חיים חדשים

שיחה 1220

ליל הסגר: מה נשתנה הלילה הזה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 02.04.20 - אחרי עריכה

אורן: היום נשוחח עם הרב לייטמן על תקופת הקורונה בפסח. הרב לייטמן, בדרך כלל כשחג הפסח מתקרב, ליל הסדר בעיקר, יש איזו הרגשת חג כללית בכל הארץ, אצל כל בני האדם, אצל כל המשפחות, ולא חשוב מי אתה ומה אתה, יש כאילו באוויר איזה ענן כזה של חג. ואם אני בודק איזה ענן מתקרב אלינו עכשיו, אז הוא ענן של בדיקות, ענן של עצב, ענן של מסוגרות בתוך הבתים. איך אנשים אומרים? "זה לא ליל הסדר, זה ליל הסגר". מה העניין הזה של הבדידות שנפל עלינו? אתה יודע, פסח זה אולי החג הכי שמח בשנה, כולם מתכנסים ביחד, כל המשפחה המורחבת, ופתאום בדידות.

איך מצאנו את עצמנו במצב כזה של בדידות דווקא לקראת פסח?

אנחנו בנינו את זה ככה. אנחנו עשינו את זה, פשוט מאוד. אלא שמתגלה איזו סיבה, זה גילוי שמראה לנו עד כמה אנחנו נפרדים, עד כמה אנחנו לא עם אחד, עד כמה אנחנו לא יושבים יחד בשולחן אחד, עד כמה אנחנו לא רוצים לצאת ממצרים הנוכחי, וכולי. זה גילוי האמת.

אורן: מה זאת אומרת, אמת? אם תשאל, אם תעשה סקר בארץ אני בטוח שרוב האנשים היו שמחים לעשות פסח כרגיל, עם המשפחה המורחבת, ולא לשבת קבורים בבית בין ארבעת הקירות שלהם, שאסור להם לצאת ויתחברו בזום לעשות ליל הסדר עם אבא, אימא, סבא, סבתא, הרי זו הזיה. אנחנו לא רוצים את זה, אז למה זה קורה?

אתם לא רוצים? אתם בניתם את המצב הזה ועכשיו הוא מתגלה כאמת.

אורן: מי בנה? לא הבנתי.

אתם.

אורן: מי זה "אתם"?

עם ישראל.

אורן: תשאל אותי לדוגמה, כאדם מישראל, האם אני רוצה בליל הסדר להיות עם כל המשפחה.

לא, זה לא ליל הסדר. זה בכלל כל המבנה של העם שלנו, שהוא לא מחובר, שלא יוצא ממצרים, אין לו מה לחגוג. הוא צריך לחשוב למה הוא נמצא במצב כזה. אנחנו יצאנו ממצרים, מהרצון האגואיסטי שלנו? אנחנו נעשינו היום עם אחד, "היום נעשיתם לעם", אתה רואה איפה זה?

זה שאתה תשב עכשיו עם הסבתא במקום זה שאתה יושב לבד, אתה חושב שזה ההבדל בין הפסח האמיתי לבין הפסח שיש לך היום? היום יש לך דווקא פסח יותר אמיתי, כי הוא מראה לך עד כמה אתה לא יחד עם כל המשפחה, עם כל העם שלך.

אורן: אתה אומר דברים עמוקים, לא בטוח שהבנתי את הכול. אתה אומר, "העניין זה בכלל לא ליל הסדר, אלא העניין הוא איך אנחנו כל השנה. והעניין הוא לא בתוך המשפחה, איך אתה מתייחס להורים שלך, לסבא ולסבתא, אלא אתה מסתכל על זה הרבה יותר רחב, על החברה הישראלית בכלל". אתה אומר, "כל השנה אנחנו לא מתנהגים אחד לשני כאילו שאנחנו עם אחד מחובר, לכן עכשיו, גם בליל הסדר קיבלנו תמונת מראה שכל אחד יושב לבד בבית שלו". זה מה שאתה אומר?

כן. כי אנחנו הגענו למצב שכבר לא מספיק לנו לשבת עם סבא וסבתא ולחגוג איזה חג שלפני שלושת אלפים וחמש מאות שנה אנחנו עברנו את התקופה הזאת של יציאת מצרים, זה אלף ומשהו שנה לפני הספירה, אז מספיק, כן.

אורן: מה זאת אומרת, מספיק. אז מה צריך לחגוג השנה?

הגיע הזמן להבין שאנחנו לא יוצאי מצרים. יציאת מצרים זו יציאה מהאגו שלנו, זה מצב שאנחנו באמת נעשים מאוחדים כעם, כאיש אחד בלב אחד, שמקבלים את התורה, הכוח שמחבר אותנו, כוח שממש מתגלה בינינו וקושר אותנו יחד כעם, "עם ישראל" המיוחד. אין דבר כזה. אז בא סימן מיוחד, אנחנו קוראים לו "וירוס קורונה", והוא מסביר לנו איפה אנחנו נמצאים. שאנחנו לא עם אחד ואנחנו לא יצאנו ממצרים, שאנחנו חיים בתוך האגו הגדול המוגבר, עוד יותר גדול מכל האנושות, מכל באי העולם, שאנחנו ממש מצליחים בזה יותר מכל העולם, בשימוש באגו שלנו. ושמבחינת ישראל, אנחנו לא "ישראל", לא ישר א-ל, לא נמשכים לכוח השפעה, לאהבה הדדית, לחיבור בינינו.

ולכן שב לבד, בלי סבתא, ותחשוב "למה אני לבד, למה יש עלי סגר, למה אני חייב להיות במצב כזה? כדי להבין מי אני ומה אני".

אורן: למה אני לבד, למה יש עלי סגר? בגלל שיש קורונה ומסוכן לצאת מהבית.

מה היא רוצה לרמז לך, הקורונה הזאת? הווירוס הזה בא להסביר לך מי אתה, במקצת, הוא לא מגלה לך לגמרי את כל התמונה, כי אז היית בכלל מרגיש את עצמך שאתה קבור בעמקי האדמה. אלא הוא מסביר לך במקצת שאתה לא כל כך תואם למה ששייך לפסח, למה ששייך להיות יהודי שיוצא ממצרים. וזכר ליציאת מצרים? אין לך שום זכר לזה, שום קשר לזה, ולכן אתה יושב בבית, בטירה שלך, עם כל הקרובים שלך כמו לפני יציאת מצרים, ותחשוב מה צריכים לעשות כדי לצאת, שאתה נמצא ב"ליל יציאת מצרים", אבל עדיין לא ביציאה.

אורן: עשית הקבלה מדהימה, שעד עכשיו אני חושב עליה, אמרת לי "המצב שיש לנו בחברה הישראלית, זה שיש אגו כל כך גדול והשנה זה מאוד בולט, ממש שיתק את המדינה בכל הרמות".

זאת אומרת שאנחנו העלינו את "הפרעה" הזה, האגו זה פרעה, שאנחנו העלינו אותו על הגובה שאין יותר מזה, רק לזה אנחנו משתחווים.

אורן: וזאת הבעיה שלנו? זאת אומרת, זה שאנחנו עכשיו בליל הסדר נמצא את עצמנו בלי המשפחה, רק כל אחד בין ארבעת הקירות שלו, זה מצביע על בעיה כלל חברתית, לא במשפחה הספציפית שלי אלא בכלל בין אנשים כאן במדינה?

זה רמז לזה שאתה לבד, אין לך משפחה, המשפחה הגדולה, עם כל הקרובים, אתה ללא משפחה, ללא חברים, ללא קרובים בכלל, ללא העם שלך שאולי יש, או לא. אתה לבד. האגו שלך השאיר אותך כך, לבד במדבר.

אורן: האם המוטיב הזה, שדווקא בליל הסדר אנחנו הולכים להיות לבד, מבודדים, יש לו איזו הקבלה לסימבול הזה של חג הפסח, ואם כן מהו?

שאנחנו רוצים לצאת מלהיות לבד, להיות מקושרים זה עם זה "כאיש אחד בלב אחד". אנחנו רוצים להגיע להר סיני, שתתגלה שנאה בינינו, שהיא תתגלה, שהיא תהיה ברורה לנו יותר.

אורן: השנה התגלתה בישראל המון שנאה, בלי סוף שנאה.

זה עדיין כלום.

אורן: אתה אומר "מחכה לך שנאה עוד יותר גדולה"?.

ודאי.

אורן: חשבתי שהקורונה קצת תרגיע אותנו.

הקורונה לא באה להרגיע אותנו.

אורן: לא, את השנאה הכוונה. חשבתי שהיא תוריד קצת את הווליום.

למה? אנחנו לא נרצה לברוח אם היא תוריד. חס ושלום. אם זה לתיקון אז אנחנו צריכים להרגיש את השנאה בינינו בצורה הרבה יותר גדולה. הרבה יותר אמיתית. שתתגלה יותר. כי בפנים אנחנו שונאים זה את זה, שאין במציאות שנאה יותר גדולה מזה.

אורן: רק לוודא שאני מבין אותך נכון. אתה לא מדבר על שנאה בתוך המשפחה, אתה מדבר על שנאה בתוך העם?

בתוך העם ואפילו גם במשפחה.

אורן: טוב, לפעמים במצבים קשים. אבל יותר אני רואה את זה בתוך העם שאנשים ממש שונאים אחד את השני.

כן. אנחנו לא עם.

אורן: בליל הסדר אנחנו שרים, "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"? ואני רוצה לשנות קצת הפעם את השאלה. לא "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות"? אלא מה נשתנה ליל הסדר הזה מכל הליל סדר הקודמים שעשינו כל החיים? אז אני יודע לענות על זה. שאנחנו יושבים כל אחד לבד בבית שלו.

לא.

אורן: איך אתה תענה לי על זה?

ליל הסדר הזה משנה שאנחנו היום מכירים למה אנחנו נמצאים לבד בליל הסדר, והאם באמת זה ליל הסדר? והאם באמת אנחנו נמצאים מוכנים ליציאת מצרים?

אורן: למה אנחנו נמצאים לבד?

אנחנו עדיין לא מסוגלים לברוח ממצרים.

אורן: מה זה מצרים? זה סימבול למשהו?

זה האגו שלנו. שנאה הדדית, דחייה הדדית, תחרות זה לעומת זה. זה האגו שלנו. ולכן כך אנחנו צריכים לראות את עצמנו. פשוט, אין לנו ברירה. אנחנו חייבים לפתוח את זה, לראות את הדברים בצורה אמיתית. וזה המהות של ליל הסדר, לילה, אבל שבא בצורה מסודרת, מכין אותנו ליציאה מהאגו שלנו לארץ ישראל, ישר א-ל.

אורן: מה זה "ישר א-ל"?

ישר א-ל, זאת אומרת ישראל. זה ישר א-ל.

אורן: אל מי? ישר אל מי?

לכוח עליון, להשפעה, לאהבה. הבורא זה כוח האהבה.

אורן: אני זוכר בסיפור של מצרים משה המגמגם, תסלח לי על הביטוי, כל הזמן בא לפרעה ואומר לו "שלח את עמי.". "שלח את עמי", כי א-לוהים רוצה שהם יצאו לעבוד אותו במדבר. "שלח את עמי", שלח את עמי", "שלח את עמי". א-לוהים רוצה שנצא לעבוד אותו במדבר.

כן.

אורן: כשאתה אומר לי פה שהבורא זה כוח של אהבה, ואמרת לי שפרעה, זה הכוח של האגו והשנאה שבאמת השנה שיתקה את המדינה שלנו. לא היה כזה שיתוק מאז שאני זוכר את מדינת ישראל. הכול משותק כי אנשים באגו כל כך גדול לא יכולים להסתכל אחד אל השני בעיניים. בוא נדבר רגע על היציאה. אמרת, לעשות סדר, לצאת. לאן צריך לצאת מהמצב הזה ואיך בכלל זה אפשרי?

אבל אמרת עצמך עכשיו. שאנשים לא יכולים לצאת בגלל שהם מסתכלים בצורה אגואיסטית זה על זה.

אורן: עברנו שלוש מערכות בחירות בשנה. זה טרוף שלא היה כדוגמתו.

עזוב אותי מפוליטיקה. אני שואל על היחס בני אדם. מה אתה מכניס לי את הדברים האלה?

אורן: הפוליטיקה מכניסה המון שנאה.

רגע. אני לא רוצה לכיוון זה לדבר. זה בכלל מצבים של גנאי כזה שבעיני הם לא קיימים.

אורן: אז מתוך המצב הזה באה לנו הקורונה, אל תוך המצב הזה. אל תוך התסבוכת שהייתה פה במדינה בשנה האחרונה נפלה עלינו קורונה כמו הקפאה, כמו פריזר. "שבו בבית. אף אחד לא יוצא".

נגיד, גם תוצאה מכל המערכת העולמית.

אורן: בוא נתקדם רגע ליציאה. לסדר. סדר זה שמסדרים כאילו, את מה שיש מסדרים קצת אחרת.

לאן אתה יוצא?

אורן: זה מה שאני שואל אותך. לאן צריכים לצאת?

אז מה אתה שואל אותי על יציאה אם אתה לא יודע בשביל מה אתה יוצא? זה לא שאתה קונה כרטיס לחו"ל וטס.

אורן: היום אי אפשר לטוס לאף מקום. אתה משהו מהפרה היסטוריה מספר. היום אתה לא יוצא מהבית. איזה לטוס לחו"ל? אתה לא יוצא מהדלת.

כן.

אורן: לאן אנחנו צריכים לצאת בצורה הסימבולית הזאת שאתה מתאר, בתפיסה שלנו, ביחסים שלנו? לאן צריכים לצאת?

לאהבה בינינו. זה נקרא "יציאת מצרים". שאם אנחנו נמצאים במצרים, זה נקרא "תחת שליטת הפרעה", תחת שליטת האגו שלנו הכללי ששולט עלינו, ומעמיד כל אחד מול האחרים, נגד האחרים. אנחנו רוצים לצאת מהמצב הזה של שנאה, שנאת חינם, ואנחנו רוצים להתחיל להסתובב אחד לשני בפנים, עם הלב פתוח. ושזה יתגלה כאהבה כללית. שזה נקרא "יציאה ממצרים לארץ ישראל" המכוון ישר א-ל, לכוח האהבה שזה הא-לוהים.

אורן: חוץ מזה שיש לנו את ליל הסדר, פסח גם מכונה חג החירות.

חירות ממלאך המוות, מהאגו שלנו.

אורן: השנה שאנחנו חוגגים את פסח דווקא בצל הקורונה, במצב הקורונה, מה זה בשבילך חירות? בשביל הרבה אנשים חירות זה שנוכל סוף סוף לצאת מהבית. גם הרבה אנשים מקווים שכשייגמר החג, אפשר יהיה באמת לצאת קצת, לעבור לשלב הבא בתהליך ולצאת קצת מהבית קצת יותר. איך אתה מסתכל על המושג הזה של חירות כשכל אחד תקוע בבית שלו ואסור לצאת?

חירות, כמו שאמרת פעם. שאני יוצא למסעדה יפה, לטייל בחוף הים, לפארק. זה נקרא "חירות". "עם חופשי".

אורן: נכון. ובמה זה תלוי? כי עכשיו העם הוא לגמרי לא חופשי ואין שום חירות. אתה לא יכול לצאת.

עכשיו ווירוס הקורונה מראה לנו עד כמה שאנחנו לא חופשיים. עד כמה שאנחנו כלולים באגו שלנו. ואומר לנו הווירוס הזה "תשבו בבית. תהיו עצורים, כמו שאתם עצורים בתוך האגו שלכם, כך אתם עכשיו תהיו עצורים בתוך החיים הגשמיים שלכם".

אורן: תסביר לי טיפה, קצת יותר את המשפט האחרון.

הווירוס הזה מראה לנו תמונה אמיתית.

אורן: תמונה של מה?

עד כמה שאנחנו נכנעים תחת האגו שלנו. תחת הפרעה. עד כמה שאנחנו נמצאים בשליטת האגו שלנו.

אורן: מה אומרת לנו המילה "נכנעים"? "נכנעים לאגו שלנו"?

מה שאגו רוצה מאתנו הוא דורש ואנחנו מבצעים אותו בלי לשאול. אנחנו אפילו לא מודעים, שהאגו הזה הוא מחייב אותנו.

אורן: בסיפור של מצרים מדברים הרבה על עבדות. "עבדים היינו". העבדות הזו, מהי בעיניך? מהי עבדות?

נגיד, אני ראש ממשלה, או שראש משרד הבריאות. ואני רוצה שממחר העם יהיה סגור בצורה טוטאלית. אף אחד לא זז מעבר לדלת. ואני רוצה שככה זה יקרה בלי משטרה, בלי תירוצים. כי גם משטרה צריכה לצאת. היא צריכה גם לשבת. כולם צריכים לשבת בבית. כמה? נגיד שבועיים.

מה זה נקרא ש"אני שולט"? שאני אומר את זה, או אפילו לא אומר. שולח להם ישר ידיעה למוח והם עושים את זה. ואם אתה תשאל אותם "למה אתם עשיתם את זה"? או שקבלנו את זה הודעה בדואר, בטלפון, בטלוויזיה, או שהם יכולים להגיד שיש להם את זה ישר למוח. "אנחנו כך רצינו לעשות. הבנו שצריכים ככה לעשות". אז מה זה נקרא "שליט"? אני רוצה לשלוט על הרצונות שלהם, על המחשבות שלהם. זה נקרא ש"אני שליט". זה נקרא שהאגו שלנו שולט עלינו.

אורן: לא הבנתי, משרד הבריאות זה האגו? הוא רוצה לטובתנו.

זה לא חשוב. אלא חשוב איך עובר המסר. המסר של הקורונה צריך לעבור אלינו בצורה פשוטה, "אתם יושבים היום בבית בגלל שזה המצב האמיתי שלכם. כך אתם נמצאים תחת שליטת האגו שלכם".

אורן: אז העבדות היא למי? למי אנחנו עבדים לפי התפיסה שלך?

לאגו שלנו.

אורן: הבנתי עכשיו את הדוגמה. אם נניח מנכ"ל משרד הבריאות אומר "שבו בבית שבועיים כדי שאף אחד לא ידביק", וכך באמת היינו מקיימים את הפקודה הזאת כמו שאנחנו מקיימים את הפקודות של האגו שלנו, אז אולי היינו יכולים להבריא. זו היתה דוגמה לשליטה, לפקודה.

כן.

אורן: כך האגו שלנו נותן לנו כל הזמן פקודות ודורש מאתנו דברים.

כן.

אורן: תגדיר לי בדיוק את המונח אגו, הוא הכוכב המרכזי בסיפור, קראת לו "פרעה". מה זה אגו בדיוק, ואיזה פקודות הוא נותן לי ביום יום?

הרצון.

אורן: רצון למה? איזה רצון?

רצון למלאות את עצמי.

אורן: כלומר לעשות מה שבא לי? מה הכוונה "למלאות את עצמי"?

נגיד מה שבא לי.

אורן: ומה הבעיה עם זה?

שאני עושה את זה ללא קשר עם האחרים, אבל אני נמצא עם כל באי עולם, גם עם הדומם, עם הצומח, עם החי, ועם כל באי עולם, במערכת אחת אינטגראלית, ולכן אם אני עושה משהו רק בלהתחשב עם מה שבא לי, זה נקרא שאני עושה את זה בצורה "אגואיסטית", "עובד פרעה".

אם אני עושה פעולות כשאני מתקשר לכולם, האמת שהעיקר זה בני אדם, כי פחות מהם זה כבר יסתדר בעצמו, בדרגות דומם, צומח, חי, אבל אם אני מתחשב עם כל בני האדם שבעולם, אז נקרא שאני עובד בצורה נכונה כלפי הטבע, כלפי הא-לוהות, ואז הכול יוצא בצורה מצוינת, אף פעם אני לא אגיע לאיזה נזק.

אורן: אני רוצה לשאול עכשיו לגבי אליהו הנביא. בליל הסדר אנחנו תמיד אומרים "וכוס לאליהו הנביא". הבן שלי סיפר לי בדיחה, שהיום אומרים "תראו, ליל הסדר מתקרב, אליהו הנביא זה בחור זקן, הוא בקבוצת סיכון מוגברת, בואו נשמור על אליהו והשנה לא נזמין אותו לסדר כדי שלא נדביק אותו".

מעבר לבדיחה, רציתי לשאול אותך, מה הסיפור הזה, אליהו יבוא השנה, לא יבוא השנה? מי זה אליהו שמחכים לו כבר כל כך הרבה שנים? מה הסיפור הזה עם אליהו הנביא ואיך השנה הוא יסתדר עם הסגר?

אליהו מודיע לנו שבא המשיח. משיח זה כוח שמושך אותנו מכל האגו שלנו, שזה נקרא שמושך אותנו מכל הצרות, ומביא אותנו לדרגת ההשפעה והאהבה הכללית, עולמית, שזה הבורא. מביא אותנו ממש לרצון ששם אנחנו קשורים כולם יחד ועם הכוח העליון של הטבע. זה המסר שמביא לנו אליהו.

אורן: זאת אומרת, לא מחכים לבן אדם, אלא מחכים לכוח.

לא. זה אף פעם לא בן אדם באף מקום.

אורן: אז מחכים לכוח שיביא אתו אהבה?

כן. לא יותר מזה. סך הכול אהבה זה מה שאנחנו צריכים. אהבה, זאת אומרת שאני מתייחס לשני כמו לעצמי ואפילו עוד יותר מעצמי.

אורן: למה כל שנה מחכים לאליהו והוא לא בא? איך השנה אפשר לגרום לזה שהוא כן יבוא?

אנחנו לא חיכינו אף פעם לאליהו האמיתי. חסר לי לאהוב מישהו? על מה אתה מדבר? אני לא מחכה לאליהו. אני מחכה לאליהו שיביא לי שק דינרי זהב, אוטו חדש, דירה חדשה, מטוס פרטי. כל אחד לפי מה שבא לו. זה נקרא בשבילי "גילוי אליהו", רווח.

אורן: לפחות שיסגור את האוברדרפט, שיכסה את המינוס, גם טוב.

אתה קטן. בוא נעשה כך, אני אקבל את אליהו, אני אסגור לך את האוברדפרט, אל תפריע.

אורן: אתה אומר שלא חיכינו לאליהו הנכון. איזה אליהו אנחנו צריכים להזמין השנה? מי זה אליהו הנביא של הקורונה?

זה הכוח העליון שמביא לנו חיבור עד אהבה. שאנחנו בתוך זה באמת נרגיש כמה אנחנו, לא עם אחד אפילו, אלא גוף אחד, רצון אחד, והבורא בתוכנו. ישראל אורייתא קודשא בריך הוא חד הוא.

אורן: מי זה הבורא? הכוונה לבורא עולם?

כן.

אורן: מה זה אומר שבורא עולם יהיה בתוכנו?

בורא עולם זה כוח השפעה ואהבה. כוח, זה לא חס ושלום איזו דמות גשמית.

אורן: איפה זה בתוכנו? מה זה אומר "בתוכנו"?

הוא ישרה בנו.

אורן: ישרה בינינו?

כן.

אורן: כוח של אהבה.

לזה אנחנו מחכים. זה נקרא "גילוי אליהו", זה נקרא "ישועה", זה נקרא "יציאת מצרים". זה באמת גמר התיקון.

אורן: בתחילת השיחה שלנו, כשאמרתי לך שליל הסדר של השנה שונה מכל לילות הסדר של שנים קודמות בזה שלבן אדם אסור לצאת מהדירה, ואסור לו לעשות סדר עם המשפחה המורחבת, אמרת לי שיש פה משהו שאנחנו צריכים ללמוד שהוא הרבה יותר רחב מגבולות המשפחה. אמרת שבגלל שבמשך השנה בתוך כל העם, בתוך כל המדינה לא היינו ביחסים טובים אחד עם השני, עכשיו אנחנו מקבלים כמו תמונת מראה, שכל אחד יושב לבד בבית ואפילו עם המשפחה שלו, עם היקירים שלו, הוא לא יכול להיות מחובר. האם מזה צריך להבין שכשיבוא הכוח הזה של אליהו, הכוח הזה של האהבה, הכוח הזה של הבורא וישרה בינינו, אנחנו נרגיש פה את כל העם הזה כמו משפחה אחת גדולה?

כן. לא צריכים לצאת מהדירה. זה לא סתם. ברגע שיתגלה אליהו, כוח החיבור, זה מעל כל הגבולות, מעל הקירות, מעל הכול. אתה פתאום תרגיש את כל העולם שהוא שקוף. שהכול עובר ככה, בצורה שהיא ללא שום גבולות, בין חדרים, בניינים, מכל חלקי היקום. הכול תרגיש כאחד, מחובר עם כולם, כולם נמצאים בך. כי "העולם הוא אדם קטן", וכך תרגיש את כל המציאות, והבורא בפנים.

אורן: אז ליל הסדר השנה, ליל הסדר בתקופת הקורונה, איזה סדר הוא בא לעשות לי בראש ובלב?

שאתה צריך עכשיו להתרכז בכוח האהבה שיתלבש בך מאליהו ואתה בזה תרגיש שאתה מחובר עם כל העולם, כולם מחבקים אותך וזה גורם לך ליציאת מצרים האמיתית.

אורן: אמן ואמן. תודה רבה לך הרב לייטמן, תודה גם לכם שהייתם אתנו. שיהיה לנו חג שמח, תודה וכל טוב.

חג שמח.

(סוף התוכנית)