חיים חדשים

שיחה 676

כי האדם עץ השדה

שיחה עם הרב ד"ר מיכאל לייטמן 14.01.2016 – אחרי עריכה

חלק 1

אורן: אנחנו היום רוצים לדבר על נושא שבאופן אישי קרוב מאוד ללבי, אולי בגלל שאני מושבניק, "כי האדם עץ השדה". ננסה להתעמק בפסוק הזה שיש בו חכמה שלמה, וננסה ללמוד ממנו כמה תובנות לחיים שלנו כאן ועכשיו.

ניצה: הפסוק 'כי האדם עץ השדה" מרמז על הקבלה בין התהליכים ההתפתחותיים שעובר העץ, לבין ההתפתחות שעובר האדם, אולי תכונות מסוימות מקבילות, אולי מצבים מסוימים שאנחנו עוברים, וזה בהחלט מרתק.

אני מאוד אוהבת טבע, ואני אוהבת לטייל ולהתבונן בטבע הצומח במיוחד. וכשאני מסתכלת למשל עכשיו בתקופת החורף על העצים, אז לפעמים אני ממש מרגישה כמו איזו הזדהות איתם, הם עכשיו ערומים, הם עכשיו השילו את העלים, הם אולי נראים קצת עצובים. לפעמים כשמסתכלים על העץ נראה כאילו העץ לא חי, אלא נראה כמעט מת. ולאט לאט כשמתחיל להתקרב האביב אז מתחילה הפריחה והניצנים הקטנים והעלים, ויש משהו מאוד מרגש בכל התהליך הזה של הטבע שמייצר כל הזמן התפתחות והתחדשות. ולכן כשאנחנו מסתכלים על האדם, גם האדם עובר המון מצבים, המון תהליכים בחייו, והוא שואף כל הזמן להתפתח, לגדול, לצמוח, להתרחב.

רציתי לדבר על ההקבלה הזאת. איך אתה מהזווית שלך רואה את ההקבלה בין עץ השדה לבין האדם?

וודאי שאנחנו יוצאים כתוצאה מהתפתחות דומם, צומח וחי, ויש בנו גם מהדומם וגם מהצומח וגם מהחי, מכל דרגות החומר הקודמות להתפתחות האדם. והן כולן נמצאות בנו, ולכן אנחנו יכולים להזדהות איתן במשהו, לחקור אותן, להבין אותן, כי הן יותר נמוכות בהתארגנות הפנימית של החומר עצמו מהאדם.

זה שכתוב יפה "האדם הוא עץ השדה" זה נכון, אבל צריכים להבין גם מאיזה עץ השדה האדם, איפה השדה שממנו האדם גדל. "בואו נגיע לשדה הזה ונראה שם בני אדם שגדלים מהאדמה, נקטוף אותם", מה כאן כל הרמז הזה?

העץ צריך שתהיה לו סיבה, מגיעים זרעים מעצים אחרים ומתפזרים לפי הרוח, והגרעינים האלו נכנסים לאדמה. בדרך כלל זה נעשה על ידי חיות, בדרך כלל זה נעשה על ידי יצור יותר גבוה בהיררכיה מהעץ.

ניצה: יצור מפותח יותר.

כן. החיות הן אוכלות משהו מהעצים כולל הזרעים, ואחר כך כשהן מוציאות מעצמן את מה שאכלו, מזה מתחילים לגדול עצים במקומות אחרים. כך זה קורה בדרך כלל. יש עוד אפשרויות, אבל זה בעצם. כלומר, כדי שיצמחו עצים ותהיה פריחה, צריכים כאן גורמים.

הגורמים לאדם הם כוחות מאוד מעניינים. האדם הוא עץ השדה, הכוונה היא שהאדם לא גדל כמו החי, שיש לנו משפחה כמו הלהקות אצל חיות. אמנם אנחנו בנינו לעצמנו מערכות חינוך, תרבות, מדע השכלה, מסחר, תעשיה, ובעצם התפתחנו, אבל בזה אנחנו רק מסדרים את הבית שלנו איפה שאנחנו חיים, את הסביבה שלנו בצורה יותר נוחה וכך מתקיימים.

אנחנו עושים את זה לפי הצורה האינסטינקטיבית, לְמה שהטבע דוחף אותנו לעשות. אני רואה שכך יותר טוב או כך יותר טוב לעשות לפי השכל, לפי הרגש שקיבלתי מהטבע, וכך אני מסתדר ומרחיב את עצמי. אז אני הולך לעבוד, אני חוסך כסף, אני קונה בית, ואני עושה עוד משהו ועוד משהו, עד שאני מוסר את זה לילדים שלי ולנכדים שלי. זאת אומרת הדברים האלה טבעיים ובעצם נמצאים בכל אחד ואחד והם דוחפים אותנו קדימה. האם אפשר להגיד שזה קדימה? אני לא יודע, זה נמצא במסגרת של הטבע.

ניצה: זאת אומרת היית קורה לזה התפתחות טבעית?

התפתחות טבעית וודאי. גם הדחפים האלה הם טבעיים, אני לא יודע מאיפה הם באים אבל אני מרגיש שהם נמצאים בי, ואני גם רואה שהם נמצאים בסביבה שלי אצל אחרים. ואז יש כאן גם מין תחרות, שאני לא רוצה שיחשבו עליי שאני מוזר ולכן כך אני מתנהג.

לפי זה אנחנו מתנהגים, אבל בזה האדם הוא לא עץ השדה, הוא בעצם עוד חיה רק יותר מפותחת אם אפשר כך להגיד, וגם יותר מסכנה כי הוא סובל מכל מיני דברים, הוא נמצא בתחרות, יש לו בעיות למיניהן. אמנם החיים שלו יותר עסיסיים אבל נגמרים כמו אצל חיה, מתים, מתפרקים באדמה, ונותנים בזה אוכל לעצים.

ניצה: זה מעניין להסתכל על המקורות שהעץ מוזן מהם. כשאנחנו מסתכלים על העץ אנחנו רואים שהוא מוזן ממספר מקורות, קודם כל מהאדמה, עץ לא יכול להתפתח אם הוא לא מושרש עמוק בתוך האדמה, אם הוא לא שתול והשורשים שלו נכנסים פנימה לעומק האדמה. אז כשאני מסתכלת על האדמה ואני רואה שהעץ מיוצב על ידי האדמה, מה היא אותה אדמה שיכולה לייצב את האדם כדי לאפשר לו באמת להתפתח?

אדמה כמו שאנחנו רואים כלפי העצים זו דרגה פחותה מעצים. יש דומם שזה אדמה, אחר כך צומח שזה כבר עץ, ואחר כך חי. אם אנחנו צריכים להתקיים לפי הטבע שלנו אז אנחנו חי, חיות, ואנחנו מקבלים הזנה גם מהדומם גם מהצומח וגם מהחי. אנחנו, בני האדם נכללים מכולם.

ניצה: אז מה מייצב אותנו בני האדם? אנחנו אומרים שהאדמה נותנת יציבות לעץ. עץ שנטוע עמוק באדמה הוא יציב וגם כשיש רוחות ומזג אוויר לא טוב הוא נשאר במקום. מה מייצב את האדם או איזו אדמה יכולה להיות קרקע פורייה עבור אדם שרוצה להתפתח?

רוצה להתפתח במה?

ניצה: נקרא לזה התפתחות פנימית.

אם זו התפתחות פנימית אנחנו כבר לא מדברים על האדם שנמצא בשורת בהמות, אלא על אנשים שמרגישים שיש להם דחף פנימי להתפתחות נוספת. אני כבר לא מסתכל על ההתפתחות שלי כאחד מהדומם הצומח, החי, המדבר שעל פני כדור הארץ, אלא אני רוצה לפתח את האדם שבי, מה קורה איתו, מה עימו. אני לא רוצה להרגיש את עצמי מוגבל בתוך החיים האלו עם הרצונות והמטרות הללו, אני לא רוצה להרגיש את עצמי מוגבל מזה שאני חי ואמות, אני רוצה לצאת מכל המסגרת הזאת. יש לי דחף חדש שנולד בי, שלאותו דחף אני קורא "אדם הרוחני", ואת אותו דחף אני רוצה לממש.

אם זה נקרא "אדם", אז הוא צריך להגיד מה כלפי אותו האדם הרוחני זה נקרא בהמה, חיה, ומה עצים, צומח, ומה דומם. הוא צריך להגיד שהוא לא מדבר על דומם, צומח וחי כלפי האדם הגשמי, אלא יש גם דומם, צומח וחי כלפי האדם הרוחני שרוצה לצאת ממסגרת העולם הזה ולחיות ממש ללא הגבלות גשמיות. ואז אותם דומם צומח וחי הוא מגדיר אותם כדרגות. כי הוא מתחיל לראות שכל ההבדל בין כל הדומם הצומח החי והמדבר שישנם בעולם שלנו זה עניין של הרצון, עד כמה שבכל יצור ויצור יש לו כוח רצון.

זה כוח רצון מאוד מיוחד. לא בזה שהוא חזק או חלש, כי אדם הוא לא חזק מכולם על פני כדור הארץ, אלא עד כמה שהוא הצליח. ההצלחה שלו היא בזה שהוא מקרב את המועיל ומרחיק את המזיק, הוא רואה את הנולד. הוא יכול לעשות תוכניות ארוכות טווח. הוא יכול להבין מה קורה מעבר לגבולו הרגיל, כמו שלכל חיה וחיה יש גבול משלה והיא לא יוצאת מהגבולות בדרך כלל, אז אדם הוא פורץ את כל הגבולות, הוא רוצה לכבוש את הכול. ואם ישנם דברים שמזיקים לו הוא יודע איך להתנהג נכון, איך לתת הגנה, לשמור על עצמו וכן הלאה.

זאת אומרת, החוש הזה לקרב את המועיל ולהרחיק את המזיק באדם הוא לא אינסטינקטיבי כמו שבחיה, אלא הוא מתפתח והאדם יכול לפתח אותו יותר ויותר. ולכן אנחנו כל הזמן נמצאים בהתפתחות, אמנם זה נקרא התפתחות אגואיסטית, לפי הרצון שאני רוצה לחיות ולהתקיים וכל הזמן לתפוס מצב כמה שיותר מוצלח, נוח, טוב, בטוח וכן הלאה, אבל היכולת הזאת היא ניתנת רק לאדם. מצד אחד הוא נכלל מכל המציאות, ומצד שני הוא מושפע מכל המציאות וגם משפיע על כל המציאות. זה בעולם הזה.

עד שהוא מגיע למצב שהוא רואה שכל הגישה הזאת לא כל כך מועילה לו להיות מצליח. הוא פתאום רואה שהמציאות הזאת היא מוגבלת, היא לא יכולה לתת לו להיות מאושר. יכול להיות שהוא יספק לעצמו כל מה שיש, אבל פתאום מתפרץ בו רצון חדש שזה רצון שלא שייך לדרגת החי למלא את עצמו באוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, אלא הוא רוצה לברוח מהחיים האלו על מנת לרכוש חיים נצחיים.

ניצה: אם אני אתרגם את זה בצורה מאוד פשוטה, שכל אדם יכול להבין, אני זוכרת למשל על עצמי שהייתה לי תקופה שכל הזמן הלכתי עם הרגשה שכאילו אני רעבה, כאילו חסר לי משהו, אני רעבה למשהו וברור לי שאני לא מצליחה להזין את עצמי משום דבר שהוא מוכר וידוע.

כן, נכון, שיש לך הכל ואין לך בעצם את העיקר.

ניצה: כל הזמן ניסיתי לחפש מה המקור שיכול להזין אותי. אם שוב נסתכל על העץ אז העץ מזין את עצמו דרך השורשים, דרך המים שהוא יונק, שהוא שותה מהאדמה, הוא מזין את עצמו מהאור, הוא מזין את עצמו מהשמש מהאוויר. מה מזין את האדם שרוצה להתפתח באמת פנימית, מה הוא מחפש בעצם?

הוא מחפש נצחיות. כי ההבדל בין דומם, צומח, חי לבין האדם שאנחנו מדברים, זה שהוא שובר את גבול החיים. הוא לא רוצה להיות תלוי במסגרת זמן תנועה מקום, הוא רוצה לפרוץ מעבר לזה, הוא רוצה להגיע לממד שהוא שלם ונצחי. וזה שיש באדם כזאת נטייה, רצון, חיסרון לזה, זה בעצם מקנה לו יכולת מאוד גדולה להתפתחות הבאה, אחרי דרגת האדם שמצליח בעולם שלנו, ויש לו הכל, ופתאום כמו שאת אומרת, "יש לי הכל ואין לי כלום". זאת אומרת, מגיע חיסרון מדרגה חדשה, רצון להשיג משהו שאין לי. והחיסרון הזה מפני שהוא מגיע מדרגה יותר גבוהה, כי יש דומם, צומח, חי והאדם הרוחני שרוצה לצאת מהגבולות, לא להיות קשור לגוף שלי, אני לא רוצה להזדקן, אני לא רוצה למות, אני רוצה להשיג יותר ויותר, איפה החיים האלו, כאן זו בעצם הדרגה הבאה של האדם. וזה מביא אותו להכרת העולם הבא זאת אומרת, להכרת המדרגה הבאה של ההתפתחות.

ניצה: כאן זה מאוד מעניין, כי כשהאדם מרגיש אותו רעב, ומחפש את המזון הזה שהוא לא יודע איפה למצוא אותו, הוא בעצם יוצא לסוג של חיפוש. הוא מתחיל לחפש, איפה אני מוצא את החומר הזה, את הדבר הזה שיכול להזין אותי. ואם נסתכל על העץ, העץ מזין את עצמו דרך השורשים קודם כל, הוא יונק. הוא יונק מתוך האדמה את המים. החלק של השורש בעץ, למה הוא מקביל באדם?

אנחנו כולנו גם ניזונים כך. עד שאנחנו גדלים, דומם צומח חי שבתוך החי, גם האדם בעולם הזה נמצא. אבל אם אני מתחיל להרגיש את הרצון שלי שבא לי למדרגה יותר עליונה, שלא שייך לדרגות דומם צומח חי שזה כל הטבע וכל היקום וכל העולם שלנו כולל אותנו, אלא אני מקבל רצון מדרגה שהיא מעבר למוות, מעבר לעולם הזה, אז אני כבר לא קשור לדומם צומח וחי האלו וניזון מהם, אני כבר נמצא ניזון וחי ממדרגה יותר עליונה שהיא נצחית, שהיא נמצאת למעלה מהגבולות האלה שבהם אנחנו חיים.

ניצה: מה יש בסוג המזון הזה שם שהוא פתאום מחיה?

אני רוצה לראות מציאות אמתית, אני רוצה להרגיש עולם שהוא ללא גבולות גשמיים, אני רוצה לדעת את הסיבה לכל המציאות, למה. אני רוצה לדעת את התכנית הכללית של כל הטבע. וודאי שישנה תכנית, לא יכול להיות שזה מתקיים בלי תכנית כי אנחנו כל הזמן מגלים חוקים, חוקים, חוקים, כל הטבע זה פשוט חוקים. אני רוצה לדעת את החוק הכללי. אני רוצה לדעת את הכוח הכללי שמנהל את הכל. כנראה שהוא כוח אחד, כי אני רואה המון חוקים שהם כולם נמצאים תחת כלל אחד. לזה איינשטיין כל כך רצה להגיע, ובכלל כל הפיסיקאים הגדולים.

כמה שאנחנו מתקדמים בהכרת הטבע, אנחנו רואים שהטבע אמנם מורכב מאוד אבל הוא גם כן אחד. הכל קשור יחד, כל מיני חוקים, כל מיני דברים. זה בין תחומי, פיסיקה, כימיה, ביולוגיה, זואולוגיה ועוד, כולם קשורים וכלולים זה בזה וזה בזה. פעם למדתי שיש פיסיקה ויש כימיה ויש ביולוגיה.

ניצה: מקצועות נפרדים, תחומים נפרדים.

כן. היום זה בין תחומים, כי אין דבר כזה שהוא לא כלול מהאחרים. כי בסך הכל חלקיק קטן בונה את כל היקום, וגם דומם צומח חי וכולם, אז כנראה שבין כולם יש אותו הקשר. לכן אנחנו מקבלים רצון להכיר את הייחודיות שבטבע, הנצחיות שבטבע, שזה מעל הטבע שלנו אבל אני בכל זאת קורא לזה טבע, רק כבר עוד משהו, יותר רחב.

ואז אנחנו מגיעים למצב שאני קשור כ"אדם עץ השדה" לשדה אחר, שזה לא שדה שאנחנו מכירים, השדה של האדמה, אלא "שדה" ו"אדמה" כבר נמצאים למעלה ממני. שדה זה נקרא תשתית מיוחדת שממנו אני גדל, ואדמה זה מהמילה אדמה לעליון, אדם דומה לאותו כוח עליון, שאני רוצה להשיג שהוא כולל את הכל ומנהל את הכל, מוליד את הכל ומסדר את הכל ומביא את הכל לאיזו מטרה עוד יותר נעלה.

לא שאני חי את 70, 80 השנים האלו שאני חי בעולם הזה, אלא אני יוצא בזמן הזה לעוד מרחקים גדולים. כך אני מסדר את עצמי. לכן יש כאן התפתחות אחרת לגמרי, אדם הוא באמת עץ השדה, אבל שדה עליון, שמהכוחות האלו הרוחניים העליונים אני ניזון. אני, זאת הנקודה הזאת שרוצה לפרוץ מעל הגבולות החומריים האלו, הגשמיים, ואני כך מתפתח כבר בהזנה מהשדה העליון. זאת אומרת, יש עץ שגדל מהשדה ממטה למעלה, ויש עץ שגדל ממעלה למטה.

ניצה: זאת אומרת, יש כאילו שורשים שיורדים כלפי מטה ויש שורשים שיונקים ממקום עליון?

השורשים שלי למעלה ואני משם יונק.

ניצה: יש איזה תנאים שאני צריכה לעשות כאדם כדי להצליח לינוק מהשורשים?

כן, ודאי שחכמת הקבלה מלמדת אותנו איך אנחנו הופכים להיות "אדם עץ השדה", שאנחנו מתפתחים, קושרים את עצמנו לשורשים. השורשים האלו הם חוקים רוחניים, שאם אנחנו מקיימים אותם, אנחנו ניזונים מהשורשים האלו. זה הכל. בחוקים האלו יש חוק אחד כללי, שהוא חוק של חיבור, שעד כמה שאני מחובר לכל יתר בני האדם בצורה שאני רוצה באמת לקשור את כולנו יחד במערכת אחת, בזה אני מתאים למערכת העליונה. כי השורשים הם כולם כולם קשורים. ראית פעם שורשים של עץ?

ניצה: כן.

יש מלא, מלא, כמו חוטים קטנים שקושרים ונכנסים לאדמה ומשם הם יונקים הכל, עד שמגיעים לגבעול וכן הלאה. כך גם אנחנו צריכים להתארגן, כי בחיבור בינינו נוכל להידמות לשורשים עליונים, ואז נקבל מהם הזנה ונגדל כבר במרחב החדש שנקרא "העולם העליון". אם כך, יש לנו עולם עליון שיש בו דומם צומח חי ומדבר, ויש עולם תחתון. אני גמרתי את ההתפתחות שלי ממטה למעלה, דומם צומח חי ומדבר, עכשיו אני מרגיש שאני חייב לגדול יותר. איך? אז אני מתחיל לגדול כבר לפי העץ העליון. זאת אומרת, להיות באמת אדם כתוצאה מעץ השדה העליון. זה בעצם הפירוש הפנימי של ט"ו בשבט, שאנחנו חוגגים ביום ראש השנה לאילנות. אנחנו לא עושים יום הולדת לפרה או יום הולדת למים או משהו שאנחנו ניזונים ממנו, אלא דווקא לעץ כי זה מסמל לנו שאנחנו תוצאה מהדומם שנותן את המיצים שלו לצומח ואנחנו משם.

אורן: הזכרת בדברים שלך את המושג "עליון". אמרת, עץ עליון, שדה עליון, שורשים עליונים, עולם עליון. אם אני מבין נכון, אתה אומר שכל מה שאנחנו מכירים מהעולם שלנו, שורשים, עץ, אדמה, מים וכן הלאה, כל מה שיש כאן, יש גם ברמה יותר גבוהה, שלה אתה קורא רמה עליונה יותר.

כן, השורשים שלנו בסך הכל שנמצאים בדרגה יותר עליונה, שאנחנו לא מרגישים אותה אבל משם אנחנו ניזונים. גם דומם צומח חי ואדם וגם בתוך האדם, כל מה שיש בו, כולנו מקבלים הזנה מהעולם העליון או מדרגה יותר עליונה, מה שמפעילים אותנו הכוחות האלו. ואנחנו מתקיימים אך ורק לפי מה שהם מפעילים אותנו.

אני אף פעם לא יכול לצאת מהשליטה שלהם, אף אחד, לא דומם לא צומח לא חי. גרגר אטום, אותו אטום ראשון, החלקיק הראשון שאחרי המפץ הגדול התחיל לייצב את היקום שלנו ואחר כך כדור הארץ ודומם צומח חי על פני כדור הארץ ואנחנו, הכל מתקיים לפי הכוחות שמטפלים בעולם שלנו. ולכן הכוחות האלו נקראים יחד "העולם העליון" או "דרגה עליונה" או "שורשים", ואנחנו בעולם הזה, כל מה שיש כאן בכל חומר שיהיה בכל היקום בכל זה, זה נקרא הענפים שלו.

אורן: נניח שאני, אורן, רוצה להגיע למצב של אורן עליון יותר?

כן, לזה בדיוק אתה חייב.

אורן: על מה אני צריך לחשוב, מה זה אורן עליון יותר מאורן של עכשיו? מה זה העליון הזה, מה יש שם מהותית?

שלם. אתה השלם. המודעות שלך, הרצון שלך והשכל שלך הם יהיו בדרגה השלמה והנצחית. בינתיים.

(סוף השיחה)