הנושא של תזונה מעסיק אותנו מאוד, ויש המון גישות סותרות לגבי מה בריא ומה טוב. בתוך ים הבלבול, עולות גם שאלות מהותיות: מהו תפקיד האוכל בחיינו? איך הוא קשור לבריאות הגוף? מה באמת גורם לכך שמשהו יורגש כטעים ומזין?
כבני אדם אנחנו כלולים משתי דרגות שונות, דרגת החי ודרגת המדבר.
בדרגת החי, אנחנו זקוקים למזון כדי לחיות. בעולם החי זו הדאגה העיקרית שסביבה מתנהל הכול. בעלי החיים עסוקים כל הזמן במחשבה איפה יוכלו למצוא מזון, ובהתאם לה מסדרים את כל החיים שלהם.
לאורך רוב ההיסטוריה, הדאגה למזון העסיקה גם את בני האדם יותר מכול. ההתפתחות הטכנולוגית הביאה בכל פעם אפשרויות חדשות בתחום אספקת המזון, ובהתאם לה החברה האנושית השתנתה. ככל שהאדם התפנה מהמחשבה על הצורך הבסיסי הזה, כך פיתח דברים נעלים יותר כמו תרבות, אומנות, חכמה.
אחד הדברים שהשפיעו על תחום המזון היה המצאת המקררים, והם אפשרו לאגור מזון. במקביל, הרצון של האדם ליהנות גדל והשתכלל, והביא לפיתוח אינספור סוגי מאכלים. כך כל עניין האוכל שהיה פשוט ובסיסי, החל לתפוס יותר ויותר מקום. היום זה כבר עידן של תוכניות בישול, טיולים קולינריים, והמטבחון של סבתא נעשה אצלנו למרכז הסלון.
בכל התהליך הזה נוצרה הפרזה עצומה, והתרחקנו ממה שדרוש לגוף מלכתחילה כדי לחיות. דרגת החי שבנו ניזוקה על ידי התפתחות הרצון ליהנות. לאורך הדרך המצאנו טעמים מלאכותיים, הרגלי אכילה מעוותים, עד שכבר קשה לזכור מהי הדרישה הטבעית של גופנו למזון. מכאן באו תופעות כמו השמנת-יתר וכל מיני מחלות.
איזון עם הטבע דורש מהפכה תפיסתית גדולה. הרמב"ם, למשל, מדגיש בין היתר את איזון הכמויות. אכילת משהו בריא בכמות גדולה מאוד, עלולה לסכן את הבריאות יותר מאשר קצת אוכל לא בריא.
ככל שהתרבו הבעיות, קמה תעשייה שלמה של דיאטות ושיטות תזונה מגוונות. המון כסף מתגלגל בשוק, בעוד שמצד הטבע ההגדרה די פשוטה. הגוף זקוק לאוכל בסיסי, בכמות סבירה, וגם חשובה לו מאוד התנועה. כשכל היום יושבים מול המחשב, ברכב, על הספה, אין פלא שהגוף במצוקה. ברמה הזו, אנחנו חיה.
ואיך האדם ידע מה טוב לו לאכול ומה פחות? כאן כדאי להקשיב בעיקר לגוף שלך, לשים לב מה גורם להרגשה לא נעימה, מה מכביד, מעייף, דוחף לשינה, ולעומת זאת מה מוסיף אנרגיה, קלות, תחושה טובה. הרגישות לא תתפתח ביום אחד ודאי, אבל הדבר מאוד כדאי. להתרחק מכל מה שאומרים ומנסים למכור לך, וללמוד להקשיב לגוף שלך.
בגדול, הורדה של משקל יתר, צמצום החומרים המזיקים שאנו אוכלים, שמירה על כמות סבירה של מזון, פעילות גופנית קבועה – אלה הם תנאים אלמנטריים לבריאות תקינה. כל זאת, כמובן, בהתאמה אישית לגוף שלך ולתנאי החיים שלך. אין להשוות פועל בניין צרפתי בשנות העשרים לחייו, למהנדסת תוכנה בת חמישים מישראל.
ובאשר למילה תזונה. זהו מושג רחב, שכולל בתוכו לא רק את סוג המזון שנאכל, כמותו וכן הלאה, אלא את כל תנאי הסביבה והאווירה.
לצורך המחשה, פעם נהגו לערוך סעודות בחברותא, ישבו בהסָבה, עם ניגון עדין ברקע, ריחות של בשמים, לימוד, שירה, ועוד אלמנטים שהשתלבו בהרמוניה. היום, מחממים לעצמנו משהו במיקרוגל, ואוכלים בלי להרים מבט מהטלפון. החכם.
יש הבדל עצום בין ארוחה ערב משפחתית שמכינים יחד ויושבים להתחבר כולם, שואלים מה נשמע, איך עבר היום שלך, אולי אפשר לעזור למישהו בדבר מה, לבין זה שכל אחד מגיע למקרר כשמציק לו הרעב.
תזונה בריאה לא מסתכמת בטבלאות של קלוריות ומדידה של משקל, הבריאות באה כשמזינים זה את זה בתשומת לב ובתמיכה. ועם כל הכבוד למסעדות השף, אין כמו האוכל של אימא. ממנה מקבלים בצלחת לא רק מנה טעימה אלא גם אהבת אם. זוהי ההזנה הכי מלאה, כמו החלב שינקנו ממנה.
האדם מורכב משתי דרגות, כאמור, דרגת החי ודרגת המדבר. ואם הגוף שלנו זקוק לאבות המזון, האנוש שבנו זקוק ליחס, לחום.
ולסיום, טיפ קטן. נניח שאתם מתיישבים לארוחת ערב, שאותה הכינו עבורכם בני הזוג. בהתאמה לסיטואציה, נסו לומר משהו בסגנון: 'תודה לכם אהובים שלנו. בטח הייתם עייפים אחרי יום העבודה, ובכל זאת עשיתם מאמץ להכין לנו את המנה הזו שאנחנו כל כך אוהבים. איך הרגשתם שדווקא היום, את זה בדיוק אנחנו רוצים. כמה יחס, כמה רגישות, כמה אהבה. אין עליכם בעולם! תודה רבה".
בסופו של דבר, רמת ההתקשרות ההדדית היא שקובעת כמה טעים יהיה האוכל שלנו, כמה בריא, כמה מזין. וכשתהיה באוויר יותר אהבה לזולת, האיזון יחזור ליחסים בינינו, לגוף שלנו, ולטבע בכלל.
> נכתב בהשראת דברי הרב ד"ר מיכאל לייטמן בתוכניתנו
חיים חדשים 94 – bit.ly/3oENF9N