שמע ישראל

שמע ישראל. מה עומד מאחורי הקריאה שתפסה כל כך חזק בקרב האומה? על אחדות הכול, על התפתחות נכונה ועל אהבה גדולה.

שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד. יש כוח עליון, אחד, "הטבע", בגימטרייה "א-לֹהים" (86). ממנו בא חוק אחד כולל, מקיף את המציאות כולה ומקדם אותה למטרה אחת.

כל אחד מאיתנו נמצא תחת הכוח הזה, מקיים את החוק שלו, בהכרח או מתוך רצון והכרה.

ואם אנחנו מלכתחילה נמצאים בתוך המערכת שלו, אז מה כבר אפשר בעצם לבקש? ואהבת.

ואהבת את ה' אלוהיך. לאהוב אותו, בכל לבבך. בשני יצריך, יצר טוב ויצר רע. בכל נפשך ובכל מאודך. בכל מה שיש בך.

מה זאת אומרת לאהוב אותו?

להפוך את עצמי דומה לו. תכונתו היא השפעה טובה, אהבה ונתינה. מתוכה הוא מקיים את המציאות כולה. אם גם אני אתפקד לפי חוק פנימי של אהבה ונתינה, אני אתעלה לדרגתו וזה ייקרא שאני אוהב אותו.

הווה אומר, שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד, זו בעצם הצהרה: 'אני רוצה להיות האוהב, המשפיע טוב, כמוך'.

איך מגיעים לאהבה כזו לכוח העליון? נאמר במקורות "מאהבת הבריות לאהבת הבורא". זוהי נוסחה. אני צריך לפתח אהבה לכולם, להרגיש אותם קרובים כעצמי, וכשיהיה לי יחס כזה אוכל להגיע לאהבת הבורא.

יוצא ש"שמע ישראל" מתאר את הדרך המדויקת שבה אנחנו צריכים לפעול בעולם, בחוק האהבה.

ולמה זה שייך לישראל דווקא? מפני שביסוד שלנו נעשינו לעם כאשר התחייבנו להגיע לאיחוד, לערבות הדדית, להיות כאיש אחד בלב אחד. במעמד הר סיני היינו מוכנים להיות כאלה, וקיבלנו את ההכוונה איך להגיע לאהבת הבורא.

קריאת שמע זו התחייבות בלב, שכל פעולה ופעולה בחיים שלי תביא אותי לאהבה. כמובן, זה מעבר למה שאני מוכרח לעשות כדי להתקיים.

אני מחנך את הלב שלי, מלמד אותו לקבל את הרצונות של האחר כאילו היו שלי, לדאוג למלא אותם. בתרגילים כאלה הלב מתחיל להתכלל עם הזולת כאילו שהוא אני. בהדרגה אני יוצא מעצמי וכמו נפרס באחרים, מרגיש את המציאות דרכם. ואז אני מגלה שאכן כן, כוח עליון שורה בעולם.

איך זה בדיוק קורה? הכוח הזה נמצא מחוץ לאגו שלי, וגם הזולת נמצא מחוץ לאגו שלי. ולכן, אם אני מסוגל להתעלות מעל גבולות התפיסה האגואיסטית ולהתכלל בזולת באהבה, באותה מידה אני מתחיל להרגיש את הכוח האחד שבכל הבריאה.

אין יותר גבוה מ"קריאת שמע". במילים הללו יש את כל המצבים שאנחנו צריכים לעבור מיצר הרע עד יצר הטוב, בכל שלבי ההתפתחות. כך למשל: "וקשרתם לאות על ידיך" מסמל את אור החסדים, "והיו לטוטפות בין עיניך" את אור החכמה – מצבים שונים שמקבלים בתוך הנשמה אחרי שמפתחים אהבה.

במבט כולל, התפתחות האנושות הביאה אותנו לעולם מקושר. רוצים או לא, החיים מראים לנו שאנחנו תלויים זה בזה. במציאות כזו נהיה חייבים להתקדם להרגשה שכולנו משפחה, אחרת לא נוכל לשרוד. רשת הקשר כמו סוגרת עלינו, יש בה תוכנה פנימית שמחייבת אותנו להגיע לאיזון, לחיבור ולהשלמה. וכשכל אחד חושב על עצמו בלבד ומנצל את הזולת והסביבה, הרשת מנענעת אותנו בחוזקה. כל אדם סופג איזה זעזוע משלו, והתגובה הנכונה היא: שמע ישראל. ה' אלוהינו. ה' אחד. כלומר, להפנים שרק כוח אחד פועל בעולם, וכל מה שקורה נועד לקדם אותנו לאהבה לכולם.

החכמים הנהיגו שנאמר קריאת שמע בבוקר ובערב. זה מכוון אותנו לכך שלפני כל פעולה כדאי להתחבר לבורא. כוח האהבה והנתינה. אין עוד מלבדו. ועכשיו, אני הולך לפעול בעולם לפי החוק שלו. אשתדל מכל ליבי להיות כמוהו. טוב, מיטיב, באהבה. בסיום הפעולה, כמה שהצלחתי, כמה שלא, אחזור שוב אליו. מה שיצא, כך הוא סידר את התמונה.

אם כן, יוצא ש"שמע ישראל" אומר כך: מי שרוצה להתחבר ישר אל הכוח העליון, לבצע איתו בהדדיות את החוק הכללי שבטבע, צריך לדעת שאין שום כוח אחר שפועל במציאות. כולם מופעלים על ידו כמו בובות, כמו כלים על לוח שחמט. אבל אני, בעצמי, יכול להתחבר אליו באופן הכרתי. להרגיש איך הוא מקיים אותי, מזיז אותי בכל תנועה. לשם כך עליי לבדוק תמיד איך אוכל לאהוב ולתת באופן מקסימלי. כך אתחיל להרגיש יותר ויותר איך כוח הבורא נמצא בתוכי ומנהל אותי, מה שטמון בעומק הקריאה "ה' אחד".

> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו

חיים חדשים 177 – bit.ly/3VjxLNc