משברים כלכליים, איומים אקולוגיים, שינויים טכנולוגיים, איך כל אלה ישפיעו על הקשר בין בני אדם, על התנהלות של מדינות, ובכלל על תפיסת המציאות? קווים לדמותו של העולם של מחר.
אין ספק שההתפתחות הטכנולוגית שינתה את פני האנושות. היא קירבה בינינו, עשתה אותנו דומים, כלולים זה בתוך זה.
בהדרגה, נוצרה תרבות בינלאומית המקובלת כיום בכל מקום בעולם. באמריקה, באירופה, באסיה – אותם בתי מלון תיירותיים; רשתות ענק כיסו את העולם, ובאוניברסיטאות לומדים נושאים דומים. בערוצי החדשות אותן ידיעות בינלאומיות. ארגונים וחברות פרסו סניפים בכל רחבי היבשות.
העולם נעשה "עגול" – האנושות הפכה לחברה אינטגרלית מקושרת אחת. בחברה כזו, אם בחלק אחד של העולם מתרחש שינוי כלשהו, כל המערכת השלמה מושפעת מכך. כך לדוגמה, אם פירמה בינלאומית גדולה קורסת, הסניפים שלה במדינות שונות נסגרים, תגובות שרשרת נוספות מתעוררות, ואנשים רבים ברחבי העולם סובלים. כך אנחנו מגלים שכולנו מקושרים ותלויים זה בזה.
במבט קדימה, מומחים צופים שככל שהטכנולוגיה תתפתח, ייפלטו עוד ועוד אנשים משוק העבודה. בנוסף, המשבר האקולוגי יביא לכך שנהיה מוכרחים לצמצם את התעשייה והצריכה המיותרות.
מציאות כזו תשים מיליארדי אנשים במצב של חוסר יכולת להתפרנס. זה יחייב אותנו לשנות את המודל הכלכלי-חברתי ולדאוג למחסורו של כל אדם וכל משפחה ברחבי העולם: לבית, לביגוד, למזון, למים, לחשמל, לגז, ולכל יתר האמצעים שלהם זקוק אדם כדי לחיות חיים נורמליים. התעסוקה העיקרית של המאה ה-21 תתמקד בהקמת מערכות וארגונים גלובליים שיבצעו זאת, ו"שירות" תהיה מילת המפתח.
במקביל לאספקת צורכי קיום לכל אדם, יהיה עלינו להשקיע את כוחנו בעיצוב מחדש של החינוך והתרבות. יהיה צורך לבנות סביבה טובה כלל-עולמית, בעלת כלי תקשורת משודרגים. תפקידם של אלה יהיה לחבר בינינו, במקום להפריד, וליצור אווירה חברתית-חינוכית שתקדם כל פרט לקשר טוב עם סביבתו.
ובאשר לתעסוקה. כל בר דעת מבין שאם אדם ישב בבית בחוסר מעש, תהיה לנו בעיה גדולה. לכן נצטרך להקים מוסדות כמו אוניברסיטאות שיספקו לכל אדם מסלול ומסגרת להתפתחות. ההשתתפות במסגרות הללו במשך היום תהיה תנאי חובה כדי לקבל את צרכי הקיום מהמדינה, והמסלולים השונים יכללו גם מספר שעות של עבודה במה שדרוש למדינה.
הלימוד יהיה חווייתי, בקבוצות קטנות, שיהוו מעין מיני-חברה. מטרת הלימוד תהיה לפתח תפיסת עולם חדשה, אינטגרלית, רחבה, מתקדמת יותר מהתפיסה האגואיסטית, הטבעית, הצרה.
בהדרגה, ולפי השיטה האינטגרלית שמציעה מתודה שלמה, תתפתח בכל אדם הרגשה שהוא חלק ממערכת אחת גדולה, שבה כל הפרטים מתחברים זה לזה בצורה מאוזנת ובהדדיות משלימה. החיבור האינטגרלי שייווצר בקבוצה ייתן לכל המשתתפים בה אופק חדש להתפתחות, אתגרים, משמעות גדולה וסיפוק לנשמה. יחד הם יבנו פרויקטים שיקדמו את החיבור בין בני אדם, בכל תחום שקרוב לליבם. תקשורת, מדיה, אומנות, תרבות, חינוך, קהילה, סביבה, וכן הלאה.
במבט כולל, תהיה זו עבודה משותפת בבנייה של אנושות חדשה ואדם חדש. אדם אינטגרלי, מחובר, שמוצא את הסיפוק שלו בהתקשרות עמוקה עם כולם, ולא בדריכה על ראשם בדרך לפסגה. זה יביא את המין האנושי לדרגה האבולוציונית הבאה, כמנגנון מחובר, שהקשר האינטגרלי בין חלקיו מתאים לאינטגרליות שבכל הבריאה.
ומילה אחרונה על תזמון. כל שתיארנו פה יקרה, במוקדם או במאוחר, כי הכוחות האבולוציוניים דוחפים לאינטגרציה. כל השאלה היא כמה מכות נצטרך עוד לספוג, כמה סבל וייסורים נצטרך עוד לחוות, עד שנקלוט שמצד הטבע כולנו אחד. יוצא שאחרי המהפכה התעשייתית והמהפכה הדיגיטלית, הבאה בתור היא מהפכה תפיסתית, חברתית, אינטגרלית.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 121 – bit.ly/3Mc2cDb