עידן של סתירות. מצד אחד יש שפע וקדמה, מצד שני נראה שסבא וסבתא היו יותר מאושרים מאיתנו. אומנם המדע יכול לעשות המון, אך בו בזמן המצב האקולוגי מידרדר וגם בזירה הבינלאומית המתיחות מפחידה. מכאן נכנסה אל חיינו המילה "קַיימוּת", והיום מתפשטת הדעה שרק אם נציב את האושר כמטרה עליונה, נצליח גם לשמור על הסביבה. על הדרגה האבולוציונית הבאה, ועל הדבר העיקרי שחסר לנו כדי להשיג אותה.
מצד הטבע, הנטייה להרגיש מאושר, מלא, מסופק, היא הכוח הבסיסי שמניע כל אדם. הדבר נובע מכך שאנחנו עשויים מרצון לקבל הנאה ותענוג, רצון ליהנות. ככל שאדם מפותח כך הוא מסוגל להרגיש את העתיד, ולכן גם דואג להנאה ולאושר שיהיו לא רק ברגע הזה או ברגע הבא, אלא גם לטווח ארוך.
הנטייה לאושר משנה את צורתה כל הזמן. מכבש ההתפתחות לוחץ, דוחף את האדם לבחון את ההגדרות שלו: מה נחשב עבורי לאושר? מה יעשה אותי מאושר?
בימי קדם אנשים הרגישו אושר אם הצליחו לשרוד, למצוא מזון ומחסה, לגדל ילדים ומשפחה. אחר כך בא הרצון להתעשר, לזכות לכבוד ולשליטה, לרכוש ידע והשכלה. במקביל, התרחבו גבולות הגזרה שהאדם לקח בחשבון: אם פעם הוא הרגיש ביטחון כשבנה סביב ביתו חומה, אחר כך גילה שמצבו מושפע ממצבם של האחרים, בכפר, בעיר, במדינה.
מלחמות העולם, ההתפתחות הטכנולוגית, הפסיכולוגית ועוד, כל אלה הביאו למצב שהאושר שלנו תלוי בפצצת אטום שאולי מתקתקת באיראן או בצפון קוריאה, בהוריקנים שמתרחשים אי שם, במצב הכלכלי של מדינות אחרות, במצב הבריאותי ברחבי העולם. המציאות נעשתה אינטגרלית, מקושרת, ואנשים מתחילים לתפוס עד כמה האושר הפרטי תלוי בשלום העולם.
מכאן בא הצורך לשנות את יחסו של האדם לזולת, לחברה, לסביבה. זהו המפתח לאושר ולקיימות, במלוא מובן המילה. מדובר בשינוי מהותי, מעבר מטבע אגואיסטי צר לטבע אינטגרלי מחובר.
האדם המשופר, אם נקרא לו כך, יהיה יצור מתקדם שירגיש את הזולת ואת עצמו כאותו דבר. כתוצאה מכך הוא יתייחס לכל מי ומה שסביבו כמו אל הילדים האהובים שלו. זו לא אוטופיה או הטפת מוסר, אלא כורח המציאות. התאמה אבולוציונית לתנאים המשתנים. בלעדיה, לא נוכל לשרוד את המאה ה-21.
התקדמות מודעת לכיוון הזה, אפילו בכמה צעדים קטנים, תביא איתה שינויים גדולים בטבע ובכל תחומי החיים. פתאום ייפתחו לנו אוצרות של אנרגיה ויכולת להתקדם בצורה יפה לקראת אושר בר קיימא. הרצון ליהנות שבנו יתמלא בסיפוק מדרגה חדשה, בהרגשת חיות שנובעת מחיבור והשלמה. זאת, בשונה מהאווירה העכורה של היום שבה הכול עובר דרך מאבקים, תככים, מזימות, שחיתות, שנאה, מלחמה.
חשוב להדגיש שמגוון המאמצים שעושים היום לשמור על הסביבה, כמו למשל מחזור או הפחתת הפליטה של גזי חממה, לא יספיקו כדי לשפר את מצב האקולוגיה. למה? כי נדרשים שינויים ברמה הרבה יותר עמוקה, שינויים של היוצרות הפנימיים שבאדם ובחברה. כדור הארץ יכול לכלכל את כולנו ברווחה, בתנאי שנלמד להתייחס זה לזה באהבה. האדם נמצא במרכז הבריאה, ולכן כל שינוי שהוא עושה בליבו ובמוחו, לרעה או לטובה, משפיע על מערכת הטבע כולה.
ועכשיו ללב הבעיה. מאיפה מביאים כוח לשינוי טבעו האגואיסטי של האדם? ובכן, כוח מחבר כזה טמון ביסוד הטבע, כוח אינטגרלי, מאחד, ויש שיטה שמלמדת איך לעורר אותו לפעולה. השיטה האינטגרלית שמה.
בגדול, היא מבוססת על לימוד טבע האדם, טבע העולם ומגמת ההתפתחות לעבר אינטגרציה מלאה בין כולם, לצד תרגול מעשי של בניית חיבור וקשר אינטגרלי במסגרת קבוצתית. המשתתפים לומדים להתחבר לפי כללים מיוחדים: כל אחד מתעלה מעל האגו, מראה לאחרים עד כמה החיבור חשוב בעיניו יותר מכל דבר, עד כמה הוא מוכן לעזור, לתמוך, למלא את רצונם. זהו תהליך שכולל שלבים רבים, כמובן. בהתאם למאמצים להתחבר כאחד, הם נעשים מותאמים יותר לכוח המחבר שבטבע, והוא פועל עליהם ביתר עוצמה. בעזרתו הקבוצה מתקדמת לרמת התקשרות שבה כל אחד נכלל בכולם. בהדרגה נוצרת הרגשה ומחשבה אינטגרלית, ומתוך נקודת מבט אינטגרלית הם בוחנים כל דבר ועניין. היא שמנהלת אותם, מובילה אותם, מראה להם כיצד לסדר הכול בצורה נכונה.
בשנים הקרובות, השיטה האינטגרלית תידרש ברחבי העולם. שכן, מומחים צופים שתוך זמן קצר רובוטים ומחשבים יפלטו את רוב בני האדם משוק העבודה. מציאות כזו תחייב אותנו לספק לכל אדם ומשפחה את צרכי קיומם. הזמן שיתפנה, כדאי שיהיה מנוצל לצורך פיתוח מודעות אינטגרלית. זה יפתור את בעיית התעסוקה, בעיית האושר ובעיית הקיימות גם יחד. כך מערכות היחסים בין אנשים יותאמו לכוח האינטגרלי שבטבע, ויחד נוליד מעצמנו אנושות חדשה. מחוברת, מאושרת, מעפילה מפסגה לפסגה.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 244 – bit.ly/3pqNqff