חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 258

שכונה מעורבת

מטרות :

• להציג את תופעת הפילוג המגזרי שקיים בשכונות מעורבות, איך זה בא לידי ביטוי ומהי הדרך הנכונה לפתרון.

• איך מגלים התחשבות הדדית בצרכים השונים המאפיינים כל מגזר ומגיעים להסכמות משותפות.

• איך לחלק את עוגת התקציב נכון בצורה הוגנת שכולם יהיו מרוצים?

זרימה :

• מהי שכונה מעורבת ? צרכים שונים,

• דוגמאות לשכונות מעורבות.

• בעיות וקונפליקטים בשכונות מעורבות

• פתרונות ליישום

הגדרה:

המושג עירוב שכונתי מוסק מתחום הסוציולוגיה שבה עירוב מייצג השתלבות ביחד מחלקי המערכת הרחבה אל תוך איחוד, תיאום פעולות והרמוניה (האנציקלופדיה לסוציולוגיה, 1974).

שכונה מעורבת - הסירקולציה של התפשטות אוכלוסייה עירונית ממרכז העיר החוצה היא תופעה ידועה, במקרה שלנו עם הזמן יש יציאה של קבוצות המיעוט ממרכז העיר אל עבר שכונות הרוב התנועה החוצה של אוכלוסיית המיעוט לשכונת הרוב נחשבה מזמן כמימד קריטי של הטמעה חברתית, ושיפור של חיי העוברים.

תהליך היווצרות שכונות מעורבות:

קבוצות מיעוט אתני המעוניינות לשמור על צביונן ועל מסורותיהן מתכנסות בתוך אזורים נפרדים הומוגניים בעיר ביוצרן אינטגרציה כלכלית וחברתית בין חברי הקבוצה, מקום המגורים של קבוצות אלו בבתים הישנים של מרכז העיר שמתפשטים עד לשולי המרכז העירוני. לעיתים ריכוזים של מיעוט אתניים/לאומיים נוצרים באזורים נוספים או חודרים לשכונות שהיו בעבר שכונות רוב הומוגניות, בדרך כלל לשכונות שמצבן הפיסי והחברתי הדרדר או שתנאי הדיור בהם מאפשרים השתכנות של קבוצות אתניות שונות, כך נוצרים שכונות מעורבות שחיים בהן קבוצות אתניות שונות.

תהליכי התפתחות שכונות מעורבות טיפוסית
תבנית הביקוש לדיור אצל אוכלוסיית הרוב בשכונות המעורבות מתנהגת בד"כ באופן הפוך, כך ברגע שקבוצת המיעוט מתחילה לקנות בתים בהיקף גדול בשכונת הרוב, יורד מספר מחפשי הדירות בקרב הרוב שמחרימים את בתי השכונה, ברגע ששתי משפחות של מיעוט בד"כ ממעמד בינוני נכנסים לשכונת רוב הומוגנית, ביקוש הרוב מתחיל להתנדנד וברגע שתנועת אוכלוסיית המיעוט לשכונת הרוב נתפסת ע"י תושבי השכונה כפלישה לא רצויה.
התגובה יכולה לבוא בהתחלה ע"י מחאה קולית ע"י מניעת ונקיטת אמצעים נגד הגעת הלא רצויים מחוץ לשכונה ועד כדי לנטישת השכונה ב"נקודת הרוויה" (Tipping Point) שבה שיעור קבוצת המיעוט עולה מעל ל-60% (יש שמעריכים  55%) במידה המעוררת את עזיבתם של חברי קבוצת הרוב מרצון או מפחד ופאניקה אל עבר שכונות יותר חביבות והומוגניות, ובמקביל השכונה הופכת אטרקטיבית לקבוצת המיעוט.

שכונות מעורבות בישראל

בערים המעורבות שיש בהם מיעוט ערבי, המיעוט הערבי נוטים בד"כ להתגורר בשכונותיהם ומעט עוברים לשכונות מעורבות סמוכות.

בדומה לערים המעורבות בעולם האוכלוסייה הערבית בערים המעורבות בארץ שלא מוצאת מקום מגורים בשכונותיה ההומוגניות "מתפשטת" לשכונות הותיקות של הרוב היהודי הסמוכות לגלעין הערבי באמצעות רכישה של דירות, דבר שמביא לעליה במספר הערבים בשכונות האלה ויצירת שכונות מעורבות שחלקן עם הזמן הפך לשכונות ערביות הומוגניות.

דוגמאות לשכונות מעורבות בישראל

ערבים:

דוגמא לערביי חיפה שהתגוררו באזור ואדי נסנאס ועם הזמן יצאו לשכונות הסביבות.

התהוות הגטו בלוד הוא עוד דוגמא לשכונה יהודית הומוגנית שעברה תהליך עירוב חזק בעקבות התנחלות בדווים כפריים בשכונה שהגיעו משולי העיר, ובשנות ה-60 תהליך זה הסתיים והשכונה הפכה לשכונה ערבית הומוגנית.

נצרת עלית מהווה דוגמא טובה לתהליך ההתפשטות למרות שבמקרה שלה האוכלוסייה הערבית שחדרה לשכונות היהודיות (או השכונה חדרה אליהם) במזרח נצרת עילית .
https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=2&cad=rja&ved=0CC4QFjAB&url=http%3A%2F%2Fgeo.haifa.ac.il%2F~khamaisi%2Fjamil-urban%2Fpresentation1.ppt&ei=iTGKUuGaDOiH4ASe-4GwCw&usg=AFQjCNFsNUdWkq2I39qJdcNpQ9-KDt8JQQ

מחקר: "יהודים וערבים בשכונה מעורבת ביפו"

המחקר בודק את היחסים החברתיים שהתפתחו בין קבוצת הרוב היהודית לקבוצת המיעוט הערבית באחת מן השכונות המעורבות האלה. במחקר נבחנת השפעתם המשולבת של גורמים  פיזיים וחברתיים על מרקם היחסים בשכונה המעורבת ועל הערכת התושבים את השכונה, וכן נבחנת נכונות התושבים למגע חברתי ולערוב בתחומים שונים של החיים המשותפים. לבסוף, נבדקים הגורמים העשויים לתרום לשביעות רצונם של התושבים מן השכונה ולהמשך מגוריהם בה.

יחסי השכנות מהווים אחת הדרכים החשובות לקשירת קשרים חברתיים. חשיבותם רבה גם לניצול שעות הפנאי, כאשר רמת ההכנסה נמוכה ומידת הניידות מצומצמת (מנחם 1973). במחקר שערכו דויטש ואח' (1982) בשכונה מעורבת בעכו, נמצאה א-סימטריה בדווחי היהודים והערבים על יחסי השכנות ביניהם. רוב הערבים ורק שליש מהיהודים הגדירו אותם כיחסי שיתוף פעולה, ושאר היהודים הגדירו את היחסים כיחסי אדישות או יחסים פורמליים, או שציינו כי אין כלל יחסים הדדיים (שם). במחקר שנערך בקרב  ערבים המתגוררים בשכונות מעורבות בנצרת עילית, ציינו הערבים שיחסי השכנות עם היהודים תקינים בדרך כלל ורובם המכריע הגדיר אותם כ"טובים" ו"טובים מאד" (חפר, 1987). החוקרת הסיקה, שהגדרות הערבים נובעות מרמת הציפיות מיחסי שכנות עם יהודים (גם אמירת "שלום" עשויה להיחשב יחסים טובים עם שכן יהודי), ושביעות הרצון הרבה מיחסי השכנות מושפעת במידה מסוימת גם מרגישות השאלה ומנסיונם של

המרואיינים הערבים לחפות במידה זו או אחרת על תחושת ניכור (חפר, 1987).

http://www.fips.org.il/Site/System/UpLoadFiles/DGallery/%E2%E5%F0%EF%20%E5%E4%E3%F1%2C%20%E9%E4%E5%E3%E9%ED%20%E5%F2%F8%E1%E9%ED%20%E1%E9%F4%E5%20.pdf

אתיופים :

מדוע נוצרו ברחבי הארץ "גטאות" או שכונות מבודדות שבהן מתגוררים עולי אתיופיה? האם המדינה אשמה - או המנטליות של העולים עצמם?
החלה להתפתח לה מציאות של זיהויים של עולי אתיופיה עם עוני ומצוקה חברתית. בנוסף, בשל אכלוסם של העולים זה ליד זה, נוצרו שכונות 'אתיופיות' בתוך ישובים ותיקים, דבר אשר פגע קשות ביכולת השתלבותם של האתיופים בחברה.
למרות שסיורי הדירות נעשים היום באופן ממוסד ומוסדר הרבה יותר, עדיין חזקה מאוד תרבות הדיור הקהילתי בקרב בני העדה, שממשיכים להעדיף לגור זה לצד זה. תופעה זו, מטבע הדברים, מקשה מאוד על השתלבותם בחברה הכללית בישראל.

"אני לא יכול להאשים את המדינה במצב שנוצר, כי זו לא מדיניות ממשלתית ליישבם בגטאות אלא בחירה עצמית שלהם. להיפך, המדינה עושה כל שביכולתה להסביר להם את חשיבות ההשתלבות בחברה הישראלית, אבל המנטליות השבטית והקהילתית חזקה מכל".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3006972,00.html

דתיים חילונים :

הרעיון של הקמת ישובים וקריות ושכונות שלמות לדתיים בלבד יכול לנבוע משני כוונים. האחד, הנוחיות של החיים עם הדומים לך: אין מכוניות בשבת, המכולת מספקת רק מצרכים כשרים ולא צריך לדאוג לשאלות כשרות כשנפגשים עם ילדי השכנים למשחקי אחר-הצהריים. המניע השני, שמרבים לדבר עליו ולהשתמש בו כצידוק, הוא חיזוק ערכים והגנה על ההורים והילדים מפני השפעותיה של החברה החילונית.
http://www.tzohar.org.il/?content=%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%94-%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA

שני קיבוצים בצפון, חילוני ודתי מקימים שכונה עם אוכלוסיה מעורבת, שתיהנה משני העולמות.
http://www.mako.co.il/news-channel2/Economy-Newcast/Article-231c12cc822c141004.htm

שכונת רמות חוזרת לחזית המאבק בין חרדים לחילונים
לאחר שנתיים בהם חילונים וחרדים הסתובבו בהרמוניה בקניון שבשכונה בבירה החליטו באחרונה רבנים כי יש להחרים את המקום עקב חוסר צניעות המוכרות.
שכונת הענק רמות נחשבת זה שני עשורים לחזית המאבק בין החילונים לחרדים בירושלים. השכונה נמצאת בתהליכי התחרדות, אך הציבור החילוני והדתי-לאומי שבה לא נוטש אותה.
האידיליה הזו נשברה לפני כשלושה שבועות, אז הוציאו 14 רבנים בכירים מהשכונה מכתב ובו הם קוראים לחרם מיידי ומוחלט על הקניון. לדברי החרדים, הנהלת הקניון לא עמדה בסיכומים עמם. עיקר הזעם היה סביב הלבוש הלא צנוע של המוכרות בחנויות והמוזיקה שהושמעה ברמקולים. הועלו גם טענות על כך שחנויות הקניון לא הותאמו לציבור החרדי.
http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2053635

מודיעין: התנגדות להקמת בית כנסת במקום גנים

גנים תוכננו לקום עבור תושבי שכונת משואה אלא שעכשיו העיריה מקדמת הקמת בית כנסת על השטח. יו"ר מודיעין חופשית, אבי אלבז: "מדובר באבסורד לאור המחסור בגנים בעיר". העיריה: פועלים על פי צורכי השכונה. http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4232839,00.html

כך נראית חריש כיום: דתיים, חילוניים, חמולת קראג'ה ובתים זולים.
כמעט כל תופעה דמוגרפית-כלכלית-סביבתית שהחברה הישראלית השכילה לייצר באה לידי ביטוי בחריש. קשה למצוא מקומות אחרים בישראל עם אוכלוסיה זעירה של 1,000 תושבים ומגוון כזה. ישיבה במכולת של רחמים גורמת לנו לסחרחורת: כמו בדלת מסתובבת נכנסים ויוצאים חרדים לבושי שחורים, חסידי ברסלב ואמהות חילוניות למהדרין עם נזם באפן ותינוקות לצדן. לצד המכולת ניצבת אולפנת מדרשת אלי-ה, שעוסקת בהדרכת טיולים ומציעה דירות אירוח ביישוב. מאחוריה ממוקם גן ילדים המיועד לבנות הדתיות של חריש בלבד.  http://www.themarker.com/markerweek/1.1860519

• הסיבה לריכוז אוכלוסיה דומה בשכונה הוא ״הנוחיות של החיים עם הדומים לך״ מהו המכנה המשותף בשכונות מעורבות?

• אנשים היום עושים תכסיסים למניעת כניסת ״זרים״ לשכונה, איך מתמודדים עם נידוי על רקע עדתי/אתני?

• האם יש תועלות בשכונה מעורבת בה המנטליות שונה בין האנשים? אם כן מהי התועלת?

• איך מנתבים בין צרכים שונים של אוכלוסיות? כל אחד צריך משהו אחר. האם  נבנה בשכונה בית כנסת או מועדון תרבות?