המזרח התיכון הוא כמו חבית חומר נפץ. המון סכסוכים בין העמים ובתוך המדינות, לצד משאבי טבע ותרבויות עתיקות. מה צריך לקרות כדי שהאזור יהפוך לגן עדן עלי אדמות?
כדי להיות ריאליים, לפני הכול חשוב להבין לעומק את מגמת ההתפתחות הכוללת. נרצה או לא, המין האנושי הוא חלק ממערכת הטבע, ויש בה חוקיות שפועלת.
חקר הטבע והתפתחות המין האנושי מראה שכל בני האדם מקובצים לאיזושהי מערכת אינטגרלית, קשורים יותר ויותר זה לזה, תלויים אחד בשני. תקשורת, מסחר, התפתחות טכנולוגית, התפתחות חברתית, כל התהליכים שעברנו בדורות האחרונים מביאים לחיבור בין כולם לכולם. אבל אנחנו, במודעות שלנו, עוד לא כל כך יודעים להסתדר עם זה. לכל אחד גדל מבפנים האגו, מתגברת הגאווה, ואנחנו מתקוטטים בלי סוף כמו ילדים בחצר. עם כלי הנשק של היום, מפחיד לחשוב מה יהיה.
במזרח התיכון יש מפגש בין דתות, תרבויות, סוגי משטר, תפיסות עולם מגוונות. זו מין נקודה מרכזית של הציוויליזציה האנושית, שחייבת לפתור עכשיו את הבעיה הקיומית הכללית. אפשר להמשיך לפעול כל אחד עם האינטרס שלו, אך חכם יותר להפנים שכל ההתנגשויות בינינו הן לא רק אחד מול השני, אלא של כולנו מול הדרישה האבולוציונית.
באזור הזה יש הכול, ובעבר הוא אכן היה ערש התרבות האנושית. גם היום המזרח התיכון יכול להיות המקום העשיר והמתקדם ביותר, לתת לעולם אנרגיה, חקלאות, מזון, תרבות, חינוך, טכנולוגיה, מדע, חכמה, נופש ותיירות. במקום זאת הוא הופך למקום ההרס, למוקד העיקרי שממנו מתפשטת האש בשדה הקוצים הגלובלי. את כל הכסף שלנו, כל הכוחות וכל המוחות – אנחנו מקדישים לפיתוח נשק. חיים בהתגוננות מתמדת, במתח בלתי פוסק, ברמת חיים נמוכה בהרבה מזו שיכולנו להשיג.
שיעים, סונים, נוצרים, יהודים, דרוזים, בדואים, אדוקים, חילונים, ימנים, שמאלנים, אלף ואחד זרמים יש פה. אנחנו צריכים להגיע איכשהו לעמק השווה, למשהו שיאחד בינינו. וגורם כזה יכולה להיות רק חוק ההתפתחות שבטבע, שנמצא מעל כולנו. אם נלך לפי עיקרון כלשהו של מי מאיתנו, ברור שלא נצא מזה.
החיים כבר הראו שאין יציבות באזור, ואף אחד לא יכול להיות בטוח בעצמו. גם משטרים שנראו חזקים מאוד, פתאום קרסו. בכל מדינה אפשר לזהות כוחות מנוגדים שנלחמים זה בזה, וגם אם היום אחד בשלטון, מחר יכול להיות שיקומו עליו ויהרסו אותו. בסוף נהיה מוכרחים למצוא את נקודת האיזון, את השיטה להשלמה בין ניגודים, בתוך כל מדינה ואחר כך בין העמים. ככל שנקדים לעשות זאת, נחסוך לעצמנו מכות וייסורים.
כשבודקים בשורש רואים שביסוד כל התפיסות הדתיות עומד העיקרון של חיבור ואהבה בין הבריות. כל מה שיצא אחר כך, אלה כבר עיוותים שיצר האגו. בכל הדתות מדברים על שני כוחות שמצויים במאבק מתמיד, כוח הטוב וכוח הרע. אולי יקראו להם אלוהים מול הנחש, אולי בשמות אחרים, אבל העיקרון דומה. האדם מצוי בין שני הכוחות הללו, וצריך למצוא את האיזון, את הקו האמצעי.
בכל התרבויות שחיות כאן תמיד החשיבו את החכמים, למדו מהם את חוקי הטבע שעליהם כדאי לשמור בחיים. וגם היום כדאי ללכת בכיוון הזה: לארגן משרד הסברה מרכזי, אחד, לכל המזרח התיכון. לקבץ בו את החכמים שמבינים לאן הטבע מכוון את התפתחות המין האנושי, ושיגדירו קו חינוכי-תרבותי כללי. יחד הם יפתחו תכנים שיועברו במוסדות החינוך והתרבות, בכלי התקשורת, ברשתות החברתיות, בכל כלי אפשרי. כמובן, בכל מדינה ובכל מגזר יעשו את ההתאמות הדרושות, אבל באותו הכיוון של חינוך לחיבור.
המטרה הגדולה תהיה לבנות אדם חדש, אינטגרלי, מאוזן, שיהיה מותאם למערכת הטבע הכללי. אדם שיהיו בו שני כוחות מנוגדים, כמו פלוס ומינוס, והוא יודע איך לשלב ביניהם כדי לצמוח ולהתפתח בלי גבול. מתוך האיזון הפנימי בתוכו, האדם החדש ידע איך להתקשר נכון גם לאחרים סביבו. להתחבר לזולת בטוב, מעל כל ההבדלים והפערים. "על כל פשעים תכסה אהבה", נאמר על כך בספר הספרים.
אם באמת נשקיע בזה את כל הלב, בהדרגה נתחיל לראות אנשים בעלי נטייה לקשר הדדי, שמסוגלים להתחבר גם עם מי שחושב אחרת. יהיה לכך ביטוי במערכות יחסים אישיות כמו זוגיות ומשפחה, במערכות יחסים חברתיות כמו בין מגזרים שונים בחברה, ובהמשך גם במערכות יחסים בינלאומיות. ככל שזה יקרה, אנחנו נהיה באיזון עם הטבע כולו, וכפועל יוצא נהנה מההרמוניה ומהשלמות שבו.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 135 – bit.ly/3IgfLOi