חיים חדשים

תכנית 1249

הקושי לחולל שינוי

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 03.06.20 – אחרי עריכה

אורן: מספר התוכנית שלנו היום הוא 1249 והנושא הוא "הקושי לחולל שינוי בחיים". תראה הרב לייטמן, אני חושב שהדבר שהבן אדם הכי לא אוהב בחיים, זה שינויים. אני למשל, מאוד מרגיש את זה על עצמי. כשיש משהו ואני מכיר אותו והוא מוכר לי, נוח לי בתוכו. אני מכיר את הפלוסים שלו, מכיר את המינוסים, הכול בסדר. תזיז לי "פיפס" אחד בחיים, אני משתגע.

אפילו אם תגיד לי, "שמע, אני מזיז אותך מהמצב הזה למצב הבא והוא יהיה עבורך יותר טוב", אני אגיד "חכה, קודם כל, אל תיגע". אני על עצמי מרגיש את זה היטב אבל נראה לי שבאופן כללי, רוב בני האדם לא אוהבים שינויים. ופתאום, אנחנו חיים בתקופה שבאה הקורונה ובלי לשאול אותנו, בלי להודיע, עושה לנו מבול של שינויים. מה קורה? מה קורה לנו, איך נוכל להתמודד עם השינויים, היא בעצם אונסת אותנו להשתנות?

אני אגיד לך עוד יותר, אם אתה לא מתרגל לשינויים, יהיה לך רע מאוד. אתה צריך כמה שיותר מהר להתרגל לזה שאתה חי בשינויים, כל הזמן בשינויים. "יום ליום יביע אומר".

אורן: זה נורא מלחיץ. למה אני צריך להתרגל לשינויים?

כי אם לא משתנה כלום, זה כמו מת.

אורן: אני לא לוקח אותך עכשיו לקיצוניות כזו שלא משתנה כלום. יכולים להשתנות הרבה דברים בתוך המסגרת המוכרת. אני לא נגד צמיחה, התחדשות, פריחה, הכול בסדר.

כן. רק בגבול, עד כמה שאני מבין, עד כמה שאני מרגיש, עד כמה שאני מרשה, כך ולא יותר, חס ושלום, במאומה.

אורן: כן, זה נשמע לי טוב. על כאלה שינויים אני חותם.

מי לא? אם הם לטובה ובטוח, אז וודאי שכן.

אורן: יופי, ועכשיו נחזור לקורונה. באה הקורונה ועושה לנו שינויים. היא משנה את החיים של בני האדם מקצה לקצה, מכניסה לנו חרדות בטירוף על מה יהיה. איך נכון להתמודד עם השינויים האלה, שאונסים אותנו כלפיהם?

כנראה שיש לך חוסר אמונה. אתה כבר נכנס לתנוחה כזאת, שאתה מגן על עצמך.

אורן: מה זה "חוסר אמונה"? חוסר אמונה במה?

בהשגחה עליונה.

אורן: רוב האנשים שאני מכיר, לא יודע אם רוב, אבל הרבה אנשים שאני מכיר לא מאמינים בשום השגחות עליונות ושום סיפורים דתיים.

כן.

אורן: אז איך הם צריכים להתמודד?

תעזוב אותם. אנחנו מדברים עליך הרי.

אורן: לא, אני זה לא הנושא, רק פתחתי פה את הדיון. אני חושב שלרוב בני האדם לא נוח עם שינויים.

בוא נתחיל כך, תסביר לי את טבע האדם. האם זה נכון לומר שהאדם מטבעו לא אוהב שינויים? כן או לא? טבע האדם, באופן כללי.

האדם מטבעו רוצה טוב.

אורן: רוצה טוב.

כן.

אורן: איך זה קשור לשינויים?

אם השינויים הם לטובה, למה שלא ירצה? אני קם בבוקר, ואני חושב, מה יהיה לי היום? שכחתי, יש לי מסיבה. בצהרים יש לי ארוחת צהרים עם החברים שלי ובבוקר לפני זה אני הולך לבריכה עם החברים לשחות. אז תראה, בבוקר בריכה, בצהרים ארוחה במסעדה יפה עם החברים, בערב מסיבה. ברוך ה', איזה יום.

אורן: הפתעות טובות מתקבלות בשמחה.

אבל זה כל פעם זה משהו חדש, זה לא היה אתמול.

אורן: נכון אבל זה טוב, וודאִי.

וודאִי. כאן השאלה, האם אני בטוח שיהיה לי טוב? אם כן, אני מסכים לשינויים.

אורן: יפה. אני לא מכיר בן אדם שבטוח, חוץ מכל מיני אנשים פנאטיים, שאני רוצה לשים אותם בצד, שהמחר שלו הולך להיות יותר טוב מעכשיו. לכן כשבא שינוי, האדם נלחץ. אני אומר נכון?

כן.

אורן: אוקיי. האם עכשיו, בתקופת הקורונה, אנחנו נמצאים באיזו נקודה כזאת לפני שינויים?

וודאי.

אורן: אז זה טבעי שזה מלחיץ אותנו.

לא, מאיפה אתה יודע איזה שינויים?

אורן: אני שואל אותך.

אם אתה מבין שתקופת הקורונה הזאת, שעכשיו מתרחשת, היא בעצם מזמינה אותנו לשינויים, אתה צודק.

אורן: אתה חושב שהיא מזמינה אותנו לשינויים?

בטוח, אנחנו לא נוכל לסבול אותה בצורה כזאת.

אורן: איזה שינויים?

שינויים זה תלוי בנו, או לטובה או לרעה. אם נרצה להבין מה המשמעות של ווירוס הקורונה, ולמה היא מזמינה אותנו, ומה היא רוצה, איך אנחנו יכולים להתגבר עליה, האם כדאי בכלל וכן הלאה, בהתאם לזה אנחנו נתקדם. לפנינו תמיד יש דרך יותר טובה ופחות טובה.

אורן: אני רוצה מאוד להיעזר בך כדי להבין איך לעבור את התקופה הזאת בדרך היותר טובה, האם אני צריך להכין את עצמי לשינויים, ואם כן, איזה?

אתה צריך להכין את עצמך לשינויים.

אורן: איזה שינויים?

שינויים, בהתאם לאיך שתתנהג. אתה צריך לדעת איך אתה צריך להתנהג כדי לייסד, ליישם, לכוון את ווירוס הקורונה לתוצאה טובה או חס ושלום להפך.

אורן: אפשר לכוון את הווירוס הזה לתוצאה טובה?

וודאי. אלא מה, לא עשינו כך עם כל המחלות, עם כל הבעיות שנפגשנו בהן בדרך במשך ההיסטוריה שלנו?

אורן: לכוון לתוצאה טובה את הווירוס, אתה מתכוון למצוא לו תרופה?

למצוא אנטי ווירוס. אנטי ווירוס יכול להיות לאו דווקא בצורה של כדורים או זריקות. יכול להיות שזה יהיה לגמרי משהו חדש, משהו אחר.

אורן: באיזו צורה אחרת?

לא יודע, אבל צריכים לראות.

אורן: צריכים להיות פתוחים.

אני חושב שזה לא צריך להיות דווקא בצורה ביולוגית.

אורן: אז באיזו צורה?

פסיכולוגית.

אורן: זה צריך להיות בצורה פסיכולוגית?

כן. נגיד שאנחנו נתחיל לחשוב טוב זה על זה. נתחיל להתחבר זה עם זה ואז אנחנו ננצל את ווירוס הקורונה דווקא לזה שאנחנו נבנה חברה טובה, יפה, חדשה וכך אנחנו ננצל אותו, וננצח אותו.

וגם נבין שבמהותו הוא לא בא כדי להרוס אותנו. הוא בא אך ורק כדי ליישר אותנו.

אורן: הווירוס הזה בא לשנות אותנו כבני אדם, כחברה אנושית?

כן. לשפר אותנו.

אורן: מה מהות השינוי, מאיפה לאיפה הוא רוצה להעביר אותנו, איזה שינוי הוא רוצה לחולל בנו, הווירוס הזה?

שאנחנו יותר נתחשב זה בזה.

אורן: להגביר את רמת ההתחשבות של אדם באחרים?

כן. הווירוס בא לספר לנו שאנחנו חיים במערכת אינטגרלית, גלובלית, שמקושרת מקצה לקצה בכל אחד ואחד ובכולם יחד ולא תעזור לנו שום תרופה אם אנחנו לא נהיה מקושרים בינינו בקשר יפה וטוב זה לזה.

אורן: למה שום תרופה לא תעזור?

כי התרופה כאן צריכה להיות תרופה רוחנית, נפשית ולא ביולוגית.

אורן: אבל הווירוס הוא ביולוגי.

כן, אבל זה רק סימן עד כמה אנחנו מקושרים לא טוב.

אורן: אם ימצאו תרופה ביולוגית לווירוס, מה יקרה?

לא מאמין.

אורן: למה?

יבוא במקומו ווירוס יותר גבוה.

אורן: למה?

כי אנחנו צריכים להיות מקושרים בצורה טובה. והווירוס הזה רק מראה לנו איפה אנחנו מפספסים, איפה אנחנו פוגעים במערכת האחידה.

אורן: אז השינוי הגדול, המהותי שהקורונה הזאת רוצה להוליך אותנו אליו, הוא להגביר את ההתחשבות שלנו אחד בשני.

נכון.

אורן: אז בוא נתייחס לזה כך. נאמר שאנחנו רגילים להתחשב אחד בשני ברמה מספר 2. עכשיו הקורונה רוצה שאנחנו נתחיל להתחשב אחד בשני ברמה מספר 8?

כן.

אורן: בסדר גמור. אז נגיד שההרגל שלי, להתחשב באחרים ברמה 2 לא יותר, 3 גדול עליי. אתה אומר שהקורונה רוצה להרים אותך שתתחשב בהם ברמה 8.

8, בצורה הדרגתית.

אורן: לא חשוב, העיקר לשנות.

כן.

אורן: מהות השינוי, להגביר את יכולת ההתחשבות. זה קשה לי.

ודאי שזה קשה.

אורן: אני רגיל ל- 2.

בטח. אתה בכלל מ-2 היית יורד ל-1.

אורן: בדיוק. כשאני עצבני קצת יותר, תעצבנו אותי קצת יותר זה יורד ל-1, יורד גם ל-0.

כן.

אורן: מצוין. איך עכשיו אני משנה את המקום שבו אני נמצא. מה נותן לי כוח לשנות, איך משנים הרגלים?

כי רע לך ואתה מחפש תרופה. זאת התרופה. תרופה זה לא רק כדור שאתה בולע, כל דבר שמשפר נקרא תרופה. וזה מה שצריכים.

אורן: אתה אומר כך, כדי לשנות הרגל אתה צריך להבין שמה שאתה נמצא בו עכשיו הוא רע לך.

כן.

אורן: ניקח לדוגמה בן אדם מעשן. טוחנים לו את המוח כבר עשרות שנים שלעשן זה רע.

אני מכיר את זה.

אורן: נאמר אפילו, חס שלום קיבל משהו בלב. אומר לו הרופא, "תשמע חבוב, אם אתה לא רוצה לחזור אלי או לחזור למקום אחר בזמן הקרוב, תפסיק לעשן". הוא הולך הביתה בטראומה, שבוע, חודש, חודשיים, שכח מכל הסיפור, חוזר לעשן. הוא יודע שזה רע לו אבל הוא לא יכול להפסיק. איך עוקרים הרגלים שליליים? הידיעה שזה מזיק לי כנראה לא מספיקה.

אני אומר לך מתוך הניסיון שלי, על ידי החברה. כשבאה חברה ואומרת, "אתה תפסיק לעשן, אנחנו לא מחזיקים אותך יחד בחברה, מגרשים אותך אם אתה לא תפסיק"

אורן: אני מכיר מישהו שאמרתי לו כזה דבר אחרי שהיה לו אירוע לב. הוא אמר לי, "תשמע, אם אתה רוצה להמשיך להיות חבר שלי מספיק לבלבל לי את המוח. חיים פעם אחת, ואני אעשה מה שאני חושב לנכון, עם כל הכבוד לרופאים. לי טוב לעשן, זה מרגיע אותי, אני מעדיף לעשן".

זאת אומרת, העישון בשבילו יותר חשוב מהחיבור איתך.

אורן: הוא אומר לי די, אל תבלבל לי את המוח. בסדר, שמעתי.

לא. תעזוב את הדברים האלה. במילים אחרות הוא אומר כך, אני מעדיף סיגריה במקום קשר איתך.

אורן: יכול להיות, אני כבר לא אומר לו.

לא יכול להיות, אלא ככה זה נשמע.

אורן: אם אני ממשיך להגיד לו הוא מתעצבן, אין עם מי לדבר.

לא להתעצבן, אני מדבר בלי עצבים.

אורן: אבל זה מביא עצבים.

אני אומר בלי עצבים. או שאתה מפסיק לעשן, או שאנחנו מפסיקים את הקשר בינינו, אחד מהשניים. מה יהיה?

אורן: לא יודע.

מה זה, לא יודע? אני מעמיד לפניך ברירה.

אורן: אז בוא נתרגם את זה, שכל אדם יוכל להבין על מה אנחנו מדברים. אני חוזר על השאלה, מה יכול לתת לאדם כוח לעקור הרגל, אפילו שהוא יודע שהוא מזיק לו, אם אין לו כוח לעקור אותו?

שהוא מפסיד משהו יותר מהתענוג מהעישון. גם היום כשבא לי לקחת סיגריה ובא לי, וכל יום, אני מעמיד את עצמי באותו משפט, שאם אני אקח אותה אני מנתק את עצמי מהחברה שלי, כי כך הם אמרו.

אורן: זאת אומרת, אדם צריך לצייר לעצמו מה הוא מפסיד. כשזה יהיה ברור ויהיה במשקל יותר גדול מהכיף שלי לשמור על ההרגל, אז יהיה לי כוח לזוז קדימה.

כן.

אורן: אני רוצה לקחת אותך למשפט שאומר, "הרגל נעשה טבע שני".

אני אקח אותך לדוגמה אחרת.

אורן: בבקשה.

אחרי שהם עשו לי תרגיל כזה, אני קיבלתי כוח להפסיק לעשן והכוח הזה נובע מתוך זה שהם חשבו על זה.

אורן: זאת אומרת, אנשים יכולים לעזור זה לזה בכוח המחשבה?

בטח. הם כך פעלו עלי, שהיום אחרי חמש עשרה שנה, כשאני לוקח נגיד סיגריה ורוצה להדליק אותה, אותו כוח שלהם פועל עלי.

אורן: אז יש לי כבר שני אמצעים שלימדת אותי איך לשנות הרגלים. אחד, זה אדם צריך לצייר לעצמו כמה הוא מפסיד אם הוא ממשיך בהרגל שמזיק לו. שתיים, האדם צריך לבקש מאנשים שסובבים אותו לחשוב עליו שהוא יצליח, זה ייתן לו כוח.

כן. כוח חיצון.

אורן: יפה. אז יש לי כבר שניים. יש משפט שאומר, "הרגל נעשה טבע שני". מה המשפט הזה אומר? למה ככה אנחנו בנויים? זה כאילו משפט שהוא אנטי התפתחותי, זה אומר שאי אפשר לשנות הרגלים?

לא. זה אומר שאם אני מתרגל למשהו, זה הופך להיות אצלי כמו הטבע.

אורן: ואז יבוא מישהו שיגיד לך תשמע, אתה צריך להשתנות. אבל אתה לא יכול, זה כבר טבע שלך.

אז אני אצטרך להשקיע כוחות בטבע שלי שקניתי כדי להפטר ממנו.

אורן: אדם יכול לקנות טבע שלישי?

ודאי, ככה כל פעם. כל פעם, אין שום בעיה.

אורן: הבנתי. אני חוזר איתך לתקופת הקורונה. אמרת לי שהווירוס הזה הוא וירוס מתוחכם, הוא בא ללמד אותנו להתחשב יותר אחד בשני, לעלות מרמה כזאת לרמה כזאת.

אחרת תשבו בבית, בניתוק זה מזה.

אורן: לא הבנתי את האיום הזה.

אם אתם לא יכולים להתחשב זה בזה, להתייחס יפה זה לזה, תשבו בניתוק זה מזה, כל אחד בדירתו.

אורן: הסגר כבר נגמר.

כך אנחנו קבענו, אבל זה לא בסדר. לפי מצב הבריאות שלנו, הוא לא נגמר. אנחנו מחויבים לשבת בניתוק זה מזה.

אורן: למה?

כי אנחנו עדיין לא נמצאים במחשבות טובות זה לזה.

אורן: מה הקשר?

כי הניתוק הוא כדי שאנחנו לא נקרין כל הזמן אחד לשני מחשבות רעות.

אורן: יש לנו הרגלים שקשורים לזה?

מלא.

אורן: איזה למשל?

שליליים או חיוביים?

אורן: שליליים.

כשאני מסתכל על השני אני בצורה שלילית מבטל אותו.

אורן: מה זה אומר מבטל אותו?

עד כמה שהוא רע, עד כמה שהוא לא טוב, כמה שהוא ככה וככה וככה וככה. אני לא יכול להסתכל עליו בצורה יפה, כמו שאני מסתכל על הילד הקטן שלי.

אורן: למה?

כי אני האגו, אני כולי באגו שלי.

אורן: מה זה אומר, אגו?

האגו, זה רצון ליהנות, לקבל, רק לעצמי ולא לאחרים.

אורן: ואיך זה קשור למבט שאתה מסתכל על מישהו אחר?

כמה שרע לזולת, ככה זה טוב לי.

אורן: זה קצת פסיכופתי.

לא, זו האמת.

אורן: כמה שאנשים סובלים, טוב לבן אדם שרואה אותם סובלים?

כי אם הם סובלים, אז לעומתם אני לא סובל.

אורן: את זה אני לא תופס, אבל בוא נשים את זה רגע בצד. אמרת, אתה צריך לפתח מבט חדש על האנשים סביבך? אז יש פה שינוי של הרגל.

כן.

אורן: תגדיר לי את השינוי, מאיזה מבט לאיזה מבט אני צריך לעבור?

משנאה לאהבה.

אורן: שנאה למי?

לזולת.

אורן: ואם זה בן אדם שיכול להיות שאני שונא אותו, יכול להיות שלא.

לא חשוב, את כולם אתה שונא רק במידה שונה. אנחנו רגילים להגיד על שנאה שאני ממש שונא.

אורן: כן. זהו, כי אני לא שונא את כולם, אני שונא אנשים ספציפיים מאוד.

כן. ואם אני סתם ככה מזלזל ולא אכפת לי זה לא נקרא שנאה? בעיניי זה הכול שנאה.

אורן: זה קשור למושג שהגדרת קודם, התחשבות וחוסר התחשבות ורמת התחשבות?

כן.

אורן: אני רוצה עכשיו את כל מה שדיברנו לתרגם לעצות מעשיות. אני מבקש ממך שלושה טיפים מעשיים להרגלים חדשים שכדאי לי לקנות על מנת להיות במצב יותר טוב בתקופת הקרובה. מה הראשון?

הראשון, שאני משתדל להתייחס לאחרים בצורה טובה, מפני שאנחנו נמצאים במנגנון אחד ותלויים זה בזה, קשורים זה בזה ומייצבים זה לזה את האווירה שיכולה להיות ידידותית או אנטי ידידותית כלפי וירוס הקורונה.

אורן: הרגל שני?

הרגל שני, שאני מגיע למצב שאני מתייחס לזולת בצורת אהבה, שאני אוהב אותם, אני רוצה להיות מחובר איתם. לא בגלל וירוס הקורונה, אלא בגלל שעל ידי וירוס הקורונה ראיתי שכשאני מתייחס לזולת טוב נעשו לי חיים יותר טובים, כולם אוהבים אותי, את כולם אני אוהב, יש כאן איזשהו מצב שעושה טוב לכולם. ואז אני לא מפחד משום דבר, לא רק מקורונה ביולוגית, לא פיזית, לא ביולוגית, לא נפשית, לא פסיכולוגית, לא כלום, כי אני חי כמו תינוק שנמצא על הידיים של אימא.

אורן: הרגל שלישי.

הרגל שלישי, שאני מגיע לצורת אהבה שבכלל לא תלויה במה שאני מקבל מאחרים. אני רכשתי במשך שני התרגילים הקודמים שלאהוב זה השכר, שלאהוב מישהו זה הטוב בעצמו, וכך אני מתנהג.

אורן: רשמתי לי שלושה הרגלים חדשים שעליהם המלצת לי. אני אגיד לך מה רשמתי, ואז אני רוצה שתיתן לי עצה מעשית איך אני מתחיל לתרגל את זה.

הראשון היה להתייחס טוב לשני, להתחיל להתייחס טוב לאנשים האחרים, בגלל שאני מבין שכולנו חלק ממנגנון אחד ואנחנו תלויים אחד בשני ולכן אני חייב להתייחס אליהם טוב. השני היה להתחיל לפתח יחס של אהבה, לא בגלל שיש לנו צרה משותפת כמו הקורונה, אלא להתחיל יחס של אהבה כי אז החיים של כולנו יהיו יותר טובים. והשלישי היה להתחיל לתרגל את זה שלאהוב בעצמו זה טוב, בלי שום קשר לאיזה פידבק חוזר לי מהם.

נתחיל עם הרמה הראשונה, להתייחס טוב לשני. תן לי תרגיל אחד מעשי איך אני מתחיל לתרגל? הרי אני רגיל להתייחס טוב לעצמי בעיקר, לילדים שלי, לאנשים שאני אוהב, אבל לא לכל אדם. תן לי טיפ אחד איך אני מתחיל לתרגל את השריר הפנימי הזה של להתייחס טוב לשני.

תנסה להביע אהבה לשני. זו לא אהבה, מה זו אהבה? תתחיל לחבק כל אחד ואחד? אלא תנסה להראות לאחרים שאתה רוצה בטובתם, פשוט, ותרגיש עד כמה הם בחזרה כך גם מתייחסים אליך.

אורן: נגיד שאני בא מחר בבוקר לעבודה, איך אני מיישם את התרגיל הזה?

אתה לא יודע? כל אחד ואחד אוהב שמתייחסים אליו טוב ויפה. נשים אוהבות איזו מילה יפה, עד כמה יש לה תספורת חדשה, לא חשוב מה.

אורן: מחמאות.

מחמאות. לגבר, כנראה שעשית כמה תרגילים טובים במכון ספורט, רואים עליך שהתחזקת. דברים רגילים, לא חשוב מה, אבל כבר נשמע ממך יחס אחר, גלים חיוביים שהם לא כל כך רגילים אליהם כמדומני.

אורן: אז אני מתחיל לפזר גלים חיובים דרך זה שאני מתחיל לפזר מחמאות לאנשים סביבי?

כן, שהם יבינו את היחס שלך.

אורן: נתת לי דוגמה אל קולגות בעבודה. נגיד שאני חוזר היום מהעבודה הביתה, איך אני מתחיל לפזר בבית גלים חיובים? בבית מחכה לי אשתי והילדים, איך אני מפזר גלים חיובים?

שם זה צריך להיות בעדינות, אחרת יחשדו בך "מה קורה עם אבא שלנו?".

אורן: מה זה אומר בעדינות?

בעדינות, שזה לא יהיה שינוי דרסטי לעומת אתמול.

אורן: תן לי איזו פעולה אחת שאתה מגדיר אותה כעדינה, שהיא מתחילה כבר ליצר גל חיובי?

מה שאשתך לא תכין לך לארוחת ערב, תמיד זה מצוין. קלעתי, כן?

אורן: כן. ועם הילדים?

ועם הילדים, אפילו שלא הולך להם משהו בבית ספר או מה, אתה מלטף אותו ואומר לו, "בכל זאת אני אוהב אותך ללא שום שייכות להצלחה בבית ספר".

אורן: נגיד שאני אנסה לתרגל את כל הדברים היפים האלה שאמרת לי עכשיו, תוך כמה זמן זה יעלה אותי מרמת התחשבות של שתיים, שעליה דברנו קודם, לרמה הבאה של שלוש? כמה זמן צריך לתרגל את זה כדי להרגיש שינוי ברמת ההתחשבות שלי באחרים?

אתה תרגיש בעצמך, אני לא יכול להגיד, הזמן זה תלוי בך.

אורן: אם אני כפרט מתחיל לתרגל את היחס המתחשב יותר בזולת, האם זה ידביק את האנשים סביבי?

בטוח.

אורן: תוך כמה זמן?

תוך כמה זמן? יש כאן צורה ויראלית.

אורן: מה זה אומר ויראלית?

ויראלית, כמה שאתה מפזר את הווירוס החיובי שלך, כך תתחיל להרגיש שהוא חוזר אליך.

אורן: התחלנו מהקורונה שבאה לחיים שלנו כדי לשנות הרבה דברים בחיים שלנו. אתה הגדרת שהשינוי המרכזי שהקורונה באה לעשות, זה להגביר את רמת ההתחשבות שלנו אחד בשני. איך תרגולים כאלה ישפיעו על הבריאות שלנו, על ההגנה מפני הגל השני של הקורונה?

ישפיעו על כל הרמות, מהרמה העליונה ביותר ועד לרמה התחתונה ביותר.

אורן: מהי הרמה העליונה ומהי התחתונה?

הרמה העליונה היא שינוי היחסים בין בני אדם. הרמה התחתונה היא איך אתה מסתדר בחיים, עם כולם, עם האוטו, עם כל דבר ודבר, זאת אומרת בכל דבר אתה רואה שאתה מצליח יותר. איזה הבדל יש? נראה לי שאני מילאתי אותו טנק דלק, אבל נסעתי יותר מאשר קודם והוא עוד לא נגמר.

אורן: זה יתכן?

וירוס.

אורן: מה זה אומר וירוס?

וירוס. כן, זה וירוס. הכול קורה.

אורן: הכול קורה הרב לייטמן, אתה משאיר אותנו סקרנים כרגיל, אני מאוד מאוד מודה לך.

בהצלחה לכם.

(סוף השיחה)