הדיבור והשפה האנושית התפתחו כדי לשרת את האגואיזם האנושי
בתוך כל שפה וכל דיבור אותה המגמה - איך אני מתקשר לאחרים כדי לנצלם לטובתי
ככל שאנו מתרחקים יותר זה מזה אנו זקוקים לשפה עשירה יותר
בשפה המדוברת משתמשים יותר והיא משתנה בקצב מהיר יותר מהשפה הכתובה
שפות פנימיות שונות מבדילות בינינו, אינטרסים שונים. התיקון יהיה שנדבר מלב ללב
סיפור מגדל בבל: אנשים הפסיקו להבין זה את זה, ואז התפתחו שפות שונות
ככל שהתפתחו אמצעי הקשר, הפכנו להיות רחוקים יותר, מרמים יותר, מבלבלים יותר
מתקרבים לשפה אחת - שפת הלב. שפה פנימית, רוחנית.
בשפת הלב מדברים על איך לאחד הרצונות, לחבר הלבבות
העברית בנויה על קשר טוב בין בני אדם, לכן כתבי הקודש נכתבו בה
תחיית השפה
אם כל אחד בלב משלו, מילים לא עוזרות לנו להבין זה את זה. לדוגמה, בזוגיות
כדי להבינו, עליי להרגיש את לבו כמו את לבי. לבנות תבנית הזולת בתוכי
מדוע עתה אני לא מצליח להבין את הזולת? כי אני לא רוצה לקבל את רצונותיו כמו את שלי
הטבע האגואיסטי שלנו לא נותן לנו להתקשר זה לזה, שלא מתוך אינטרס אישי
אנחנו מפענחים הכול סובייקטיבית, לא מסוגלים לקלוט אובייקטיבית
היינו מוכרחים להגיע לקשר כל כך שלילי. כל אחד רואה רק את עצמו, אפילו לא את ילדיו
אפילו בדיבור עם עצמי אני משקר לעצמי. משעבד את חיי לערכים וסטנדרטים שאינם שלי
החינוך והסביבה עיצבו אותי. יש בי רק נקודה פנימית שצריכה להתגלות. נקודת האדם
מטרת התקשורת - לחבר יחד כל הנקודות הפנימיות שיש בנו, מעל השנאה והדחייה