חומר רקע לשיחה "חיים חדשים", מס' 139
תקשורת ובעלי השפעה
מטרות:
הבנת הקשרים תקשורת-הון-שלטון.
ההבדלים בין הדרך שבה משפיעים עלינו כפרט וכחברה בעלי ההשפעה, לדרך שבה אותם בעלי השפעה יכולים להשפיע על מנת לקדם את הפרט והחברה לתקשורת טובה בנינו. (כל זאת לפי הכלל:" לא משנים תכונה, עושים בה רק שימוש נכון")
"בעלי ההשפעה" ישארו כאלה, השאלה היא איך להשפיע נכון ולכוון זאת לטובת החברה?
לברר את מידת ההשפעה של בעלי ההון על תרבות הצריכה
להבין את מגמת השינוי המתרחשת בתקופה האחרונה בהתחזקות כוחו של ההמון ולאן זה מתקדם
להבין את הקשר בין כלי התקשורת הדומיננטי לצורת השליטה (אינטרנט התחזק->שליטת ההמון התחזקה)
מה קורה לשליטה בתקשורת שלמה? האם משתחררים משליטה כלשהי? אם לא מי אמור לשלוט?
פתיחה:
קשרי הון-שלטון הם קשרים עסקיים בין אנשי עסקים ובין פוליטיקאים, במסגרתם פוליטיקאים עושים שימוש בשררת השלטון כדי להטיב עם אנשי העסקים בתמורה לטובת הנאה מסוימת. קשרים אלו מתווכים פעמים רבות על ידי שדלנים או עורכי דין הנשכרים לצורך זה. רבים רואים בקשרים אלה שחיתות שלטונית.
הביטוי הון-שלטון הפך כבר לכה שגור בשפתנו עד כי נדמה לעתים כי שני מרכיביו – ההון והשלטון - ירדו יחדיו לעולם, ואי אפשר עוד להפריד ביניהם, חרף הביקורת והדיונים המלומדים המטיפים לכך. כה דומיננטי ה'הון-שלטון' הזה, עד כי מאפיל הוא על אחיו הצעיר אך המפותח ומורכב ממנו – ההון-פוליטיקה-ותקשורת. מורכב אמרנו, כי קשרים רבים ומעניינים יכולים להתפתח בין כל שתיים מצלעות המשולש, וגם בין כל שלושה המרכיבים של משוואה זו.
זרימת התוכנית:
הטעיה צרכנית
כוח ההמון ומהפכות בעידן החדש
שאלות פתיחה:
כיצד תקשורת-הון-שלטון מעצבת את דעתו ואת תפיסת עולמו של הציבור?
איך מחזירים את האמון של הציבור לעולם התקשורת?
האם רשת הקשרים תקשורת - הון - שלטון, קיימים על פי הגישה האינטגראלית? אם כן, כיצד פועלים? אם לא, כיצד רשת קשרים זו תראה?
האם רשת הקשרים האלו יכולים להפוך לטובת החברה?
תרבות הצריכה הוא מושג המשמש מבקרים חברתיים שונים לתיאור התנהגות צרכנית אופיינית, בעיקר בעולם המערבי. תרבות הצריכה אינה רק תיאור של תרבות צריכה במקום מסוים אלא מושג ביקורתי המשלב בתוכו ביקורת על האידאולוגיה והפרקטיקה של הקפיטליזם ועל התנהגות הסקטור התאגידי. טענה זו הינה חלק מניתוח חברתי המצביע על כך שתרבות הצריכה של ימינו מנותבת על ידי תאגידים גדולים לצריכה אישית מוגזמת ועיוורת. כמו כן, הביקורת מצביעה על כך שהכלי העיקרי בידי אותם תאגידים לשינוי התודעה הצרכנית הוא פרסום המביא ליצירת ביקוש מלאכותי.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94
איזה השפעה היינו רוצים לקבל מבעלי ההון והתאגידים הגדולים? איך אפשר לעורר אותם להשפעה כזו?
איך אפשר לעצור את הגלגל שבכל הזדמנות ממשיך לעורר לצריכה מוגזמת המשכנעת ששם נמצא האושר?
חברות קפיטליסטיות נוטות להיות חברות בעלות הטיה צרכנית חזקה.
הייצור ההמוני, בין אם של מוצרי תרבות ובין אם של מוצרי צריכה, אינו משקף את רצונו האמיתי של הציבור הרחב, אלא את רצונם של היצרנים למכור את המוצרים. באמצעות פרסום מתוחכם, נטען, גורמים היצרנים לצרכנים לרצות מוצרים שאין להם צורך או רצון אמיתי בהם ולמעשה "מייצרים" בו זמנית גם את הצורך בצריכה וגם את המוצרים לצריכה, כאשר הם מציגים את הצריכה כסמן מעמד וכדבר לעצמו, מנותק מצורך אמיתי במוצר.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A4%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%9D
שימוש בתקציבי הפרסום הגדולים של החברות שבשליטתם כדי "לחנך" את כלי התקשורת הניזונים מתקציבים אלה. חלק משמעותי מתקציב כלי התקשורת הוא הכנסות ממודעות פרסומת, ועל ידי רמיזות קלות יכולים בעלי העיתון או העורכים להבין איזה כתבות אסור להם לפרסם, ובאיזה טון כדאי לנקוט. הדבר יכול להתייחס למדיניות כלכלית, למידע על עסקים מסויימים או לגבי פוליטיקאים שהם "בעלי ברית" או "אתרוגים".
רכישת אחזקות בכלי תקשורת או שליטה ישירה בחברות תקשורת. כמו כן מפעילים בעלי ההון לחצים על פוליטקאים ופקידים ברשויות הפיקוח על התקשורת לשם מינוי אנשים שנוחים להם.
הכנת תכנים לעיתונות - העיתונים ניזונים במידה רבה ובאופן גובר והולך על ידי קומינקטים של משרדי יחסי ציבור של החברות ושל משרדי ממשלה, והכתבים הצעירים מגוייסים לאחר מספר שנים בעיתונות למשרדי יחסי הציבור האלה, כשהם עובדים עם עמיתיהם לשעבר. לכתבים בעיתונות יש אינטרס לשתף פעולה עם משרדים אלה ולעבוד בעתיד בהם או לעיתים נדירות בעסקים עצמם עליהם הם מדווחים.
מנגנון נוסף הוא גיוס של אנשי תקשורת בכירים להובלת קמפיינים פרסומאים עבור חברות גדולות (כמו לדוגמה יאיר לפיד עבור בנק הפועלים), דבר זה מהווה תמריץ עבור העיתונאים שלא לפגוע בחברות אלה.
מהן הסכנות של השילוב הון שלטון? עד כמה הציבור מודע להן ומה הכלים שיש לנו בכדי לשלוט או למדר שליטה זו?
היום הציבור חש חוסר אונים, בעבר אולי לא היינו מודעים כמה שהכל "מכור". איך אפשר יהיה לנתב את כל המרמור של הציבור לצד הפחד והרצון לשליטה של בעלי ההון בלי שזה יצא מכלל שליטה?
איך ניתן להשיב את האמון של הציבור למערכת התקשורת?
הוועדה לבחינת יחסי הון-שלטון הינה ועדה מיוחדת שמונתה על ידי מבקר המדינה, ותפקידה לבחון את הקשרים הבעייתים בין הון ושלטון. בישראל התגלה קשר משחית בין הון לשלטון, שמהווה סכנה ממשית לשלטון בישראל.
שורה של סכנות הנשקפות למשטר הדמוקרטי מריכוז השליטה באמצעי תקשורת בתחומי חדשות ואקטואליה: נבחרי ציבור עלולים להימנע מלבקר את אמצעי התקשורת ואת בעליהם מחשש שתיחסם דרכם להתבטא באופן חופשי בפני הציבור הרחב; אמצעי התקשורת שלבעליהם אינטרסים נוספים עלולים לפעול בסיקוריהם ובביקורתם על פי אינטרסים אלה ולא באורח אובייקיטיבי; עיתונאים ואמצעי תקשורת עלולים לחשוש מלדון בעניניהם של בעלי השליטה באמצעי התקשורת מחשש שיבולע להם; בעלי סמכויות שלטוניות ואנשי תקשורת עלולים לפתח יחסי 'תן וקח' זה עם זה, תחת יחסי ביקורת ענינית מצד אחד ובקרה מצד שני. כל אלה עלולים להביא לצמצום מגוון הדעות בציבור.
http://www.bashaar.org.il/PrintNews.asp?id=159
האם העם יכול להשפיע על רשת הקשר הון שלטון?
כוח ההמון והמהפכות בעידן החדש
נדמה כי כולם מסכימים שמשהו השתנה ב-2011, שנה בה עקף האינטרנט את כל התחזיות בהשפעתו על הדמוקרטיה בישראל ובעולם. דוגמאות יש למכביר: המחאה החברתית נגד יוקר המחיה בישראל, שצמחה מקבוצה בפייסבוק; התנועת "לכבוש את וול סטריט" בארה"ב שצברה תאוצה באינטרנט ונלחמת נגד האי שוויון והשחיתות; מחאת האוהלים נגד מחירי הדיור שצמחה ברשתות חברתיות בספרד; והתארגנויות שצמחו במרחב המקוון במסגרת מה שמכונה "האביב הערבי", שהוביל למהפכות אזרחיות נגד הממשלות והשליטים בתוניסיה, במצרים, בתימן ובלוב ועוד ממשיכות לקרות.
http://www.themarker.com/technation/1.1630897
אנחנו רואים שככל שהתקשורת הוירטואלית התפתחה (אינטרנט) שליטת ההמון התחזקה לעומת הממשלות שמרגישות חסרות אונים. מהי המגמה הזו? האם כלי התקשורת משפיעים על צורת השליטה ?
איך מתבטא חוסר האונים של ממשלות לנוכח התאגדות ההמון שמבין לראשונה שיש לו כוח?
"אמנון התחיל לפעול באינטרנט ביום הראשון למחאה", הוא מספר. "הוא הקים ערוץ ביוטיוב לסרטונים, פתח מייל למחאה, חשבון פליקר לתמונות וחשבון טוויטר. הוא טילפן אלי וביקש שאתחיל לעבוד על אתר. ביום שבת התיישבנו והתחלנו לאפיין אותו. מה אנחנו רוצים שיהיה בו, ומה מעניין אותנו". דפני, לאחר ניסיון רב עם אנשים שהביעו נכונות להשתתף באתר אבל לא הובילו את המהלך לביצוע, רתם את כץ לפרויקט - ולאחר 72 שעות האתר היה באוויר."
http://technation.themarker.com/digital/1.1769754
ההתקוממות העממית במצרים השיגה הישג חסר תקדים: הנשיא חוסני מובארק הודח, הסדר השלטוני שהתבסס במשך עשרות שנים עומד בפני שינוי יסודי.
את התקוממות החברה האזרחית המצרית לא יזמה קבוצה אחת, ובראשה לא עמדו מנהיג או הנהגה מוסכמים. יש שמצאו בכך נקודת תורפה. לדעתי, דווקא העדרה של 'כתובת' אחת בשלב הקריטי של העימות הקשה בחוצות הערים, חיזק את מחנה המפגינים ואִפשר לסקטורים שונים להזדהות עם יעדיו ולהצטרף למחאה. אין ספק, את נס ההתקוממות הניפו בני ובנות הדור הצעיר. את אמצעי המדיה החדשה הם השכילו לרתום למאבקם בדרכים שונות. רשתות חברתיות באינטרנט, אימייל, בלוגים, מסרונים ומצלמות בטלפונים ניידים שימשו לא רק ליצירת קשר חיוני וגיוס פעילים ואוהדים, אלא גם כמסגרת לגיבוש סולידאריות בעידן האינטרנט.
http://kedma.co.il/block/archives/1249
המשולש תקשורת-הון-שלטון כבר אינו מכשיר שבעזרתו "בעלי ההשפעה" שולטים בהמונים , העם איבד את האמון במערכות התקשורת ובבעלי ההשפעה, מה בעלי ההשפעה צריכים לעשות בכדי "להחזיר" לידיהם את האמון והפופולאריות בעם ?
יותר ויותר אנשים עוברים לקבל את המידע שלהם על הנעשה בעולם דרך ערוצי החדשות האלטרנטיביים דוגמת אתר 'אמת אחרת'.
הם הבינו שכאשר ערוץ חדשות, עיתון או ערוץ טלוויזיה נשלטים על ידי טייקונים הקשורים בחבל טבור לפוליטיקאים, הידיעות שיופיעו באותו ערוץ או עיתון יהיו בהכרח מוטים ולעתים קרובות אף מצונזרים מכל ידיעה שעלולה לפגוע בקשריהם העסקיים.http://www.emetaheret.org.il/2012/11/01/%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%91%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%AA%D7%A7/
האם העובדה שהתקדמות הטכנולוגיה מאפשרת היום כמעט לכל אחד לצלם, לשלוח ולהעלות לאינטרנט אינספור אייטמים תקשורתיים תמשיך ותקדם את כוחו של ההמון מול אמצעי התקשורת הותיקים?
האם זו התחלה של תקשורת אנושית אינטגרלית הזורמת מכל מקום וזמינה בכל זמן?
השילוש הלא קדוש
בשנה שעברה התמודדה תנועת המחאה עם הקשר הסימביוטי בין ההון לשלטון. השנה נסגר המעגל, והמחאה מתמודדת עם השילוש שהופיע ברבים מהשלטים כבר בקיץ שעבר: הון-שלטון-עיתון.
כך, לדוגמה, הגולשים מפיצים בהמוניהם תמונות של שוטרים מכים, גוררים ומאיימים על מפגינים. באמצעות טלפונים סלולריים המצוידים במצלמות וידיאו חזקות ואיכותיות הם מתעדים אירועים צדדיים שבהם מומחשת האלימות המופנית נגדם. הם משתמשים בהודעות טוויטר המועברות במהירות בין אלפי אנשים כדי לדווח על אירועים מתגלגלים ואפילו על צורך בעורך-דין זריז שיתייצב בתחנת משטרה כדי לסייע לעצורים.
http://www.the7eye.org.il/DailyColumn/Pages/240612_Unholy_trinity.aspx
איך ינהגו בעלי ההשפעה בתקשורת השלמה ?
האם ימשיכו להיות בעלי השפעה ?
איזה צורת שליטה/ השפעה זו תהיה?
למה ישתלם לבעלי ההשפעה לשנות את הכוון לטובת הזולת והקהילה ?
האם לבעלי ההשפעה יש תפקיד בעיצוב דעת הקהל בגישה החדשה?
אילו הייתי אני הבעלים של חברת תקשורת מובילה, מה היית ממליץ לי לעשות? מה היא הגישה הנכונה שהיה עלי לנקוט בזמנים אילו?
מספר גדל והולך של חברות גילו בשנים האחרונות את אחת הדרכים היעילות ביותר לקרב אליהן את הציבור ולצמצם את רמת העוינות כלפיהן החזרת חלק מרווחיהן לקהילה. המודעות של חברות ציבוריות לנושא העשייה למען הקהילה
http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/276/636.html
אילי ההון וכוכבי הקולנוע מצטרפים לתרומות לשיקום המזרח לאחר סופת הצונאמי.
שחקן הקולנוע ג'קי צ'אן תרם 64,282 דולר ליוניצף; בתו של מלך תאילנד פנתה לאנשים רבים וביקשה שיגיעו למרכזים לתרומות דם
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-60960-00.html
בתוך הדאגה ההולכת וגוברת המתפשטת על אזור רחב יותר אף מהאזור שנפגע מהצונאמי, כולם, מנהגי מוניות ועד כוכבי קולנוע ואילי הון מנסים לעשות הכל כדי לתת כל מה שביכולתם כדי לסייע למיליוני הניצולים.
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-60960-00.html?tag=05-51-46&au=True
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3589771,00.html