חומר רקע לשיחות "חיים חדשים" מס' 120-119
התועלות מהחיבור בינינו,
ייחודיות הגישה האינטגרלית
פתיחה:
מאחר ומקום העבודה שלנו, החברה או הארגון בו אנו עובדים, הוא הסביבה בה אנו מבלים רוב שעות היום, הוא מהווה מעין מעבדה לבחינת הקשרים בנינו, וכיצד מערכות הקשר בנינו במציאות הנוכחית, הופכות להיות הגורם המשפיע ביותר על הצלחתה והמשך קיומה הבריא של כל מערכת.
הבנו שהקונפליקט הגדול ביותר, טמון בעובדה שהחוקים המנהלים את הטבע, כמו גם החוקים המנהלים את הארגון כמערכת, דורשים יתר חיבור, בעוד שהאדם כפרט דווקא עפ"י טבעו מושך ליתר פירוד ואינדבדואליזם. כלומר יש כאן שני כוחות הפוכים שמנהלים אותנו, ומכאן המשבר, השבירה.
ואכן במציאות שלנו אנחנו רואים שיש פער בין הערכים של הארגון, לבין היכולת של האנשים במערכת ליישם ולממש אותם בפועל....(כאילו שהערכים הם החוקים של הארגון או המערכת, אבל הם מנוגדים לרצונו של האדם).
הדרך היחידה להמשך קיומו והצלחתו של ארגון, היא להתגבר על הפער הזה...
מכאן באה מיד השאלה....אז איך עושים את זה בצורה פרקטית? כיצד מתבצעת בפועל בחיים שלנו, ההתאמה שלנו כפרטים, כאנשים בחברה או בארגון בו אנו עובדים?
כדי לעבור תהליך של שינוי, עלינו לשנות את הפרדיגמה שלנו, את החשיבה שלנו...עלינו לפתח כלי חשיבה חדשים, עלינו ללמוד איך דווקא כאנשים בעלי חשיבה עצמאית אינדבידואלית איך להתחבר נכון כדי לבנות שכל משותף, ולהינות מהאינטליגנציה הקולקטיבית השורה ביננו....
הדימוי הזה הזכיר לי כאילו שכל אדם מגיע עם המחשב האישי שלו למקום העבודה וברור לו שצריך להתחבר לרשת כדי להינות מהשדה של הידע המשותף...אם לא יתחבר לרשת יישאר רק עם המידע המוגבל מאוד שמצוי במחשב האישי שלו.
אז איך מתחברים לרשת? מהי טכנולוגיית החיבור?
דיברנו בתוכניות הקודמות על תרגילים שמהווים את הלב של "טכנולוגיית החיבור". (ממצב שהאדם נשאר בתוך עצמו, למצב שהאדם יוצא מעצמו ומתחיל להרגיש את האחר וביחד עימו בשלבים מתחיל לבנות שכל משותף).
{שלב ראשון לעזור לאדם לצאת מעצמו, לקלף מעצמו תבניות ישנות – זה שלב ההרפייה, ואז לקבל "צורה חדשה" כלומר חשיבה חדשה דרך התלבשות}. אדם עובר ממצב א' למצב ב'.
מהו בדיוק התהליך הפסיכולוגי / הרגשי שהאדם עובר בתרגילים האילו?