חומר רקע לשיחה מס' 244 "חיים חדשים"

אושר וקיימות

זרימה:

• חיים בעידן של סתירות

• הקשר בין אושר וקיימות

• אושר וצרכנות

• שינוי כיוון- מדיניות ציבורית מכוונת אושר

• מדידת אושר

• אושר בישראל

חיים בעידן של סתירות
דוח האושר העולמי פורסם בפעם הראשונה ב – 2012

http://www.earth.columbia.edu/sitefiles/file/Sachs%20Writing/2012/World%20Happiness%20Report.pdf

כהכנה להתכנסות על אושר שנערכה באו"ם. הדוח פורסם שוב ב-2013.  הדוח פורסם על ידי מכון כדור הארץ ונערך על ידי מנהל המכון, ג'פרי זקס, יחד עם מומחים מובילים בתחומים שונים - כלכלה, פסיכולוגיה, ניתוח נתונים, סטטיסטיקה ארצית ועוד- המתארים כיצד מדידות של אושר יכולים לאמוד את התפתחותן של אומות. ב - 2013 השתתפו בהכנת הדו"ח מוסדות אקדמיים נחשבים נוספים. הדוח משקף דרישה עולמית חדשה לתת יותר יחס לאושר ולהעדר מצוקה, כקריטריונים למדיניות ממשלתית.הוא סוקר את מצב האושר בעולם היום ומראה כיצד המדע החדש של האושר מסביר הבדלים אישיים ולאומיים באושר. "ישנה דרישה עולמית הולכת וגוברת לכך שמדיניות ציבורית תהיה מתואמת יותר עם מה שבאמת חשוב לאנשים ולאושרם" אומר פרופ. ג'פרי זקס. יותר ויותר מנהיגים בעולם מדברים על חשיבות האושר כמדריך לאומות ולעולם.  דוח האושר העולמי הראשון פורסם ב2012 . בדוח של 2013 המדינות שזוהו כמדינות המאושרות ביותר הן :דנמרק, נורבגיה, שוויץ, הולנד, שבדיה. הגורמים לאושר שנבדקו: תל"ג, תוחלת חיים בריאה, סביבה תומכת (שיש מישהו שניתן לסמוך עליו), חופש נתפש לעשות בחירות בחיים, חופש משחיתות, ונדיבות. ב60 מדינות שנבדקו האושר עלה וב-40 הוא ירד בחמש השנים האחרונות. ישנם מחקרים שמראים שבריאות הנפש הוא הגורם הכי חשוב לקביעת אושרו של אדם. ישנו טיפול טוב וזול לדיכאון, חרדה ובפסיכוזה והאושר של העולם יכול להיות גדול הרבה יותר אילו טיפולים אלו היו זמינים יותר. שינוי המדיניות הציבורית: הדוח ציין מספר הצעות פרקטיות לממשלות לקידום האושר יחד עם אזרחיהן כולל: לעזור לאנשים לספק צרכים בסיסיים, לחזק מערכות חברתיות, ליישם מדיניות רווחה, לשפר שירותי בריאות הנפש, לקדם חמלה, אלטרואיזם ואמיתיות ולעזור לציבור להמנע מצרכנות יתר.

מסקנות מהדוח:

• מדינות מאושרות יותר הן גם עשירות יותר. אבל הגורמים שחשובים יותר לאושר מההכנסה הינם גורמים חברתיים כחוזק התמיכה החברתית, העדרות של שחיתות ומידת החופש האישי.

• במהלך הזמן בעוד שאיכות המחיה עלתה, אושר עלה בכמה מדינות אך לא באחרות (ארה"ב למשל). בממוצע העולם נהיה קצת (מאד) יותר מאושר ב-30 השנים האחרונות.

• אבטלה גורמת אותה מידה של חוסר אושר כשכול ופרידה. בעבודה, בטחון בעבודה ומערכות יחסים טובות מספקות יורת אושר מאשר שכר גבוה ושעות נוחות.

• התנהגות נאותה עושה אנשים מאושרים יותר

• חיי משפחה יציבים ומערכות נישואין שמחזיקןת הינן חשובות לאושרם של ילדים והורים.

• במדינות מתקדמות נשים מאושרות יותר מגברים, ומדינות עניות זה מעורבב.

• האושר נמוך ביותר באמצע החיים.

השאלות שנשאלו:

• Taking all things together, how happy would you say you are? (where 0 means extremely unhappy, and 10 means extremely happy)

• All things considered, how satisfied are you with your life as a whole nowadays? (where 0 means extremely dissatisfied and 10 means extremely satisfied.)

• If possible, it would also be desirable to ask separate questions about how people experience their day- to-day existence.

הדו"ח קורא למקבלי ההחלטות ומובילי המדיניות לעשות את האושר למדד המפתח ומטרת ההתפתחות.

http://www.earth.columbia.edu/sitefiles/file/Sachs%20Writing/2012/World%20Happiness%20Report.pdf

מתוך הדוח: אנחנו חיים בעידן של סתירות. העולם נהנה מטכנולוגיות מתוחכמות, אך יש לפחות מיליארד אנשים שאין להם מספיק מה לאכול מדי יום. מדינות השיגו קדמה כלכלית כפי שנמדד באופן מסורתי, אך בדרך לכך חוו משברים חדשים של השמנה, עישון, סוכרת, דיכאון וחוליים אחרים של החיים המודרניים. סתירות אלו לא היו מפתיעים את חכמי האנושות, הם לימדו את האנושות שוב ושוב שרווח חומרי בלבד לא ימלא את צרכינו העמוקים ביותר. חיים חומרניים צריכים לקדם דברים אחרים- את סוף הסבל, צדק חברתי והשגת האושר. האתגר הזה אמיתי עבור כל חלקי העולם.

דוגמת מפתח אחת היא ארה"ב: ארה"ב הגיעה להשגים כלכליים וטכנולוגיים יוצאי דופן במהלך חצי המאה הקודמת, ללא עלייה באושר המדווח של אזרחיה! במקום, אי וודאות וחרדות קיימות ברמה גבוהה, אי שיוויון חברתי וכלכלי התרחב מאד, אמון חברתי נמצא בירידה, ובטחון בממשלה הגיע לשיא הנמוך ביותר אי פעם. אולי בשל הסיבות הללו, סיפוק מהחיים נשאר כמעט יציב במהלך העשורים של עלייה בתל"ג.

מציאות העוני, חרדה, התדרדרות סביבתית וחוסר אושר בתוך כל השפע אינה עניין של מה בכך. עלינו לתת לך קשב מיידי, במיוחד בצומת היחודי בהיסטוריית האנושות!

נכנסו לשלב חדש בעולם, שקוראים לו גיאולוגים the Antropocene. שהו מושג חדש שמתאר תקופה גאולוגית חדשה שנכנסו אליה, שבה האנושות הפכה להיות המניעה העיקרית של שינויים במערכת הפיסית של כדוה"א, כולל האקלים, מחזור הפחמן, מחזור המים, החנקן והעושר הביולוגי.  

האנתרופוצנה תעצב את החברות שלנו. אם נמשיך ללא מחשבה בכיוון הכלכלי הנוכחי, נסכן את מערכות החיים בכדוה"א- את אספקת המזון, מים נקיים ואקלים יציב- כל מה שחשוב לבריאות האדם ואף להשרדותו. בתוך שנים או עשורים, תנאי החיים עלולים להפוך קשים באזורים רגישים בעולם. אנחנו כבר חווים את ההתדרדרות הזו באפריקה ומרכז אסיה. מצד שני, אם ננהג בחכמה, אנו יכולים להגן על כדוה"א בעודנו מעלים את איכות החיים בכל העולם, על ידי אימוץ אורח חיים וטכנולוגיות שמשפרים אושר (או סיפוק מהחיים), וגם מפחיתים את הנזק לסביבה.

הקשר בין אושר לקיימות

הגדרה:

Sustainability / קיימות= דאגה לעתיד החברתי, בריאותי, כלכלי וקיומי של העולם.

קיימות במובנה הרחב היא היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה, מערכת בת קַיָּמָה , היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגות בנות קיימה. בשביל בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA

החיפוש אחר האושר קשור באופן הדוק לשאיפה לקיימות- אם נשקיע באושר שלנו ונהפוך אותו למטרת חיינו, ולא את הצמיחה הכלכלית, ניכנס לאיזון עם הסביבה ונפסיק להרוס את כדור הארץ.  

• האם המידה, שבה נצליח לשפר את אושרנו, משפיעה על יכולתה של האנושות להמשיך ולהתקיים על כדור הארץ? מדוע?

• מה הקשר בין אושרו של האדם היום, למצב כדור הארץ?

• אם נדאג לכדור הארץ ונקטין את הצריכה, האם זה ישפיע על האושר שלנו?

• כיצד האושר שלי קשור באושרו של העולם?

• למה כ"כ חשוב שנהיה מאושרים?

• האם עלינו להצטמצם, לוותר (ולסבול), כדי להיות ידידותיים יותר לסביבה?

• האם אפשר להנות ולהיות מאושרים יותר ככל שאנחנו הופכים ידידותיים לסביבה?

• כיצד נביא את האדם לחשוב על עתידו בטווח הרחוק? ועל הסביבה?

היחסים בין בני האדם והטבע:

מוריי בוקצ'ין טען כי הרעיון שבני האדם הם שליטי הטבע משותף לכל החברות ההיררכיות. הוא אמר שהקפיטליזם ויחסי השוק, אם לא מרסנים אותם, מסוגלים לדרדר את כדור הארץ כולו למעמד של משאב ותו לא. הטבע איננו אלא סחורה: "השוק בוזז את רוח האדם, וכמוהו בוזז ההון את כדור הארץ."^[8]בוקצ'ין קבע שרוב הפעילויות שצורכות אנרגיה והורסות את הסביבה הן חסרות היגיון, כי הן תורמות רק מעט לאיכות החיים ולרווחה. את המפתח לפתרון הוא ראה בהבנה של התהליכים ההופכים חברה אורגנית לחברה היררכית ושל מנגנוני העבודה הנותנים לגיטימציה להיררכיה ואף יוצרים אותה. בוקצ'ין ייסד את תחום האקולוגיה החברתית. תחום זה מבוסס על האמונה שכל הבעיות האקולוגיות שהאנושות סובלת מהן היום אינן אלא סימפטום, והן נובעות מליקויים בתפקוד החברתי. שלא כמו רוב החוקרים, המאמינים שכל בעיותינו ייפתרו אם ניישם המלצות של מחקרים בפיזיקה, בביולוגיה, בכלכלה וכדומה, בוקצ'ין טוען שהבעיות ייפתרו רק אם נבין את התהליכים החברתיים הנסתרים ונתערב בהם תוך החלת העקרונות והשיטות של מדעי החברה. פילוסופיית האקולוגיה העמוקה מגבשת עקרונות למען רווחתם של כל המינים החיים על פני האדמה ולטובת העושר והמגוון שלהם. אלה יתאפשרו רק אם אוכלוסיית בני האדם תצטמצם באופן משמעותי ויושם קץ להתערבות האנושית בעולם הלא-אנושי. כדי להגיע לכך, דוגלים אנשי האקולוגיה העמוקה במבנים כלכליים, טכנולוגיים ואידאולוגיים בסיסיים המשפרים את איכות החיים ולא את רמת החיים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA

• מדוע לא ניתן להפריד בין המצב האקולוגי של כדור הארץ, לתפקוד החברתי של בני האדם?

בעשר השנים האחרונות ישנו עניין גובר באושר. מאות ספרים ומחקרים צצו כדי להנחות אותנו למציאת החיים הטובים, אך השגת אושר אישי הוא רק חלק מהמשוואה. כאשר האושר משתלב עם טובת האדם וקיימות, הוא מקבל מימד חדש לגמרי: אושר בר קיימא.

אושר בר קיימא לוקח בחשבון שאושר נמצא בחיבור שלנו לאנשים אחרים, לזנים אחרים בטבע, ולסביבה הטבעית ברשת מדהימה של קשרי תלות הדדית. זה אומר שהפעולות היומיות שלנו וההחלטות שלנו יכולות לקדם או להחסיר מאושרינו אנו, וזה של אחרים. אושר בר קיימה יכול להוביל לאורח חיים שתורם לקיימות וגם מגביר סיפוק מהחיים, ולפעמים הוא ממש בקצות האצבעות.

http://www.yesmagazine.org/happiness/sustainable-happiness-6-ways-to-get-there

• כיצד האושר שלי קשור לאושרם של אחרים?

• מדוע כשאני הופך מאושר יותר, אני משפיע על אושרם של אחרים?

• האם אחרים צריכים להיות מאושרים כדי שאני אהיה מאושר?

• האם שמירה על הסביבה תעשה אותי מאושר יותר? האם היא תגרום לי לחשוב על אושרם של אחרים?

אושר וצרכנות

• מדוע צרכנות כל כך מושכת אותנו?

• מדוע הצרכנות ממכרת? יש אנשים שממש זקוקים לגמילה משופינג..

• המציאות מראה שההתפתחות הכלכלית שהאנושות נקטה בה, בעשורים האחרונים, לא לוותה בעלייה באושר, וסיפוק בחיים. ככל שהתעשרנו נוספו בעיות אחרות לחיינו. הפסיכולוגיה, המדע וההיגיון הבריא כבר מראים שהכיוון הזה אינו מספק. מדוע אנו ממשיכים באותו כיוון?

• מה צריך לקרות כדי שנוכל לשנות את הכיוון? מה האלטרנטיבה?

הרבה אנשים שרוצים להיות מאושרים היום פונים לעיסוק בסביבה. הם הופכים להיות מאוזנים יותר עמה, דואגים להיות בהרמוניה עם הטבע- למחזר, להשתמש רק במה שצריך, לכבד את הסביבה, להיות חלק ממנה. זה מגיע עד כדי מעבר למחייה בקהילות וחוות אורגניות למינהן ויש כאן גם רצון להתנתק מחברה שמנוהלת על ידי ערכים של כסף, חומרנות והרס הסביבה.

יש גם מי שממש מנסה לחיות ללא כסף כלל: http://www.abc.net.au/environment/articles/2013/10/09/3864668.htm

האושר של מארק בויל: איך לחיות בלי כסף וליהנות מכל רגע

אוכל - יש בפח הזבל, בגדים - אפשר להחליף עם אחרים, שירותים - בור בחצר מספיק. מארק בויל, שחי כבר יותר משנה בלי כסף ונהנה מכל רגע, ירוויח לא מעט כשייצא לאור הספר שכתב על ההתנסות. את ההכנסות הוא מתכוון להקדיש ליצירת קהילה שתחיה בדיוק כמוהו

למארק בויל יש סוכנת. מדי יום הוא הודף בקשות להתראיין. צוותי תקשורת צובאים על דלתו. את מרבית ימיו הוא מבלה בכתיבת ספר. אבל מארק בויל הוא לא כוכב קולנוע או גיבור של תוכנית ריאליטי.בויל, בוגר תואר בכלכלה ומינהל עסקים ואיש עסקים מצליח בעברו, לא הוציא אפילו ליש"ט אחת ב-16 החודשים האחרונים. הוא חי בקרוואן קטן החונה באמצע שדה בוצי, מצחצח שיניים במשחה שיצר מעצמות של דיונון, אוכל רק מזון שהוא מגדל או אוסף מפחי אשפה, וכשהוא צריך ללכת לשירותים - הוא משתמש בחור שחפר באדמה. בויל אינו קורבן של המשבר הפיננסי העולמי. הוא בחר לחיות כך, והוא מרגיש נהדר עם הבחירה שעשה.

בויל, יליד אירלנד המתגורר בבריטניה, חי ללא כסף מאז נובמבר 2008. הוא מגדל את האוכל שלו - תפוחי אדמה, שעועית, בצל, גזרים - בחווה אורגנית קטנה. הוא מתנדב בחווה שלוש פעמים בשבוע תמורת מקום להחנות בו את הקרוואן וקישור WiFi, והטלפון הסלולרי שלו מקבל רק שיחות נכנסות. כשהוא רוצה לבדר את עצמו, הוא קורא ספר שהחליף תמורת ספר אחר. כשהוא זקוק לרהיט חדש, הוא בונה אותו בעצמו. כשהוא רוצה בגדים חדשים, הוא מחליף עם אחרים או מחפש בפחי אשפה. כשהוא מצטנן, הוא שותה מים ומקווה לטוב. הוא לא משלם חשבונות ומסים, לא קונה אוכל או מצרכים אחרים. במקום נייר טואלט, הוא משתמש בעיתונים.

"נולדתי לעולם שרחוק מהאידיאל שלי, ומה שאני מנסה לעשות הוא את ההפך ממה שהעולם הזה מעודד - ליישם את השינוי שאני רוצה לראות בעולם", אומר בויל בן ה-30 בראיון ל-Markerweek.

עם זאת, דווקא שנה בלי כסף נדרשה כדי להפוך את בויל לסוג של איש עסקים. אף על פי שאין לו עבודה, בויל עסוק כיום יותר משהיה אי פעם, יותר מאשר בימים שבהם ניהל שתי חברות מזון אורגני. ספרו, The Moneyless Man, ייצא ביוני הקרוב, ובינתיים הוא עסוק בהדיפת עיתונאים ובקשות לראיונות מצד כלי תקשורת ובליטושים אחרונים של ספרו. הוא מחזיק סוכנת משלו, מנהל לוח זמנים קפדני, בלוג המתעד את חוויותיו ואפילו פרופיל (לא מעודכן) בטוויטר.

"גם כיום אני קם בבוקר והולך לעבוד, אבל ההבדל הוא שאני אוהב את מה שאני עושה, ולכן זה לא נראה כמו עבודה", אומר בויל, שאת כלל ההכנסות ממכירת ספרו יתרום ליצירתה של קהילה אלטרנטיבית, שבה איש לא ישתמש בכסף ושתתבסס על אמון, על סחר חליפין ועל תרומה הדדית. לצורך כך, ייסד את הקהילה המקוונת Freeconomy שנועדה לאחד אנשים כמוהו, שדחו את תרבות הצריכה והחליטו לחיות במנותק לחלוטין מהחברה (Off the grid). התנועה כוללת כעת יותר מ-3,000 חברים ביותר מ-50 מדינות בעולם. "כשהיה לי כסף איש לא רצה להקשיב לי, ועכשיו כשאין לי כסף כולם מתעניינים במה שיש לי לומר. ועוד אומרים שהכסף מדבר", הוא צוחק.

אני יודע שלא כל העולם יכול להצטרף אלי ולחיות ללא כסף, אבל אם זה יהיה אפשרי בעתיד הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לחזור לחיות בקהילות קטנות יותר. חברה ללא כסף תהיה קטנה בהרבה. לא יהיו ערים. בערים אי אפשר לחיות ללא כסף, משום שאין בהן כל בסיס לאמון בין בני אדם"

מארק בויל אינו היחיד שבחר בדרך חיים קיצונית: אלפים כמוהו, בעולם ובישראל, בחרו להתנתק מתרבות הצריכה, מהסופרמרקטים ומחשבונות החשמל והגז, ולחיות ללא שימוש בכסף, או לחלופין לעשות בו את השימוש המינימלי האפשר. הם לא קונים דבר אלא אם הם ממש מוכרחים - וגם זה לא בטוח. הם מעדיפים להסתמך על נדיבות ועל סחר חליפין. הם נוברים בפחי הזבל ומחפשים מזון שמסעדות, מאפיות ואנשים לא רוצים עוד, אף על פי שלרוב הוא אכיל לחלוטין. חלקם אפילו מייצרים אנרגיה בעצמם.

http://www.themarker.com/wallstreet/1.564726

• האם לחיות בהרמוניה עם הטבע פירושו לחיות ללא כסף? ללא תרבות הצריכה?

• האם השאיפה של מארק בויל, להתחיל קהילה שכזו, יכולה להצליח?

• האם אפשר לחיות ללא כסף?

"יום אחד ניהלתי שיחה עם אחד מחבריי, ודיברנו על הבעיות בעולם - ההרס הסביבתי, סדנאות היזע, מלחמות על משאבי טבע - והבנתי שבמקום לחשוב כמו רופא שבוחן מטופל ומאבחן את התסמינים, עלי לברר מה שורש הבעיה", מסביר בויל. שורש הבעיה, הוא אומר, הוא תרבות הצריכה."

https://www.haaretz.co.il/misc/1.1191659

• מהו שורש הבעיה? האם זו תרבות הצריכה?

• מה הקשר בין אושר וסביבה ירוקה ובריאה יותר?

• מה הקשר בין אושר ולהיות אדם סביבתי יותר?

אנשי הריינבו: בלי כסף וסמים אחרים

אז מה זה בעצם הריינבו? לא קל לענות על השאלה. מבחינה סוציולוגית יבשה אפשר להגדיר את הריינבו כתופעה חברתית, סגנון חיים או תת תרבות

"הריינבו הם הקבוצה האנרכיסטית המתפקדת הגדולה ביותר שמוכרת לנו", הוא אומר בראיון ל"מסע אחר". "במובנים רבים הם חלוצים, בכך שהם מקיימים שיטה חברתית סובלנית ולא אלימה, שמתפקדת בלי מנהיגים ובלי בחירות. בעיני יש מסר משמעותי בעובדה שגם בכינוסי ריינבו של 30 אלף אנשים אין צורך במשטרה. האנשים שומרים על הסדר, כשכל אחד אחראי לעצמו. רוב האמריקאים חושבים שכדי להשיג יותר שלום וביטחון צריך יותר כוחות משטרה. הריינבו מוכיחים שאפשר גם אחרת".

https://www.masa.co.il/article/%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%95-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%AA/

• האם יש לריינבו כוח להשפיע על החברה?

"אני לא חושב שכולנו הולכים לנטוש את הערים ולצאת לחיות בטבע באופן קבוע. כינוסי ריינבו הם דבר זמני מעצם טיבו, אבל יש לו השפעה על המסגרות הקבועות. האפקטיביות של הריינבו היא בכך שלכל אחד ניתנת הזדמנות להתנסות בצורת חיים אחרת, מבלי שיצטרך לעזוב את המסגרת שבה הוא חי ובלי להתחייב לשום דבר. אחד עשוי בעקבות החוויה הזו להתפטר ממקום עבודתו ולצאת לשוטט בעולם, אחר יחליט לבחור בעבודה פחות משתלמת כלכלית וברמת חיים נמוכה יותר תמורת יותר חופש אישי; שלישי יתחיל למחזר פסולת או לנסוע במכונית מזהמת פחות.

"בריינבו נפגשים אנשים ממקומות וממעמדות שונים, שלא היו יכולים להיפגש בשום דרך אחרת, אולי משום שכל זה קורה בטבע ולא בעיר. מבחינה מסוימת, גם אמריקה הצפונית היא מעין עולם שלישי. גם אצלנו יש פער עצום בין עשירים לעניים, וגם לנו יש קַסְטות כמו בהודו. 'כת הטמאים' שלנו היא ההומלסים. מפגשי הריינבו הם המקום היחיד שהומלסים מתקבלים בו בחמימות. בחברה שמחוץ לריינבו אף אחד לא מדבר איתם. רק בריינבו יכול להיווצר מצב שאחד בא במרצדס, אחר בטרמפים, ולמשך ימי הכינוס הם יהיו שווים לחלוטין".

במטבחי שדה מאולתרים מאכילים קהל גדול של אלפי אנשים; באוהל טיפולים נותנים סיוע רפואי, בעיקר אלטרנטיבי, לכל דורש; במהלך הכינוס מועברות סדנאות שונות - תיפוף בתופים אפריקאיים, שירי ריינבו, רפואה אלטרנטיבית, מדיטציה או פילוסופיה - כשכל אחד יכול לעבור או להעביר סדנה בכל נושא שמעניין אותו. כל הפעילות הזו מתבצעת בהתנדבות. בתום הכינוס נשאר השטח בדרך כלל נקי כשהיה, על אף ששום חברת תחזוקה אינה מספקת שירותי ניקיון.

המטרה היא חופש מוחלט, ולכן כמעט שאין חוקים, אבל את המעט שיש מכבדים בקפדנות: אסור להכניס מכוניות למחנה, אסור לזהם את השטח, אסור להכניס אלכוהול וסמים (הכוונה לסמים קשים. מריחואנה וניקוטין אינם נחשבים סמים) ואסור להשליך בדלי סיגריות או לעשות צרכים במקום שלא נועד לכך.הריינבו עובד לא משום שהריינבואים הם מלאכים. השיטה עובדת מפני שזו סיטואציה זמנית, ובעיקר מפני שהאנשים שמגיעים לכינוסים חולקים ביניהם אידיאולוגיה, ערכים וסגנון חיים המאפשר יצירת קהילה כזו, בדומה לקיבוץ או לקומונה. עם זאת, בניגוד לקהילות אידיאולוגיות סגורות, קהילת הריינבו פתוחה לכל. אין צורך לעבור ועדת קבלה, לעמוד בקריטריונים כלשהם או להכיר מישהו "מבפנים". יש כאלה שבאים מסיבות אידיאולוגיות, ויש אחרים שסתם נהנים לבלות, לנגן ואם יוצא, גם למצוא סקס מזדמן.במובן מסוים אפשר לומר שהריינבו הוא לא רק תוצר מובהק של סוף המאה ה־20, אלא  אפילו מעין תגובה אלרגית למאה ה־20 עצמה. בעידן של סגידה לטכנולוגיה, לצריכה ולמצליחנות כלכלית, מקדשים אנשי הריינבו ערכים הפוכים: הטבעי, הלא־חומרי, הפשוט והבסיסי; מול הניכור העירוני - קשר עמוק יותר עם הטבע הבראשיתי; מול פולחן הכפר הגלובלי והקהילות הגדולות, המאורגנות והיעילות יותר ויותר - הזדהות עם מסגרות אינטימיות ומסורתיות יותר: שבט, קהילה, משפחה.

מקל הדיבור עושה סדר

כדי להבין איך עובדת השיטה שמחוץ לשיטה, כדאי להציץ במוסדות הלא ממוסדים שיוצרים אותה. החלטות, למשל, מתקבלות במקבילה הריינבואית לאספת חברים: מעגל דיבור (Talking Circle). כל פעילות ריינבואית רשמית או חצי רשמית מתבצעת במעגל. במעגל כולם שווים, וההחלטה צריכה להתקבל על דעת כולם. למעגל הדיבור יש חוקים וכללים משלו, וגם הפריקים וההיפים ושונאי המסגרות הקיצוניים ביותר - ובריינבו יש הרבה כאלה - מכבדים אותם באדיקות. כל דעה צריכה להישמע, וכולם אמורים להקשיב בסבלנות. זכות הדיבור מוענקת למי שאוחז ב"מקל הדיבור", והיא שלו כל עוד המקל בידו. יש כאלה שמחזיקים את המקל חמש דקות וגומרים עניין, אחרים נואמים שעות. אף אחד לא אמור להאיץ בהם לסיים, גם אם הם מתפלספים שעות וגם אם הם סוטים מהנושא שדנו בו קודם. במבט חיצוני נראית השיטה מאוד בלתי יעילה, אבל גם יעילות היא עניין תלוי הגדרה. "הריינבואים יגידו שדרך קבלת ההחלטות חשובה לא פחות מהתוצאה", אומר האנתרופולוג ד"ר מייקל נימן (Niman), שעבודת הדוקטורט שלו מוקדשת לריינבו. "חוסר הצלחה להגיע לפתרון אינו בהכרח כישלון. יכולים להיות כמה פתרונות לבעיה או דרך ביניים, שתשלב חלקי פתרונות שונים. וגם אם לא הגיעו לפתרון - לא נורא. בדומה למפגשים של חברות שבטיות לא מערביות, שמפגשיהן נראים לעיתים לעין המערבית ארוכות ולא תכליתיות, אלה מפגשים מאוד תכליתיים. עצם אוורור הבעיות והעלאתן על פני השטח משחרר מתחים ומונע היווצרות בעיות עתידיות, גרועות פי כמה. כולנו יכולים ללמוד ממודל קבלת ההחלטות של הריינבו". ויש גם סעודות משותפות במעגל בעלות אופי טקסי. שרים שירים, מחזיקים ידיים.. לכל אחד תפקיד וכולם למען הכלל. גם בלי כסף אפשר לארגן פעילות אנושית יעילה. הם קוראים לחברה הבורגנית "באבילון".

השיבה מהודו, היציאה לירדן

בשנים האחרונות, כאמור, הולכת ישראל וכובשת לעצמה מעמד של "מעצמת ריינבו" קטנה בסצנת הריינבו העולמית. מספר הישראלים המשתתפים בכינוסי ריינבו ברחבי העולם גדול לאין שיעור ממספרם היחסי באוכלוסיה, באופן דומה, ולא במקרה, למספרם העצום של הישראלים המטיילים במזרח.רבים מהריינבואים הם "בוגרי הודו", שסירבו לוותר על אורח החיים ועל ההווי המיוחד שגיבשו בהודו. "מיום שחזרתי לארץ, אחרי שנתיים במזרח, הפכתי להיות פליט של הודו.

https://www.masa.co.il/article/%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%91%D7%95-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%AA/

• מה מקומן של חברות מסוג זה? האם הן יכולות להשפיע על עתיד האנושות?

שינוי כיוון- מדיניות ציבורית מכוונת אושר

• האם אנו רציונליים? האם אנו שולטים בהחלטות שלנו? האם אנו יכולים לצפות אותם מראש? האם אנו בוחרים?

• האם איננו מסוגלים לצפות את השלכות מעשינו?

• מדוע האנושות מתנהלת בצורה כזו שאיננה עומדת במטרותיה?

• מהו המודל החדש של האדם שיכוון להתנהלות נכונה יותר?

• האם העולם צריך להמשיך לרדוף אחר התל"ג עד לכדי הרס הסביבה גם כאשר האושר אינו משתפר? האם כדאי לנו לרצות הכנסות אישיות גדולות יותר במחיר של אובדן הקהילתיות ואמון חברתי?

• האם כדאי שנכתיר כמה חלקים בחברה, כ-אלו שאין בהם מרכיב של רווח, כדי שנוכל לטפח את רוח שיתוף הפעולה, האמון והקהילתיות?

• מהן הדרכים לאושר, כאשר צרכים בסיסיים כבר אינם המניעים העיקריים של שינוי חברתי?

• מה צריכה להיות מדיניות ציבורית שמכוונת לאושר?

• האם אושר זה משהו שניתן להנחילו מהממשלה לאזרחים?

• כיצד לעשות מישהו אחר מאושר?

שיחת טד בנושא- כיצד נוכל לאכול את הנופים שלנו?

http://www.ted.com/talks/pam_warhurst_how_we_can_eat_our_landscapes.html

• האם התוספת של הקהילתיות והמטרה המשותפת סביב הנושא הסביבתי מספיקה כדי לתרום לאושרם של האנשים?

• מה אפשר עוד לעשות בקהילה כזו כדי לעשותה מאושרת יותר?

מדידת אושר

ישנם רבים המאמינים, כי אושר הוא בעיני המתבונן, בחירה פרטית, משהו שיש לחפשו באופן פרטי, ולא כמדיניות ציבורית. נראה שהאושר סוביקטיבי מדי, מעורפל מדי כדי להוות בסיס למטרות לאומיות, שלא לדבר על מדיניות ציבורית. זו היתה ההשקפה המסורתית, אך העדויות משנות תפיסה זו במהרה. דור של מחקרים על ידי פסיכולוגים, כלכלנים, סוקרים, סוציולוגים ואחרים הראה שאושר, דרך חוויה סוביקטיבית אמנם, ניתן למדידה, להערכה ולהשווא עם פונקציות נצפות במוח, והוא קשור לאישיות של האדם והחברה. עצם השאלה האם אתה מאושר או מרוצה מהחיים, מניבה אינפורמציה חשובה על החברה. היא יכולה להורות על משברים נסתרים או עוצמות חבויות. היא יכולה להראות צורך בשינוי. מדע האושר שהתפתח לאחרונה משרת צורך זה. הוא מסווג את האושר לפי שני סיווגים עיקריים:

1. העליות והירידות של רגשות במהלך היום affective happiness

2. הערכת חיים כללית של הפרט. evaluative happiness

http://www.economist.com/blogs/feastandfamine/2012/04/happiness

• האם ניתן למדוד אושר על ידי שאלוני דיווח עצמי? האם יש צורך באימותים אובייקטיבים יותר?

• איך כדאי למדוד אושר?

• האם צריך להיות הבדל בין לאומים, מדינות וחברות במדידת האושר?

מדד האושר העולמי:

מדד האושר העולמי , The Happy Planet Index הוא מדד של שמחת חיים, תוחלת חיים, וטביעת רגל אקולוגית.מתאם בין תוחלת חיים לבין מידת אושר מדווחת. ניתן לראות כי יש מתאם בין מדינות בהן אזרחים הם מאושרים יותר ומדינות בהן האזרחים חיים זמן רב יותר, כמו כן ניתן לראות שיש קבוצת מדינות בעלות תוחלת חיים גבוהה שבה יש שונות גבוהה של כמות האושר המדווח.באופן גס, המדד בודק כמה מאושרים האנשים בכמות נתונה של משאבים, או את מידת ה"יעילות" שבה מושגת רמה מסויימת של אושר. המדד מנסה לכמת דבר זה על ידי שלושה מדדי משנה:

• מד שביעות רצון - כמה אנשים אומרים שהם מאושרים במסגרת סקר שביעות רצון.

• תוחלת חיים מלידה - כמה שנים חיים האנשים בממוצע מרגע שנולדו.

• טביעת רגל אקולוגית

הכפלת שני המדדים הראשונים, נותנת את "מד השנים המאושרות" (HLY)- כמה שנים אנשים הם מאושרים. "מד השנים המאושרות" מחולק בטביעת הרגל האקולוגית של המדינה, כדי לראות מה כמות שנות השמחה המתקבלות מכמות נתונה של שימוש במשאבים.מד השמחה הפלנטרי הוא פרוייקט של ידידי כדור הארץ שפותח על ידי הקרן לכלכלה חדשה.

http://www.happyplanetindex.org/

• האם אלו מרכיבים נכונים למדד אושר?

מדד הטובים למשק

לראשונה בישראל מדד שימדוד עד כמה אנשי העסקים הישראליים תורמים לחברה, ולא רק מצטלמים במעמד גזירת הסרט. במאמר שפרסם הציע וינטר ליצור לטייקונים דירוג שונה, שבוחן את תרומתם האמיתית, בתקווה שדירוג כזה יתמרץ אותם להשפיע לטובה על החברה שהם חיים בה, ולא רק לצבור עושר. כאן בדיוק טמונה היומרה של המדד, אולם גם הפוטנציאל שבו. שכן, מדד "הטובים למשק" אמור להוות את התמריץ הזה בדיוק. אם הוא נבנה נכון, הוא יהפוך "גם את הטייקונים הציניים ביותר לטייקונים חברתיים, ובמקום להתחרות על גבנו יתחרו על רווחתנו", כפי שכתב אז פרופ' וינטר. המדד הכללי הורכב משלושה מדדי משנה - השקעה בעובדים, פילנתרופיה והשפעת הפעילות העסקית על המשק.  באופן הזה ניתן יהיה לראות בדיוק מי לוקח רווח לכיסו ומי משתמש בו לגיוס עובדים או להקמת מפעלים. מי באמת מייצרים מקומות עבודה ומי רק מתגמלים את המנהלים הבכירים בלי קשר לרווחי החברה. באופן הזה, אנו מקווים, נוכל להציע מדי שנה מדד שאכן יהווה תמריץ לבעלי השליטה להביא בחשבון שיקולים נוספים בזמן שהם עושים עסקים. הנורמה הזו הולכת ומתחדדת במדינות רבות אחרות. אולי כל מה שבעלי השליטה הישראלים צריכים בשביל להתחיל לעשות זאת הוא רק תמריץ.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3591525,00.html

• הכל תלוי באיך אנחנו מודדים...כיצד ניתן לשנות ערכים כך שעולם העסקים ישתנה לטובה?

אושר בישראל

דוח האושר העולמי השנתי של אוניברסיטת קולומביה סקר 156 מדינות ודרג את ישראל הרבה מעל ארה"ב, גרמניה ובריטניה. איזו מדינה צנחה בדירוג ומה עושה אותנו מאושרים?

מחפשים אושר וסיפוק בחיים? סעו לצפון אירופה - והתרחקו ממצרים וממדינות שנפגעו מהמשבר הכלכלי בגוש האירו – כך עולה מדוח האושר העולמי של המכון לכדור הארץ של אוניברסיטת קולומביה שפורסם אתמול.

על פי סקר שנערך ב-156 מדינות עולה כי דנמרק, נורבגיה, שוויץ, הולנד ושוודיה הן המדינות המאושרות בעולם. אזרחי רואנדה, בורונדי, הרפובליקה המרכז האפריקנית, בנין וטוגו – כל המדינות באפריקה שמדרום לסהרה, אינם מרוצים מחייהם, כך על פי הדו"ח. ישראל דורגה בראשית העשירייה השנייה - במקום ה-11. ארה"ב ניצבת במקום ה-17, הרבה אחרי קנדה (מקום 6), אוסטרליה (מקום 10), איחוד האמירויות הערביות (מקום 14) ומקסיקו (מקום 16). בריטניה משתרכת מאחור במקום ה-22, גרמניה במקום 26, יפן ב-43, רוסיה במקום ה-68 וסין ב-93.

הסקר העולמי נערך בין השנים 2010 ל-2012. בעוד ש"העולם הפך למקום קצת יותר שמח ונדיב יותר בחמש השנים האחרונות", תהפוכות כלכליות ופוליטיות הביאו כמה מדינות לרמות נמוכות מאוד של רווחה, נכתב בדו"ח. הדירוגים של יוון, איטליה, פורטוגל וספרד ירדו באופן דרמטי בשל המשבר בגוש האירו. במצרים, מיאנמר וערב הסעודית נרשמו נפילות גדולות בעקבות הסערות הפוליטית והאזרחיות האחרונות.

מצרים רשמה את הנפילה החדה ביותר ברמת האושר: מדירוג של 5.4 (מתוך 10) בשנת 2007, ירד מדד האושר ל-4.3 בשנת 2012. אנגולה, זימבבואה ואלבניה חוו את העלייה הגדולה ביותר במדד מכל המדינות שנסקרו. "אנשים יכולים להיות לא מרוצים מסיבות רבות - מעוני לאבטלה להתפרקות משפחה למחלה גופנית", נכתב בדוח. "אבל בכל חברה, מחלות נפש כרונית הן מהגורמים המשפיעים ביותר על סבל אם אנו רוצים עולם מאושר יותר, עלינו להתמודד בדרך חדשה לגמרי עם בריאות הנפש".

http://news.walla.co.il/?w=/15/2677031

• כיצד יתכן, שדווקא בישראל שנמצאת בכל כך הרבה לחצים, האושר כה גבוה יחסית למדינות אחרות כבריטניה, גרמניה? מה יש כאן שעוזר לאנשים לשמור על אופטימיות?

• מדוע דווקא מצרים רשמה את הנפילה החדה ביותר? העם שם עובר תהליכים מאד משמעותיים של חיפוש אחרי האושר, והתקדמות למצב שהם רוצים כביכול.

סיכום:

• מדוע האושר שלנו קשור ביכולת להמשיך להתקיים על כדור הארץ?

• מהי חשיבות האושר לאדם? לכדור הארץ? לסביבה?