות באותה מידה כמו ילדים קטנים במבחנים של יכולת חשיבה כללית, אך חסרות להם מיומנויות חברתיות רבות שנמצאו באופן טבעי אצל הדודנים האנושיים שלהם. שלא כמו בני אדם, שימפנזים אינם משתפים פעולה בקבוצות גדולות הנדרשות כדי לכונן חברות מורכבות.

  • השוואה בין הפסיכולוגיה של שימפנזים ובין הפסיכולוגיה של האדם מגלה שמקור חשוב להבדלים ביניהם לבין בני האדם עשוי להימצא באבולוציה של היכולת להבין באינטואיציה מה חושב אדם אחר, כך ששניים יכולים לפעול יחד למען מטרה משותפת.

  • http://www.sciam.co.il/%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D-%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%99/

כמו כל יצור חי, תכונות האדם, לרבות התנהגותו מושפעות מגורמים תורשתיים ומגורמים סביבתיים (כגון גורמים חברתיים).

  • שפה: לאדם יכולת ייחודית לעשות שימוש בשפה מילולית ותחבירית על מנת לתקשר עם בני אדם אחרים.

  • למידה: לאדם יכולת למידה מפותחת של החוקיות על פיה פועל העולם.

  • חיברות: לאדם יכולת חברתית מפותחת. האדם מסוגל ליצור שימוש מוסכם בסמלים, המאפשרים לו לקיים מערכת תקשורת חברתית מורכבת ביותר.

  • רוחניות: בזכות התרבות והשפה, לאדם יכולת עיצוב סובייקטיבית של אמונה בעולם ערכים, הקובע את מטרותיו, שאיפותיו, והגורמים במציאות להם הוא מייחס חשיבות, ברמתם הרוחנית. העולם הרוחני מכיל התייחסות לעולם המורכב מיסודות שאינם פיזיים, כמו, השכלה, אמונה, חוק ונורמה, זהות וכו'.

  • אינטליגנציה רגשית: לאדם יכולת רגשית גבוהה.

  • לאדם יכולת חברתית.

  • מכשור: לאדם יכולת לייצר כלים, כלומר: לעבד את הטבע בצורה היוצרת עצמים מלאכותיים.

  • שיפוט מוסרי: לאדם היכולת להתעלות מעל עצמו ולהתבונן מבחוץ על קיומו האישי ברפלקציה, כאילו היה אדם זר. לאדם יש מצפון שעיקרו ביכולת לחוות רגשי אשמה בשל מעשה, שלתפיסתו של האדם הוא רע או שתוצאותיו היו רעות.

  • התערבות בטבע: לאדם יש יכולת מפותחת ביותר לביית חיות ולתרבת צמחים, כלומר ליצור באופן מכוון מינים או גזעים חדשים של יצורים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%9D#.D7.AA.D7.9B.D7.95.D7.A0.D7.95.D7.AA_.D7.90.D7.A0.D7.95.D7.A9.D7.99.D7.95.D7.AA

  • מה ההבדל המהותי בין אדם לבעל חיים? אינטליגנציה? יכולת חברתית? יכולת רגשית?

  • מה יש באדם שאין בחיה?

  • האם יש בינינו הבדל מהותי או שאדם הוא רק גרסה יותר משוכללת?

שפה:

הבלשן נועם חומסקי, שטען כי התכונה העיקרית ממנה נהנים בני-האדם, ואינה קיימת בקרב קופי-האדם, הינה השפה: הדרך להביע מחשבות, רעיונות ומאוויים. אין כאן הכוונה לשפה האנושית הדורשת את התיאום המדויק שבין קנה הנשימה, הריאות, מיתרי הקול, הלשון, השפתיים והחך. יהיה מגוחך מצידנו לצפות ששימפנזה, גורילה או אורנג-אוטנג יהיו בעלי שילוב דומה של איברים ושרירים שיקנו להם את היכולת לדבר כאדם. מכיוון שכך, היו כאלו שטענו שחומסקי מתעלם מכך שקופי-האדם אינם יכולים לדבר בקול את מחשבותיהם – אבל הם בהחלט יכולים לחשוב אותן לעצמם.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4107641,00.html

  • מה ההבדל בין שפת החיות לשפת בני האדם? איזה יתרון היא נותנת לנו?

  • הדיבור הוא השונה והמיוחד, מה יש בזה? ומבחינה אנטומית מהי המערכת הנוספת המאפשרת זאת לאדם?

  • האם החיות חושבות בדיוק כמונו רק לא יכולות לבטא את המחשבות האלה במילים?

  • האם זהו שוני טכני או שהוא מרמז על שינוי קוגניטיבי מהותי?

  • במה תרמה השפה להתפתחות האדם?

תודעה:

מוח האדם גדול פי שלושה לערך מזה של קופי האדם החיים כיום. במדע המודרני מקובל שהבדל זה בגודל המוח הוא העומד ביסוד ייחודו הקוגניטיבי, הנפשי והתרבותי של האדם.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9D

התפתחות התודעה באורגניזם - למידה, זיכרון וכוונה:

בשונה מרפלקסים אוטומטיים והתנהגות מוכתבת בצורה גנטית, התפתחות של תודעה מחייבת יכולת למידה התלויה בזיכרון. למידה במובנה הראשוני היא היכולת להפיק לקחים מן הניסיון, ולהשליכם על מקרים דומים. למשל, אם הכנסתי את ידי לאש ונכוויתי, לא אכניסה שנית לאש - למדתי מתוך הסתייעות בזיכרון. ועוד: כיוון שהאש הייתה חמה, אמנע מלהכניס את ידי למקום חם גם אם אין שם אש. כלומר, הלמידה הורתה לי על דמיון של מאפיינים רלוונטיים יוצרי סכנה, שמהם אמנע גם אם לא התנסיתי בהם באופן ישיר.

מהו מותר האדם מן הבהמה? על שאלה זו ניתנו תשובות רבות ומגוונות, ולא אחזור עליהן כאן. במאמר זה אציג טיעון שיראה כי מותר האדם קשור ב"התפתחות" תודעתו העצמית, שניתקה אותו מההקשר האבולוציוני-הישרדותי. ניתוק זה מתבטא ביכולתו של האדם לעסוק בדברים שאינם קשורים כלל להגדלת סיכויי הישרדותו - כאדם בודד או כמין ביולוגי – ובכך הוא שונה מכל האורגניזמים בכדור הארץ. אנסה להראות כי הגילוי העתיק ביותר לניתוק הקשר האבולוציוני-הישרדותי של האדם הוא העיסוק ב"אמנות לשמה", ואסתמך על עדויות ארכיאולוגיות המעידות כי ה"קפיצה" הזאת התרחשה לפני כמה עשרות אלפי שנים. ייתכן, כמובן, שהיו ביטויים נוספים לניתוק, אך הם לא נתגלו.

http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9250

התפתחות ותודעה:

מודעות:

  • האם גם לחיות יש מודעות?

  • מהי מודעות אנושית?  

  • מה תרומתה לאנושות?

למידה :

  • גם חיות לומדות. כך מאלפים אותן. מה ההבדל בין למידה אנושית לחייתית?

  • מה גורם לאדם להתעניין בתחומי ידע שונים?

  • מדוע הוא רוצה לדעת דברים שאינם דרושים לקיומו?   

  • מהו תהליך למידה?

  • איך תהליך הלמידה משפיע על התפתחות האנושות, ומה חשיבותו?

היחס לזמן:

היכולת לתכנן קדימה, להתייחס לעבר ולא לחיות רק בהווה:

  • האם ההבדל בין האדם לחיה הוא ביכולת האדם להיות מודע לעצמו, להתבונן על עצמו מהצד, ולא רק לפעול באופן אינסטינקטיבי?

  • האם ההבדל בין האדם לחיה קשור בכך שהחיות נמצאות ברגע ההווה בלבד, ואילו האדם מסוגל לנוע קדימה במחשבותיו לעתיד, ואחורה לעבר?

  • יכולות אלו לא בהכרח הופכות את האדם למאושר או לאדפטיבי יותר. פעמים רבות דווקא היכולת לחשוב על העתיד גוררת פחדים נוראיים, והיכולת לחשוב על העבר גורמת לאדם להיות תקוע בו, ולא לפעול בהווה. לכאורה קיבלנו יכולת משופרת, אך היא פועלת גם לרעתנו. מדוע זה כך?

  • האם גם האדם צריך לאמן את עצמו להישאר בהווה, ולא לתת למחשבותיו לרוץ קדימה ואחורה?

יכולת רגשית:

וושאו ונים מדגימים היטב כי גם קופי-האדם ניחנו בחלק רב ממכלול הרגשות האנושי. הם יכלו לחוש פגיעה וכעס, אך גם לחוות אהבה ואת התאומה הסיאמית שלה, הקנאה. כאשר מטפליהם נתקלו בקשיים אישיים, השימפנזים יכלו להזדהות ולנחם אותם. וכאשר הועברו וושאו ונים לקבוצות של שימפנזים 'רגילים', שניהם חוו משבר זהות אמיתי כאשר הבינו לפתע שאינם משתייכים למין האנושי שבחיקו גדלו. ברמה האמוציונלית, לפיכך, איננו שונים מקופי-האדם. ההבדל האמיתי טמון באינטליגנציה שברשותנו, שבאה לידי ביטוי בין היתר ביכולתנו ליצור מחשבות ומשפטים מורכבים.

וושאו אמנם לא הצליחה לרכוש שפה שלמה, אך הגרדנרים התייחסו לניסוי כהצלחה, במיוחד בשל הנטיות האנושיות שהדגימה. כאשר ראתה את עצמה במראה, היא סימנה "אני, וושאו", מחווה שעשויה להעיד על מודעות עצמית. היא גילתה גם מאפיינים אנושיים ברורים, כגון היכולת להראות כעס ואכזבה על אנשים קרובים שלא באו לבקר אותה בזמן. ויחד עם זאת, היא ידעה גם לגלות חמלה ואמפתיה. לאחר שהמטפלת שלה לא הגיעה לעבודה במשך מספר שבועות בשל הפלה ספונטנית שעברה, התעלמה ממנה וושאו בהפגנתיות. אך כאשר סימנה המטפלת לוושאו כי "התינוק שלי מת", הפגינה וושאו סימנים של צער וסימנה את המילה "בכי" תוך שהיא גוררת את אצבעה לאורך הלחי, בנתיב דומה לזה שדמעה ניגרת תשאיר.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4107641,00.html

  • האם יש הבדל ביכולת הרגשית בין אדם לחיה?

  • האם לבעלי חיים יש אינטליגנציה ריגשית?

  • מה ההבדל בחווית ההרגשה של אדם לבין של חיה?

  • האם ניתן למפות את הרגשות שיש לאדם לעומת הרגשות שיש לבעלי החיים?

  • האם יש רגשות שקיימים באדם וחסרים בבעלי החיים? (בושה לדוגמא)

  • למה יש באדם תחושת בושה? במה היא מפתחת אותנו?

יכולת חברתית:

השוואה בין הפסיכולוגיה של שימפנזים ובין הפסיכולוגיה של האדם מגלה שמקור חשוב להבדלים ביניהם לבין בני האדם עשוי להימצא באבולוציה של היכולת להבין באינטואיציה מה חושב אדם אחר, כך ששניים יכולים לפעול יחד למען מטרה משותפת.

החל מגיל של מעט פחות משנה, אבן דרך שכמה מן הפסיכולוגים מכנים "מהפכת תשעת החודשים", ילדים מתחילים לגלות מודעות ברורה למה שמתרחש בראשיהם של הוריהם. היכולת החדשה הזאת מסתמנת בכך שהם עוקבים אחר מבטם של ההורים או מסתכלים בכיוון שההורים מצביעים עליו. גם שימפנזים יכולים לפענח במידה מסוימת מה עובר בראשו של מישהו קרוב אליהם, אבל בני אדם מרחיקים לכת צעד אחד נוסף: ילד ומבוגר יכולים גם לחשוב יחד ולהתמקד במה שנדרש לעשות כדי להוציא לפועל משימה משותפת. הפעולה הפשוטה שנעשית כשילד ומבוגר מגלגלים כדור זה אל זה אפשרית בזכות היתרון הקוגניטיבי הצנוע לכאורה הזה. יש פסיכולוגים ואנתרופולוגים הסבורים שהתלכדות המוחות הזאת הייתה נקודת מפנה מכרעת שהתרחשה לפני מאות אלפי שנים ועיצבה את האבולוציה המאוחרת של האדם. היכולת של קבוצות ציידים-לקטים קטנות לעבוד יחדיו בהרמוניה הביאה במרוצת הזמן לשטף של שינויים קוגניטיביים שהובילו בתורם להתפתחות השפה ולהתפשטות של תרבויות אדם מגוונות על פני כדור הארץ.

­­­­­­­­­­­­­­­­­­משימת מחקר אחת, כבירה בממדיה, בהובלתה של אסתר הרמן מן המחלקה לפסיכולוגיה התפתחותית והשוואתית במכון מקס פלנק, ובהכוונתו של טומסלו, התנהלה מ-2003 ועד לפרסום ממצאיה בכתב העת סיינס ב-2007. היא כללה עריכת מבחנים קוגניטיביים מרובים ל-106 שימפנזים בשתי שמורות טבע אפריקניות, 32 אורנג-אוטנים באינדונזיה ו-105 פעוטות בני שנתיים וחצי בלייפציג. החוקרים יצאו למשימה מתוך כוונה לקבוע אם המוחות הגדולים יותר של בני האדם משמעם שהילדים יהיו נבונים יותר מקופי האדם, ואם כן, מה היא בדיוק המשמעות של להיות נבון יותר. שלושת המינים הביולוגיים נבחנו בכושרם להבנה מרחבית (כגון, חיפוש פרס מוחבא), יכולת להבחין בין כמויות גדולות לקטנות יותר, והבנה של יחסי סיבה-תוצאה. התברר שהפעוטות והשימפנזים השיגו תוצאות כמעט זהות במבחנים האלה (האורנג-אוטנים הצליחו פחות).

אבל כשהמבחנים היו בתחום של מיומנויות חברתיות, לא היה מקום להשוואה כלל. הפעוטות השיגו את התוצאות הטובות ביותר וגברו הן על השימפנזים והן על האורנג-אוטנים במבחנים (שהותאמו לקופי האדם הלא-מילוליים) שבדקו את היכולת לתקשר, ללמוד מאחרים ולהעריך את התפיסות ואת הרצונות של מישהו אחר. החוקרים פירשו את התוצאות כמעידות על כך שבני אדם אינם נולדים עם IQ גבוה יותר (כישורי חשיבה כלליים), אלא הם מצוידים מלידה בסדרה מיוחדת של יכולות, שהחוקרים כינו אותה במאמר בסיינס בשם "אינטליגנציה תרבותית", המכינה אותם ללמידה מהוריהם, ממורים ומחברים למשחק. "זאת בעצם הייתה הפעם הראשונה שנמצא כי יכולות קוגניטיביות חברתיות הן מיומנויות מכריעות העושות אותנו למיוחדים בהשוואה לבעלי חיים אחרים", אומרת הרמן.

http://www.sciam.co.il/%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D-%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%99/

  • האם האדם נבדל מהחיה במיומנויות החברתיות שלו? היכולת לתקשר, ללמוד מאחרים ולהעריך את התפיסות והרצונות של מישהו אחר?

  • האם באמת היכולת שלנו לתקשר אומרת שהמוחות שלנו מסוגלים להתלכד? למה אנחנו לא רואים את התופעה הזאת בחיינו אם כך?

  • מה ההבדל בין היכולת הזאת של בני האדם, לבין יכולת של להקת דגים לשחות כגוף אחד? (נראה שדווקא בעלי החיים, אם מסתכלים במבט על, חיים בתאום, כאשר הטבע מאזן עצמו, ואילו אנו מפרים איזון עם הטבע ובנינו).

תרבות ואמנות:

האדם מחשיב את עצמו כמין התבוני היחיד על כדור הארץ, והמין התבוני היחיד המוכר לו ביקום. הוא מתאפיין בתודעה והכרה מפותחות, יכולתו המתקדמת להמציא ולהשתמש באמנות, טכנולוגיה ומדע, בסמלים מופשטים דוגמת אלו המשמשים בשפה ובכתב, ברעיונות, אידאולוגיות ומוסדות חברתיים מורכבים.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%9D

  • האם "רעיונות מופשטים" זהו המרכיב האנושי באדם?

  • מה בהתפתחות האדם הקנה לו את היכולות האלה ולמה הן נועדו?

  • האם בעלי חיים מסוגלים גם הם להנות ממוזיקה למשל?

המרכיב האנושי

  • איפה נמצא המרכיב ה"אנושי" שלנו?

  • במה הוא שונה מהחיות? ומכל שאר צורות הטבע?

  • מה נקרא "אנושי"? מה מיוחד באנושיות?

  • מה ב"מרכיבים האנושיים" עובר בתורשה ומה לא?

כיצד התרבות והמדע החליפו את ההתפתחות הטבעית של האדם:

  • לאורך ההיסטוריה האדם התפתח מאד, מאנשי המערות, פיתחנו כלים לצייד, לחקלאות, ואז מוסיקה, מדע, מחקר, וגם נשק. האם התפתחות זו היא תוצאה של המרכיב האנושי שבנו?

  • האם ההתפתחות הזו באנושות היתה מחוייבת המציאות?

  • כיום אנו רואים שהרבה ממה שהאנושות המציאה הביא דווקא להרס, ולא לבניין והתפתחות, (פצצת האטום, זיהום הסביבה) מדוע זה כך?

  • מה יכולה עוד האנושות לפתח ולהמציא?

  • האם אפשר לומר שבמקום להמשיך להתפתח האדם פיתח תרבות ומדע? האם היא מחליפה את המשך השינוי - האבולוציה שלנו? במקום להמשיך להשתנות אנחנו משנים את הסביבה?  

  • התפתחנו מחיה לאדם. מה המשך האבולוציה שלנו?

  • במה יתבטא השינוי? באיזה יכולת / מרכיב שאין לנו היום?

דרגת האדם הרוחנית

"כִּי מִקְרֶה בְנֵי-הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה, וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם־כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה, וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל; וּמוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל." (קוהלת ג', י"ט).

  • מהו "אדם" בעיני חכמת הקבלה?

  • כיצד אדם מגיע לדרגה זו?

  • מדוע איננו נולדים עם תכונות אלו מראש?

  • האם בכל אדם ישנו הפוטנציאל להיות "אדם"?

  • האם בעלי חיים יכולים להגיע לדרגת אדם?

  • כיצד החיים בתוך גוף חי משתלבים עם דרגת קיום אחרת?

  • החיים בתוך גוף חי מלאים בסבל, כאב, ואי נוחות. האם דרגת קיום רוחנית היא מחוץ או מעל לגוף הפיזי? האם היא נצחית וחופשיה מייסורי הגוף?

  • כיצד סבלו של הגוף משרת את תהליך התפתחות האדם?

  • כיצד עלינו להתייחס לגוף שלנו? האם עלינו להזדהות עמו? האם עלינו לטפל בו במידה פחותה או באותה מידה כמו עכשיו? מה מקומו בזהות העצמית הרוחנית שלנו?

  • האם כל אדם יכול להגיע לדרגת האדם שמעל הרגשת הגוף החי? לא רק ללא הרגשת סבל או מכאובים אלא להרגשת שלמות ומילוי נצחי?