|
מסמך זה הוא חומר גלם שנאסף על ידי התחקירנים והעורכים של התוכנית "חיים חדשים". המסמך מיועד לגולשים אשר צפו בתוכנית ומעוניינים להעמיק או לקרוא את חומר הרקע אשר הוביל אותנו בבניית התוכנית. החומר נאסף ממקורות שונים ברחבי האינטרנט, מספרים, מקטעי וידאו ועוד. ייתכן ובמסמך יימצאו שגיאות בהפניות למראה המקום או קישורים לא רלוונטיים, אך כאמור, הם רק נתנו לנו את ההשראה לכתיבת השאלות ושימשו אותנו כבסיס לייצור התוכן. במידה והגעתם לכאן במקרה, מומלץ קודם לצפות בתוכניות "חיים חדשים" בקישור הבא: http://www.kab.co.il/kabbalah/short/102412 |
חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", 1280
החזרה למוסדות החינוך בתקופת הקורונה
מטרות:
החזרה למסגרות נעשתה מתוך חשש גדול, אך בכל זאת ילדי הגנים והכיתות הנמוכות מגיעים לבתי הספר. האם זוהי גישה נכונה, לשלוח את הילדים למסגרות על אף החששות?
מהי הגישה הנכונה להורים בישראל?
האם ביכולתנו להקדים תרופה למכה? כיצד?
הכיתות הגבוהות יותר, כבר חודשים רבים ללא מסגרת פיסית. האם הניתוק החברתי, הפיזי, שמביאה עלינו הקורונה, תפגע בהתפתחות התקינה של הילד?
כיצד תבוא לידי ביטוי, השפעת הניתוק הפיזי על התפתחותם של הילדים ובאילו היבטים: גיבוש הזהות/ כישורים חברתיים/ יכולות אחרות?
בשנים האחרונות, עם עליית האינטרנט, נצפית ירידה בכישורים חברתיים שונים, האם הלמידה המקוונת תחמיר את המצב עוד יותר?
מה חשיבותם של המפגשים הפיזיים עבור הילדים?
הדור הנוכחי חווה במקרים רבים ניתוק חברתי. איזו תרבות חדשה תיווצר בישראל במבט לעתיד?
מהו המתווה הנכון עבור הילדים, בעל הנזק הקטן ביותר, אשר יוביל אותם להתפתחות חברתית טובה?
זרימת התכנית:
החזרה למסגרות בכיתות הנמוכות - הסיבה לתופעה
החזרה למסגרות בכיתות הנמוכות - היחס הנכון לתופעה
השפעת הניתוק החברתי בכיתות הגבוהות
פיצוי על הניתוק החברתי
רקע:
מתווה החזרה ללימודים:
בקצרה: גנים וכיתות א' וב' חזרו כרגיל. כיתות ג' וד' מחויבים בעטיית מסיכות ולומדים עד 18 ילדים בכיתה. כיתות ה' ומעלה מגיעים לבית הספר רק ליומיים בשבוע, והיתר מקוון.
אין שום תקדים בעולם להשתלטות על הדבקה נרחבת בקהילה בסדר הגודל הקיים היום בישראל, ללא סגר. בנוסף, שום מדינה בעולם לא הצליחה לפתוח את מערכת החינוך שלה באופן בטוח עם שיעור נדבקים בקהילה דומה ליעד הרשמי שהוצב לתחילת ספטמבר: כ-400 נשאים מאומתים ביום. אנחנו סומכים אם כן על נס כפול. הנימוק לסיכון האדיר הזה? סגר נוסף יפגע בכלכלה.
פתיחה:
למרות שמספר ההדבקות גבוה, למרות שיש אי ודאות וחשש, רוב האנשים שלחו את ילדי הגן והכתות הנמוכות למסגרות.
החזרה למסגרות בכתות הנמוכות - הסיבה לתופעה
מה לדעתך ההסבר להחלטה לפתוח את מערכת החינוך כסדרה, לפחות בכתות הנמוכות?
האם זה נובע מגישת ה"יהיה בסדר"?
האם זו התעלמות מהמציאות, ניסיון הדחקה?
החזרה למסגרות בכתות הנמוכות - היחס הנכון לתופעה
מה צריכה להיות הגישה המיטבית של ההורים למצב?
האם לשלוח את הילדים למסגרות על אף החששות?
האם נגיע למסקנה כי החזרה למסגרות בגילאים האלו הייתה טעות?
בהנחה שהמצב ימשיך - האם הלימוד בכיתות הנמוכות צריך להשתנות?
הלימוד בכיתות הנמוכות נועד בחלקו להרגיל אותם לחיי בית הספר, להתנהגות בכיתה וליסודות ההשכלה. מה השינוי הרצוי להתרחש, לנוכח המצב החדש?
האם מראש לשים דגש על יצירת הרגשה של קבוצה ביניהם, שתעזור להם בעתיד בלימוד מרחוק?
האם צריך ללמד את הילדים לימוד עצמי, כדי שיסתגלו בעתיד ללימוד וירטואלי?
מה הם התכנים הרצויים ללמידה בגני הילדים?
השפעת הניתוק החברתי בכתות הגבוהות
האם הניתוק החברתי יפגע בילדים?
בלמידה מרחוק הילדים מאבדים את האפשרויות לשהות משותפת חסרת תכלית, כמו הפסקות, שבהן נוצרת קירבה. הם יהיו צמודים למחשב וייפגשו רק עם חבריהם לקפסולות. איך כל זה ישפיע עליהם, ומי דווקא מרוצה מהסידור?
"הגיל הרך הינו שלב קריטי בהתפתחות מיומנויות רגשיות וחברתיות. זהו שלב שבו הילד אמור להשיג אבני דרך התפתחותיות בוויסות עצמי, עצמאות, אוטונומיה, חיברות, יוזמה ויצירתיות. היעדר מסגרות חברתיות קבועות פוגע בהשגת היעדים הללו. "בנוסף לכך, מחקרים מוכיחים כי היעדר מיומנויות רגשיות וחברתיות בגיל הרך יש השלכות שליליות ארוכות טווח על תחומי חיים שונים, כגון השפעה על הישגים בלימודים, בעיות התנהגות, שימוש בחומרים מסוכנים וכן על תעסוקה ורווחה נפשית. בגילאים מאוחרים יותר, גיל חטיבה ותיכון, החיסרון הוא ניתוק מחברים והעצמת הבדידות בתקופה רגישה של גיבוש זהות ובניית דימוי עצמי".
למצב הזה עלולות להיות השלכות שליליות נוספות: "ילדים רגילים לדבר, לרוץ, לשחק, לריב, לנהל קשרים חברתיים בגן, בכיתה ובבית הספר", מסבירה ד"ר אלוני. "הלמידה המקוונת מותירה ילדים מנותקים בביתם. בכיתות היסודי, הילדים תלויים בהוריהם לצורך למידה מרחוק ויצירת אינטראקציה חברתית. "טווח המשחק האפשרי עבור ילדים צעירים מאוד מצומצם ומוגבל. לעומת זאת, עבור תלמידים בחטיבות ביניים ובתיכון נראה שההשלכות פחות חמורות, מאחר שהם יכולים ליצור קשר באמצעות פלטפורמות חברתיות כמו האינסטגרם, טיקטוק ועוד, וכן ליזום בעצמם מפגשים עם חברים".
https://www.ynet.co.il/health/article/BJjSN411Qv
על פי הדוח של העמותה, במהלך החודשים מרץ עד מאי כ-5% מבני הנוער שפנו לעמותה דיווחו על ניסיון אובדני, 29% סיפרו שסבלו מבדידות (פי 2.25 מבשנה שעברה) ו-43% אמרו שחוו דיכאון, חרדה ומשברים נפשיים (פי 4 מבשנה שעברה). לפי העמותה, 15% מהפונים סיפרו שהשתמשו בסמים במהלך התקופה האחרונה ו-23% סיפרו שצרכו אלכוהול (עלייה של 13% מבשנה שעברה).
https://www.mako.co.il/news-israel/2020_q3/Article-3be4015d59e1371027.htm
כלפי כל אדם, החברה היא הגורם המשפיע ביותר. האדם הוא יצור חברתי. והנה הקורונה מבודדת אותנו. מה המשמעות של זה?
עבור כל אדם, הניתוק החברתי קשה, אך עבור ילדים זהו זמן הלמידה הכי חשוב. מה הן ההשלכות, העשויות להיות עקב הניתוק החברתי עבורם?
כיצד המסגרת החברתית תורמת לילד ומדוע הוא זקוק לה?
איך הריחוק החברתי ישפיע על הנוער שלנו?
מה יהיו ההשלכות של שימוש במסך כאמצעי לקשרים חברתיים?
בגילאים הצעירים, הקירבה הפיזית של ילדים עם בני גילם חשובה מאוד לתהליכי החיברות שלהם, אותם הם מטמיעים לכל חייהם. האם אנחנו צפויים לראות שיבוש בדרך שבה ילדים יבינו קשרים חברתיים?
האם המיומנויות החברתיות של הילדים יפגעו?
פגיעות אלה בכישורי האמפתיה והתקשורת עקב החשיפה המרובה לעולם הווירטואלי עשויות להוביל לפגיעה ביכולת רחבה הרבה יותר – המנטליזציה (Gabbiadini,2016 Alessandro, et al).
מנטליזציה היא היכולת להבין את ה-mind של העצמי ושל האחר, או במילים אחרות, להכיר בעובדה שלזולת יש תודעה אחרת מזו של העצמי, ולהבין מה האחר עשוי לחשוב ולהרגיש. מנטליזציה היא יכולת המתפתחת לרוב בילדות באופן הדרגתי, ומתקיימת כחלק מתהליך ההתקשרות עם דמויות מטפלות בינקות, אשר משיימות עבור התינוק את רגשותיהן ואת רגשותיו, ומעניקות לאלה משמעות. כך למשל, אסביר לילד כי "אני מבינה שאתה עצוב כי נשבר המשחק". כך, מזהה הדמות המטפלת את הבעת הפנים של הילד ואת התסכול שבהתנהגותו, ממקמת את אלה בתוך הקשר ויוצרת עבורו את החיבור בין השניים. תקשורת זו מפתחת את היכולת לזהות מצבים רגשיים של העצמי ושל הזולת מתוך הבעות פנים, אינטונציה ותוכן, ולהבין אותם בתוך הקשר חברתי.
איזה שינוי קורה כעת לילדים ובני הנוער? האם הם מתפתחים באופן שונה ביחס למצב הריחוק הפיזי?
האם מדובר בעיוות התפתחותי או אבולוציה?
מה הילדים ובני הנוער יאבדו ומה הם ירוויחו מהמצב החדש?
האם יתפתחו בילדים חושים חברתיים חדשים, או שהם יאבדו את שארית היכולת החברתית שלהם?
הנוער עסוק ברשתות ובאפליקציות חברתיות למיניהן, האם הם מאבדים את היכולות הבסיסיות, לקשרים חברתיים רגשיים בריאים?
האם אפשר להפיק מהניתוק החברתי תועלת חיובית?
מדוע אנו חייבים קירבה פיזית כדי להרגיש קרובים?
האם יתכן מצב, שהקשר בין קירבה פיזית לקירבה רגשית יתנתק?
האם הקירבה הפיזית תאבד מחשיבותה או אולי תהיה מוערכת יותר, בגלל המצב?
"התרבות הישראלית היא תרבות חברית וקהילתית, שינוי מסגרת הלימודים מערער את המסגרות הקיימות ואת תחושת הביטחון החברתי", מסבירה ד"ר דליה אלוני, פסיכולוגית חינוכית, מרצה, חוקרת באקדמיה ויזמית בחינוך.
https://www.ynet.co.il/health/article/BJjSN411Qv
האם השינויים החברתיים בילדים ובני נוער ישפיעו על אופי החברה?
כיצד תבוא לידי ביטוי, השונות בהתנהגות החברתית בקרב נוער זה, שחווה ניתוק חברתי פיזי?
פיצוי על הניתוק החברתי
"אולם הגעת נגיף הקורונה שיבשה את כל זה", מסבירה פרופ' שרה-ג'יין בלקמורה, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת קיימברידג'. לדבריה, "כתוצאה מההשפעה של המגיפה, לצעירים רבים ברחבי העולם יש כיום באופן משמעותי פחות הזדמנויות ליצור קשר פנים אל פנים עם בני גילם, בתקופה בחייהם בה זה קריטי להתפתחותם". היא הוסיפה כי גם אם אמצעי הריחוק החברתי הם זמניים, מספר חודשים מייצגים חלק גדול מחייו של נער צעיר. "אנו קוראים לקובעי המדיניות לתת את הדעת בדחיפות לרווחתם של צעירים בזמן זה", הוסיפה.
https://healthy.walla.co.il/item/3367087
הזמן המועט, בו ייפגש הנוער בביה"ס, מוקדש רובו ככולו ללימודים. מה הם התחומים הרצויים לשימת דגש בזמן זה?
נוער זקוק, אוהב וצריך את הקשר הפיזי. איך עלינו להתייחס לכך בתקופה זו?
מה ניתן להמליץ להורים?
האם קשרים בתוך המשפחה יכולים להחליף את הקשרים החברתיים של הילדים והנוער?
איזו המלצה ניתן לתת לבן נוער שיושב בבית, שמבקש להיות עם חבריו?
האם מדובר במצב זמני של ריחוק פיזי או שצריך להיערך לשינוי קבוע?
על מה לשים דגש, כשמנסים לקרב בין ילדים בצורה וירטואלית? איך יוצרים תחושה של קירבה בצורה וירטואלית?
האם קירבה וירטואלית היא אשליה או צורת יחסים חדשה?
כיצד אפשר להשתמש בלימוד וירטואלי, כדי ללמד ילדים ונוער על יחסים טובים בין אנשים?
איך לספק סביבה חיובית, חברתית ולימודית דרך מחשב?
האם הלמידה הוירטואלית, תמגר תופעות חברתיות שליליות, כמו חרם ובריונות?
מה ימנע התעצמות תופעות חברתיות שליליות במרחב וירטואלי?
האם ניתן יהיה לגדל ילדים, שיהיו אנשים בריאים רגשית, חברתית דרך קשרים וירטואליים?