הקבלה וחכמות העולם

הקבלה וחכמות העולם

פרק 937|Dec 21, 2017

חיים חדשים

שיחה 937

הקבלה וחכמות העולם

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 21.12.17 – אחרי עריכה

אורן: היום אנחנו רוצים לדבר עם הרב לייטמן על חכמה, על חכמות העולם. ננסה להבין כל מיני דברים בקשר לחיים שלנו, ואולי אם נהיה חכמים יותר נוכל גם להרגיש יותר דברים, ולפתוח לעצמנו אופקים חדשים.

ניצה: בתכנית הקודמת דיברנו על שבע חכמות שהיו מקובלות. הזכרנו את החכמה של המתמטיקה, מספרים, אסטרונומיה, רפואה, מוזיקה, ריקוד ציור. כל האמנות. והייתי רוצה לברר האם האנושות גילתה את כל סוגי החכמות שקיימות?

כן, כי הרגשות האלו קיימים בנו מפני שכך אנחנו בנויים, ולכן אנחנו כאילו בצורה אינסטינקטיבית מחויבים להוציא אותם לפועל.

ניצה: איפה נמצאות החכמות האלה, מהו המקור שלהן?

המקור שלהן הוא בתוך האדם. האם אתן הסבר אמתי, או לפי איך שבני אדם חושבים? בני אדם חושבים שהחוכמות האלה נמצאות בטבע הסביבתי. לפי חכמת הקבלה אין טבע סביבתי, זה הכול בתוך האדם. ולכן אדם מוציא אותן, את החכמות האלה מתוך עצמו, מתוך המציאות שלו.

ניצה: האם הוא בעצמו מפתח אותן, או שהוא מגלה אותן, מה בדיוק?

הוא מגלה אותן יותר ויותר, בהתאם לגילוי האגו שלו שמתגלה מדור לדור. ואז בהתאם לזה הוא מפתח את החכמות האלה, זאת אומרת, מוציא אותן למימוש.

ניצה: זאת אומרת, בעצם כל אדם יש לו כאילו מקבץ של כל החכמות האלה שטמון במקום כלשהו בפנים, והחכמות האלה הולכות ומתגלות עם הזמן. בנקודת הזמן הזאת אם אני מבינה נכון, גילינו את החכמות, מיצינו פחות או יותר את ההתפתחות שלהן עד כה.

עכשיו הייתי רוצה להבין האם יש חכמה נוספת עליונה יותר?

כן. חכמת הקבלה. זו חכמה שהיא מגלה את השורש לכל החכמות האלו, שהיא חכמה למקור של כל החכמות האלה. ההבדל בינה לבין כל החכמות האחרות הוא, שכל החכמות האחרות הן מובנות לכל האנושות, והאנושות משתמשת בהן, והאנשים שמשתמשים בכל החכמות האלה, בשבע החכמות האלו ואין יותר, רק שבע, הם פועלים בזה מתוך הרצון למצוא חן בעיני בני האדם, זאת אומרת בצורה אגואיסטית. לכן הם מפתחים את החכמות האלה, כי החכמות האלה נובעות מההתפתחות של ג' הספירות הראשונות לתוך שבע הספירות התחתונות, זאת אומרת, שהנטיות כבר מתפשטות בצורה גופנית.

ולכן באנושות הרגילה כולם יכולים להשתמש בזה, לפתח אותן וכן הלאה יותר או פחות בהתאם לטבע האדם. אבל כל אחד. לא לשייך לזה שיכולה להיות איזו אומה מיוחדת בזה, או איזו אומה מיוחדת בזה. אמנם ישנם כאלו דברים, אבל בסופו של דבר זה נמצא בכל אומה ולשון.

מה שאין כן חכמת הקבלה היא מיועדת רק לאנשים שהם כמו מאז מימי אברהם, ואפילו מימי אדם הראשון, רוצים לשייך את עצמם לעבודה לבורא, לכוח עליון, כדי להשיג אותו ולהזדהות עימו, היינו להתקרב אליו ולהשיג אותו, שזו כבר עבודה אחרת לגמרי, אמנות אחרת לגמרי.

ניצה: מה ההבדל באמת? נניח בשבע החכמות האלה, האדם דרך הרגש והשכל שלו הוא לאט לאט מפתח את זה, מגלה את זה. השכל מתפתח והרגש מתפתח.

כן, זה ברור ששבע החכמות האלה עליהן דיברנו, הן מתגלות בתוך כל אדם בצורה זו או אחרת. וכל אדם ואדם רגיל הוא נכלל מהם, יכול להבין אותם, יכול ליהנות מהם. אמנם אני בעצמי לא רוקד, אבל אני יכול ליהנות מריקוד. אני לא שר, אבל אני יכול לשיר וכן הלאה. זאת אומרת, אנחנו כולנו משתמשים בכל החכמות האלה. זה העיקר. וכשאנחנו משתמשים בזה, וכל האנושות משתמשת בזה, אז מתוך זה אנחנו כבר מבינים שאנשים שמתעסקים בחכמות האלה, הם נהנים מזה שהם יכולים ליהנות לאנושות ולקבל מזה אותות, כבוד, שכר, סטאטוס וכן הלאה. ולכן כל החכמות האלה הן בנויות על האגו של האדם, גם על האגו של המשתמשים, וגם על האגו של המגישים.

ניצה: זאת אומרת, יש לאדם אינטרס לפתח את החכמות האלה.

בטח. זה אינטרס טבעי שלו, אגואיסטי.

ניצה: זאת הסיבה שאנחנו במשך כל השנים האלה השכלנו ופיתחנו את כל התחום של ההשכלה, מכיוון שכולנו רוצים להיחשב משכילים, מקצועיים, מומחים בתחומים מסוימים. עד כה זה מובן. עכשיו, מה באמת הייחודיות של החכמה הזו שמכונה חכמת הקבלה?

זו חכמה מיוחדת, בזה שהיא קודם כל נסתרת מהאדם. אפילו שישנם ספרים, בספרים האלה מבינים רק אלו שנמצאים בתוך החכמה. כדי להיכנס לתוך החכמה הזאת, אדם צריך להיות מצטיין בתכונה פנימית מיוחדת שהיא השפעה, שהיא טבע של הבורא, לא טבע של הנבראים. זאת אומרת, אדם חייב שיתלבש בו "חלק א-לוה ממעל" מה שנקרא.

ניצה: אותו חלק קיים גם בכל אדם?

לא, הוא לא קיים באף אחד.

ניצה: אז איך הוא?

ישנם אנשים שהם יכולים לעשות כאלה פעולות, שיתלבש בהם אותו חלק של הבורא. ואז לפי עוצמת החלק שהם רוכשים, לפי זה הם יכולים להבין ולהרגיש את המציאות העליונה, את הכוח העליון ואת המערכת שלו, יחס שלו לבני אדם. ובמיוחד איך מהכוח הזה, מהחכמה הזאת שלו, נכנסים כוחות לשבע החכמות שדיברנו עליהן בתכנית הקודמת. כל זה שייך לחכמת הקבלה.

ניצה: ננסה להבין. נניח שאני מסתכלת על האדם, האדם יש לו מוח, שכל, ויש לו רגש. וחוץ מזה, תיארת עוד איזו נקודה כזאת, איזו תכונה, נקודה.

כן.

ניצה: כפי שהבנתי, את כל שבע החכמות האחרות לומדים בעזרת שילוב של רגש ושכל.

כן. נכון.

ניצה: והתכונה הזאת, היא קשורה באיזה אופן לרגש ולשכל של האדם?

לא.

ניצה: אז למה היא קשורה?

היא לא קשורה לכלום.

ניצה: זה כאילו מוח חדש, שכל חדש, מה יש שם?

כן, התכונה הזאת היא שייכת גם למוח אחר, וגם לשכל אחר.

ניצה: זאת אומרת שבשביל לרכוש את החכמה הזאת שנקראת "חכמת הקבלה".

אני צריך משהו אחר לגמרי.

ניצה: אז אדם צריך לרכוש כאילו שכל חדש, ורגש חדש?

כן.

ניצה: שכרגע לא נמצא בו באופן טבעי.

לא.

ניצה: מה מיוחד ברגש ובשכל החדש, שאין ברגש ובשכל שקיים בי כרגע?

שהשכל והרגש החדשים האלה, הם עובדים לפי נוסחה אחרת. לא לפי איך שזה יהיה טוב לי, אלא לפי איך שזה יהיה טוב לכוח עליון, לבורא.

אורן: מה זה אומר?

זה אומר שאני בשכל וברגש שלי הארצי משתמש לטובתי כביכול, לפי מה שאני מבין שטוב לי. וכאן אני צריך להתחיל להשתמש ברגש ושכל לכיוון אחר, שזה לטובת מה שמחוצה לי. מחוצה לי זה נניח לטובת הזולת, ודרך הזולת לטובת הכוח עליון.

ניצה: איזה יתרון זה ייתן לאדם אם הוא יפתח את השכל והרגש החדשים, כדי ללמוד את החכמה החדשה?

אין שום יתרון. כי אם את אומרת יתרונות, זו כבר חכמה אגואיסטית.

ניצה: כי אני מחפשת איך זה יועיל לי. אבל בכל זאת, יש איזו תועלת בלימוד חכמת הקבלה?

יש תועלת בזה, רק להיות הדומה לבורא.

ניצה: התועלת היא בזה שהאדם בעצם מתאים את השכל ואת הרגש שלו לחשיבה של הבורא?

כן. אין בזה שום רווח.

ניצה: שום רווח שאדם יכול להתגאות בו, או להציג איזו תעודה ולתלות אותה.

לא, ההפך, רק צרות.

ניצה: למה צרות?

כי ככה זה. כדי להתעלות למעלה מהרגש והשכל הבהמי, הרגיל זאת אומרת הנקרא "האגואיסטי", אז נותנים לאדם כל מיני תמריצים שליליים שיוכל על ידם להתעלות למעלה מהטבע שלו האגואיסטי, ולהיות באמת בטבע הא-לוהי.

ניצה: בתכנית הקודמת תיארת מאוד יפה מה קורה למתמטיקאי אמתי, לרופא אמתי, למוסיקאי או רקדן שהוא מרגיש את הטבע, והוא מרגיש את ההתקשרויות בין הכוחות בכל הדברים המיוחדים האלה שבאים לידי ביטוי ביצירה שהוא יוצר, בנוסחה או בתרופה שהוא רוקח. מה מגלה אותו אדם שלומד את חכמת הקבלה?

הוא מגלה הרמוניה, חכמה, התקשרות בין כל חלקי הטבע, ולמעלה ממנה מחשבת הבריאה. הוא רואה את כל הבריאה מהתחלה ועד הסוף, לא כוכבים ולא נוסחאות. הוא דרך כל החכמות האלה, הוא מכיר את החכמות האלה לא בצורה שמכירים אותה כל החכמים שבעולם הזה, אלא הוא מכיר את השורש שלהם, ודרכם הוא מגיע לשורש הזה שנקרא "בורא" ומתקשר אליו, וחי בתוך מערכת א-לוהית. לא במערכת כמו כוכבים, כמו מתמטיקאי שלומד את כל הנוסחאות, ההתקשרויות של הטבע הגשמי בעצם. כאן המקובל משיג את המערכת העליונה, הרוחנית, שהיא מפעילה את כל רשת הכוחות שלנו. זאת אומרת, הוא נמצא בעצם עם מחשבה.

ניצה: באיזו מחשבה הוא נמצא?

במחשבת הבורא. במחשבת כוח העליון, שממנו בנויות כל יתר המערכות שהן אחר כך מתחלקות כמו שדברנו, למוזיקה, ציור, ריקוד, כוכבים, מתמטיקה, לא חשוב מה.

ניצה: זאת אומרת, מעל לכל החכמות האלה, יש איזו חכמה שהיא אם כל החכמות, חכמה עליונה.

כן. שהיא מפעילה את כל החכמות האלו, לָמה? כדי להביא את כל הנבראים דרך כל החכמות האלה, דרך כל הסיבובים האלה, למצב המתוקן הסופי, שהמקובל כבר נמצא בזה, ורואה את כל הדברים האלה כבר מסוף הדרך.

ניצה: האם לאדם שרוצה ללמוד את החכמה הזאת העליונה, יש צורך לרכוש איזה ידע מסוים לפני? נניח להיות מומחה באחת משבע החכמות, או אולי בכל שבע החכמות?

פעם זה באמת היה כך, שהיו מגיעים אנשים דרך שבע החכמות האלה לחכמת הקבלה. כתוב על זה בחכמת הקבלה עצמה. אבל זה היה בעבר. אנחנו כבר נמצאים אחרי הרבה מאוד תהליכים שעברנו, והיום אנחנו בכלל בתהליך מאוד מיוחד כבר מימי הביניים, מזמן האר"י, מהמאה השש עשרה והלאה, אנחנו כבר לא צריכים את זה. אנחנו צריכים רק ללמוד חכמת הקבלה, ודווקא על ידה להעלות את עצמנו, ולמשוך כל האנושות לאותה המטרה הסופית שכל האנושות חייבת אליה להגיע.

אורן: הזכרת פעמיים לפחות בתכנית, שהחכמה של הקבלה היא כוללת בתוכה את כל חכמות העולם.

מפני שהיא שייכת לראש הפרצוף, לכתר, חכמה, בינה. וממנה משתלשלים כבר בגוף הפרצוף, ברצון לקבל זאת אומרת, כל מיני החכמות האלה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, או ריקוד, אסטרונומיה, רפואה וכולי.

אורן: זאת הייתה תשובה בשפה הקבלית, מה שאמרת לי עכשיו? אני מניח, כי לא הבנתי. לכן אני אשאל עוד פעם, בפשטות. אמרת פעם פעמיים, שהחכמה הזאת של הקבלה כוללת בתוכה את כל חכמות העולם. אמרת גם שהיא השורש לכל חכמות העולם, שהיא המקור של הדברים. אני מנסה להבין, האם קודם כל הבנתי נכון, והיא באמת כזו, היא באמת כוללת את הכול?

כן.

אורן: איפה נמצאות כל החכמות האלה בתוך החכמה של הקבלה? מה יש בה שהיא יכולה לכלול את כל החכמות האחרות? תסביר את זה קצת.

שורש. הן נמצאות שם במחשבה שנקראת "מחשבת הבריאה".

אורן: מה זו "מחשבת הבריאה"?

מחשבת הבריאה, זו נוסחה מיוחדת מאוד שקושרת את תחילת הבריאה וסוף הבריאה, ואת כל התהליך שהבריאה צריכה לעבור, כל זה נמצא בחכמת הקבלה בצורה פשוטה. היא מלמדת אותנו עשר ספירות, אין לה יותר. לכל מבנה המציאות עשרה חלקים, וחכמת הקבלה מלמדת אותנו איך הם, כל החלקים האלה קשורים זה לזה, ואיך אנחנו צריכים לסדר אותם. אנחנו, דווקא בני האדם שבעולם הזה, מלמטה, מהנקודה התחתונה ביותר שבכל המבנה שנקראת "מלכות" צריכים לסדר את כל המבנה בחזרה, כדי שאנחנו נגיע למבנה השלם לכתר שלו, לנקודה הכי גבוהה.

אורן: נניח חכמת המוזיקה, איך היא כלולה בחכמת הקבלה?

היא לא כלולה בזה שחכמת הקבלה צריכה את המוזיקה.

אורן: איך כן?

אלא מוזיקה מבטאת את ההרמוניה הכללית שחכמת הקבלה עליה מדברת.

ניצה: זאת אומרת, המוזיקה היא ביטוי מסוים.

כל החכמות ככה.

ניצה: כן. ביטוי מסוים מתוך?

מתוך ההרמוניה הכללית, שהיא הנוסחה של חכמת הקבלה.

ניצה: יש לי שאלה מעניינת אולי מכיוון אחר. אנחנו יודעים שהיהודים למשל יש להם נטייה, יכולת מאוד מיוחדת לפתח מדע. אנחנו גם יודעים שבאופן יחסי לכמות שלהם המספרית, יש להם המון הצלחות בגילויים והמצאות. יש איזה קשר לעניין הזה? זאת אומרת, האם היהודים קשורים באיזה אופן לחכמה הזאת?

הם קשורים, מפני שיש להם בשורש הנשמה קשר לא-לוהות.

ניצה: לאותה חכמה עליונה?

כן. ולכן יש להם יכולת. רק שהיכולת הזאת היא האמת נמצאת בהם, כדי להצליח בהתקשרות לא-לוהות, לתיקון העולם. והם משתמשים ביכולת הזאת לכל מיני מטרות לגמרי שונות, אחרות, הפוכות.

ניצה: זאת אומרת, היכולת המיוחד הזאת נועדה לא כדי לפתח.

שום דבר. לא "רק". שום דבר, חוץ מהתקרבות לא-לוהות.

ניצה: כשדברנו על החכמות, הבנו גם שהאדם באמת מתוך הרצון שלו רוצה לפתח את החכמות האלה. הוא רוצה להיות יותר משכיל, יותר חכם, רוצה לדעת. אל החכמה העליונה, לאדם בעצם אין גישה. איך בכלל מתחיל התהליך הזה. הרי גם הוא לא מודע לזה שיש כזאת חכמה, שהיא מעל למה שהוא יודע כרגע.

אז איך החכמה הזאת העליונה באיזה שלב תגיע לאנושות? איך היא תגיע, איך היא תתקרב אל האדם, איך היא תגרום לאדם להבין, שכל מה שהוא ידע עד היום זה לא הכול, יש משהו מעבר לזה.

דרך המשבר. החיים שלנו עכשיו מתקרבים למשבר שבו אנחנו נגלה שבעולם שלנו, בחיים שלנו, אנחנו מגיעים למצב שהיחס שלנו לטבע הוא כולו רע, הוא כולו בליקוי גדול מאוד, הוא הפוך מהאמת. ואז מתוך הרביזיה הזאת שנצטרך לעשות, בדיקה, בירור, אנחנו נגלה שכל ההתעסקות שלנו עם עצמנו, עם הטבע, עם בניית העולם, שכל מה שאנחנו עשינו, אנחנו עשינו לא נכון.

אורן: במה בדיוק לא נכון?

כדי לבנות את המציאות, אנחנו צריכים קודם כל לבנות את האנושות. אנחנו צריכים לבנות את האדם. ואז לפי איך שאנחנו נבנה בצורה נכונה את הקשר בינינו, לפי זה אנחנו נראה מה אנחנו צריכים עוד, ולא ההיפך.

האנושות היא מאוד קטנה וטיפשית, שכל הזמן, כל הזמן מייצרים, מייצרים כל מיני דברים, בשביל מה ולמה אף אחד לא יודע. רק להרוויח, להצליח, רק לדקור עיניים לשני, וכן הלאה.

אורן: במה הטעות שלנו, מה אנחנו לא קולטים?

אנחנו לא קולטים שאנחנו קודם כל צריכים לבנות חברה ידידותית, יפה, טובה לכל אחד. שבשביל זה אנחנו צריכים קודם כל לחנך את האדם. במקום ללכלכך את הסביבה שלנו, אנחנו צריכים לעזוב את זה קצת ולטפל בבני אדם.

ניצה: אני רוצה לשאול לגבי איזה משפט שאולי הוא אפילו סוג של נוסחה, כי הבנו שבכל מיני סוגים של מדעים יש נוסחאות. חכמת הקבלה תמיד מתקשרת עם הכלל "ואהבת לרעך כמוך". מה המיוחד בכלל הזה, בחוק הזה, שהוא מוביל איכשהו לחכמה העליונה?

בלי הכלל הזה אי אפשר לגשת לחכמה עליונה, כי הכלל ואהבת לרעך כמוך, זה סתם נראה לנו איזה ביטוי יפה. אלא אם אנחנו מממשים אותו, אנחנו יוצאים מגדר האגו שלנו, מגדר האדם, ומתעלים מעל האדם המצוי, ומתחילים אז לראות את העולם בצורה אחרת, במבט אחר. במבט שהוא יוצא מחוצה לי, שאני לא מתעניין בעצמי, אלא אני יכול לראות בצורה באמת אובייקטיבית את כל המציאות.

ניצה: אני רוצה להבין עד הסוף. היום כשאדם רוצה לרכוש השכלה, הוא יודע שיש בית ספר, יש אוניברסיטאות, הוא הולך ולומד, הוא יושב עם הספרים הוא קורא, הוא צובר ניסיון והוא נעשה מומחה.

חכמת הקבלה אומרת לו, אתה רוצה להיות חכם, ללמוד את חכמת הקבלה, אתה צריך לאהוב את הזולת. זה לא ברור, השכל לא מבין את זה, מה הקשר? למה אם אני אוהב את הזולת פתאום יפתח בפני איזה עולם של חכמה חדשה?

כי את יוצאת למערכת השפעה במקום למערכת קבלה. כל החכמות שלנו, כל האוניברסיטאות, הן כולם מלמדות את האדם, איך להיות יותר מוצלח לעומת האחרים. איך להצליח בחברה אנושית. כמה שיותר תרוויח כסף, כבוד, מושכלות וכן הלאה.

ניצה: להיות אינדיבידואל יותר מוצלח מהסביבה, מאחרים.

ולכן חכמת הקבלה היא לגמרי לא דומה לכל החכמות האלה, אלא אומרת קודם כל אתה צריך להתעלות מעל הטבע שלך, וזה נקרא "לאהוב את הזולת" במקום לאהוב את עצמך. פשוט מאוד. מה אתה רוכש בזה? אתה רוכש בזה יחס אחר, גישה אחרת למציאות, שאתה כבר מתחיל לראות את המציאות בצורה בלתי תלותית. אתה רואה את המציאות כמו שהיא. אתה לא צופה עליה מתוך הגוף שלך, אלא אתה צופה עליה במבט של הא-לוהים. כמו שהבורא רואה את המציאות, גם אתה תראה את המציאות. ואז אתה תראה איך שהוא רואה, איך שהוא מבין, ולפי זה אתה רוכש חכמה הא- לוהית.

ניצה: אנחנו רואים שבשביל להתקבל לבית ספר, אנחנו עוברים אלו מבדקים פסיכומטריים, כל מיני מבחנים כאלה שבודקים איפה אנחנו נמצאים, וביחס לזה, מה אנחנו יכולים ללמוד.

מהם תנאי הקבלה ללימוד חכמת הקבלה?

אין תנאים, כל אחד יכול להיכנס ולנסות. אבל אלף נכנסים, אחד נשאר.

ניצה: למה?

כי לא יכולים לעמוד בתנאים. גם באוניברסיטה כמה גומרים בקורס ראשון, שני ושלישי, הרבה פורשים באמצע. אני ממש זוכר איזו נשירה הייתה אצלנו באוניברסיטה, אותו הדבר כאן.

ניצה: זאת אומרת, אין תנאי קבלה, כולם יכולים לבוא ללמוד את החכמה הזאת. אבל מסתבר שלא הרבה נשארים.

נכון.

ניצה: למה?

כאן זה ברור למה. אדם צריך להתעלות מעל האגו שלו, וזה ממש נס מהשמיים.

אורן: איך הבורא, או המחשבה הזאת העליונה, או השכל הא- לוהי קשור לאהבה?

"אהבה" זה נקרא שאני במקום לאהוב את עצמי, יוצא מעצמי למה שמחוצה לי. זה הכול.

אורן: ואיך זה קשור לא-לוהים?

מחוצה לי נמצא רק הא-לוהים. זה שאני רואה בני אדם, כל מיני בלגן גדול, עולם גדול, לא, זה רק הכוח העליון.

(סוף השיחה)