-204203 חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס'

משפחה מאז ועד היום והמשפחה החדשה

מטרות התוכנית:

• מדוע אנחנו בצורה טבעית נוטים לבנות תא משפחתי?

• מהם היתרונות בחיי משפחה?

• מהם יחסי משפחה תקינים? מהם העקרונות עליהם מתבססים?

• משפחה פעם והיום... מה הלאה?

• מבנה משפחתי עתידי

התכנית צריכה להיות בעצם החלק ההשכלתי בקורס הורים. חלק מקדים לחלק הפרקטי יותר. צריך להקדים ולומר שאנחנו נמצאים כעת בקורס להורים- אנחנו מבולבלים וכבר לא יודעים איך להיות הורים. רוצים משפחה מאושרת וילדים עם עתיד טוב יותר.

פתיחה:

קשה להביע במילים את גודל הפלא שטמון ביצירת משפחה. שני אנשים זרים שמתאהבים ומביאים לעולם ילד. מרגע זה מתחיל תהליך היווצרות של תא משפחתי. מערכת קשרים חיה. שגדלה וקושרת בעבותות האהבה את כל הפרטים לכדי יחידה אחת.

במרוצת השנים מוסד המשפחה עבר תהפוכות רבות, החל מהשבטים והחמולות, דרך המשפחה הגרעינית החקלאית ועד למשפחה האורבנית במאתיים שנים האחרונות.

זרימת התוכנית:

• הצורך האנושי במשפחה, מטרת התא המשפחתי

• עקרונות היסוד ליצירת קשרי משפחה חזקים

• משפחה פעם והיום

• מבנה המשפחה העתידי

הצורך האנושי במשפחה

• מדוע אנחנו בצורה טבעית נוטים לבנות תא משפחתי?

חוות דעתה של אורית דולב, פסיכולוגית:

תא משפחתי מאז ומעולם, יצר את המצב של המשכיות הדור, שהביאה למצב של סיוע וכוח אדם שקיים את  חיי המחייה המשפחתיים. אנשים במשפחות נראו מחוזקים יותר מאנשים בודדים, שהיו נודדים וחסרי קשר לאדמתם.

לאט לאט כל השירותים שסיפקה המשפחה עברו לרשות החברה. את החינוך בבית החליפו בתי הספר, את שירותי הבריאות החליפו קופות ובתי החולים, בית האבות החליף את הטיפול במבוגרים וכו'.

בנוסף מקורות הפרנסה של האנשים התחלפו ובמקום המשק המשפחתי שסיפק את צרכיהם, עבדו במפעלים, בנתינת שירותים, באומנות ושעשועים.

המשפחה אפילו הגיעה למצב שהיא עול כלכלי ואישי על האינדווידואל. שהיה צריך לפרנס את בני משפחתו במקום לממש את עצמו.

תנועת הפמיניזם חיזקה את הצורך של התפתחות האינדידואל הנשי, ואת היציאה לשוק העבודה. נשים נעדרו הרבה שעות מהבית.  והקיום המשפחתי, חינוך הילדים ואחזקת הבית הפך למשני לעומת הקיום הכלכלי באמצעות מקום העבודה.

• מה תפקיד המשפחה?

1. המוסד המשפחתי הוא מעין עמוד שדרה חברתי חשוב ביותר שתורם לתפקוד החברתי של החברה כולה.[הגישה הפונקצונלית]

2. היא מקנה לו את רוב הערכים, הנורמות, הידע והמיומנויות הנדרשים באותה חברה[גישת הסוכן חיברות]

3. המשפחה אמורה להיות מקור לביטחון פיזי ונפשי, לתמיכה רגשית, לסיוע כלכלי ולכל דבר אחר שאליו נזקק הפרט.[גישת המענה לצרכים]והמשכיות ביולוגית של החברה.

• מהם היתרונות בחיי משפחה?

• איך ניתן להסביר את הרגש החדש שנובע עם יצירת התא המשפחתי עם בוא הוולד ? מאיפה זה נובע? איפה הוא היה "מוחבא" ולמה הוא מתעורר כלפי בני המשפחה ולא כלפי אחרים?

זוגות שמחליטים להינשא מתוך אהבה ומחשבה על העתיד שלהם והמטרות שלהם. בדרך כלל יפגשו עם רגש חדש ולא מוכר ומאוד מיוחד כאשר הם נכנסים להריון ויולדים ילד. הרגש החדש שמתעורר כלפי היצירה המיוחדת שהגיעה מהחיבור בין שניהם, מעוררת, החל מפליאה והתרגשות עצומה, וכלה באחריות ורגשות חדשים של צורך בהגנה ושמירה על התינוק שנולד.

עקרונות היסוד ליצירת קשרי משפחה חזקים

• מה מזין ומחייה את מערכת היחסים המשפחתית?מהם עקרונות היסוד ליצירת קשרי משפחה חזקים?

בכל התיאוריות המקצועיות, מוזכר שאהבה ורצון הדדי יכולים להביא משפחה למקום טוב. ויניקוט* דיבר לפני כמאה שנה על אימא מייטיבה מספיק - אימא שקשורה לצרכים של התינוק שלה ומספקת אותם. גם תיאוריות אחרות משמשות בזה פחות או יותר. (הקשבה לצורך + סיפוק ומילוי הצורך)

ויניקוט דיבר על אמא טובה דייה, והכווונה שלו הייתה שאין מצב של אמא מושלמת אך יש אמא המתאימה עצמה לצרכי תינוקה, ויש כזו שלא והיא אינה אמא טובה דייה.

[דונלד וודס ויניקוט* (באנגלית: Donald Woods Winnicott;‏ 7 באפריל 1896 – 28 בינואר 1971) היה פסיכיאטר ילדים, רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי אנגלי. מממשיכי דרכם של זיגמונד פרויד ומלאני קליין. פיתח את הטיפול הפסיכולוגי בילדים באמצעות טיפול במשחק, וכתב מספר ספרים. עם זאת, הוא הביע בכתביו רעיונות מקוריים שסטו הן מהתאוריה הפרודיאנית והן מהתאוריה הקליניאנית]

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98

-  אדלר מדבר על שיתוף פעולה, התיעצות, תרומה ומועילות במשפחה כחינוך נכון לילדים המחזק את תחושת השייכות שלהם דרך ההורים לעולם כולו. "המשמעות לחיים חייבת להיות תרומה, עניין באחרים ושיתוף פעולה" (אדלר).

[התאוריה האדלריאנית (אלפרד אדלר) הינה תאוריה חברתית, הומניסטית וחיובית. התאוריה מתייחסת באופטימיות ובקבלה לטבע האנושי ומעמידה במרכז את הייחודיות שבכל אדם. תפיסת העולם מעודדת התייחסות מכבדת ולא שיפוטית מתוך אמונה שבכל אדם טמון הפוטנציאל לצמיחה בריאה ויצירתיות.

הנחות היסוד המונחות בבסיס התאוריה הינן שכל בני האדם שווים בערכם, ושבני האדם הינם יצורים חברתיים, הפועלים בתוך סביבה חברתית, ומתוך רצון להשתייך לחברה.

התאוריה האדלריאנית הינה תאוריה אופטימית וישימה המניחה שפרוש האדם את המציאות הוא סובייקטיבי וביכולתו להחליט, לבחור, ולעשות שינוי בחייו.]

http://www.machon-adler.co.il/?page_id=12

• מהם יחסי משפחה תקינים? מהם העקרונות עליהם מתבססים?

יחסים תקינים מתחילים באהבה. ומתוכה מגיעים שאר הפרמטרים, שהם תגובה ויחס כלפי אהבה. בכל מצב שאני נתקל בו לחיוב או לשלילה, אתייחס באהבה כלפי בן המשפחה שמולי. התגובה שלי תהיה מנחה, נוקבת אבל מכילה ומועילה לשני הצדדים. וזה כולל, כבוד הדדי, אכפתיות, דאגה, ראייה את הצרכים של השני, הקשבה, סובלנות, שמחה, הומור, לקחת דברים בקלות. כל אלה הם עקרונות עליהם מתבססת משפחה מייטיבה.

מרגרט מאהלר היתה פסיכואנליטיקאית ולמדה גם רפואת ילדים היתה תלמידתו של פרויד.. היא צפתה בילדים שסבלו מהפרעות או כאלה שסבלו מקשר סימביוטי מידיי עם האם. היא חשבה שבעיות רגשיות של הילד מוסברות ע"י כשל בתהליכי הסימביוזה וההיפרדות של האמא והילד.שמה המון דגש על תפקיד האם.

ג'ון בולבי- אבי תיאורית ההתקשרות בנוגע לבני אדם- תינוק כל הזמן מעודד קשר וקרבה מאחרים. שנה וחצי ראשונות הכי קריטיים להתקשרות זו תקופה שתינוק מפתח מערכת ציפיות עם המטפל (מטפל הכוונה לאם או אדם אחר שבתפקיד מטפל ראשי בתינוק). המצב התקין הוא: פעילות תקינה של מערכת התקשרות- דמות מטפל אמפאתי, מתחשב בצרכים, נותן הגנה בתנאים מאיימים הילד יחפש בזמן מצוקה את הדמות כדי שתרגיע אותו.

סרוף  Srouf חוקר אמריקאי בסוף שנות ה-80: בעלי סגנון התקשרות בטוח מאמינים יותר ביכולות של עצמם.הם יותר רגועים בעלי בטחון עצמי ונותנים יותר אמון בסביבה. וכך הם פנויים יותר לחקור את הסביבה

• מה תפקיד ההורים במשפחה ביצירת קשרי משפחה חזקים?

על פי אדלר וממשיכו דרייקורס תפקיד ההורה ליצור תחושת שייכות אצל ילדיו. "היות והאדם (והילד כאדם), הוא יצור חברתי, ההנעה החזקה ביותר הפועלת בו היא השאיפה להשתייך. בטחונו או חוסר בטחונו, תלויים בהרגשת ההשתייכות שלו בחברה ... כל מעשיו מכוונים למציאת מקום לעצמו ... הוא עסוק בחיפוש דרכים שיביאוהו להיות חלק מהקבוצה, הקרויה משפחתו..."(מתוך: ילדים האתגר, דרייקורס) .

-          תפקיד ההורים להיות מתווכים בין הילד לעולם ולעשות זאת לפי דרגת הילד – הגיל, היכולת וכו' בשביל זה עליהם להיות מחנכים ראויים וללמוד חינוך נכון למשפחה.

• מה תפקיד הילדים ביצירתה של משפחה מוצלחת?

אורית דולב, פסיכולוגית: אם פעם היה ברור שתפקיד הילד להמשיך את הוריו, כיום הילדים נשארים הרבה פעמים ללא תפקיד אך אם ההורים היו יודעים לפתח את תפקידים במשפחה המשתנים בהתאם ליכולת, כשרון גיל מין וכו' של הילדים , תחושת האחריות על המשפחה הייתה גם בידיהם של הילדים וכך גם היו מפתחים אחריות כלפי חוץ. אדלר קורא לזה – תרומה ומועילות. בחברות שאנו קוראים פרימיטיביות הילדים משתתפים בכל פעולות ההורים ובדרך המשך מקבלים תפקידים במשפחה מהרגע שהם לוקחים על עצמם לפי היכולת והגיל – זה ברור בלי צורך לדבר על כך. ( שיטת הרצף)

• מהם התנאים שגורמים להיווצרות קשרי משפחה חזקים? איך יוצרים אותם? האם יש תהליך מומלץ להיווצרותם - מה קודם ומה אחר כך?

-    קשרי משפחה חזקים מגיעים ממאמץ משותף, תוך כדי חשיבה והסתכלות לתווך ארוך של ההורים על כל חינוך המשפחה בכללותה. הורה זה לא מובן מאליו זה דורש קורס לכל החיים.

הניסיון מראה שככל שבני זוג יהיו במקום שהם פחות לוחמנים פחות מנסים לחנך אחד את השני, אלא עסוקים בלראות את בן הזוג השני. זה יהיה המקום הכי נכון להתחיל לבסס קשר. במילים אחרות  אהבה כנה ואמיתית ו כל שאר המאפיינים החיובייים בקשר, בהדדיות לדוגמה: דאגה, אכפתיות פרגון, הקשבה, כנות, סבלנות, ראיית הצורך וסיפוקו של הצד השני. תקשרות מילולית ופיזית חיובית מעודדת ותומכת - משפיעים על הצאצאים ויוצרים משפחה מלוכדת, מחוזקת ומלאת בטחון אישי.

• איך מיישמים את העקרונות האלה בחיי היומיום? אילו מחוות, ביטויים חיצוניים של יחס צריכים להיות בין בני המשפחה כדי לטפח את המשפחה? מהם המעשים שמחזקים את המשפחה?

-          אדלר מדבר על עידוד כאחד מדרכי החינוך החשובות ביותר.ילד שמרגיש שמעודדים אותו ירגיש טוב ויוכל להתקדם לעומת - ביקורת שמקשה על הילד ויכולה לעורר בו התנגדות או להשתיק אותו כליל. לכן אדלר מציע לחזק את התנהגויות החיוביות ועד כמה שאפשר, להתעלם מההתנהגויות השליליות.

• מה התפקיד של כל בן משפחה בהזנת אותה מערכת יחסים משפחתית?

התפקידים הידועים הם שהילדים כל הזמן בדרישה וההורים במרדף לספק את צרכיהם. ואם הם לא מצליחים... אז מתחיל כל הבלגן. חוץ מזה הגברים עובדים, ונשים צריכות גם לעבוד וגם לתפקד בבית. מעטים הם אלה שמצליחים לגבות אחד את השני בבית. מעבר לזה אין משהו ברור, לעומת פעם.

כאשר מבנה המשפחה היה אוטוקרטי הוא היה מאד ברור. מאד לא שוויוני אבל מאד ברור: כל תפקיד היה קבוע. המבנה היה כפירמידה כשבראש עמד אבא ומילה שלו היתה מילה וגם אמא עשתה מה שאבא החליט ואמר, שלא לדבר על הילדים. היום, בחברה המודרנית והדמוקרטית, השינוי במשפחה משמעותי מאד. אף אחד לא אוהב שאומרים לו מה לעשות. כולם, ובמיוחד הילדים, רוצים להרגיש שווים, חשובים ומשפיעים באותה מידה. הזמנים השתנו אבל אנחנו ממשיכים עם שיטות החינוך של פעם.

לפני מאה וחמישים שנה ילד לא נחשב לאדם. הוא היה חסר זכויות ובעל חובות בלבד. הוא היה רכוש. עבד כעבד וגם אם היה בן למשפחה עשירה, לא היו לא זכויות. הוא היה מציית בלבד. החברה לא התערבה במה שקרה לו. רק לפני כמה עשורים, עם התעוררת הדמוקרטיה ושימת דגש על הילדות, הפכנו את הילד ליותר מאדם, לבעל זכויות בלבד.

סופר-נני- http://www.mako.co.il/home-family-supernanny/articles/Article-b7ba73ae12d4721004.htm

• מה תפקיד השוויון במשפחה? האם יש לו מקום במבנה היררכי כמו משפחה? אם כן במה הוא בא לידי ביטוי?

על פי אדלר: בשביל זה צריך לברר קודם מה זה שוויון מהי משמעות המילה. אם כל אחד במשפחה מרגיש שיש לו ערך באשר הוא וכי בכל גיל ומיקום במשפחה יש לו אחריות על המשפחה ועל פרטיה אז יש שוויון. לילד בכל גיל , אפילו תינוק יכולה להיות אחריות על המשפחה ברמה שלו, בתווך ההורים ניתן להתייחס לכל מצב כאחריות על המשפחה גם לאכילה, גם העזרה הקטנה ביותר בגיל הצעיר מאוד כמו לעזור לאסוף בגד לסל הכביסה,  לאסוף פירורים שנפלו לרצפה זו אחריות אם תתווך ע"י ההורים ככזו. שוויון הוא גם כשההורים או הגדולים במשפחה לא ממהרים לעשות במקום הקטנים אלא נעזרים בסבלנות ומאפשרים לצעירים, כפי יכולתם, להרגיש אחראים. לתווך הארוך זה משתלם.

• על מה כדאי לשים לב ועל מה לא כדאי להתעקש כדי לקיים מערכת יחסים משפחתית בריאה? מתי אנחנו מבזבזים זמן, תשומת לב וכוחות בהתעקשות על דברים שלא תורמים למערכת יחסים מוצלחת?

לדוגמה, להתווכח עם נער על הצלחה בלימודים עד חורמה. או על סיגריות או על אוכל וכו. בקיצור הרבה דברים שלא קשורים למערכות יחסים. אלא ברמות נמוכות יותר.

• למה מתכוונים כשאומרים "שלום בית"?

• איך ניתן למדוד את החוסן  של מערכת קשרי המשפחה? מה המדד שמאפיין משפחה מוצלחת?

• איך ניתן לחנך לראות ולחוש את מערכת היחסים המשפחתית כדבר יקר שצריך לטפח?

• האם צריך לייצר הרגשה של גאווה משפחתית? אם כן אז איך?

• כיצד ועל פי אלו קריטריונים קובעים מהי משפחה טובה ?

משפחה פעם והיום

אנו יכולים לראות שינויים רבים במבנה המשפחה ביחס למה שהיה בימי קדם.

מאפייני העבר:

חמולה

כיום כל משפחה קיימת בפני עצמה. בעבר המשפחות היו חיות במבנה של חמולה.

עד לאמצע המאה העשרים, היה לחמולה תפקיד כלכלי משמעותי ביותר בחיים של כל פרט מפרטיה. החמולה הקצתה לפרט את הקרקע שממנה הוציא את פרנסתו, התמודדה נגד חמולות אחרות על משאבים, וחברי החמולה דאגו לפרנסתם ובריאותם של האחרים. במהלך המאה העשרים, עקב תהליכים של עיור ותיעוש, השתנה הרכב החמולה, והשפעתו על חיי הפרט קטנה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9E%D7%95%D7%9C%D7%94

• מה אנחנו מפסידים מזה שאנחנו חיים בקופסאות מבודדות? מה הערך הנוסף שחיי השבט העניקו לנו בעבר והיום הפסיק להתקיים?

תלות חברי המשפחה אחד בשני

בעבר לא היינו יכולים לשרוד ללא משפחה. המשפחה התבססה על משק משותף- הגבר עובד בעבודות הפיזיות מחוץ לבית ומגן על המשפחה, האישה מטפלת בבית ובילדים, והילדים עוזרים אף הם כשהם גדלים. היה לנו צורך אחד בשני. בעבר בתוך משפחה לכל דמות היה תפקיד. לכל אחד היה מאוד ברור החלק ושיתוף הפעולה איליו הוא נדרש, לא היו טענות סירובים מענות, מכיוון שזה היה פוגע ביכולת הייצור הכלכלי של המשפחה. לכן כל פרט שהיה ברור לו תפקידו ביצע אותו על הצד הטוב ביותר למען הצלחת המשפחה ואחדותה. לגמרי עסק משפחתי. ככל שהעסק הזה היה יותר מאוחד העסק הזה הצליח.

תפקידים מוגדרים לכל דמות במשפחה

לפי המפורט בתלות

שינויים:

במהלך המחצית השניה של המאה ה-20, עוברת המשפחה טלטלה נוראית, שמאיימת על המשך קיומה. בתקופה שבה  קרוב לחמישים אחוז מהמשפחות מתפרקות,  לגיטימי לחשוב, שאולי בדומה להיעלמות השבטים והחמולות שפינו את מקומם לטובת המשפחה הגרעינית, הגיע גם זמנה של המשפחה הגרעינית  לחלוף מהעולם...

היום נראה שמוסד המשפחה איבד מהמשמעות ומהצורך שלו. נראה כאילו עברנו תהליך התפתחותי, שכעת למשפחה אין מקום בחברה האנושית. ממש כמו שהשבטים פינו מקומם לחמולות והחמולות למשפחה, ככה גם היום המשפחה נעלמת מהעולם. תהליך טבעי ונכון. האמנם?

• האם המשפחה הולכת להיעלם? מה יחזיק אותנו במשפחה?

הגדרת המשפחה המקובלת ברוב המדינות המתועשות היום , היא "מערכת משפחתית פוסט-גרעינית", שמאפייניה העיקריים:

• היותם של הפרטים המשתייכים למשפחה יותר אוטונומיים ופחות תלויים הדדית.

• את מקומם של ערכים של קונפורמיות וחובה כלפי האחרים, תופסים ערכים של הגשמה עצמית.

• פוחתת יציבותה של המשפחה.

• מעבר של תפקודים מן המשפחה למערכות חברתיות אחרות.

• ערכי השוויון חודרים למשפחה והופכים יחסי סמכות ודומיננטיות לבלתי מקובלים, הן בין המינים והן בין הדורות.

• לצד הדפוס המשפחתי הקונבנציונאלי תופסים מקום דפוסי משפחה חלופיים, דוגמת: משפחות כפולות קריירה, משפחות חד-הוריות, משפחות חד-מיניות וכך הלאה.

http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=2&ved=0CDYQFjAB&url=http%3A%2F%2Fschool.sapir.ac.il%2Fschools%2Fhighschool%2Fsociology%2Funit5%2FDocLib6%2F%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%25A4%25D7%2597%25D7%2594%2520%25D7%2594%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25AA%2520%25D7%25A1%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25AA%2520%25D7%259E%25D7%2597%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%259D.doc&ei=J664UZraF4HBtAaO24FQ&usg=AFQjCNESjVjj8mTu2U9ijldoLb-EGcpVng&sig2=gL6kG5a1lZ2Sx8OlKN82iA&bvm=bv.47810305,d.Yms

ב-200 השנים האחרונות בעולם המתועש, הקהילה המקומית והחמולה נעלמות לחלוטין.

המדינה מחליפה את המשפחה: היום רב האנשים יוכלו לשרוד פיסית בלי משפחה ובלי קהילה. היום אנשים חיים בבניין רב קומות, לא מכירים את השכנים, לא מכירים את בני הדודים, חיים מאות קילומטר מההורים

איך מסוגלים לשרוד? השוק: מספק עבודה. המדינה מספקת רווחה: בריאות, חינוך, רווחה וכד’. כשאני רוצה לבנות בית, אני לא מבקש עזרה מהשכן אלא אני מבקש משכנתה

משפחה פעם והיום... מה הלאה?

פעם המשפחה הגרעינית היתה מאוד משמעותית לאיכות ולקיום של המשפחה. היום לרוב המשפחה הגרעינית בנויה על אינדיוידואלים שחיים תחת קורת גג אחת, ונותנים שירות או ניהנים זה על חשבון זה.  לפיכך משפחות לא מחזיקות מעמד ומתפרקות כי כל אחד דורש לעצמו וזקוק לסיפוק העצמי שלו בלי לראות את הצורך ואת היכולת של האחר מה שמגיע למצב של ניצול ותשישות ומקצין להתמודדויות תקשורתיות שליליות בין בני הבית.

• מה אנחנו בקורס הזה יכולים ללמוד מהמצב הקיים היום?

• כיצד בחברה היום אנשים יכולים לבנות בית - משפחה טובה יחד עם כל הבלבול?

• איך נוכל להעלות את החשיבות של המשפחה לעדיפות ראשונה בשבילנו?

• לאן נעלמה החדווה מקיום המשפחה ולגדל ילדים? והאם אפשר להחזיר אותה?

בעת העבודה על התוכנית הזאת בלטה מאד העובדה שיש אינסוף גישות ואינסוף נסיונות להגדיר, לסדר, לארגן- לגרום לכך שמשפחות יתפקדו.

למרות כל ההתעסקויות שלנו בנושאים רבים ושונים נראה כי המשפחה- בעיקר הילדים- הם באמת עיקר מענייננו.

• מדוע יש כל כך הרבה גישות?

• האם יש גישה אחת נכונה?

• למה אנחנו לא מצליחים לסדר את המשפחה?

אנחנו רוצים לרכוש כלים פרקטיים שיעזרו לכל אדם , בישראל ובעולם, לבנות ולחיות בתוך משפחה בריאה שהיא באמת תהיה בסיס הכוח שלנו.

המשפחה הישראלית

נתונים דמוגרפיים מלמדים, שישראל היא יותר "משפחתית" מארצות מערב ומזרח אירופה וזאת על-פי הממדים: שיעור ילודה גבוה יחסית, שיעור גירושין נמוך יחסית ומיעוט יחסי של לידות מחוץ לנישואין (פרס וכץ, 1991). נראה, שלמרות שהשפעות התיעוש והמודרניזציה לא פסחו על ישראל, נותרה המשפחה הישראלית יציבה באופן יחסי. פרס וכץ (1980) הציעו מספר הסברים לעובדה זו: 1) המצב הביטחוני המתוח והיותה של ישראל "מדינה במצור" מעוררים אצל הישראלים תודעה גבוהה לסכנה והדבר מגביר את המשפחתיות.

2) חלקם הגדול והגדל באוכלוסייה הישראלית של בני המוצא המזרחי, אשר מאופיינים בדפוסי משפחתיות יותר מסורתיים.

3) מעמדם המרכזי בישראל  של דת ומסורת כפי שהוא בא לביטוי גם ברמה המוסדית וגם ברמה הערכית.

4) היותה של החברה הישראלית מצומצמת ואינטימית יחסית, דבר המשמש כאמצעי פיקוח יעיל המגביר את זיקתו של הפרט למשפחתו.

בנוסף מצביעים על תלותה הגבוהה של המשפחה הצעירה בישראל בתמיכתם הכלכלית של משפחות המוצא תורמת לחיזוקם של קשרים משפחתיים בין-דוריים. (1993) Safir  טוענת שיציבותה של המשפחה הישראלית נתמכת בערכים פטריארכליים, שמקורם במסורת היהודית. בנוסף, היא מפנה את תשומת הלב לחשיבות הרבה המושמת בחברה הישראלית על נושא הפריון, בין השאר על רקע "הבעיה הדמוגרפית" והשאיפה לשמור על רוב יהודי בארץ. Safir  מביאה מספר דוגמאות למרכזיותה של המשפחה בהוויה הישראלית ובהן: נטייתם של הישראלים להיות בעלי דירות משלהם ולשמור על יציבות של מקום מגורים - בד"כ בסמוך למשפחה המורחבת, התעשייה הפורחת של עסקים העוסקים בנושאים הקשורים לטכס הנישואין והדרישה החברתית, המופנית בעיקר כלפי הנשים, להוסיף ולטפל בילדיהם גם לאחר שעזבו את הבית ומאוחר יותר גם בנכדיהם ובהוריהם המזדקנים.

http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:RSy-mRCWKaQJ:clickit.ort.org.il/files/index/877869957/409330528/244659203.doc+&cd=2&hl=iw&ct=clnk&gl=il

למרות היותה של המשפחה הישראלית יציבה יחסית, הרי שבמהלך העשורים האחרונים מסתמנת שחיקה של הדפוסים המשפחתיים וחלות תמורות, שאינן דרמטיות אך עקביות למדי, הבאות לביטוי בעליית שיעורי הגירושין, עליה בכמות הלידות מחוץ לנישואין, עליית גיל הנישואין וירידה בשיעורי הילודה. כמו-כן, דפוסי משפחה וסגנונות חיים חדשים תופסים את מקומם לצד הדגם המשפחתי המסורתי.
https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&cad=rja&ved=0CCwQFjAA&url=http%3A%2F%2Fschool.sapir.ac.il%2Fschools%2Fhighschool%2Fsociology%2Funit5%2FDocLib6%2F%25D7%2594%25D7%259E%25D7%25A9%25D7%25A4%25D7%2597%25D7%2594%2520%25D7%2594%25D7%2599%25D7%25A9%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%259C%25D7%2599%25D7%25AA%2520%25D7%25A1%25D7%25A7%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%25AA%2520%25D7%259E%25D7%2597%25D7%25A7%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%259D.doc&ei=__SzUpy-MqOp0QWBkYCQDQ&usg=AFQjCNESjVjj8mTu2U9ijldoLb-EGcpVng&sig2=_GAoHjTE9W21yWtci7fO9A&bvm=bv.58187178,d.d2k

• האם יש ייחוד במשפחה הישראלית?

• האם יש גורמים בה שאפשר לגרום להם לעבוד לטובתינו בנסיונינו להסדיר את המוסד הזה בישראל?

מבנה משפחתי עתידי

העתידן ד"ר דוד פסיג, העוסק בחיזוי טכנולוגי, חברתי וחינוכי, נשמע אופטימי למדי בדברו על התא המשפחתי שלנו בראייה עתידנית: "נהוג לחשוב שאם היום אחוז המשפחות החד הוריות ואחוז הגירושין נמצא בעלייה, הרי שבעוד 20 שנה, הוא ימשיך לעלות עוד ועוד, אבל זה לא כך. למרות ההתפתחות הטכנולוגית שמביאה לידי ניכור חברתי (יותר תקשורת וירטואלית ופחות תקשורת בין-אישית), יש מחזוריות שמתקנת תוצרי לוואי".

רגע לפני שממשיכים, חשוב להבין, שאין כאן מיסטיקה: זהו חקר אבולוציוני מדעי לחלוטין, שבו מזהה החוקר העתידן מְגַמּוֹת בתחומים שונים.

ד"ר פסיג מסתמך בדבריו על מודל הדורות, שתפקידו לחזות תהליכים חברתיים. המודל פותח על ידי הסוציולוגים האמריקאיים שטראוס והאווי. הם מצאו, שקיימת מחזוריות באופי הדורות, לפיה למעלה מ- 500 שנה נמצא דפוס מחזורי, שמלווה אותנו כבר 7 פעמים ברציפות. כל מחזור כזה הוא בן 80 שנה והוא מחולק ל- 4 תקופות:

1.תקופת העוררות בה נולדים האידיאליסטים,

2. תקופת האינדיבידואליזם בה נולדים המתנגדים,

3.תקופה של משבר בה נולדים המאזרחים,

4. ותקופה של אלטרואיזם בה נולדים הסתגלנים.

"היום אנחנו נמצאים בתחילת השלב הרביעי של המחזור השביעי שהם זיהו" אומר ד"ר פסיג. "השלב הרביעי הוא הדור הרביעי: אחד המאפיינים העיקריים של בני דור זה, הוא היותם מתקני עולם, וסביר להניח שהדור הזה, שכרגע נולד, יבוא לידי ביטוי כבר ב- 10-20 השנים הבאות בערכי המשפחה שלו

"התא המשפחתי התערער כשהזוגיות הלכה והתערערה, בגלל מעמד עצמאי וכלכלי של האישה, שהוא תוצר פתיחות חברתית ב- 50-60 השנים האחרונות. מגמה של נשים עצמאיות ומצליחות תתחזק, אבל אנחנו נראה נשים מצליחות שמגיעות לגיל 40 פלוס, ואחרי שהשיגו הישגים חברתיים וכלכליים, הן אינן מעוניינות להמשיך לעבוד, ואז הן חוזרות לתא המשפחתי ומשקיעות בו. זו המגמה שנצפה בה ב- 20 השנים הקרובות.

http://lifestyle.nana10.co.il/Article/?ArticleID=512267

• מה יחזיר לנו את הרצון למשפחה?

• כיצד תיראה משפחת העתיד?

• מה נקראת משפחה מצליחה על פי הגישה האינטגראלית?

• מהם העקרונות הבסיסים למשפחה אינטגרלית?

• מה מאפיין את המשפחה העתידית בעולם החדש המקושר?

• האם יש דרך לפתוח את המעגלים של המשפחה הגרעינית ולכלול מעגלים רחבים יותר של אנשים?

• כאשר החברה והעולם הוא אינטגרלי מה החשיבות של משפחה גרעינית בו?

• מהי משפחה אינטגרלית?

• האם הטבע יחזיר אותנו שוב לחיי קהילה?