חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 177

שמע ישראל

מטרה:

מקומה החשוב של קריאת "שמע ישראל"- כסמל למסירות נפש. בנוסף בשימוש הציבור כביטוי שגור בפיהם כבקשה לבורא שישמור עלינו. וגם כהקבלה לאין עוד מלבדו- לא לעבוד אלילים

פתיחה:

“שמע ישראל!“ – מי מאיתנו אינו מכיר צירוף מלים זה?!

”קריאת שמע‘‘ היא אחד הטקסטים המכוננים של התרבות היהודית. יהודים שומרי מצוות אומרים אותו מספר פעמים ביום, ואנו מייחסים לו קדושה ותוכן רציני. אנשים זועקים ”שמע ישראל“ בנסיבות שונות ואף דרמטיות, או כאשר הם רוצים להביע רגש לאומי ודתי עמוק.

בתוכניתנו היום ננסה להעמיק את ההכרות והמשמעות של ”קריאת שמע‘‘.

זרימת התכנית:

• משמעות קריאת "שמע ישראל"

• 3 סיפורים- 3 מסרים

א. ”קריאת שמע‘‘ מבטאת המסירות הטוטאלית של אדם לאלוהיו.

ב. הקריאה ”שמע ישראל“ מהווה כמעין סיסמא, "תעודת זהות יהודית"

ג. קריאת "שמע" כסמל להקרבה ומסירות נפש למען החברים ולמולדת

• כוונות בתפילת "שמע ישראל"

• "שמע ישראל" בהקשר האינטגראלי בחזון משפחה אחת

”קריאת שמע“ נחשבת לטקסט מרכזי של התרבות היהודית. הפסוקים הראשונים מצהירים על מונותיאיזם, האמונה באל אחד, העומדת ביסוד הדת היהודית. הפרשיות הצמודות ל‘‘קריאת שמע‘‘ פורשות בפנינו את הבסיס ואולי אף את המהות של מצוות היהדות - אהבת האל, האמונה בתורת הגמול, והחובה להנחיל את הזיכרון התרבותי מדור לדור.

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&cad=rja&ved=0CC0QFjAA&url=http%3A%2F%2F70panim.org.il%2Fwp-content%2Fuploads%2F2013%2F02%2F%25D7%259E%25D7%2593%25D7%25A8%25D7%2599%25D7%259A-%25D7%2596%25D7%2594%25D7%2595%25D7%25AA.pdf&ei=zizbUYjRO8POtQb6jIHIDQ&usg=AFQjCNHH_CJGEFZPy5Plj4vBM8tJqfyyQA&sig2=2idBwtuNj0hdEAgQjSmVxg

• מהי משמעות קריאת שמע, ומדוע זכתה למעמד כה חשוב במסורת ובתפילה?

שמע ישראל הוא כינוי של פסוק בספר דברים: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" (ו', ד), הנתפס ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר, ולכן הוא נאמר בהזדמנויות שונות, בין שגרתיות - בכל בוקר וערב בקריאת שמע וכן לפני השינה (קריאת שמע שעל המיטה) - ובין קיצוניות, למשל במקרים של מוות. במוצאי יום כיפור נהוג לומר את פסוק שמע ישראל בסיום תפילת נעילה.

מבחינת תוכנו, הפסוק הוא קריאה לעם ישראל להכיר באלוהותו של ה' ולקבל את עול מלכותו, בהיותו אלוהיו של עם ישראל, ובהיותו אחד ויחיד (כתפיסת המונותאיזם). במקור אמר אותו משה רבנו במהלך נאומו לעם ישראל לפני מותו. הגמרא מציינת שהפסוק נאמר עוד לפני כן על ידי בני יעקב ליעקב לפני שנפטר:

אמר רבי תנחום בריה דרבי חייא איש כפר עכו: תדע, שהרי אדם קורא קריאת שמע שחרית וערבית, וערב אחד אינו קורא - דומה כמי שלא קרא קריאת שמע מעולם!

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ס"ג

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

• מדוע נהוג לומר שזוהי תפילה שמאחדת את כל חלקי העם?

שמע ישראל"  זוהי התפילה שמאחדת את כל חלקי עם ישראל, והייתה שגורה בפיהם לאורך כל הדורות. המשפט: "שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד" מסמל: א. את הקריאה לאחדות עם ישראל ("שמע ישראל") ב. קבלת עול מלכות שמיים ("ה' אלקינו") ג. אחדות הבורא ("ה' אחד")http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

• מדוע דווקא היא היוותה מאפיין כל כך בסיסי של כל יהודי?

הפסוק "שמע ישראל" מסמל לעתים את הידיעה הבסיסית ביותר שכל יהודי צריך לדעת.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

הרמב"ם כותב ש"שמע ישראל" הוא הפסוק הראשון שלומד ילד יהודי בתחילת לימודיו (הלכות תלמוד תורה א, ו).

מאימתיי מתחיל אביו ללמדו תורה--משיתחיל לדבר, מלמדו "תורה ציווה לנו, משה" (דברים לג,ד) ופסוק ראשון מפרשת "שמע" (דברים ו,ד); ואחר כך מלמדו מעט מעט פסוקים פסוקים, עד שיהיה בן שש או בן שבע לפי בורייו, מוליכו אצל מלמד התינוקות.

(רמב"ם הלכות תלמוד תורה א,ו)

• התפילה לא נשמעת כבקשה או הודיה אלא כהכרזה! מה היא באה להכריז? מדוע צריך להכריז?

• מה ההבדל בין קריאה לתפילה?

"קריאת שמע" היא חלק מרכזי בתפילה והיא כוללת שלוש פרשות מן התורה, והפסוק הראשון הוא "שמע ישראל". את "קריאת שמע" אומרים בתפילת שחרית ובתפילת ערבית. בקריאת שמע אפשר למצוא את הרעיונות העיקריים של היהדות, ולכן תפילה זו חשובה כל כך.

קריאת שמע מזכירה את החובה ללמוד וללמד תורה, לחנך את הבנים ולזכור את יציאת מצרים.

קריאת שמע מייחדת את היהודי בכך שהוא מקבל על עצמו עול מלכות שמים בקריאת שמע, ומצהיר על אמונתו בייחוד האלוהים: "ה' אחד".

http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1427

חשיבותה וערכה של הפרשה היא, בהצהרה על אמונה בייחוד ה'. בעיקר בימים עברו, בהם האמינו עובדי האלילים, בכוח פרטי האחראי לכל פעולה בטבעית בעולם; יש אל לאור ואל לחושך, יש אל הטוב ויש אל הרע וכדומה, הייתה הצהרה באמונת האחדות קריאה ייחודית, המייחסת את כל הדברים בעולם לאל אחד .

יש מצווה לאמרה בכל יום פעמיים, בערב  ובבוקר. וכך כותב הרמב"ם: "פעמיים בכל יום קוראין קריאת שמע בערב ובבקר, שנאמר 'ובשכבך ובקומך' בשעה שדרך בני אדם שוכבין וזה הוא לילה, ובשעה שדרך בני אדם עומדין וזה הוא יום". (הלכות קריאת שמע פרק א, א) חכמים תיקנו לאמרה בתוך תפילת שחרית וערבית.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3907510,00.html

• מה נותן לאדם לקום וללכת לישון עם הקריאה הזו?

• איזה יחס לזולת מפתחת קריאת שמע ישראל בלב האדם?

• מדוע קריאת שמע פורצת מאיתנו גם ללא אמונה דתית ברגעי משבר?

• מדוע השתרשה קריאת שמע כסגולה להינצל מסכנה?

והנה בא הפסוק השלישי ואומר:'ואמר אליהם, שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על אויביכם. אל ירך לבבכם. אל תיראו, ואל תחפזו, ואל תערצו מפניהם. כי ה' אלקיכם ההלך עמכם, להלחם לכם עם אויבכם, להושיע אתכם' (דברים כ ג ד).

הביטוי 'שמע ישראל' מהדהד כאן בקול מיוחד במינו.

עיקר שפתי חכמים מדגיש: לא כתוב כאן 'ואמרת אליהם' או 'ודברת אל העם', אלא כתוב כאן בלשון מיוחדת מאוד 'שמע ישראל'.

רש"י הבחין בביטוי הייחודי הזה,ואומר שיש כאן רמז:

'שמע ישראל'. אפילו אין בכם זכות, אלא קריאת שמע בלבד, כדאים אתם שיושיע אתכם.

שמע ישראל, מופיע כאן כאיתות לעם, ערב יציאה לקרב. זכותה של קריאת -הנצח 'שמע ישראל' תעמוד לכם להינצל ולהיוושע, גם אם אין לכם - חלילה, כל זכות אחרת.

http://www.trables.co.il/article.asp?id=94

3 סיפורים- 3 מסרים

סיפור 1- רבי עקיבא מוסר את נפשו

במדרש על רבי עקיבא ”קריאת שמע‘‘ מבטאת המסירות הטוטאלית של אדם לאלוהיו.

המדרש מתאר, איך רבי עקיבא קורא ”קריאת שמע‘‘ למרות העינויים. לתלמידיו הנדהמים הוא מסביר, שתמיד רצה לקיים הלכה למעשה את המילים אותן הוא אומר מספר פעמים ביום: ”ואהבת את ה‘ אלוהיך בכל נפשך ובכל לבבך ובכל מאדך“, ועכשיו, כשהוא מוצא להורג על קידוש השם הוא מרגיש, שהוא אכן מקיים בגופו, את מה שתמיד אמר בפיו.

http://70panim.org.il/wp-content/uploads/2013/02/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA.pdf

"בשעה שהוציאו את ר' עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה והיו סורקין את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמיים. אמרו לו תלמידיו: רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד".

– תלמוד בבלי, מסכת ברכות, ס"א, ע"ב

• מקדשי השם לדורותיהם מסרו את נפשם כשהם קוראים קריאת שמע, וזו גם תפילתו האחרונה של הנוטה למות. מדוע זו היתה הקריאה האחרונה על שפתיהם?

• מה זה נקרא ”ואהבת את ה‘ אלוהיך בכל נפשך ובכל לבבך ובכל מאדך“?

• מה המשמעות של "אהבת השם" בחיי היום יום?

• האם "אהבת השם" דורשת מאיתנו הקרבה? אם כן, איזה סוג של הקרבה?

• איך מתנהג אדם בחברה, איזה יחס רוכש לאנשים סביבו, אם הוא "אוהב השם"?

• מהו הקשר בין אהבת השם לאהבת הזולת?

  סיפור 2- שמע ישראל במנזר

בסיפור זה, הקשור לתקופת השואה, הקריאה ”שמע ישראל“ מהווה כמעין "תעודת זהות יהודית"

בתקופת השואה היו מנזרים נוצריים, שנתנו מחסה לילדים יהודים, למרות סכנת המוות שבדבר. הם נהגו להציגם כילדים פולנים שהתייתמו, והנזירות טיפלו בהם וחינכו אותם כנוצרים. אחרי השואה נשלחו אנשים מישראל לחפש ילדים יהודים במנזרים ולהביאם ארצה. היו ילדים, שזכרו את משפחתם ואת עברם, וידעו, שהם יהודים, אך היו רבים אחרים, שהאמינו שהם אכן נוצרים, ואת אלה היה צורך לאתר בדרכים שונות. אחת הדרכים הייתה הקריאה ”שמע ישראל“, שהעירה זיכרונות רדומים בקרב הילדים. כשהילדים השלימו את הקריאה במשפט: ”ה‘ אלוהינו ה‘ אחד“, היה ברור, שמדובר בילדים יהודים.

http://70panim.org.il/wp-content/uploads/2013/02/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA.pdf

• מדוע קריאת שמע, היא מעין "תעודת הזהות היהודית"?

סיפור 3- רב סרן רועי קליין ז‘‘ל - סמל להקרבה ומסירות נפש למען החברים ולמולדת

סיפור גבורה זה משתייך לתקופתנו. במלחמת לבנון השנייה )קיץ 2006( רב סרן רועי קליין הציל את חבריו במחיר חייו.

הוא ידע בוודאות, שכאשר יקפוץ על הרימון, יספוג גופו את כל חומר הנפץ והוא ייפול חלל. ברגע זה, כשהוא מקריב את חייו למען האחרים, קרא ”שמע ישראל“.

http://70panim.org.il/wp-content/uploads/2013/02/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA.pdf

• כיצד קריאת שמע קשורה להקרבה ומסירות נפש למען החברים והמולדת?

• מסירות נפש היא תכונה עליונה, מה משמעותה במערכות יחסים אנושיות?

• כיצד מסירות נפש משפיעה על מערכת הקשר בנינו?

כוונות בתפילת שמע ישראל

לפני קריאת שמע ישראל, יש לדמיין שכל עם ישראל נמצאים יחד ואתה פונה לכל עם ישראל:

הכוונה הבסיסית: "שמע ישראל!" - הנך פונה לכל עם ישראל וקורא להם לשמוע, להבין ולקבל את מה שהנך עומד להגיד. "ה' אלוקינו!" - ה', שהוא אדון הכול, היה, הווה ויהיה, הוא האלוקים שלנו. "ה' אחד!" - ה' הוא האל היחיד ועוד שום אלוקות מלבדו.

מי שלא כיון לפחות את הכוונה הבסיסית בפסוק ראשון של קריאת שמע ובאמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", לא יצא ידי חובתו במצות קריאת שמע.

http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

• מה משמעות הכוונה בתפילה?

• יש מנהג האומר שצריך לדמיין שכל עם ישראל נמצאים יחד, ואתה פונה לכל עם ישראל. מדוע?

• את הפסוק הראשון של ”קריאת שמע‘‘: ”שמע ישראל ה‘ אלהינו ה‘ אחד“, יש לומר בקול רם. נוהגים לעצום את העיניים ולכסותן ביד ימין. מה מסמל מנהג זה?

הסיבות שנותנים יד על העיניים בזמן קריאת שמע: 1. כדי שלא להסתכל בדבר אחר שמונע ממנו לכוון (לכן, חובה להשמיע את המילים של קריאת שמע ישראל בקול לעצמו). 2. עיניים עצומות מדמות אדם סומא (עיוור), ולפי התורה "סומא נחשב כמת". לפיכך, על ידי עצימת העיניים זה בבחינת מיתת צדיקים, ומראה על הכוונה למסור נפש בקידוש השם.

http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

האות ע' של המילה "שמע" והאות ד' של המילה "אחד" נכתבות בספר תורה כאותיות גדולות, ויוצרות את המילה "עד". כלומר, יש לכוון שאתה עד לכך שהיינו כל עם ישראל במעמד הר סיני וראינו שה' הוא אחד ואין עוד מלבדו.

http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

• אל מה בא מנהג זה לכוון את האדם?

רש"י (1040‑1105) מפרש את הפסוק בכיוון אחר:

"ה' א-להינו ה' אחד" – ה' שהוא אלוקינו עתה, ולא אלוקי האומות, הוא עתיד להיות ה' אחד, שנאמר "כִּי-אָז אֶהְפֹּךְ אֶל-עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה'" (צפ' ג:ט), ונאמר "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכ' יד:ט).

רש"י רואה במשפט הזה תיאור היסטורי-כרונולוגי. כעת ה' הוא רק אלוקינו, אך לעתיד לבוא הוא יהיה ריבון כל העולם. לפי פירושו מדובר כאן בהיגד גאולתי המבטא את הרעיון המשיחי.

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=2&ved=0CDgQFjAB&url=http%3A%2F%2Fwww.biu.ac.il%2Fjh%2Fparasha%2Fveethcha%2Fcohen.doc&ei=Pmx9UfSVG8zgtQbsioFg&usg=AFQjCNFqvxOZ7dUUR5ULL3CaLkT3kD7jLQ&sig2=8oxhVoFTRh9xQ-NWQgxRvw

"שמע ישראל" בהקשר האינטגרלי בחזון משפחה אחת

היינו רוצים להבין מה רלבנטיות ומשמעות המילים האלה היום לחברה הישראלית המודרנית. כיצד ומה עם ישראל על כל גווניו ואמונותיו יכול למצוא בה היום,והאם יש דרך שהיא יכולה לסייע לאחדות עם ישראל?

• מהי השמחה והתקווה במילים האלו? בעקרון המובע בהם?

• מה במילים אלו יכול לעזור לאחד את עם ישראל ?

• אם היא מבטאת עקרון אוניברסאלי , האם יש בה מקום גם לשאר אומות העולם?

• האם יש לה קשר לעולם החדש האינטגרלי ?

  רקע- העשרה:

”קריאת שמע‘‘ היא קטע תפילה, הנאמר בתפילת שחרית וערבית.

היא מורכבת משלושה קטעים, הלקוחים מן התורה. כל אחד מקטעים אלה מכונה ”פרשיה“.

הפרשיה הראשונה עוסקת בקבלת עול מלכות שמיים, הפרשיה השנייה עוסקת בשמירת מצוות והפרשיה השלישית עוסקת במצוות ציצית.

מנהגי ”קריאת שמע‘‘

מנהגים רבים קשורים ב‘‘קריאת שמע‘‘. את הפסוק הראשון של ”קריאת שמע‘‘: ”שמע ישראל ה‘ אלהינו ה‘ אחד“, יש לומר בקול רם. נוהגים לעצום את העיניים ולכסותן ביד ימין.

לאחר אמירת הפסוק הראשון של ”קריאת שמע‘‘ אומרים בשקט את המשפט: ”ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד“. ולאחר מכן אומרים את הפרשיות.

http://70panim.org.il/wp-content/uploads/2013/02/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA.pdf

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד

ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד

וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. ו וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. ז וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. ח וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. ט וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. (דברים ו, ה-ט)

וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. יד וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. טו וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. טז הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. יז וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם. יח וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. יט וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. כ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. כא לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ. (דברים יא, יג-כא)

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לח דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. לט וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. מ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם. מא אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. (במדבר טו, לז-מא)

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C