חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 281

מקור הרגשות ותפקידם

מטרה:

לדעת איפה לחפש את הרגש ולשלוט בו לטובתי.

זרימה:

• מיקום הרגש, איפה הוא נמצא

• בשביל מה יש רגשות? (תקשורת)

• תקשורת דרך ביטוי רגשי

• תקשורת דרך הבעות פיזיות של רגש(בפנים ובגוף)

פתיחה:

המחקר בנושא הרגש הציב בפני המדע בכלל ובפני הפסיכולוגיה בפרט קושי מיוחד, משום שקשה לצפות רגשות ולשלוט עליהם. קשה לנו להיכנס למצבים רגשיים מתי שאנו רוצים. אם כך, כיצד מודדים אמוציה (ריגוש)? אפשר למדוד קצב לב ומרכיבים פיזיולוגיים, אולם אין זה מספיק כדי להראות את המורכבות של הרעיון. ניתן אולי לשאול את האדם (את הנחקר במקרה של ניסוי מדעי) ולנתח את דיווחו לגבי מה שהוא חושב. אולם הבעיה היא האמינות של השאלון. בין היתר, כיוון שישנם אנשים החוששים לגלות את רגשותיהם, מדחיקים אותם או מפחדים מלדבר על רגשות כדי שרגשות אלו לא ישובו להטרידם.

חוקרים מסוימים ניסו גם לסווג אמוציות: לפי עוצמת הרגשות או עד כמה רגש גורם ליצירת התנהגות מסוימת. למשל, מהי מידת הרגש שתביא אדם לרצוח את רעהו. או להפך, רגשות אחרים ההופכים את האדם לחסר רצון לפעול בכלל, רגשות דיכאוניים יכולים להביא לכך שאדם לא ירצה אף לקום מן המיטה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%92%D7%A9

מיקום הרגש, איפה הוא נמצא

המילה "רגש" אינה מסמנת דבר שהמוח או הנפש עושים, או דבר שנמצא בהם. המילה "רגש" אינה אלא תווית, דרך נוחה לדבר על היבטים במוח ובנפש. ספרי הפסיכולוגיה פורסים פעמים רבות את הנפש לפרוסות של תפקודים, כגון תפיסה, זכרון ורגש. הפריסה הזו עוזרת לארגן את המידע בתחומים כלליים של מחקר, אך אין היא מסמנת תפקודים ממשיים. אין במוח מערכת המופקדת על התפיסה, למשל. המילה "תפיסה" מצביעה באופן כללי על המתרחש בכמה מערכות עצביות ספציפיות - אנחנו רואים את העולם, שומעים אותו ומריחים אותו במערכות הראייה, השמיעה וההרחה שלנו. כל מערכת התפתחה כדי לפתור בעיות שונות שניצבות בפני בעלי החיים. בדומה לכך, קבוצות הרגשות למיניהן סדורות במערכות עצביות נפרדות שהתפתחו מסיבות שונות.

http://www.text.org.il/index.php?book=0505115

המערכת המשמשת אותנו להתגוננות מפני סכנה שונה מזו המשמשת אותנו לרבייה, וההַרגָשות המתלוות לפעולתן של מערכות אלה - הפחד וההנאה המינית - אינן נובעות מאותו מקור. אין בנמצא כושר "רגש", ואין שום מערכת מוח המוקדשת לתפקוד המדומה הזה. אם ברצוננו להבין את מגוון התופעות שאנו מכנים בשם "רגש", עלינו להתמקד בקבוצות ספציפיות של רגשות. אל לנו לערבב ממצאים שנתגלו על אודות רגש מסוים עם ממצאים של רגשות אחרים. למרבה הצער, כך נעשה ברוב המחקרים בפסיכולוגיה ובמדעי המוח.

עניין שני הוא שמערכות המוח המייצרות התנהגויות רגשיות השתמרו להפליא במהלך שלבים רבים של היסטוריה אבולוציונית. כל בעלי החיים, ובכללם בני האדם, חייבים למלא תנאים מסוימים כדי לשרוד בעולם וכדי למלא את הצו הביולוגי המטיל עליהם להוריש את הגנים שלהם לצאצאיהם. לכל הפחות עליהם להשיג מזון ומחסה, להגן על עצמם מפגיעה גופנית ולהתרבות.

"המוח הרגשי" מאת: לדו ג`וזף פרק ראשון

http://www.text.org.il/index.php?book=0505115

עובדות מדהימות על המוח האנושי - ואיך הוא עובד(ידיעות אחרונות)

אברון חשוב המצוי במוח הביניים הוא ה"היפותלמוס", הקרוי בפי רבים "המוח של המוח". למרות שגודלו כחצי קוביית קרח,והוא שוקל רק ארבעה גרם, הוא שולט על המערכת ההורמונלית בגוף, על התשוקה המינית, רגשות, אכילה, שתייה,טמפרטורת הגוף, איזון כימי, שינה והליכה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3130337,00.html

• מחקרים לא מסבירים היכן הרגש נמצא. האם יש מיקום לרגש?

בשביל מה יש רגשות? (תקשורת)

• איך הרגש עוזר לאדם מבחינה חברתית ?

רגשות יאפשר לאנשים אחרים להבין אותנו.

כאשר אנו מתקשרים עם אנשים אחרים, חשוב לתת רמזים כדי לעזור להם להבין כיצד אנו מרגישים. רמזים אלה עלולים להיות כרוכים בביטוי רגשי באמצעות שפת גוף, כגון הבעות פנים שונות הקשורים לרגשות מסוימים שאנו חווים. במקרים אחרים, זה עלול להיות כרוך באופן ישיר וקבע איך אנחנו מרגישים. כאשר אנו מספרים לחברים או בני משפחה שאנחנו מרגישים שמחים, עצובים, מתרגשים, או מבוהלים, אנחנו נותנים להם מידע חשוב שהם יכולים לאחר מכן להשתמש בו כדי לפעול.

http://translate.google.co.il/translate?hl=iw-IL&langpair=en%7Ciw&u=http://psychology.about.com/od/emotion/tp/purpose-of-emotions.htm

רגשות מאפשרים לנו להבין אחרים.

בדיוק כמו הרגשות שלנו לספק מידע רב ערך לאחרים, הביטויים הרגשיים של הסובבים אותנו נותן לנו שפע של מידע חברתי. תקשורת חברתית היא חלק חשוב בחיי היומיום שלנו ואת מערכות יחסים, ולהיות מסוגל לפרש ולהגיב לרגשות של אחרים הוא חיוני. זה מאפשר לנו לתת מענה הולם ולבנות מערכות יחסים עמוקות יותר, משמעותיות יותר עם החברים שלנו, משפחה, ואהוב. זה גם מאפשר לנו לתקשר ביעילות במגוון רחב של מצבים חברתיים, מהתמודדות עם לקוח זועם לניהול עובדים חמומים מוח.

http://translate.google.co.il/translate?hl=iw-IL&langpair=en%7Ciw&u=http://psychology.about.com/od/emotion/tp/purpose-of-emotions.htm

• איך הרגש עוזר להיטיב עם ההחלטות שלנו?

רגשות יכולים לעזור לנו לקבל החלטות.

יש הרגשות שלנו השפעה גדולה על ההחלטות שאנו עושים, ממה שאנחנו מחליטים לאכול לארוחת בוקר ועד לאיזה מועמדים אנו בוחרים להצביע בבחירות פוליטיות. חוקרים מצאו גם כי אנשים עם סוגים מסוימים של נזק מוחי שפוגע ביכולת שלהם לחוות רגשות יש גם ירידה ביכולת לקבל החלטות טובות. גם במצבים שבם אנו מאמינים ההחלטות שלנו מודרכים רק על ידי היגיון ורציונליות, רגשות משחקים תפקיד מפתח. אינטליגנציה רגשית, או היכולת שלנו להבין ולנהל את רגשות, הוכחו שמשחקים תפקיד חשוב בתהליך קבלת החלטות.

http://translate.google.co.il/translate?hl=iw-IL&langpair=en%7Ciw&u=http://psychology.about.com/od/emotion/tp/purpose-of-emotions.htm

בטוי ריגשי בתרבויות שונות

החוקר ראסל שם לב שכמעט לכל השפות יש מושגים לפחד, כעס, שמחה, עצב וגועל אבל הוא הבחין גם בשונות שיש בין השפות. תרבויות נבדלות במספר המילים שמייצגות רגש. חוקרים זיהו 2000 מילים הקשורות ברגש באנגלית, 750 בטיוונית, 58 בפולינזית, 8 במלאזית. תרבויות נבדלות גם בדרך בה מיוצגים מושגים הקשורים ברגש. לדוגמא בשפתם של האבוריג'ינים פחד ואשמה מאוכלסות תחת אותה המילה, ההבדל בין אשמה לבושה לא נמצא בשפה היפנית, הטהיטית והנפאלית.בקזאחית יש מילת רגש המייצגת את ההבנה הפתאומית של נסיבות חיים טראגיות.

בטהיטי יש 46 מושגים נפרדים לתאר כעס. אפשרי שמילים נרדפות רבות בשפה מסויימת מעידות על הסבירות הגבוהה שדובר אותה שפה יחווה את הרגש הזה, וצדדים שונים שלו.

https://docs.google.com/document/d/1HMQ1t8l37LOB5Coku3WeZAyYyh1ZBwPiyz5oQvvxVOE/edit

• מדוע ישנם הבדלים רבים כל כך בהם תרבויות שונות מתייחסות וממשיגות רגשות?

• האם ההבדלים בביטוי המילולי מצביעים על תפיסה רגשית? האם כל עם מרגיש שונה מעם אחר?

• האם אדם שיש לו הרבה מושגים כדי לתאר רגש בסיסי אחד יהיה מובן יותר לאנשים שסביבו?

• במה עוזר ביטוי הרגש לקשר בינינו  אם בעצם כל אחד מבטא רגשות באופן שונה?

אתיופיה:

...אחת המשתתפות: "תמיד למדתי שצריך לכסות, להסתיר רגשות ולהתאפק, ופתאום מצאתי מקום שאומר שזה טוב לדבר, לשתף ולהביע רגש".

משמעות יחסי אמהות בנות בגיל ההתבגרות במשפחה המהגרת

• ישנן תרבויות המחצינות רגשות וישנן המונעות גילוי רגש ל-חוץ. האם רגשות עוזרים לנו או מפריעים לנו ביצירת קשר נכון בסביבת העבודה או  כל סביבה אחרת?

• ההרגשה היא, לפי מה שמספרת ה"משתתפת" כי טוב לה להביע רגש , האם אפשר להגזים בביטוי רגשי? האם קיים איזון כלשהו בין איפוק לבטוי רגשי?

עצב מסווג כלא נעים ולא רצוי בכל מקום, ושמחה היא תמיד רגש נעים ורצוי. אולם הסיווג של רגשות אחרים אינו זהה בכל התרבויות, והוא תלוי מידה בה הרגש נתפס כמועיל או מזיק למטרותיו ולרווחתו של אדם, וכן לנורמות החברתיות. גאווה מסווגת כרגש חיובי בתרבויות מערביות (דוגמת ארצות הברית), אך בהודו היא נחשבת לרגש שלילי.אהבה היא רגש חיובי לחלוטין בתרבויות מערביות, אך בסין היא נתפסת כקרובה יותר לצער ולרגשות אבדן שליליים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA

• המחקר טוען כי סיווג של רגשות אינו זהה בכל התרבויות, והוא תלוי מידה בה הרגש נתפס כמועיל  או מזיק למטרותיו ולרווחתו של אדם, וכן לנורמות החברתיות. מה דעתך?

• מדוע רגש מסויים מסווג כרגש חיובי חיובית בתרבות אחת ושלילי בתרבות אחרת? כיצד זה יכול לעזור לנו להבין את מטרתם של הרגשות?

• למה אנחנו לא מסתפקים במס' רגשות מרכזיים ודרכם מבטאים עצמנו כלפי אחרים?

• האם יחס נכון לרגשות  ושימוש נכון בהם כלפי הסביבה יכול למנוע מצבים בעייתיים ומחלות?

• אם כן, מהו היחס הנכון?

בטוי רגשי המתבטא בפנים ובגוף

הקדמה: אין יותר בולט מהביטוי הרגשי באופן פיזי כהוכחה לכך שהרגש נועד לתקשורת בין בני האדם ועדיין מחקרים מראים כי אנחנו לא יודעים תמיד לתרגם נכון את הבעות הפנים של האחר.

תרבויות מפתחות ריטואלים של הבעה שהן סגנונות מיוחדים להביע רגשות ספציפיים. במחקר שנערך בהודו ובארה"ב החוקרים הציגו לנבדקים שתי הבעות שונות של מבוכה. שתי התרבויות זיהו את אחת מהן כמבוכה (כ 45% בשתי התרבוית), ואילו את ההבעה השנייה רק ההודים זיהו כמבוכה.

https://docs.google.com/document/d/1HMQ1t8l37LOB5Coku3WeZAyYyh1ZBwPiyz5oQvvxVOE/edit

• התחושה שלנו היא כי בטוי רגשי מגיע באופן טבעי, אינסטיקטיבי וכך גם הבעתו הפיזית אך המחקרים מראים שזה לא כך. מה דעתך?

• האם קיים נתק בין הרגש עצמו לבין בטוי הרגש כלפי חוץ בהבעות פיזיות?

מחקר בין יפנים להולנדים:

….אני סבור כי היפנים נוטים להסתיר את רגשותיהם השליליים על ידי חיוך, אולם קשה להסתיר את הרגש השלילי בקולנו, לכן היפנים מנצלים יכולת הקשבה גבוהה  לקול ולדיבור כדי למצוא רמזים נסתרים של מצב רגשי. שיחה עם אדם יפני תיצור בלבול אצל אדם מהולנד אשר יכול להיתקל בפנים מחייכות וקול המבטא טון שלילי. מכיוון שהולנדי רגיל להתאים קולות  אינטונציה ודיבור להבעות פנים.

http://psychcentral.com/news/2010/09/16/expression-of-emotion-varies-by-culture/18257.html

• מדוע אנחנו נוטים להסתיר את הרגשות שלנו? ממה זה נובע וכיצד זה מפריע לתקשורת טובה?

• האם חוסר התקשורת הבין תרבותי שלנו הוא בגלל חוסר "תרגום" נכון של הרגשות של כל אחד?

• מה עלינו לעשות אם ברצוננו להבין את האדם השני ורגשותיו?

הגישה התרבותית גורסת כי רגשות מושפעים מאוד מהתרבות, הערכים .השקפה זו מצאה תמיכה בתצפיות שונות, לדוגמא, אסקימוסים לא מביעים כעס, יפניות של המאה ה-17 היו מחייכות למשמע ההודעה על מות בעליהן הסמוראים.

https://docs.google.com/document/d/1HMQ1t8l37LOB5Coku3WeZAyYyh1ZBwPiyz5oQvvxVOE/edit

התנהגות לא מילולית. בתרבויות שבהן נהוג להימנע מהבעת רגשות באופן מילולי, נמצא כי מקובל לשמור על מרחק פיזי בין הדוברים, להימנע ממגע או אף להסתכל באופן ישיר זה בזה. לעומת זאת, בתרבויות שבהן נהוג לבטא רגשות בחופשיות, אפשר לצפות לקרבה פיזית רבה יותר בין הדוברים.

מחקרים שונים בדקו כיצד אנשים מפרשים הבעות פנים על פי תמונות שהוצגו לפניהם. (דנקר1974)

http://books.google.co.il/books?id=WXbXBkmu5AIC&pg=PA169&lpg=PA169&dq=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%AA+%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA&source=bl&ots=-jQNKNasUz&sig=zZ3BgPl8tXP6iAaytahOin7JTVo&hl=iw&sa=X&ei=qZ60UrSUEMWphAeLLw&ved=0CEQQ6AEwAw#v=onepage&q=%D7%94%D7%91%D7%A2%D7%AA%20%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AA%20%D7%91%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA&f=false

שאלה תיאורטית מרתקת היא מה מקורן של הבעות הפנים האוניברסליות. לפי אחת הגישות, הבעות הפנים נרכשות באמצעות למידה חברתית. בכל העולם אנשים לומדים מיַנקות לקשר בין הבעת פנים נתונה לרגש מסוים באמצעות צפייה באחרים, חיקוי הזולת ובעזרת חיזוקים חיוביים ושליליים. לפי גישה שנייה, מקור האוניברסליות של הבעות הפנים גנטי, כלומר מולד ולא נרכש. מקור זה מהווה חלק ממערכת המגיבה למצבים בסביבה, הן בהבעות פנים והן בתגובות קוגניטיביות ופיזיולוגיות.

http://www.hayadan.org.il/face-gestures-1804091/

• מה ההבדל בין הבעות פנים המביעות רגשות לבין הרגשות עצמם?

מחקר:בגישה אבולוציונית אקמן ופרישן לקחו יותר מ 3000 תמונות של אנשים שונים כשהם מביעים שש הבעות פנים של רגשות שונים: כעס, גועל, פחד, שמחה, עצב והפתעה. על פי תיאוריו של דארווין של צירופי השרירים. אקמן ופרישן לקחו את הדוגמאות שזוהו הכי בקלות  של כל רגש, ואז בסט הניסויים הראשון הציגו את התמונות הללו לאנשים ביפן, ברזיל, ארגנטינה, צ'ילה, וארה"ב. כל רגש הוצג על ידי תמונה של אדם אחר. המשימה של האנשים הייתה לבחור מתוך שישה שמות תואר של רגשות מהו שם התואר המתאים ביותר להבעה המוצגת. התוצאות- ניצחון לדארווין. בכל חמשת התרבויות היה שיעור דיוק מרשים 90% ל 80% לששת הרגשות כשניחוש מתוך ששת הרגשות יביא לאחוזי דיוק של 16.6.

….מתוצאות שלל המחקרים הללו ניתן להסיק שהבעות פנים יחד עם דברים כמו הימנעות מחרקים ותפיסת צבע הם אוניברסליים לכל בני המין האנושי.

המחקרים שהוצגו מציעים שהבעות פנים של רגש, לפחות הדוגמאות הפורטוטיפיות שלהן, הן אוניברסליות, כפי שדארווין טען לפני זמן רב- 1872 צ'ארלס דארווין

https://docs.google.com/document/d/1HMQ1t8l37LOB5Coku3WeZAyYyh1ZBwPiyz5oQvvxVOE/edit

• יש הטוענים כי הבעות הפנים קשורות לחיקוי ולכן תלויות בתרבות אליה האדם  משתייך ויש הטוענים כי הבעות פנים הן מולדות מה דעתך? כיצד הידיעה הזו יכולה לעזור לנו להתייחס נכון להבעות הפנים של האנשים שסביבנו?

מניתוח תוצאות המחקר משנת 2006 עלה כי פניהם של 86% מהספורטאים הרואים הביעו רגשות מיד בסיום התחרות. מנצחים (זוכי מדליות הזהב והארד) הפגינו חיוכים אמיתיים (הקרויים Duchenne smiles). חיוכים אלה באים לידי ביטוי הן בשרירי הפה, המושכים את השפתיים כלפי מעלה, והן בשרירי העיניים, והם מתרחשים כשאנשים חשים שמחה או הנאה אמיתית (להלן, חיוך דושאן). חיוכים אחרים (אלה שונים מחיוכי Non-Duchenne) שבהם שרירי העיניים אינם מופעלים,  להבדיל מהם חיוכים המתרחשים כאשר אנשים מחייכים מכורח סיטואציה חברתית, אף שאינם מרגישים בהכרח רגשות חיוביים כמו שמחה.

לעומתם, הספורטאים שהובסו בתחרות, זוכי מדליית הכסף ומפסידי מדליית הארד הפגינו יותר עצב ובוז, או לא הפגינו כל רגש (בהקשר זה, מעניין להזכיר את הבעת העצב על פניה של הספורטאית יעל ארד בעת שזכתה במדליית הכסף בתחרות הג'ודו באולימפיאדת ברצלונה בשנת 1992).

http://www.hayadan.org.il/face-gestures-1804091/

• לפי המחקר אנחנו "מזייפים רגשות" במצבים חברתיים בעזרת הבעות פנים, למה אנחנו עושים זאת? האם זה טוב? רע?

• ניתן להתייחס גם לשחקנים כ-"מזייפי רגשות". אם אנחנו יכולים "לשחק" רגש בעזרת הבעות פנים וגוף, כיצד נוכל להשתמש ביכולת זו ליצירת תקשורת טובה יותר בינינו?

• האם אפשר להשתמש בהבעות פנים כדי לשנות רגש קיים בנו?

• האם יש דרך להשתמש בתכונה הזאת של לשחק רגשות בדרך חיובית בחברה? האם זו נטייה שניתן להשתמש בה בצורה חיובית?