יונה הנביא

חומר רקע לשיחות "חיים חדשים", מס' 186

סיפור יונה

מטרות:

  • הרעיון הכללי, בריחה מאחריות, בריחה משליחות, השליחות "רודפת" אחרינו, כהשוואה לתפקידו של העם היהודי, ש"רודף אותנו" לאורך כל ההיסטוריה.

    פתיחה:

ספר יונה יחודי, בכך שהוא היחיד שעיקר נושאו אינו מסירת דברי הקב"ה לעם על ידי הנביא. הנושא העיקרי של הספר הוא העימות בין יונה לבין הקב"ה.

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/kipur/abi.html

יונה הוא נביא שנצטווה על ידי הבורא ללכת לנינוה, בירת אשור, ולבשר לתושביה כי "עלתה רעתם לפני" כלומר שהם עשו את הרע בעיני האלוהים. בצעד חריג לאנשי הנבואה דוחה יונה את המשימה, בוחר לעזוב את ארץ ישראל, עולה לאנייה בנמל יפו ובורח לתרשיש.

  • מה מטרתה של השליחות?

  • מהם חטאי אנשי נינווה?

    זרימת התוכנית:

  • הבריחה

  • דמויות המלחים מול דמותו של יונה

  • נינווה חוזרת בתשובה

  • הקיקיון

  • תפקידו של יונה מול תפקידו של עם ישראל

  • שונות

הבריחה

ה' מאשים את אנשי נינוה ב"חָמָס". מעשי חָמָס הם: מעשי שוד, גזל ועושק.החטאים של אנשי נינוה שייכים לתחום שבין אדם לחברו. החוקים הקשורים ליחסים שבין בני האדם, הינם אוניברסליים ומחייבים את כל עמי העולם.

http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=2377759

  • מה מיוחד בסיפור/בשליחות/ביונה, שהוא מחליט לברוח מלנבא לנינווה?

נבואת שלום, נבואת נחמה, היא החייבת להתגשם כדי להוכיח שהנביא אשר אמרה דיבר אמת: "הנביא אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ה' באמת" (כח, ט). לא כן נבואת פורענות: זו נועדה לחנך, להחזיר בתשובה, לפתוח פתח הצלה לחוטא הניצב על עברי פי פחת.

http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9484

סיפור יונה הנביא מחדד עניין מרכזי בתורת הנבואה: בעוד נבואת נביאי שקר מטרתה שתתגשם כדי שיוכח כוח נבואתם, הרי שנביאי אמת אמורים לצפות שנבואתם לא תתגשם אחר שמי ששעה לה סר מחטאו. נבואת חורבן מוצלחת היא לא כזאת שמתגשמת אלא אחת שלא מתגשמת בשל חזרתם בתשובה של נמעניה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90

על פי חז"ל ניסה יונה להתחמק משליחותו כדי שתשובתם של אנשי נינוה לא תקטרג על ישראל שאינם עושים תשובה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90

  • מדוע יונה בורח? ממה הוא בורח?

  • מה ניתן ללמוד עליו מזה שברח?

בשני הפרקים הראשונים האדם בורח מהאלוקים, רק בסוף פרק ב, כאשר מסתיים סיפור הבריחה - רק אז מתחיל סיפור התשובה. זאת אומרת - במקום שנגרמת הבריחה מתחילה התשובה.

לכן שני החלקים של ספר יונה קשורים מאוד, אפשר לקרוא לספר - הבריחה והתשובה. ספר יונה בא ללמד אותנו שהמחסום העיקרי, המעכב העיקרי של התשובה, הוא הבריחה של האדם. האדם לא מוכן לעמוד מול המציאות כפי שהיא. אם תשימו לב, בכל החומש כולו לא ראינו אף אדם שחזר בתשובה. למרות שהקב"ה נותן נסיונות רבים, הזדמנויות רבות, לא מצינו אף דמות שחוזרת בתשובה.

http://www.birkatmoshe.org.il/hebrew/LessonArticle.aspx?item=4906

דמויות המלחים מול דמותו של יונה

אלוהים בחר ביונה והטיל עליו שליחות. השליחות הזאת איננה נעימה אך הימנעות ממנה תגרום לאסון המוני – הרס נינווה. יונה, החרד מתגובת אנשי נינווה, רוצה לברוח מן האחריות הכבדה המוטלת עליו. הוא מבקש מפלט בספינה המפליגה למרחקים, אך אלוהים משיג אותו, מחולל סערה בים ומאיים להמיט אסון על מלחי הספינה. בתחילה יונה דבק בהתנהגותו החמקנית ומסתתר בבטן הספינה, אך לבסוף הוא נוטל אחריות ודורש מן המלחים שישליכו אותו אל הים. המלחים, בניגוד ליונה, אינם בוחרים בפתרון הקל. הם אינם ממהרים להשליך את יונה אל המים, ועושים זאת רק ברגע האחרון, בהבינם כי אם לא ישליכו את יונה תטבע הספינה כולה. המלחים מבינים מיד מהי אחריות ומבינים גם את מה שיונה סירב להבין בתחילה: לעתים, כדי להציל רבים, אדם אחד נדרש להקרבה.

http://agadastories.org.il/node/234

דמויות הגויים שבספר אף ממחישות את טעותו של יונה: הן מלחי הספינה הן אנשי נינוה מוארים באור חיובי. המלחים מגלים מידה רבה של רחמים ומהססים זמן רב עד שהם משליכים את יונה (כשמתברר להם שזה רצון ה'), ובכך הם שונים בתכלית מיונה, המוכן להפקיר את נינוה לאבדון ובלבד שלא תיפגע מהימנותו.

http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9484

  • נראה כי יונה, איש האלוהים, מראה חוסר אכפתיות גם לאנשי נינווה וגם למלחים על הספינה שעלולים לטבוע בגללו. מה גורם לו להגיע להתנהגות שכל כך לא מאפיינת את תפקידו?

  • נראה בסיפור כי הדמויות של המלחים, שאינם מעם ישראל, התנהגותם טובה יותר משל נציג העם, נביא ה', יונה. מה ניתן ללמוד מכך?

  • לאורך הסיפור מספר פעמים יונה מבקש למצוא את מותו, מסיבות שונות. דמותו מצטיירת בעלת אופי חלש. מדוע אדם כזה בכלל נבחר להיות נביא השם?

כאן התחלפו תפקידיהם. הם - האנשים הפשוטים שאינם בני ברית, מעוררים את איש הא-להים לתפילה ולפנייה אל א-להיו; ולמרבה הפלא הם נכשלים במשימתם, כי יונה עומד בשתיקתו.

יונה מבקש כל הזמן למות, בבחינת 'על גופתי המתה'. יונה מבקש לברוח מהמעמד המשפיל שאליו הוא נגרר, ולכן הוא מנסה למות בספינה – אם על ידי שינה בזמן סערה, או על ידי הטלה למים. יונה לא מבקש שיטילו אותו למים כי מגיע לו למות, אלא משום שהוא רוצה למות, כדי לא לנבא נבואה שבסופו של דבר לא תתקיים. באותו אופן, יונה מבקש למות אחרי שנינוה ניצלת, כדי שלא לחיות חיים של בושה

ספרות חז"ל מתארת כיצד התאמצו המלחים למצוא דרך להשקיט את הים מבלי להשליך את יונה, אך לשווא: "הטילוהו עד טיבורו, עמד הים מזעפו. העלו אותו אצלם, והים הולך וסוער. הטילוהו עד צווארו, ועמד הים מזעפו. ומיד העלו אותו אצלם, והים הולך וסוער עליהם - הטילוהו כולו" (פדר"א י').

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%94%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90

נינוה חוזרת בתשובה

וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה, בֵּאלֹהִים; וַיִּקְרְאוּ-צוֹם וַיִּלְבְּשׁוּ שַׂקִּים, מִגְּדוֹלָם וְעַד-קְטַנָּם.  ו וַיִּגַּע הַדָּבָר, אֶל-מֶלֶךְ נִינְוֵה, וַיָּקָם מִכִּסְאוֹ, וַיַּעֲבֵר אַדַּרְתּוֹ מֵעָלָיו; וַיְכַס שַׂק, וַיֵּשֶׁב עַל-הָאֵפֶר.  ז וַיַּזְעֵק, וַיֹּאמֶר בְּנִינְוֵה, מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדֹלָיו, לֵאמֹר:  הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה הַבָּקָר וְהַצֹּאן, אַל-יִטְעֲמוּ מְאוּמָה--אַל-יִרְעוּ, וּמַיִם אַל-יִשְׁתּוּ.  ח וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים, הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, וְיִקְרְאוּ אֶל-אֱלֹהִים, בְּחָזְקָה; וְיָשֻׁבוּ, אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וּמִן-הֶחָמָס, אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם.  ט מִי-יוֹדֵעַ יָשׁוּב, וְנִחַם הָאֱלֹהִים; וְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּוֹ, וְלֹא נֹאבֵד.  י וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת-מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי-שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה; וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים, עַל-הָרָעָה אֲשֶׁר-דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת-לָהֶם--וְלֹא עָשָׂה.

נביאי ישראל נשלחו לעם ישראל וקראו לו לתקן את דרכיו, על בסיס האמונה ביכולתה של התשובה למחוק את חטאיו של האדם והעם במקרה של חרטה ועזיבת החטא, למנוע את האסון המתקרב או לגאול את העם מגלותו לאחר החורבן. ספר יונה רובו ככולו מוקדש לרעיון כי התשובה מועילה להעביר את רוע הגזרה, גם כאשר מדובר בחטאים חמורים, ולא רק בישראל אלא גם באומות העולם‏[3]

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94

  • מהי חזרה בתשובה?

במושג חזרה בתשובה הכוונה לחזרה לדרך הנכונה (תשובה- מהמלה לשוב, לחזור)

http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=2377759

החזרה בתשובה של אנשי נינוה כוללת שלושה שלבים מרכזיים:

א. הכרה בחטא- "ויאמינו אנשי נינוה באלוהים" (ג'5)כלומר, האמינו לדברי הנבואה.

ב. הבעת חרטה ובקשת רחמים- "ויקראו צום וילבשו שקים...ויקראו אל אלוהים בחוזקה" (ג' 5-8)

ג. שינוי בהתנהגות- "וישובו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם" (ג'8)

http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=2377759

  • מהו התהליך שעברו אנשי נינווה בשלושת השלבים?

  • מה ערכה של חזרתו של יונה בתשובה, כאשר היא נעשית בעצם בכפייה? מה ערכה של חזרתם בתשובה של אנשי נינוה, שגם היא נעשתה רק לאחר שאיום של אסון מיידי ריחף מעליהם?

"מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים אינם עומדין" (בבלי, ברכות דף לד עמוד ב)‏[5]. וכדברי הרמב"ם:

ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94

בחז"ל נראה שיש חשיבות לכוח המניע את האדם לעשות תשובה ויש ככלל שתי מדרגות של תשובה: תשובה מיראה שנקראת גם תשובה נמוכה ותשובה מאהבה שנקראת גם תשובה עליונה. בתשובה מיראה הכוח המניע את האדם לתיקון הוא בעיקר פחד. פחד מפני עונש או סנקציה. בעולם הזה או בעולם אחר. בידי אלוהים או בידי אדם. ואילו בתשובה מאהבה הכוח המניע את האדם לעשות את התיקון היא הארה פנימית, השגה והסתכלות שכלית, שהאדם מבין את השליליות שיש במעשה הרע, ואיננו חפץ בו, לא בגלל שהוא מפחד מדבר, אלא בגלל שהוא הגיע להכרה, שזהו מעשה לא נכון שאין לעשותו, או כדברי הרמב"ם "עושה האמת, מפני שהוא אמת" (הלכות תשובה י', ב).

על פי חז"ל, בתשובה מיראה, מכיוון שהכוח המניע אותה הוא עדיין האגואיזם של האדם שחפץ בטובתו, הזדונות הופכות לשגגות, הכתמים נמחקים אבל יש עדיין רשמים שליליים שמעיבים על נפשו של האדם, ואילו בתשובה מאהבה שהכוח המניע אותה הוא אידאליות, מבט רחב הקף, והכרה ברורה, הזדונות נעשות כזכויות, וכאילו שהוא עשה מעשים טובים, מכיוון שהאנרגיה השלילית של החטאים איננה מדוכאת אלא מתועלת לכיוונים חיוביים, ולכן בתשובה זו העצבות והלב הנשבר מתחלפים באהבה ובשמחה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94

  • האם נוכל להיות סמוכים ובטוחים כי גם כאשר איום החרבת העיר סר מעליהם, הם לא חזרו מדרכיהם הרעות?

בשומעו על המחילה מבקש יונה מהאל להמיתו. על פי מדרשי חז"ל כעס יונה על כך שנבואתו הוצגה ככלי ריק, כשלא התגשמה, ושעתה יאמרו עליו שהוא נביא שקר.

מידת הדין ומידת הרחמים

מידת הדין-קביעת פסק-דין במשפט על פי הכתוב בספר החוקים, בלי להתחשב ברגשות רחמים ובהבנה כלפי הנאשם.

מידת הרחמים- היפוכה של מידת הדין. קביעת פסק דין במשפט מתוך התחשבות ברגשות וברחמים כלפי הנאשם.

* כיצד נהג ה' כלפי נינוה- האם במידת הדין או במידת הרחמים? כיצד רצה יונה שה' ינהג כלפי נינוה?

ה' נהג כלפי נינוה במידת הרחמים, משום שהחליט לא להחריבה בסופו של דבר. יונה ,לעומת זאת, רצה שה' ינהג כלפי נינוה במידת הדין ולא יסלח לאנשיה, ולכן הוא כועס מאוד על הצלת העיר.

יונה ביקש לעצמו את מידת הרחמים, כאשר שהה במעי הדג והתפלל לה', אך מה' הוא ציפה שינהג במידת הדין כלפי נינוה,אף על פי שאנשיה חזרו בתשובה והפסיקו לעשות את מעשי החמס.

ראוי להדגיש, כי ה' לא נוהג תמיד במידת הרחמים.כלפי סדום ועמורה, למשל, הוא נהג במידת הדין.

http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=2377759

  • מה ניתן ללמוד על יונה מציפיותיו שה' יתנהג אליו אחרת מאל אנשי נינווה? גם הוא וגם אנשי נינווה חטאו לה' ועבור עצמו הוא ציפה לרחמים ועבור נינווה ציפה לדין?

    הקיקיון

ובדומה לכך חוזרים אנשי נינוה בתשובה גמורה, המצדיקה את רחמי ה'. לרחמים אלה אין יונה שותף; הוא מרחם על הקיקיון העלוב משום התועלת (הצל) שהביא לו.

הסיפור ממחיש ליונה עד כמה הוא לא המרכז של המהלך. לפני מעמד הקיקיון הקב"ה שואל את יונה בלגלוג: "ההיטב חרה לך?", כלומר: 'אתה כועס? אתה חושב שכעסך ישנה משהו? כשיונה לא מפנים את המסר, הקב"ה פונה למעשים.: הוא מצמיח ליונה קיקיון, דבר קטן ושולי, והורג אותו למחרת. כשחורה ליונה על מותו של הקיקיון אומר הקב"ה: 'הקיקיון הוא שום דבר! בן לילה היה, ובין לילה נעלם, ואיש לא טרח בו'.

http://www.etzion.org.il/dk/5768/1143mamar4.html

וַיֹּאמֶר ה'--אַתָּה חַסְתָּ עַל-הַקִּיקָיוֹן, אֲשֶׁר לֹא-עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִדַּלְתּוֹ:  שֶׁבִּן-לַיְלָה הָיָה, וּבִן-לַיְלָה אָבָד.  יא וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה--אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה, רַבָּה.  

  • מהו המסר של סיפור יונה הנביא?

  • האם מדובר בחיוב של כל אדם למלא את תפקידו?

  • איך קשור המסר לעם ישראל?

    תפקידו של יונה מול תפקיד עם ישראל

יונה הנביא מנסה לחמוק מתפקידו, מהמשימה שמטיל עליו אלוהים, לבשר לנינוה על חורבנה בעקבות החטאים...

עם ישראל, הידוע כעם נבחר, גם כרגע אינו מצליח בתפקיד המוטל עליו - להיות אור לגויים, להוות דוגמא לשאר האנושות...

  • הנביא יונה הבין היטב מהי שליחותו, אך רצה להתחמק ממנה, איך בכלל יגיע עם ישראל להכרה בדבר שליחותו?

  • מה מוטל על עם ישראל?

  • מה יכול לעודד את העם שלנו למלא אחר שליחותו?

  • המעניין היה שיונה כל כך חשש למסור לאנשי נינוה את הנבואה, אבל הם דווקא קיבלו אותה בהבנה וחזרו בתשובה, מה אנחנו יכולים ללמוד מכך, על יחסם של אומות העולם לתפקדו של עם ישראל?

"כאן אנחנו חייבים לתת דוגמה לכל האנושות, מה זה להיות עַם שמבין את חוקי החיים ומקיימם, כי רק בצורה כזאת לכל העמים ולכל העולם יש זכות קיום. אחרת האנושות תכנס למצבים מאד לא נעימים, ועלולה אף להגיע לכמעט השמדה המונית.

צריך להשתדל שכל המלחמות של מדינת ישראל לא נערכו לשווא. חייבים לתת המשכיות נכונה לְמה שקיבלנו הודות לנופלים. אסור פשוט ללכת בשרשרת של מלחמות שאין לה סוף.

להיפך, לזכרם של אלה שמסרו הכול למעננו, אנחנו צריכים להבין כיצד לחיות הלאה,

המדינה הזאת, צריכה להפוך להיות מעין סמל, למדינה שתהיה בנויה לגמרי על כוחות של אהבה הדדית, של ערבות, כאן מצויים המקום, האנשים, והתנאים המתאימים ביותר לצורך זה.

ולכן אלו שמבינים שהעתיד הטוב שלנו תלוי באיכות הקשר ביננו, הם במובן כלשהו נמשכים גם לארץ ישראל.

רק כך ננצח את כל האויבים, את כל המשברים, נמנע מקורבנות נוספים, ונוביל את העולם לעתיד הטוב שמחכה לו,"

http://cafe.themarker.com/post/2728647/

                            

שונות:

אם בין העקרונות ביהדות הוא רחמים והסלחנות שנחשבים בעיני הנביאים כפסגת הצדק, מה המסר של ספר יונה?

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/+/abi.html

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&cad=rja&ved=0CCwQFjAA&url=http%3A%2F%2Ffiles.kabbalahmedia.info%2Fvideoforsite%2FA107_heb_Yesh-navi-beiro.doc&ei=hRaWUZvvL6j_4QT-1YCwDw&usg=AFQjCNECJqat8L0vin3mXzlHBkuYwthGLw&sig2=fS6miiq6RUikEqgjUly8bg&bvm=bv.46471029,d.d2k

                               

אך סערה פורצת ויונה אינו מצליח לברוח מתפקידו.

יונה נשלח שנית אל נינווה ולאחר שמוסר את נבואתו להם הם חוזרים בתשובה ואלוהים מוחל להם. יונה מתלונן לאלוהים שמסיבה זו לא רצה ללכת לנבא, כיוון שידע שיסלח להם ונבואתו לא תתגשם. אלוהים מדגים לו בעזרת הקיקיון איך הוא חס על צמח שגדל בן יום ולא טיפל בו על תושבי עיר שלמה הוא איננו חס.

סיפור יונה הייחודי, בכך שהוא היחיד שעיקר נושאו אינו מסירת דברי הקב"ה לעם על ידי הנביא. הנושא העיקרי של הספר הוא העימות בין יונה לבין הקב"ה. יונה הוא נביא שהשליחות שהקב"ה מטיל עליו היא למרות רוחו כיוון שהוא סותרת את עקרונותיו והשקפותיו על יושר וצדק. ועימות זה, שסופו מוכיח הקב"ה ליונה ע"י ניסיון מר את טעותו, הוא המרכיב העיקרי של הספר.

כפי שעולה מהספר, אין יונה מקבל את העיקרון שתשובה על כל חטא, ואפילו החמור ביותר מובילה לסליחה. לדעתו לא ייתכן שכל מעשיו הרעים של אדם ייסלחו וחטאי העבר יישכחו. על פי השקפת יונה, רעיון זה הוא עיוות יסודי של עקרונות הצדק ובעל חטאים כאלה חייב לשאת בעונש. יונה עצמו אינו מסוגל לחיות בעולם שבו מעוותים את הצדק. ביקורת של יונה כלפי הקב"ה שהוא סלחני מדי כלפי המעשים הרעים של אנשי נינוה.

יונה לא היה מסוגל לעמוד באמת המידה של הצדק שבוא בעצמו קבע לאחרים.

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/kipur/abi.html

http://www.daat.ac.il/daat/tanach/trayasar/dmuto-2.htm

  • ההתנהגות של יונה, בכך שהוא דרש סביבו צדק שבעצמו לא צלח לעמוד בו מאוד מזכיר התנהגות של חלק נכבד מהאוכלוסיה של ימינו. לאנשים אין שום בעיה להעיר לאחרים ברחוב על התנהגות זו או אחרת, אך כל זאת יקרה הרבה לפני שיבדקו את עצמם. מדוע אנחנו כה מקלים ראש היום בשפיטת אחרים, אך שוכחים לעיתים רבות לעמוד מול מעשינו אנו?

מצוות תוכחה קובעת שאם ראיתם מישהו מתנהג לא לעניין, תעירו לו על כך ואל תתעלמו. יחד עם זאת, לא בכל מצב צריך להעיר, אלא רק כשיש סיכוי שאותו אדם אכן יקשיב לכם וישנה את מעשיו. אם אין סיכוי כזה,  או שברור שהנמען יגיב בחריפות - חובה עליכם לא לומר מילה. "כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע", דרשו חז"ל והוסיפו: "אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך".

חוץ מזה, לפני שאתם מעירים למישהו משהו, כדאי שתבדקו את עצמכם: האם יש לכם רגש שלילי כלפי אותו אדם? כי אם אתם מזלזלים בו, מוטב שלא תגידו מילה. אם אתם לא פועלים מתוך אהבה ורצון אמיתי להיטיב עם אותו אדם, התוכחה שלכם תשיג רק תוצאה אחת: שנאה. ומזה כבר יש לנו מספיק.

http://www.mako.co.il/spirituality-popular_culture/rabbis_say_the_darnest_things/Article-e2d2008cb1d4321004.htm