בתהליך האבולוציה, כיצד התרחש המעבר מדרגת הדומם אל הצומח והחי? מה מביא להיווצרות החיים? האם ניתן לחזות את השלב הבא באבולוציה של המין האנושי? הכרת הכוחות והמנגנונים שפועלים בתהליך המרתק הזה עשויה לסייע לנו להאיץ את קצב התפתחותנו, ואף לשפר את יכולת ההתמודדות של האנושות עם אתגרי המאה ה-21.
נתחיל מהיסוד. הכוח הפנימי שפועל בדרגת הדומם הוא הרצון לשמור על קיומו, על צורתו, על מבנהו ועל גבולותיו. בדרגות הצומח והחי מופיעים רצונות מתקדמים יותר שמפתחים הרגשת חיים: הרצון להומאוסטזה, לשמירת סדר פנימי קשוח, לחילוף חומרים עם הסביבה, לתגובה על גירויים חיצוניים; כמו גם הרצון להתפתחות של הפרט בשלבי חיים שונים והרצון להתרבות ולהעמיד צאצאים.
כיצד התפתחו החיים מדרגת הדומם? יש הסבורים כי מדובר באבולוציה ספונטנית. לפי חכמת הקבלה הדברים לא מדויקים. ראשית, שום דבר בטבע לא קורה באופן ספונטני. שנית, בכוח הטבע קיימת באופן פוטנציאלי מערכת שלמה של דומם, צומח חי ואדם, עוד לפני שהופיע הדומם הראשוני בעולם החומר. המערכת הזו מסודרת בכל פרטיה כדי להוציא מן הכוח אל הפועל, כלומר לבנות, לגלות ולפתח בעולמנו את הדומם, הצומח, החי והאדם. אגב, האם פעם יצליח האדם להפוך דומם לחי? אם מדובר בדומם אמיתי ודאי שלא. זאת מכיוון שאין בידו יכולת לשנות את הרצון הפנימי שטבוע בכל יצור.
לשם מה התחילו בכלל החיים? לפי הקבלה, כדי שכוח הספיגה שטבוע בכל יצור – הרצון לחיות, לקבל, ליהנות – יתפתח כל צורכו. בכל יצור יש קודם כל מערכת הגנתית ששומרת ומגנה עליו. אחרי שקיומו מובטח, המערכת בעצמה מתפתחת ומובילה אותו למצבים מורכבים יותר. כך הוא הולך ומתפתח, סופג וגם פולט יותר מידע וחומרים, ומתהווה בו כוח החיים.
התבוננות באבולוציה מראה שהיא יוצרת מערכות מורכבות יותר ויותר. מה מחכה לנו בהמשך? האם צפויים שינויים בצורתו הפיזיולוגית של גוף האדם? לפי הקבלה התשובה היא לא. התפתחותנו הבאה לא תהיה פיזיולוגית אלא הכרתית. יהיה עלינו להכיר בכך שאנחנו היצורים הכי אומללים, נבזים, שפלים, רעים, גרועים, היצורים היחידים בטבע שמזיקים לכל האחרים ולעצמם, פשוט הורסים את הכול. טוב שאיננו יכולים לעבור לגור במקומות אחרים בחלל, אחרת היינו הורסים גם אותם. מתוך ההכרה ברע שטבוע באגואיזם הצר שבנו, ייוולד גם הצורך בתיקון עצמנו.
היצר ההרסני מתעצם כדי להביא אותנו להחלטה, שמוכרחים לבנות חיים אחרים. חיים לפי תפיסת עולם אחרת לחלוטין: יחסים הדדיים של אהבה, חיבור והשפעה טובה מכל אחד לכולם. צורת החיים המתקדמת שנמצאת לפנינו תבוסס על פעולה לטובת החברה במקום לטובת האגו הפרטי של כל אחד ואחת, התעלות מהטבע האגואיסטי והתייחסות ידידותית לכל בני האדם האחרים.
הדרגה הבאה באבולוציה של המין האנושי תגיע כשנלמד לעבוד נכון עם הכוחות שהטבע נתן לנו. האגו של האדם איננו רע, אבל עדיין לא גילינו איך להשתמש בו באופן שיועיל לאחרים ולא יפגע בהם.
השינוי באדם של מחר ביחס לאדם של היום יהיה ברצון לעשות טוב לזולת. הוא ירגיש אהבה לכולם, ומתוכה יתייחס אחרת לכל העולם, לדומם, לצומח, לחי ולבני האדם. בזכות האהבה הוא יתחיל להרגיש דרכם את המציאות, ויגלה שכולם נכללים בו והוא בהם. הקשר החדש לעולם יגלה לו את הכוח שפועל בכולם, מה שמוגדר במקורות כ"כוח הפועל בנפעל". זהו הכוח הכללי שבטבע, הכוח שמנהל ומפתח את הטבע, הכוח שמחייה ומקיים את כל היצורים. או אז האדם יתחיל להזדהות עם אותו כוח שנקרא גם בשם "בורא", מלשון "בוא וראה". זוהי הזמנה לגילוי מוחשי, הזמנה לבוא ולראות, כמו שמגלים כל תופעה בטבע.
כוח הבורא הוא הכוח שבו מוגדרות מלכתחילה כל הצורות שמופיעות באבולוציה. מדוע האדם לא מגלה אותו עכשיו, למרות העובדה שהכוח הזה נמצא בכל יצור ויצור? כי עדיין לא התפתחו בטבע האדם תכונות המתאימות לגילויו. תכונת הבורא היא השפעה טובה לכולם, אהבה ונתינה טהורה, ואילו באדם שולט היצר הרע, האגואיזם הצר שמסתיר את הבורא.
בהגדרות רוחניות, חיים פירושם כניסת רוח של השפעה ואהבה לתוך החומר האגואיסטי שבאדם, והתפתחות החיים זו התפתחות מידת ההתאמה בין תכונות האדם לתכונות הבורא. שיא ההתפתחות הוא לרכוש אהבה לכולם, להרגיש בה את המציאות השלמה והנצחית ולהפוך לנצחי ושלם כמו הבורא.
אם כן, במה תהיה האנושות של מחר נבדלת מהותית מהאנושות של היום? בכך שכולם יבינו מהו טוב ומהו רע, וירצו להתרחק מהרע אל הטוב המוחלט.
"תכלית הבריאה לא תחול, לא על הדוממים והכדורים הגדולים, כמו הארץ והירח והשמש... ולא על מין הצומח, ולא על מין החי... אלא רק מין 'האדם' בלבדו... אחר שמהפכים הרצון לקבל שלהם לרצון להשפיע, ובאים בהשוואת הצורה ליוצרם, שאז מקבלים כל המדרגות, שהוכנו להם בעולמות העליונים".
בעל הסולם – הרב יהודה אשלג, "הקדמה לספר הזוהר", לט
"בשעה שאנו באים להעריך את סוגי וחלקי הבריאה, בשעה שאנו מעיפים עין בוחנת על הדומם, הצומח, החי, והמדבֵּר. בשעה שאנו משימים לב להקשר הנפלא, המקשר את כולם יחד, צועדת בגאון ההחלטה, כי כל הבריאה כולה אחוזה ורתוקה היא יחד, כשלשלת אחת ארוכה. שרק סוף אחד לה. ושכל הערכים השונים, הם מכשירים ומכשירי מכשירים, כדי להוציא לפועל מסובב אחד, מסובב נעלה ונשגב. שכל העולם כולו כדאי הוא לו, המדבר, שהוא עטרת תפארת הבריאה וגולת כותרתה".
הראי"ה קוק, מאמרי הראי"ה, ירושלים התשמ"ח, עמ' 493
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתכניתנו
חיים חדשים 1184, היווצרות החיים – www.kab.co.il/kabbalah/short/152004